לעשות עוד מאמץ קטן

חופש... חם...
הילדים שלי כבר גדולים ומתעסקים בענייניהם ולא תמיד יש פה ארוחות מסודרות בימים האלה.
לי זה ממש מתאים כי ממילא אוכלת בד"כ לפי תחושות הרעב שלי ולא לפי השעון. כבר שנים.
הארוחה הראשונה שלי ביום יכולה להיות סביב 11 בכלל. וזה ממש בסדר.

הרבה פעמים יש משהו מוכן במקרר ואפשר לחמם, לארגן, להוסיף, לשדרג וארוחה יכולה להתארגן מהר. גם זה בסדר.

ויש ימים, כמו היום, בהם רק אני אוכלת.
אז יש אורז שהכנתי היום ויש במקרר גם בולונז וגם קארי ירקות וחלב קוקוס.
בחרתי בקארי. אוהבת קארי.

כמה קל היה לי רק לחמם את הקארי, לשים בצלחת עם האורז ולאכול.
אבל בראש מתנהלת לה שיחה קצרה בין קולות שונים:

- את יודעת שזה ממש טעים עם בצל ירוק, בזיליקום, כוסברה
- נכון... אבל אין לי כוח לחפש במקרר, להוציא, לקצוץ
- אבל זה ממש טעים
- כן, אבל...
- כמה זמן זה כבר ייקח לך? כולה 2 דקות. לקצוץ, לנקות וזהו. קטן עלייך
- כן... זה באמת לא לוקח הרבה זמן. אבל הכל כבר מוכן...
- אבל זה ממש טעים...

זה היה יכול להמשיך כך עוד הרבה זמן, אולם הפעם בחרתי לקול שביקש ממני לעשות עוד מאמץ קטן.
לא מאמץ רציני, קשה, בלתי אפשרי. משהו שהוא ממש בגבול היכולות המיידיות שלי ושיחזור אליי ורק אליי.

הרי אם היה מדובר על אחת מילדיי או על בעלי לא הייתה לי כל בעיה לעשות את המאמץ הנוסף הזה.
אז למה יש לנו בעיה לעשות את זה כשמדובר בעצמנו?

תחשבו על זה
מאחלת לכולנו לבחור מדיי פעם במאמץ הנוסף הזה, עבור עצמנו

פעילות אוכל - קניות - תזונה לכל המשפחה

אם כבר נמאס לכם מפעילויות מחוץ לבית בחופש, בחום הגדול, או לחלופין מרביצה בבית ממסכים, משחקים ופעילויות יצירה כי בכל זאת סוף סופו של החופש הגדול בעידן הקורונה אולי הרעיון הזה יתאים לכם בצורה כזו או אחרת.

קפצתי עם הילדים לסיבוב קצר בסופר בישוב וחזרתי עם השראה!

הרעיון המרכזי הוא פשוט, אולם אפשר לשחק איתו בהתאם לגיל הילדים ולהבנה שלהם, לצורך שיהיה מבוגר איתם או למצב בו יכולים ללכת לבד. אפשר להכניס לכאן גם ענייני תקציב וחישובים כמובן ועוד כל מה שחשוב לכם. אם ישנה מכולת או סופר קרובים- שכונתיים- ישוביים זה נהדר בעיניי, הכי תומך בכלכלה מקומית. יש פה הזדמנות לפתח שיח בהרבה תחומים- מאיך מסודר הסופר ולמה, הפוליטיקה של המזון, בחירת מזונות, שפע ומחסור, צבעים באוכל, מעובד לעומת טבעי וקרוב לצורתו המקורית ועוד ועוד כיד הדמיון, השיח המשפחתי, רמת המודעות והידע , מה שמעניין אתכם ללמוד עוד עליו ועוד.

אז מה עושים?

יוצאים לארוחת קניות!

מלקטים את כל מה שרוצים לאכול בארוחה הבאה - בוקר, צהריים או ערב - במכולת השכונתית, בסופר שליד הבית, אצל הירקן וכדומה- אם יש אפשרות לתת לילדים עצמאות, זה נהדר. אם צריכים ליווי של מבוגר אפשר גם להפעיל אותם בצורה יצירתית במרחב הקניות.

לפני הקניות מחוקקים כמה חוקים (תרגישו חופשי להוסיף או לשנות):

• כל אחד צריך לבחור 2-3 ירקות בצבעים שונים (אפשר לזרום ולאלתר פה- תוסיפו צבעים, שנו מספרים, ביחרו קבוצה ספציפית, נגיד עלים ירוקים, רק טריים או גם כאלה שיבושלו בהמשך בבית ועוד).
• כל אחד צריך לבחור מנת חלבון שמתאימה לו: בשר, דג, שימורים כלשהם? נקניקים? ביצים, מוצרי חלב, קטניות, דגנים- בהתאם למה שמקובל עליכם בבית.
• כל אחד יבחר - או יבחר שלא- פחמימות המקובלות עליו ועליכם: לחם כלשהו? פירות? מאפה? ממתק? תפו"א? בטטות?
• דברו על שומנים- צריכים לקנות או שיש בבית: שמן זית, שמן קוקוס, זיתים, מוצרי חלב בעלי כך וכך % שומן אם אוכלים. אולי השומן מהחי מספיק?

אלתורים שונים ומשונים

• הולכים ביחד או לחוד, אולי בזוגות?
• יש תקציב מוגדר לכל אחד (מה אפשר לעשות אם רוצים להגדיל אותו?)
• יש מסגרת זמן לכל שלב בקניות, או למשך הקניות עצמן
• מי מכין את הארוחה בבית? אולי אפשר לשלב את הילדים בהכנת מנה אחת או את כל הארוחה?
• כל אחד מביא חבר?
• בוחרים בכוונה אזור אחר בארץ לקניות ומשלבים הכרות עם עוד מקום
• ארוחה עפ"י נושא
• הורים יכולים להפעיל ילדים צעירים בתוך מרחבי הקניות
• שילוב משימות

ועוד כיד הדמיון והחשק!

והנה לכם הפעלה שיכולה להיות הכי פשוטה ללא הרבה השקעה וזמן או כזו שיכולה לקחת לכם אפילו זמן לשיח, לתכנון, לביצוע, ללמידה. הכל תלוי בכם!

הם בחרו בייגל עם הרבה מלח עליו, פלפל צהוב וגזר 
 והיה גם קוטג' 😉

אתם יודעים שבאירופה של עד לא מזמן (וגם בישראל של ילדותי) היה ממש מקובל לערוך קניות קטנות, רק עבור הארוחה שתיים הבאות. מרבית הקניות נעשו במעדנייה, אצל מוכר הגבינות וקצב, אצל הירקן, במכולת וכד'. מאז שנכנסו תאגידי סופרמרקטים גדולים כל העסק המקומי הופך לפחות כלכלי ולא פשוט לעמוד בתחרות הזו. אז אולי זול לנו יותר לרכוש במרוכז, בכמויות גדולות, בשיטה האמריקאית. אולם על הדרך אנחנו מאבדים כך את הקשר האישי, את הלחזור לאותו המקום עם מוכרים שמכירים אותנו הרבה שנים ואולי מביאים במיוחד עבורנו את מה שאנחנו תמיד מחפשים, את היכולת לשלוח את הילד לקנות משהו קטן במכולת (בצורה בטוחה... עם מודעות לכל מיני דברים שעשויים לקרות בדרך, נכון - העולם הפך מורכב יותר), את ההליכה ברגל וההכרות עם הסביבה המיידית שלנו המשתנה באופן יומיומי ועונתי, את התמיכה בעסק מקומי קטן המפרנס משפחה ואולי אפילו כמה משפחות, את הסחיבה ביד של הקניות ועוד ועוד.

המלצה למשחק נוסף היא ל"מלך הירקות" כמובן.

ועוד משהו שהולך אצלנו חזק בימים האחרונים הוא "אם היית צריך לבחור בפרי אחד מתוך שניים שלא יהיה קיים בעולם- במה היית בוחר ב...": בננה או אננס בננה או מנגו מנגו או אבטיח מוזמנים להמשיך לבחירתכם אז מעבר לשיח על טעמים אישיים וכו', זה מאפשר לנו לשוחח על חשיבות של גידולים מסויימים לתרבויות שונות. מה עושים עם בננות בעולם. עונתיות. כמה אפשר (ורצוי) לאכול מפירות ומאכלים אהובים.

מה בין הטעם האישי והבחירות הפרטיות שלי לאחריות קהילתית - ציבורית - עולמית ועוד