אטריות אורז קצת אחרות

אורז לבן נחשב ל"פחמימה בטוחה" בתזונה הפליאוליתית. לא כי הוא מזון קדמוני במיוחד- הוא לא- אלא כי אין בו חומרים שמגרים כ"כ את הגוף, עבור מרבית האנשים (בשונה מחיטה ומדגנים המכילים גלוטן, למשל).
לאורך הזמן הבנתי שאני מאלה שצריכים יותר פחמימות מאחרים ולכן אורז לבן, בטטות ופירות אלה מזונות שאני אוכלת בתדירות גבוהה יחסית ולי זה מתאים (למה? אולי יש קשר למבנה גוף, לגנטיקה, למצבי הקיומי בלמעלה מעשר השנים האחרונות של הריונות והנקות ועוד. לא מתווכחת עם זה, מקבלת ומאמצת).

רציתי להכין אטריות אורז כלשהן, אבל לא היו לי...
ואז נזכרתי שיש לי דפי אורז שפעם קניתי כדי להכין ספרינג רול'ס כאלה [שלא ממש תפסו אצלי בבית]

החלטתי לבדוק מה יקרה להן אם אשנה להן קצת את הצורה ואשרה במים

שיעור יצירה במטבח

פסים ואז ריבועים

ולמים
לכמה זמן, אולי דקה או קצת יותר, עד שמתרככות
תבדקו

מסננים ומניחים קצת זמן שהמים יזלגו להם

והנה- אטריות אורז, כמו הרחבות האלה שיש בתאילנד ואני לא מוצאת בארץ
הוספתי קצת שמן זית ומלח כדי שלא יהיו דביקיות כאלה
השאריות נשמרו במקרר, בלי סגור, במשך 2-3 ימים במצב טוב
[אח"כ אפשר להוסיף למוקפצים, למרק וכו']

אפשר לעשות איתן המון דברים- להקפיץ, להוסיף לסלט, להגיש עם רטבים

הכנתי שני רטבים:
בולונז (עם לב בקר טחון, ברור)
ושמנת עם כמה סוגי פטריות

הילדים לא ממש אהבו את סוג האטריות הזה (טוב, הם לא ממש מתים על אטריות שאינן פסטה... כבר ניסיתי הרבה סוגים).
לגדולים זה היה ממש טעים!

מנה שממש הזכירה לי את תאילנד- אטריות אורז רחבות מוקפצות עם ירקות
כרוב, גזר, שום, תרד, פטריות, פטרוזיליה וקצת רוטב סויה
מנה שעושה-לי- שקט