מה יש לְצהריים?: כרובית כבושה

יש לי חיבה גדולה לכבושים למיניהם.
בעיניי הם מאד חשובים לבריאות הכללית שלנו, באכילה יומיומית של ממש. בשלל שימושים. ועל אחת כמה וכמה כאשר אנחנו מתמודדים עם אתגרים בריאותיים למיניהם.

יש פה בבלוג כבר 2 פוסטים על כרוב כבוש, (וגם 2 פוסטים על לימון כבוש בשר ודגים כבושים).
מבחינתי טכניקת הכבישה היא ממש דומה, אולם אני מבינה שיש אנשים שקוראים "כרוב כבוש" ומדפדפים הלאה, כי חושבים שזה לא יעבוד עבורם, כי הם לא אוהבים כרוב ורוצים דווקא לכבוש כרובית, או גזר, או סלק, לפת, קולרבי ועוד.

אם כך הנה הדרך לכבוש ירקות נוספים מלבד כרוב- זה ממש פשוט!
הכבישה היא ביחס מלח למים של 1 כפית מלח גס על כל כוס מים.
ניתן לעשות שימוש בתבלינים לפי העדפה אישית: פלפל שחור גרוס, עלי דפנה, שיני שום, ג'ינג'ר פרוס או מגורד, כורכום פרוס או מגורד, זרעי כוסברה, זרעי חרדל, זרעי כמון, זרעי שומר וכן הלאה

חומרים

כרובית בגודל הרצוי לכם, או לפי גודל הצנצנת בה אתם כובשים את הכרובית
*** אפשר להחליף גם בכל ירק שתרצו: סלק, לפת, גזר, קולרבי, בצל, מלפפונים ועוד ***
מלח גס
פלפל שחור גרוס, זרעי כוסברה, שיני שום, מעט פלפל צ'ילי חריף
מים

אופן ההכנה

לוקחים צנצנת גדולה ו"מחטאים" אותה עם מים רותחים בפנים לכמה דקות. כולל המכסה.
שופכים אותם.
חותכים כרובית לפרחים בגודל הרצוי בעיניכם ודוחסים בצנצנת.
כותשים קלות את זרעי הכוסברה ואת הפלפל בעלי ומכתש, לא לאבקה ממש דקה.
קולפים שיני שום ומכניסים פנימה

מכינים את המלח המומס במים ושופכים אותו מעל הכרובית והתבלינים, עד שהמים מכסים את הכל.
הירקות צריכים להיות לגמרי מתחת למים.
אפשר להניח עלה כרוב גדול שיסגור ויאטום מלמעלה.
מניחים על השיש (בחורף במקום יחסית חמים, בקיץ במקום קריר יותר) ונותנים לזה כשבוע לפני שמתחילים לטעום את המים- בכפית נקייה בלבד- כדי לראות מתי זה ממש מוכן.
זה תלוי מזג אוויר וטעם אישי.
הכרובית יכולה להיות מוכנה אחרי שבןע- עשרה ימים- שבועיים- שלושה שבועות.
מתי שזה מרגיש לכם שזה מוכן, זה מוכן!