דפים

קוקו, משוגע על בישול

יום שישי, 28 בספטמבר 2018

התחלת אכילה לתינוקות

שמתי לב שאני מתקשה לפעמים למצוא את המאמר הותיק שלי על המעבר למוצקים- התחלת אכילה לקטנטנים.
ואם אני מתקשה למצוא אותו ברשת, מה זה אומר עליכם?

אז כדי לרכז את הכל במקום אחד (כי אני מודה, גם אני עושה שימוש באתר ומפנה לפה מטופלים שלי ואת מי שמתייעץ אתי כווווול הזמן) אפרסם את המאמר שלי גם פה.
ואני יודעת שגוגל נחשב כלא מחבב כפילויות, אז אני אסתכן קצת, בסדר?
העיקר להקל עליכם ועליי




שלב המעבר למזון מוצק הוא שלב התפתחותי גדול בחיי התינוק ואולי עוד יותר בחייה של המשפחה. הנה יצעד התינוק את צעדיו הראשונים אל תוך הווי החיים המשפחתיים המשותפים הכוללים ארוחות, מפגשים, פיקניקים, שמחות, חגים ועוד. עד שלאט לאט יוכל להיות חלק פעיל ביותר בארועים אלו ללא מגבלות ואיסורים.
שלב זה מדגיש גם את הזמן שעבר מאז נולד התינוק.
כדאי לתת לשלב חשוב זה תשומת לב מתאימה להבנת צרכיו המשתנים של התינוק, לבחירת המזונות המתאימים לו ולכיבוד רצונותיו והעדפותיו.

באופן קלאסי מתחילים לחשוב על הוספת מוצקים מגיל 6 חודשים פחות או יותר. זהו גיל בו מתחילים התינוקות להתעניין יותר בסובב אותם וב...צלחות של ההורים ובני המשפחה. זה יהיה רק טבעי לספק את הסקרנות שלהם ולתת להם להתחיל לחוות בהדרגתיות את עולם המבוגרים.
בשנים האחרונות השתנו המלצות משרד הבריאות הישראלי לכמה כיוונים ועתה ההמלצה חזרה להיות להתחיל טעימות סביב גיל 6 חודשים, אולם יש המלצות גם להתבונן במצב ואולי להתחיל בין גיל 4-6 חודשים.
השינוי הוא משמעותי ועשוי להיות קריטי לחלק מהתינוקות ולכן חשוב להבין שזה שאפשר להתחיל להציע טעימות בגיל 4 חודשים אינו אומר בהכרח שמוכרחים



ישנם כמה דברים שכדאי להבין- המזון בתחילת הדרך אינו מיועד לספק קלוריות, אלא יותר לחנך את התינוק לחיי משפחה משותפים, לביחד, לעשות דברים עם כולם, להכיר את הטעמים, להתנסות במרקמים, להיפתח יותר לעולם ורק אחרי זמן מסוים (לעתים רב) המזון ייחשב כחלק משמעותי מהתזונה.
הבנה זו יכולה לעזור להורים להבין את ההדרגתיות הנחוצה בתהליך זה. שכן כמו בכל תהליך זה יכול לקחת זמן- זמן ללימוד, זמן להתרגל, זמן להתפתח. אין הכרח במהירות מלבד אותו רצון הורי 'שילדנו יהיה כבר גדול' 'שהוא יאכל הרבה' 'שייגמל מהנקה/ מבקבוק' וכן הלאה.
ניתן להבין פה גם שלכל תינוק יהי טווח הזמנים הנכון לו באופן אישי. כך שאם יש ילד שמראה התעניינות בגיל מוקדם יותר מחברו ואילו אחר יתחיל להתעניין רק מאוחר יותר זה אינו בעייתי כלל.
כשחושבים על לכבד את העדפותיו של התינוק, יש לקחת בחשבון את הזמן הדרוש לו להיות בתהליך. זמן שיכול להיות איטי יותר ממה שאנחנו רגילים (ואנחנו הרי חיים ב fast lane), או מהיר יותר ממה שהיינו רוצים. חשוב מאד ללכת בקצב של הילד ולשים בצד את כל אותן הנשמות הטובות הממהרות לדחוף כפיות גדושות דייסה/ מרק/ עוף/ לחם ועוד לפיהם של ילדינו.
תנו לילד להכתיב את הקצב בו הוא יצעד בתהליך זה!
אני חוזרת ומדגישה את זה, כי זה כ"כ לא ברור מאליו. כי הרבה ההורים ממהרים לוותר על ה"תינוק" ולאמץ את ה"ילד", לעתים במחיר של אי הקשבה לצרכים של התינוק



התייחסתי לגיל הממוצע בו מתחילים לחשוב על התחלת מוצקים, אולם יש גם לשים לב לגורמים וסימנים נוספים, כמו:

  • התפתחות יכולת הבליעה
  • היעלמות האינסטינקט של דחיקת דברים החוצה בעזרת הלשון (הישרדותי)
  • עניין באוכל מעבר למשחק
  • שיניים
  • מספיק רוק בפה כדי לעכל את המזון
  • היכולת לשבת ולהחזיק את הגוף, את הראש והצוואר
  • קשר עין- יד- פה מפותח
  • יכולת להחזיק דברים ביד (כלי אוכל)
  • מצב בריאותי תקין של התינוק (ללא התקררויות, מצב רוח ירוד, פריחות, אלרגיות וכו')
  • הגדלה בדרישת המזון (לבדוק שלא מדובר בקפיצת גדילה / שיניים/ מחלה וכו')

יש לשים לב לתינוק הפרטי ולא לגיל או רק לסימנים



הורים רבים ממהרים להתחיל עם המוצקים בתקווה שאלו יעזרו לתינוק לישון טוב יותר, להירגע יותר וכו'. כדאי לדעת שהצגת מזון מוקדם מדיי עלולה לגרום ל:
  • שובע => פחות יניקה => פחות ייצור חלב אצל האם => מעגל של אי עלייה מספקת במשקל , תסכול רב של האם על כך ש 'אין לה מספיק חלב' => המלצה לתת תמ"ל ותוספות. לעתים כל זה קורה מבלי שהאם רוצה בכלל להפסיק להניק.             
  • גירוי של מערכת העיכול שעלול לגרום לאי סבילות / אלרגיות למזון / קשיי עיכול.       
  • פגיעה בספיגה של מינרלים ושאר רכיבי מזון (אנמיה מברזל נפוצה בארץ בגילאי 6-24 חודשים בגלל: הפסקת הנקה מוקדם מדיי, צריכה גבוהה של חלב פרה, אלרגיות ורגישויות, הפרעות בספיגה, משקל לידה נמוך, קפה / תה שמוציאים ברזל החוצה מהגוף, מחסור במקורות עתירי ברזל בתזונה).
  • יש קשר בין האכלה מוקדמת לבין השמנה בעתיד.
  • התחלה מוקדמת לא תעזור לתינוק לישון טוב יותר, להיות פחות עצבני, להתפתח ולגדול מהר יותר ולא תספק לו תזונה טובה יותר מחלב אם.

ילד שאוכל מספיק עולה ברציפות במשקל/ בגובה. כשמתחילים מוצקים העלייה קצת מואטת ויש לקחת את זה בחשבון ולא להילחץ כשהילדים משנים את הדפוסים שלהם



איך נותנים אוכל?
  • מציעים. לא דוחפים- יש קשר לבעיות אכילה בעתיד, כדאי להימנע מכך. אווירה רגועה, לאט, בלי לחץ, לא חייבים לסיים, לזרום עם הילד, ללא מניפולציות רגשיות ומשחקים למיניהם כדי שיסיים את האוכל
  • להיות פתוחים להתנסויות, בלאגן, לכלוך. המחסומים הם בעיקר אצל ההורים ואלו עלולים להיות מורגשים ע"י התינוקות. תנו להם לבחון את המזון, המרקמים, התחושות והטעמים. תמיד אפשר לנקות אח"כ וזה לא ייקח כל כך הרבה זמן בסה"כ. כמובן שכל אחד והקווים האדומים שלו (חול, בוץ, אבנים, אוכל של חיות וכו')
  • לעודד אותם לאכול לבד, ללא עזרה. להחזיק כוס, כפית, מזון וכו'
  • חתיכות לא גדולות של ירקות, פירות להחזיק ביד
  • מזון מעוך במזלג
  • בבלנדר
  • דייסה
  • ללעוס ולתת לילד מזון קצת לעוס יש לשים לב לנושא העששת. אם יש להורים עששת פעילה בפה, כדאי להימנע ממנהג זה, כדי לא להעביר את חיידקי העעשת בצורה ישירה!
  • כדאי לא להכין במיוחד, אלא לשלב בארוחות המשפחתיות (חינוך להרגלי חיים ואכילה נכונים, שיתוף בחיי המשפחה). טעם טבעי של המזונות, ללא תיבול, המתקה וכו'. אפשר להוציא ממזון המשפחה מעט, לפני שמתבלים
  • לזכור שזו התנסות לפטמיות הטעם ולא משהו שאמור להוות נתח קלורי מהתפריט בהתחלה
  • כדאי לתת מזון מעט מחומם, או בטמפ' החדר, לא קר. כי התינוק מכיר חלב אם (או תמ"ל) בטמפרטורה חמימה
  • לערבב מעט אוכל עם חלב, כי הוא מכיר את הטעם כבר וגם כי הגוף כבר מכיר את זה ויכול לעכל יותר בקלות
  • הם צריכים ללמוד להתנסות בהחזקה- הרמה- בליעה
  • מזונות חדשים כדאי להכניס בתחילת היום ולא בסופו, כדי שאם חלילה תהיה תגובה אלרגית, או עיכולית כלשהי היא לא תהיה בלילה
  • חשוב להתבונן שהם אינם נחנקים ולא להשאירם לבד עם אוכל, עד שאפשר יותר לסמוך עליהם
  • לחשוף לאט לאט למזון מגוון, דבר שיקנה הכרות טובה יותר עם המאכלים השונים, פחות בעיות עם אוכל בעתיד ויותר יסודות מזינים בתזונה  (מזונות שמשלימים אחד את השני, מקורות שונים לאותו הרכיב ועוד)
  • ארוחות תכופות לפי הצרכים האנרגטיים ולא לפי השעון (בדומה להנקה). לתינוקות וילדים יש צרכים אנרגטיים גבוהים בגלל שהם כל הזמן בתנועה ומוציאים הרבה אנרגיה, כך שחשוב להציע להם מזונות כל מספר שעות ולא ללכת לפי הארוחות ה"קלאסיות" של בוקר, צהריים וערב. הם יזדקקו להרבה יותר מזה!
  • דגש על מזונות מלאים ומזינים. עדיפות למזונות המוכנים בבית על פני תעשייתיים למיניהם (גם גרברים). כמובן שאפשר מדיי פעם, אם יוצאים ולא מספיקים, אבל לא כדאי על בסיס קבוע
  • אפשר להכין מזון ולהקפיא, ולהפשיר לפני האכילה אם אין זמן. יש המון טיפים וטריקים לעניין ההקפאות, כמו למשל הקפאה במגשוני קרח, כך שאפשר להוציא בכל פעם מינון קטן של אוכל, לפי הכמות אותה אוכל הילד

יש לשים לב איך התינוק מקבל את המזונות החדשים, לא להלחיץ, יש זמן. זהו תהליך שיכול לקחת מס' חודשים, בהדרגה. לתת לתינוק את הכבוד המגיע לו, כדי שזו תהיה התנסות כייפית ונעימה.

ישנם מזונות שלא כדאי לתת לפני גיל שנה

  • דבש- בגלל חיידק הבוטולינום שיכול לעורר תגובה קשה של גוף התינוק
  • בוטנים- מחשש לאלרגיות. ואל תשכחו שבבמבה יש בוטנים....
  • סויה
  • חיטה- כדאי ללמוד קצת על נושא הגלוטן, החלבון העיקרי בחיטה (וגם בשעורה, שיפון וכוסמין)
  • חלב פרה
  • משפחת הירקות הסולניים- עגבנייה, חציל, תפוח אדמה ועוד
  • פירות טרופיים ואלרגניים מאד, כמו תותים (אם כי לפעמים הבעיה קשורה יותר בחומרי ההדברה ופחות בפירות עצמם)



לסיכום, חשוב לי שהורים יגבירו את מודעותם לכך שמדובר בתהליך שיש לו זמן משלו והתינוק אינו יכול להתאים את עצמו לכללים וטבלאות.
חשוב לי שהורים יכירו את הילד הפרטי שלהם, תוך לקיחה בחשבון של כל המידע וההמלצות ויחליטו בהתאם למכלול השיקולים האלה מתי ואיך לקיים את אותו התהליך.
טוב לפעמים לזכור כי אנחנו מדברים על תקופה קצרה מאד ברצף התינוק- ילד- מתבגר- מבוגר, שהיא רק עוד תקופה אחת מני רבות של לימוד והסתגלות, כדי לקבל קצת פרופורציות (תסבירו את זה לסבתות J ).
בסופו של התהליך כל הילדים יאכלו באופן כזה או אחר וזוהי ההזדמנות שלכם כהורים לבנות הרגלי אכילה נכונים ובריאים ולהשפיע על בחירת המזונות של ילדיכם בעתיד.

אם תרצו לארגן קבוצה להרצאה שלי בנושא, אפשר בהחלט להיות אתי בקשר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה