למה אני מאמינה בליווי אנשים בתהליכי שינוי- תזונתי- ואחרים

כשאנשים בוחרים או מתגלה שהם צריכים לשנות את תזונתם הם מגלים פעמים

רבות שמדובר במשהו חדש ואפילו קיצוני ביחס למה שהורגלו אליו בעבר.

הרבה פעמים באמת יש בכך הכרח, בגלל מצב גופני- בריאותי ובאמת ישנן גישות תזונתיות שיכולות להיטיב עם סימפטומים ואף להפוך לחלוטין את התהליכים המתרחשים בגוף.

אני עובדת עם הרבה אנשים שעוברים לתזונה קדמונית/ אבולוציונית /פליאו/ קטוגנית/ הפרוטוקול האוטואימוני/ gaps ועוד ועוד עקב מצבים טרום סוכרתיים, סוכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות וניווניות, מצבים רגשיים- נפשיים ועוד.

ואני באמת מאמינה שהפרוטוקולים התזונתיים הללו עוזרים מאד!!!

אולם יכולה להיות גם סכנה לעבור תהליכים כאלה לבד, ללא הדרכה וליווי וללא תמיכה קהילתית.
הליווי והתמיכה הם משהו שאני מאד מאמינה בו ולכן יש לי תכניות טיפוליות בהן אני יכולה ללוות אנשים בתהליכי השינוי האלה- להיות זמינה לשאלות יומיומיות, להעיר על תצלומי ארוחות, להציע הצעות בנוגע לארוחה הבאה ממה שיש במקרר, לדבר על איך זה מרגיש לשנות/ להימנע/ לא להיות כמו כולם, לעזור לפתוח את הראש לעוד כיוונים. וגם לכוון לקריאה והעמקה, לאתרים

ולמחקרים רלוונטיים, להציע השתתפות פעילה או פסיבית יותר בקהילות ספציפיות בעולם הווירטואלי או האמיתי.

אני מאמינה שתמיכה ממי שעובר דברים דומים לנו היא ממש משמעותית וחיה את זה גם בעולמות אחרים שלי.
יש מטופלים עימם אני נפגשת אחת לשבוע באופן קבוע לאורך תקופה.
ישנם מטופלים שאני בקשר יומיומי אתם.
ישנם מטופלים עימם הקשר הוא אחת לחודש.
לכל אחד נכון מינון אחר של קשר ושל ליווי.
בפגישות/ שיחות המעקב הללו יש הזדמנות לתת הכרה לדברים שהשתנו הן בהתנהלות, הן בדפוסי המחשבה הפנימיים והחיצוניים ולשים לב לתהליכים שקורים.
זה מאד משמעותי ויכול לספק תמיכה לאדם הנמצא בתהליכי שינוי

בואו ביחד

שינוי לא חייב להיות מאד מהיר, זה תהליך שיכול לארוך זמן.
ישנם מצבים בהם חשוב כן לעשות את הדברים מהר. ישנם אנשים שמתאים

להם לעבוד מהר.

וישנם האנשים שטוב להם לקחת כל פעם צעד או כמה צעדים כדי להתקדם.

אולי כי זה קשור למבנה האישיות שלהם, אולי זה קשור למה שקורה בחיים שלהם, בסביבה שלהם. אולי הם כאלה שניסו כבר המון שיטות ו"דיאטות" ולא הצליחו להתמיד ויש חשש שאם יעשו את הדברים ממש מהר גם הדבר הזה יתווסף לרשימה ולא "ייתפס".

אני מאמינה בתהליכים ובקצב שנכון לאדם ופה הליווי משמעותי מאד.
ואינני יכולה שלא להביא גם מידע אודות תהליכי שינוי הקשורים לתחושת הביטחון שמערכת

העצבים שלנו חשה, הכרוך בתאוריית ה ployvegal שפיתח ד"ר סטיבן פורג'ס (יש סיכוי טוב שארחיב על זה בהמשך 😉 ).

מה תומך בתחושת הביטחון הזו? איך מעוררים אותה, או תומכים בה?

חלקים של שמש

ישנה גם הסכנה המודרנית של להישאב לטכנולוגיה למעקב, לשקילות ולניטורים.
אלה אינם מעודדים קשב עצמי, הכרות עצמית ושינוי עמוק מבפנים ומשאירים אנשים תלויים תמיד במשהו החיצוני הזה ש"אומר" להם מה עובר עליהם.
אני מאד מאמינה בלפתח קשב לתחושות הרעב והשובע שלנו, לשינויים שעוברים הגוף- נפש שלנו, ל'איך זה מרגיש להיות במצב X ...' ולמצוא דרכים לבטא את זה- בשיחה, בשיתוף, בכתיבה, באמנות, בהכנסת אנשים אחרים למעגל הפנימי שלי וחשיפה ובכל דרך בה זה יכול להתאפשר.
חשוב לקבל פידבקים מכיוונים שונים כדי לדעת שהמצב באמת השתנה

חשוב לי שאנשים ייהנו מגישה רחבה ככל האפשר הן למקורות מחקר וידע והן לתמיכה ביומיום, ובדברים הפשוטים ביותר של החיים.

שלא ירגישו לבד ולא ימצאו את עצמם המומים מגודל השינוי, מאורך הדרך, מקוטן אמונה.
שירגישו שהם יכולים לעשות את זה לתקופה ארוכה, ככל הנדרש וגם לשנות דפוסים שאולי מושרשים בהם הרבה מאד זמן.
וזה באמת אפשרי, בעיקר אם עושים את זה ביחד ולא לבד

להטיל צל גדול ורחב ככל האפשר

הפוסט נכתב בהשראת מאמר בנושא מהאתר של קריס קרסר:

How to limit restrictive eating and develop a healthy food mindset/

 Lindsay Christensen