מה הכנתי עם חלב הקוקוס הבייתי הראשון שלי

אתמול סיפרתי בגאווה איך הכנתי לבד חלב קוקוס.
כמובן שהייתי צריכה לעשות בו שימוש, ברור לא?

הכנתי תבשיל דיי פשוט של ירוקים עם שרימפסים.
אכלנו את זה עם אורז.
היתרון הוא, כמובן, במהירות ההכנה ובנגישות החומרים.

חומרים

שפע של ירוקים מבחוץ (גם אם אין לכם בחוץ אתם יכולים): תרד, מנגולד, עלי חרדל, כרוב סיני- הכל הולך וכמה שיותר, כי זה ממשש מצטמצם באידוי/ בישול
בצל גדול
כמה שיני שום
שרימפסים (בכמות הרצוייה לכם), כמובן שאפשר גם נתחי עוף, רצועות הודו (שווארמה), נתחי בקר, טופו, טמפה
1-2 כוסות חלב קוקוס
תבלינים: מלח, פלפל שחור, פלפל צ'ילי חריף

אופן ההכנה

קוצצים את הבצל, פורסים את השום, חותכים את הירוקים.
מכינים את השרימפס (או האלטרנטיבות).
במחבת גדולה מחממים מעט שמן (אפשר קוקוס או זית, הכי יתאימו בעיניי) ומטגנים את הבצל והשום

כשאלה מזהיבים מכניסים את הירוקים. בהתחלה הם מפוצצים את המחבת ולאט לאט (בעצם דיי מהר) הם "יורדים" ומתכווצים

אה, הכנסתי גם חוביזות, נכון...

מוסיפים את חלב הקוקוס והתבלינים ומביאים לרתיחה

כשהרוטב רותח זורקים פנימה את השרימפס ונותנים להם להתבשל 7-10 דקות, או עד שהם מוכנים.
בודקים טעמים ומתקנים אם יש צורך

אפשר להוסיף בסוף כוסברה ובצל ירוק קצוצים (לא חובה).

כאמור אכלנו מעל אורז בסמטי מלא. אפשר גם עם כל אלטרנטיבה אחרת ואפילו בלי כלום, כמו שזה

מרגע שיש את כל החומרים, הארוחה הזו מוכנה דיי מהיר. בסגנון אסיאתי

פוסט על קוקוס

[אני יודעת שבשבוע שעבר עשיתי פה שבוע של מתכונים בהשראת בלוגי אוכל אחרים, אולם קצת היה קשה לי לצמצם את זה לשבוע בלבד, אז מדיי פעם יהיו תוספות, כמו הפוסט הזה. יש כ"כ הרבה דברים מעוררי השראה out there]

כבר כתבתי פה בעבר על חלב קוקוס ושמן קוקוס. קוקוס הוא מזון איכותי ביותר, המכיל שמנים רוויים חיוניים שמיום ליום מתגלים כיותר ויותר בריאים ומזינים.
טוב, זה לא מפתיע בכלל. באזורים טרופיים ממש חיים על קוקוסים בשלל דרכים וצורות. הוא מזון בסיסי ביחד עם דגים, פירות ים וירקות למיניהם.

לאחרונה נתקלתי במתכון של הגר לחמאת קוקוס. הוא הופיע בתוך מתכון של שוקולדים דלי פחמימות, בתוך הבלוג שלה ושל בנזוגה וישר נדלקתי על הרעיון של חמאת קוקוס, כי עד כה לא שמעתי על משהו כזה. אין להשיג את זה בארץ, עד כמה שידוע לי. אולם הופתעתי (והתרגשתי) עד כמה זה קל להכנה לבד.
מודה שבהתחלה הייתי קצת סקפטית, אולם ככל שמעבד המזון המשיך לעבוד שכנעתי את עצמי להאמין בדרך שהגר התוותה בפוסט.

התוצאה הייתה מדהימה, ממש חמאת קוקוס. זה באמת הפך לנוזלי! קשה להאמין.
מי שרוצה להכין, מוזמן לקבל ממני תמיכה. כי 20 הדקות האלה היו לא פשוטות, באמת...

[אוף! משהו לא טוב קורה למצלמה שלי לאחרונה. אני מצלמת תמונות אולם הן נעלמות להן איכשהו.
בקיצור, תצטרכו להאמין לי שזה אכן יוצא כפי שהגר מפרטת במתכון שלה]

החמאה מתקשה דיי מהר ואפשר לאחסן אותה (נראה לי שלנצח) במקרר, בצנצנת או בכלי שיהיה נוח להוציא אותה ממנו.
נראה שאפשר להשתמש בה ממש כמו חמאה רגילה- למרוח על לחם, מאפים וכו'.
ממה שאני קוראת, אפשר גם להשתמש בה כמטבל לירקות ועוד וגם בבישול. אולי בהכנת תבשילים למיניהם, במרקים ועוד.

המשכתי בהכנת אותו מתכון לשוקולד של הגר (עם קצת תוספת של סילאן, מודה).
ואז הלכתי לקרוא מה יש למארק לומר על מוצרי הקוקוס השונים.
דרכו הגעתי גם לאתר אמריקאי קוקוסי להפליא והתחלתי לחקור את נפלאות מתכוניו (שווה ביותר!).

בהמשך הגיע זמנו של חלב הקוקוס.
כבר מזמן שמתי עין על המתכון בבלוג של עדי (אחד הבלוגים האהובים עליי בכל הזמנים. אין, אין על אוכל תאילנדי!) לחלב קוקוס וחיכיתי להזדמנות מתאימה להכינו.
עכשיו, אחרי הצלחת חמאת הקוקוס, הגיע הזמן להכין גם חלב קוקוס. זה נראה ממש פשוט...

השיטה שמודגמת בבלוג של עדי היא הכי פשוטה וזמינה, אולם יש דרכים נוספות שמתחילות בקוקוס שלם של ממש (זו רק דוגמא אחת, יש שם עוד). במקרה יש לי קוקוס אחד בבית (טוב, היו שניים, אולם אחד חוסל ממש מהר ע"י הילדים ואת השני הם שכחו, אז אני יכולה לנכס לי אותו, נכון?).

ניגשתי להתחיל להכין, אולם אז גיליתי שאין לי בד סינון (בד שמשמש גם בתהליך הכנת גבינות).
חשבתי וחשבתי למי יכול להיות בד שכזה (יום שבת.... איפה קונים את זה בכלל? אני רוצה להכין כבר....). ואז נזכרתי שנועם קסטר מגבן גבינות להנאתו.
הרמתי טלפון ולשמחתי הם היו בבית, ממש לפני ארוחת הצהריים ומייד באתי וקבלתי בד גבינה שיספיק לי לכמה  וכמה זמן.
איזה כיף שאפשר למצוא (כמעט) הכל בפ"ח רבתי!

קודם פותחים לקוקוס את העיניים (יש 3). לנו היה הכי נוח עם מברג ופטיש

ואז קל לשפוך את הנוזל שבתוך הקוקוס לכוס (זה ממש טעים, אם כי אפשר גם לשמור להמשך ההכנה)

אם היה לי קוקוס גדול יותר (ואולי קצת יותר טרי) בטח היה יוצא יותר נוזל. גם ככה זה ממש יאמי

עכשיו נטפל באגוז עצמו. השיטה שנראתה הכי טובה היא לחמם את האגוז על אש ישירה. הייתה לי אש באח (אם כי אפשר לעשות זאת גם ישירות על אש הגז, כפי שמודגם בסרטון וכנראה שאפילו גם בתוך התנור הבייתי)

התפחם לו קצת

ואז ממש קל לפרק את הקליפה החיצונית (אם תשברו יפה, תוכלו לעשות מהחלקים כל מיני כלים)

חותכים לחתיכות קטנות יותר ומכניסים לבלנדר עם מיי הקוקוס ועוד 2-3 כוסות מים (תלוי בכמות שיש לנו של ה"בשר")

מבלנדרים עד לקבלת עיסת אחידה פחות או יותר

שופכים את התכולה לכלי, דרך בד הסינון

סוחטים אותו היטב, כדי למצות את כל הנוזלים

והנה הוא- חלב הקוקוס הבייתי שלנו. תהליך דיי מהיר, יש לומר

ניתן לחזור על התהליך פעם נוספת, לסחיטה שנייה (שוב עם מים בבלנדר ולהעביר דרך בד הסינון).
החלב של הסחיטה השנייה יהיה מיימי יותר, מקביל ל"מיי הקוקוס" שקונים בפחיות (בשונה מ"קרם הקוקוס" שמתקבל מהסחיטה הראשונה).

בצנצנת במקרר יישמר חלב הקוקוס למשך כמה ימים.

מה עושים איתו?
שוטטו פה וראו מה כבר הצעתי בעבר.
מחר מבטיחה לספר מה עשיתי עם חלב הקוקוס הספציפי הזה.

פשוט, נכון?
מבחינתי זה סוף עידן חלב הקוקוס הקנוי....

מרק עם מיסו

אני יודעת שבתחילת החורף היה לנו שבוע מרקים גדול ושיש לי מאגר מרקים לא קטן כבר בבלוג, ובכ"ז יש עוד מרקים בעולם...
הפעם רציתי מרק ירקות ורק אח"כ הצטרפו אליו שאר המרכיבים. ככה זה כשהבישול מתפתח תוך כדי.

חומרים

2-3 ארטישוק ירושלמי
1-2 תפוחי אדמה בינוניים
1-2 בטטה
1 גזר
1 שומר
1 שורש סלרי וגם חלק מהגבעולים
4-5 פטריות שיטאקי
1 בצל
כמה שיני שום
תבלינים: כורכום וג'ינג'ר טריים, מלח גס, פלפל שחור גרוס, מעט פלפל צ'ילי גרוס, חופן שורשוני אסטרגלוס, כמה עלי דפנה
אטריות (מכל סוג שתבחרו)
כמה כפות מיסו כהה

אופן ההכנה

חותכים את כל הירקות ומניחים בסיר

ממלאים מים עד לגובה של כמה ס"מ מעל הירקות (או כמה שמרגיש לכם נכון, למי שרוצה מרק מיימי או סמיך יותר)

מביאים לרתיחה על האש, מקטינים אותה ומבשלים עד שהירקות מתרככים.
בינתיים מגרדים פנימה ג'ינג'ר וכורכום טרי (למי שאין, אפשר להשתמש ביבש, או באבקה).
כשהוא מוכן זורקים פנימה את האטריות, עד שהן מתרככות במיי המרק.
בצלחת ההגשה מוסיפים 1-2 כפיות מיסו

ומערבבים עד שנמס

רואים שמיי המרק התכהו? גם הטעם הפך עשיר יותר בזכות המיסו

תוספות: אפשר לפזר מעל כוסברה/ פטרוזיליה/ בצל ירוק קצוצים.
אפשר להוסיף נתחי עוף/ הודו/ דג/ בקר לחלק האחרון של הבישול.
אפשר לבשל עם קוביות טופו או טמפה.

ממולאים צמחוניים- פוסט אורח של ענת שחף

ענת שחף היא אחת מהמעריצות המושבעות של הבלוג. כל כמה זמן אני מקבלת פידבקים ממנה דרך חברות משותפות (מעבר לתגובות הכייפיות שלה פה בבלוג).

אז כשהיא שלחה לי את המתכון שלה ברור שרציתי להעלותו לבלוג.

זה לקח קצת זמן, בגלל השבוע ה"מיוחד" של מתכונים מבלוגי אוכל אחרים, אולם תסכימו אתי שהיה שווה לחכות.

_______________________________________________________________________________

בדיוק היום הגיע הטכנאי להתקין את הכיריים החדשים וזה היה נראה לי מאורע חגיגי מספיק בשביל לצלם בישול ממולאים צמחוניים לתחרות

ממולאים צמחוניים

למילוי

100 גרם אורז מלא עגול

1/2 חבילת טופו

2 גזרים גדולים

2 פלפלים אדומים גדולים

צרור שמיר 

חופן עלי נענע  

צרור פטרוזיליה   

את מי נמלא

2 עגבניות גדולות 

קישוא בינוני 

2 זוקיני גדולים

2 תפוחי אדמה גדולים

לרוטב

גבעולי סלרי קצוצים

הבפנים של העגבניה הקישוא והתפו"א

5-6 עגבניות מרוסקות

אפשר גם 2 שיני שום

אופן ההכנה

שמים בסיר את האורז מכסים במים, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים 7-10 דק'.

בזמן הזה מגררים את הטופו במגרדת על הגס, וכמו שהמורה שלי לתזונה סינית תמי אמרה- "לא מטגנים, אלא מאדים"  בשמן זית על מחבת עד שמזהיב

שוטפים את תפוחי האדמה ומכניסים אותם על קליפתם לסיר קטן, מכסים במים ומביאים לרתיחה.

מנמיכים את האש ומבשלים כ 7-10 דק'.

בזמן הזה מגרדים במגרדת דק את הגזר וקוצצים את הירוקים דק דק.

(מכיוון שהקוצץ הביתי – AKA בן-זוגי שיחיה עידן, לא היה בבית אז גפן ואני ביז'בז'נו בבראון)

אחרי שהטופו הזהיב מעבירים לקערה ומוסיפים את הגזר עם הירוקים הקצוצים ומערבבים היטב.

מוסיפים תבלינים לפי טעם אישי– אני שמתי כמון פפריקה פלפל ומלח

אחרי שתפוח האדמה התבשל, מורידים מהאש, שוטפים במים קרים.

לוקחים כפית פריזאית והרי תמונה למי שלא יודע

דרך אגב, בפעם ראשונה שהכנתי ממולאים, הוצאתי את הבפנים באמצעות כף רגילה וזה עבד יופי!)

מרוקנים את תפוחי האדמה, הקישוא, הזוקינים העגבניות והפלפלים .

(לעגבניות ולפלפל יש לחתוך את הראש ולשמור לקישוט ככובע.

את הבפנים של העגבניה הקישוא והתפוא אדמה יש לקצוץ דק ולשמור לרוטב)

Now its show time

קוצצים את הסלרי ומטגנים בסיר רחב עם שמן זית

הייתי חייבת להוסיף את התמונה הזו בגלל הצבע. מבינים אותי, נכון?

מוסיפים את שאריות הקישואים והזוקיני והעגבניה.

מוסיפים את העגבניות ומטגנים כמה דק'.

בינתיים ממלאים את כל הירקות מהתערובת שבקערה.

את הפלפלים יש למלא רק 2/3  ולהשאיר מקום כי האורז מתנפח מעט

מסדרים את הירקות הממולאים בסיר עם הרוטב ובעזרת מצקת יוצקים מהרוטב על הירקות כך שיתכסו ויתעטפו ברוטב

בשלב הזה אם יש צורך, מוסיפים קצת מים כדי שיכסו את הירקות.

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש וממשיכים לבשל על אש בינונית עד נמוכה כשעה.

לי זה לקח שעה וחצי, והממולאים קצת התפרקו בסוף, אבל יצא טעים !!!

כתוספת אכלנו ליד זה סלט שעידן היכן מעדשים ירוקים/חומים מונבטים שתיבלנו עם גבינת טום עיזים מגורדת, שמן זית ולימון . הייתי מצלמת אבל זה נטרף בשניה וחצי.

בתאבון!   

[ורד- איזה תמונות צבעוניות ויפות. האמת? הירקות פשוט עושים את העבודה בעצמם, לא צריך תפאורה מיוחדת. אז לכל מאותגרי המצלמות והפרפקציוניסטים למיניהם שלא שולחים לי רק כי 'התמונות לא יצאו טוב' שחררו! צלמו ושלחו לי את מה שיש לכם, ביחד עם המתכון כמובן]

יש לנו זוכה!

תמה לה תחרות מתכוני החורף של הבלוג.
אז נכון, לקח לי כמה ימים להתאפס על סוף החודש ותחילת הבא בתור ועד עצרתי רגע את בכורתי מעיסוקיה הרבים כדי שתקיים את ההגרלה שכה רצתה לקיים. והנה הגיע הרגע!

הפתקים עם שמות המשתתפים נכנסים לכובע

היד נכנסת פנימה, מערבבת ולבסוף בוחרת פתק אחד ויחיד

הנהו לפניכם

and the winner is.....

סיון נתנאלי

הקטע הכי טוב הוא שסיון לא גרה בארץ (אפילו שהיא מגיעה לביקורים לפעמים...) וכשהיא הוסיפה את המתכון שלה היא ציינה בתחילה שהוא לא ממש מיועד לתחרות, אלא רק בשביל הקטע.

אז כתבתי לה שהיא יכולה לתת את הפרס במתנה, למי שתרצה.

אז, סיון, תחשבי על זה....

למי תרצי להעניק את המתנה? (חוצמזה שכבר כתבתי לך שבעזרת הסקייפ הכל הופך אפשרי יותר...).

שיהיה מזל טוב לסיון ותודה לכל מי שהשתתף בתחרות מתכוני החורף של הבלוג.

נתראה בתחרויות הבאות (כבר יש לי בתכנון משהו...)

כמה רעיונות קצת אחרים ל"כדורי שוקולד"

כדורי שוקולד הם קינוח ממש נחמד בסה"כ, שהרי מדובר על ערבוב של כל מיני חומרים יחדיו שיוצרים מעין כדור בגודל ביס או שניים. ממתק שיכול להיות לגיטימי, במיוחד אם מכינים לבד בבית ויודעים מה החומרים שמכניסים פנימה.
אז נכון, במרבית המקרים מדובר על חומרים לא הכי בריאים בעולם, אולם מסתבר שאפשר גם אחרת, שהשמיים הם הגבול מבחינת מה שמכניסים פנימה ושכמעט הכל כשר.
אחד היתרונות הנוספים של ה"כדורים" למיניהם טמון בעצם הכנתם, פעילות שיכולה להיות מאד מהנה, ביחד עם ילדים בכל מיני גילאים. זוכרת שאפילו באחד מימי הולדתה של בכורתי העמדתי כמה קערות גדולות והילדים הכינו בעצמם (והתלכלכו כהוגן. לא נורא, זה היה יומולדת מים, בקיץ).
גיליתי לאחרונה אתר של מתכונים ממש כייפיים- Elana's Pantry והחלטתי להביא דווקא את מתכוני ה"כדורים" ממנו, שניים שונים, על אף שיש בו כזה שפע של מתכונים כמעט מכל תחום. אלנה מביאה מתכונים שהם בבסיסם נטולי גלוטן ושאר חומרים מזיקים, היא גם בהחלט נוגעת במתכונים פליאוליטיים ומראה שיש מגוון אפשרויות ושלא צריך להתבאס אם מתגלה רגישות שמגבילה אדם לתפריט ספציפי, או אם אדם בוחר לחיות על תפריט מסויים מבחינה אידאולוגית. הכל אפשרי!
[מסתבר שהיא גם יהודייה- איך לא?- והפוסט האחרון בבלוג, מסוף ינואר, מוקדש לט"ו בשבט, שמאד מתאים לתכני האתר שלה. חמודה, נכון?]

מאחר והבלוג באנגלית, אתרגם את המתכונים שאותם אני מביאה.

כדורי חמאת שקדים

המקור למתכון נמצא פה [יש פה שני מתכונים שונים, אני התייחסתי לשני מביניהם]


חומרים

1/2 כוס חמאת שקדים (שקדיה וחבריה)
1 כפית תמצית וניל (אמיתית)
2 כפות פשתן זהוב טחון (הלכתי לפי המתכון, כי במקרה היה לי פשתן זהוב, אולם מניחה שזה יעבוד גם עם פשתן "רגיל" חום)
כוס שוקולד צ'יפ מריר אמיתי (או כמות מקבילה של חפיסת שוקולד מריר איכותי)- זה מיועד להמסה וציפוי
מעט מלח ים

אופן ההכנה

בקערה מערבבים את השקדיה עם הפשתן הטחון והוניל (במקור היא משתמשת בחמאת שקדים- וניל, לא מכירה מוצר כזה בארץ, אז פשוט ערבבתי פנימה וניל), עד שנוצרת מעין עיסה אחידה כזו. הפשתן דיי מייצב את השקדיה והיא לא נשארת במרקם "טחינתי"

במקביל בסיר ממיסים את השוקולד (בכל שיטה שראויה בעיניכם: סיר כפול, בן מארי, ישירות על האש תו"כ ערבוב ואולי הוספה של מעט נוזלים, ממש מעט)

יוצרים כדורים מתערובת השקדייה והפשתן וכשהשוקולד נמס זורקים את הכדורים לשוקולד ומגלגלים את הכדורים בתוכו

מרימים את הכדורים בעזרת 2 כפיות, או משהו אחר ומניחים על צלחת, כדאי על נייר אפייה (ללא כל מיני חומרים). מניחים להתקרר (אני שמתי במקרר וזה החזיק למשך כמה ימים, אם כי לא ממש חייבים. זה יתקרר גם כך)

פה היא מסיימת בהמלצה לפזר מעל מעט מלח ים לפני ההגשה. מודה שלא עשיתי זאת, כי אין לי פה פרטנרים לעניין


מסקנות: אלה כדורים ממש נחמדים. לא מתוקים מדיי בכלל, מספקים את החוויה ה"שוקולדית" למי שזקוק לה ודיי משביעים.
אני מתארת לעצמי שלא כולם יאהבו את זה, אם כי הייתה פה התלהבות (לא כ"כ בצד של הילדים דווקא).

כדורי תמרים- בוטנים

המקור למתכון נמצא פה. שווה להכנס, על אף שתרגמתי, יש לה תמונות מעולות!


חומרים


1/2 כוס תמרים (ללא גלעינים)
כוס בוטנים קלויים (אני השתמשתי בכמות קצת יותר קטנה של חמאת בוטנים נטו, כי כבר הייתה לי)
2 כפות אבקת קקאו (אמיתית, בלי תוספות. אפשר להחליף, כמובן גם בחרובים למי שרוצה)
1/2 כפית מלח
2 כפות תמצית וניל (אמיתית)
בערך כף מים


אופן ההכנה


בבלנדר מערבלים את כל החומרים לתערובת חלקה יחסית (אלנה משתמשת בבוטנים עצמם, אז המראה אצלה יוצא יותר "גרגרי" כזה). אפשר להשתמש גם במעבד מזון בפולסים (כך אני עשיתי)

מוציאים את התערובת ומגלגלים אותה לכדורים בגודל הרצוי לכם (ממש כיף לעשות עם ילדים. ממליצה להרטיב את הידיים מפעם לפעם, כדי שלא הכל יידבק שם, על אף שזה גם כיף ללקלק בסוף, כל אצבע שלי הייתה ארטיק לילד אחר, בינתיים יש לי מספיק...)


[חשבתי שיש לי תמונות של איילה מתמרחת כהוגן כשהיא מכדררת, אולם משום מה לא מצאתי אותן. השתמשו בדמיון שלכם]

ברגע האחרון הבנתי שששכחתי לצלם את התוצר הסופי, מזל שנשאר כדורון אחד לרפואה. הם באמת להיט, אני לגמרי התלהבתי משילוב הטעמים הזה.

עוד כדורי "שוקולד"

רגע לפני שאני מעלה את הפוסט אני נזכרת שלפני כמה זמן הכנתי "כדורים" אחרים, אולי היה זה מתכון של שירלי בר? כבר לא ממש זוכרת. אפילו זוכרת שבאתי בהתלהבות לגן וסיפרתי לגננת.
מנסה לשחזר (ולחפש במקביל אצל שירלי- מצאתי! הנה המתכון ה"יבש" וגם סרטון הדגמה. איך כמעט שכחתי את המתכון המקסים הזה)


חומרים


כמובן שיש את המתכון המקורי ויש את התוספות שעלו לי באותו הזמן


כוס שקדים (או כל שילוב אגוזים. היו לי אז קשיו, מלך, גרעיני דלעת עד כמה שזוכרת)
4-5 תמרים (את זה יש לי בשפע)
מעט סילאן (במקור יש פחות תמרים ו-2 כפות דבש)
1-2 כפות אבקת קקאו אמיתית
1 כף תמצית וניל
אני הוספתי גם 2 בננות בשלות שהיו לי בדיוק
קוקוס טחון (לגלגול)


אופן ההכנה


מערבלים את כל החומרים בבלנדר לעיסה אחידה (שירלי קצת מדרגת את זה. אצלי זה עבד גם טוב ביחד, אולי לקצת יותר זמן. תחליטו בעצמכם).
יוצרים כדורים ומגלגלים בקוקוס (אצלי ביקשו גם גרסאות נטולות קוקוס).

אין לי תמונות, כי זה היה לפני זמן מה ולא יצא לי לצלם (באמת לא ברור איך זה קרה). שוב, השתמשו בדמיון או בתמונות של שירלי.
מיותר לציין שזה נחטף ממש מהר, נכון?

ממרח אבוקדו- חמניות

לשירלי  בר יש אתר עם המון המון רעיונות למתכונים שווים מעולם ה raw food.
דברים שדיי קל להכין, אם יש לכם בלנדר, או מעבד מזון (או ויטה מיקס. אני עדיין משתעשעת במחשבת הרכישה שלו, זה בכ"ז סכום כסף דיי רציני... ובינתיים אני מצליחה לעשות דברים עם הכלים שכבר יש לי. נראה... בטח מתישהו זה עוד יקרה והחיים במטבח לא ישובו להיראות אותו הדבר).

דרך אתר eatwell הגעתי למתכון מעניין שלה שמוצג כתחליף למיונז.
החלטתי להכין אותו והתוצאה הייתה מעולה! אמנם לא הייתי מתייחסת לזה כאל תחליף למיונז, אלא יותר כאל ממרח כייפי כזה ללחם, לירקות, לארטישוק וכו' (אולי אם באמת היה לי ויטה מיקס הוא היה יוצא קצת יותר חלק וקצת יותר "מיונזי"... כי אצלה בוידאו זה נראה קצת אחרת)

ובעצם, כשאני מסתכלת שוב על המתכון, אני מבינה שהייתה לי טעות, כי הכנתי את הממרח מזכרון.... ואולי זו לא הייתה טעות, כי זה יצא ממש טעים כך.
שכחתי להוסיף את שמן הזית.

אז הנה המתכון שלי, נסו גם את של שירלי (אני בטח אנסה מתישהו) ותראו מה אתם אוהבים

חומרים

1/2 כוס גרעיני חמניות
2 אבוקדו
1/2 לימון
2 שיני שום
מלח, פלפל

אופן ההכנה

מניחים את הכל בבלנדר/ מעבד מזון עד לקבלת מרקם חלק

אפשר לשים שמן זית מעל, כדי שהממרח לא ישחיר

יאמי!