"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שני, 16 בינואר 2012

ארוחות ערב

כשרק פתחתי את הבלוג זו הייתה אחת הבקשות הראשונות. רשמתי לי את זה באיזו פינה בראש ויצאתי למסע עם הבלוג שלקח אותי לכל מיני מחוזות ביחד עם שפע של תגובות מכם.
בשבוע שעבר שוב עלתה בקשת ארוחות הערב והפעם הרגשתי שאני כבר מוכנה לשחרר קצת את ארוחות הצהריים (כי יש כבר לא מעט בסה"כ...) ולגוון. ואפילו יהיה פוסט של ארוחות בוקר (כי אם כבר...).

ארוחות הערב אצלנו בבית הן דיי פשוטות ומצומצמות. מתוך ההבנה שזה כבר סוף היום, שהאנרגיה נאספת לה ושאוטוטו נשכב לישון, או לפחות ננוח ממרוץ היום. לכן אינני רואה טעם להעמיס ותחושות בני הבית דיי תומכות בקו הזה בדרך כלל.
לכן ארוחת הערב הדיי סטנדרטית שלנו כוללת ירקות למיניהם (בד"כ צלחת של מלפפון, גזר, עגבניות שרי- אם יש- פלפל אדום לפעמים)

לפעמים הילדים מנשנשים את הירקות תו"כ הכנת ארוחת הערב וצריך לעשות refill בארוחה עצמה

לגדולים יש לפעמים נבטים וירוקים מהגינה. לפעמים נחתוך סלט, אולם רק אם ממש מתחשק לנו.
ביצים- חביתה, מקושקשת או עין. הילדים שלי אוהבים ביצה עם פרמז'ן (אניני טעם...).
לפעמים יש טחינה או שארית מארוחת הצהריים (ירקות בתנור, למשל), או סלט סלק
כל אחד אוהב לאכול קצת אחרת. הקטנה, למשל אוהבת לאכול את הביצה שלה עם סרדינים.
מוצרי חלב כמעט ואינם קיימים אצלנו בבית, רק בכמויות קטנות ובתקופות. כי אני בהחלט מאמינה שזה לא סוג מזון שאנחנו צריכים לאכול באופן קבוע ובכמויות גדולות. אז לפעמים יש גבינות עזים, כמו צפתית, לפעמים ריקוטה, לפעמים קוטג'. אם כי בעיקר לקראת הקיץ, אז אנרגיית החלב מתאימה יותר.

בימים חורפיים לפעמים נאכל מרק כלשהו, אולי מרק כתום.

אני יודעת שיש משפחות בהן מכינים פשטידות למיניהן, או לביבות לארוחת ערב. זו גם אופציה טובה.
מכירה גם משפחות בהן ארוחת הערב היא בעצם הארוחה העיקרית, כי בצהריים לא כולם בבית (הורים עובדים, ילדים במסגרות) ובערב זו ההזדמנות היחידה לאחד כוחות לרגע. לכן לפעמים הארוחה הזו נוטה להיות ארוחה מבושלת וגדולה יותר משאר ארוחות היום. אני יודעת שעבורי, לפחות, זה לא ממש נכון, כי ארוחה גדולה מכבידה עליי ויכולה להפריע להרדם ולסגור את היום. אולם מי שמרגיש שזה מתאים ונכון לו יכול בהחלט לעשות שימוש במתכונים השונים המוצעים פה לארוחות הצהריים לטובת ארוחות הערב.

אפשר גם לאכול גרנולה או דייסת קוואקר לארוחת ערב. זו יכולה להיות ארוחה משביעה ונעימה ביותר לסוף היום.

ומה אוכלים אצלכם בארוחות הערב? איך אתם אוהבים לסגור את היום?


יום ראשון, 15 בינואר 2012

תבשיל חורפי של ירקות ובשר

ממש מתחשק לי תבשיל חורפי כזה, שאפשר יהיה לאכול אותו כמו שהוא, או ביחד עם אורז או פסטה. שיהיה משביע, מחמם ועשיר.
פניתי למקרר והוצאתי את כל מה שהיה נראה לי מתאים.
יצא פיצוץ!

חומרים

1 בצל
1 פלפל אדום
1/3 כרוב סיני (בערך)
1 שורש סלרי קטן (כי לא היה לי גדול יותר)
2 תפוחי אדמה
1 עגבניה
1/2 ק"ג בשר טחון (נשאר מהקציצות...)
פטרוזיליה, שמיר, כוסברה לפי הטעם והחשק
תבלינים: מלח גס, קארי (אפשר גם אחרים, מה שאוהבים)

אופן ההכנה

בסיר גדול מטגנים/ מאדים על מים בצל, עד להזהבה.
מוסיפים קוביות פלפל ורצועות כרוב סיני. מערבבים


מוסיפים קוביות קטנות של שורש סלרי ותפו"א. מערבבים לכמה דקות.
מוסיפים את הבשר הטחון ומערבבים היטב במשך כדקה, עד שהוא הופך חום- אפרפר.
מוסיפים את העגבניה והתבלינים. מערבבים היטב


מוסיפים מים רותחים בכמות הרצוייה (התבשל לי סלק בסיר ליד, אז גנבתי לו קצת מים ורדרדים...). אפשר להוסיף גבעולים קצוצים מהסלרי.
מבשלים עד שהתבשיל מוכן והכל רך ומזמין לאכול.
בסוף מוסיפים פנימה ירוקים קצוצים, בודקים טעמים ומתבלים לפי הצורך.

אוכלים, כאמור, או ממש ככה (זו בהחלט ארוחה בפני עצמה) או בתוספת למנה "דגנית" כלשהי (אורז מלא, פסטה מלאה, קינואה, כוסמת ועוד).

[הכנתי אחה"צ, במחשבה ליום שאחרי, לצהריים. אממה, בני הבית חיסלו את כל הסיר עוד לפני ארוחת הערב... ברצינות! אפילו לא הספקתי לצלם את התוצר הסופי... רק 2 תמונות במהלך הבישול]

בתאבון!

יום חמישי, 12 בינואר 2012

נושא כבד

כן, אני יודעת, כבד מעורר במרבית האנשים קונוטציות לא כל כך נעימות...
זה אחד האיברים הכי מלאי רעלים ופסולת בגוף, ובכלל הוא איבר פנימי, משהו שאנחנו לא ממש מתורגלים להתעסק בו ביומיום כבר. אתם יודעים שפעם, כשעוד צדנו למחייתנו הכבד היה בין האיברים הראשונים להאכל? הוא היה נחשב לאחד האיברים האיכותיים ביותר עבור נשים צעירות המתכננות הריון, או עבור נשים הרות ומניקות.
ואכן הכבד הוא אחד האיברים המפוצצים ביותר ברכיבים מזינים, בכמויות גדולות [הוא מאגר של שומנים חיוניים, מינרלים, ויטמין C ועוד]. מה שמרמז לנו שאנחנו ממש לא זקוקים לאכול ממנו בתדירות גבוהה, אלא רק פעם ב- ואולי כאשר יש צרכים מיוחדים.

ועם זאת אני לגמרי מבינה את מי שההתעסקות בו לא עושה לו טוב.
עוד זוכרת את הפעם הראשונה שאני התעסקתי עם כבד. בואו נאמר שזו לא הייתה חווייה נעימה ביותר. ממש הרגשתי את האנרגיה של החיות שם... ובכל זאת בחרתי לאכול ממנו, במיוחד בתקופות חשובות ומשמעותיות כמו הריון ולאחר לידה.
תמיד כשמגיעות אליי נשים בהריון שיש להן בעיה עם רמות של ברזל ומינרלים אני מבררת איתן אם כבד הוא משהו שהן מסוגלות להכניס לגופן. מצאתי שגם נשים צמחוניות וטבעוניות מרגישות לפעמים שזה בסדר בהריון לצרוך את זה ושהגוף שלהן זקוק למה שיש בכבד.
כמובן שאינני לוחצת. מי שאינה מעוניינת תקבל שלל חלופות, אם כי לפעמים באמת שאין לו תחליף (מבחינת ריכוז החומרים והזמינות המהירה שלהם).

בארץ לא פשוט למצוא כבד אורגני, שזו הדרך המועדפת עליי לצריכת כבד. שוב, כי מדובר באיבר שהוא מכונת הנקיון של הגוף. הוא מעבד ומטפל ברעלים שיש בגוף שלנו, כך שההגיון אומר שאם נאכל כבד שאינו אורגני, נכניס לגופנו גם הרבה רעלים. אם אוכל למנוע את זה, זה עדיף לי, נכון? [דעאל כתב על זה פעם פוסט מעניין שמוסיף עוד קצת מידע על הנושא העלום הזה של "רעלים". כדאי לקרוא].
הבשורות הטובות הן שיש למצוא כבד עוף אורגני. לא בכל מקום, נכון, אולם כבר לא כ"כ קשה למצוא, למי שמחפש.

כבד אינו דורש זמן הכנה ממושך בכלל. נהפוך הוא, הוא איבר מאד עדין ואפשר להכינו מהר יחסית- על מחבת או על האש.
אני אוהבת לאוכלו עם פירה תפוחי אדמה או בטטה.

חומרים

4-5 נתחי כבד עבור כל סועד (פחות או יותר)
3-4 שיני שום
מעט פלפל צ'ילי חריף (טרי או מיובש)- לא חובה
יין אדום יבש
תבלינים: מלח, פלפל

אופן ההכנה

מכינים פירה כמו שאוהבים (אני אוהבת עם חמאה, אפשר גם עם שמן זית).
במחבת מחממים ממש מעט שמן זית, מזהיבים את פרוסות השום ואת הצ'ילי.
מוסיפים את נתחי הכבד ל'בטן- גב' למספר דקות. כשהם הופכים חומים- אפורים אפשר להוסיף את היין האדום (שיכסה מעט את הכבד. הוא לא צריך לשחות ביין) ואת המלח והפלפל.
נותנים להם לשבת יחדיו, תוך כדי ערבוב קל לספיחת הטעמים ולצמצום קל. כל התהליך אורך כ-5 דקות.
מכבים את האש


מסדרים בצלחת את הפירה ומעליו את הכבד והרוטב ואוכלים בהנאה רבה!



אפשר גם להכין כבד קצוץ.
מטגנים המון המון בצל (כמו שאמא שלי אומרת 'ככל שתטגנו יותר בצל, זה ייצא יותר טעים') ומבשלים את הכבד באופן דומה (בטן- גב לכמה דקות. צלייה פשוטה).
טוחנים ביחד עם מלח, פלפל שחור ומי שרוצה מוסיף גם ביצה קשה.
אני טחנתי בלי ביצה ועם חופן גדול של אגוזי מלך.

יום רביעי, 11 בינואר 2012

פוסט אורח- מוסקה צמחונית של אליה

אליה ניגשה אליי בגן ואמרה לי- "סופסוף צילמתי לך מתכון! הכנתי מוסקה צמחונית!"
"איזה כיף"- קראתי- "נשמע מתאים ביותר! יאללה תשלחי".
לקח לה עוד כמה שבועות לשלוח, אם כי תודו שהיה שווה לחכות!

אליה היא בשלנית שחבל על הזמן וגם דולה .



מוסקה צמחונית

חומרים

2-3 חצילים
שמן זית
200 גרם שבבי סויה יבשים
בצל גדול
3 שיני שום
2 עגבניות בשלות
2 גזרים או בטטה קטנה חתוכים לקוביות
קופסת עגבניות מרוסקות
רסק עגבניות קטן
מלח, פלפל, פפריקה מתוקה
80-100 גרם חמאה
1/3 כוס קמח כוסמין או מלא
1/3 כוס חלב קוקוס
אגוז מוסקט מגורר
גבנ"צ עיזים מגוררת


אופן ההכנה

לפרוס את החצילים לפרוסות לא דקות מדי. להניח על מגש עם נייר אפייה.
לזלף מעט שמן זית ומלח גס. לצלות בחום גבוה עד השחמה קלה





























להשרות את שבבי הסויה עם 1/2 כפית מלח ומים רותחים עד ספיגה





רוטב העגבניות 
לטגן בצל ושום במעט שמן זית או מים עד לריכוך. להוסיף את הבטטה או הגזר
ולערבב עוד כ-2 דקות. להוסיף עגבניות טריות ולאחר כדקה, את המרוסקות והרסק.
לתבל במלח, פלפל ופפריקה מתוקה.
לבשל כ-25 דקות ולטחון במקל בלנדר



לערבב את הרוטב עם שבבי הסויה.

הכנת הבשמל 
בסיר קטן להמיס את החמאה (80 גרם) על אש בינונית ולהוסיף את הקמח.  לערבב כדקה עד שהקמח סופח את כל החמאה. ניתו להוסיף עוד חמאה אם יבש מדי. להוסיף 1/2 כוס מים קרים באיטיות תוך כדי ערבוב מתמיד (אפשרי עם מטרפה ידנית). להוסיף את חלב הקוקוס ולוודא שהתערובת לא נוזלית מדי. להוסיף מלח ואגוז מוסקט ולכבות



הרכבת המוסקה 
בתבנית מלבנית משומנת לסדר שכבה אחידה של חצילים. עליהם לשפוך מחצית מתערובת העגבניות והסויה. לסדר שכבה נוספת של חצילים ועליה את שארית העגבניות.
לסיים עם שכבת חצילים ועליה למרוח את רוטב הבשמל באופן אחיד



לפזר למעלה גבנ"צ ולאפות ב- 180 מעלות במשך 30-40 דקות עד להזהבה - תלוי בתנור



בתיאבון!
















יום שלישי, 10 בינואר 2012

קפיצה למזרח אסיה- סלמון במרינדה אסיאתית וירוקים עם פטריות כוח בסגנון יפני

טיילתי במזרח אסיה במשך שנתיים בצעירותי ועל אף שאני מודה שלא התנסיתי מספיק בשפע הקולינרי המקומי (עוד לא ממש הייתי בקטע, לצערי) בכ"ז משהו מאהבת הטעמים האלה דבק בי.

את הדג השריתי ואפיתי במרינדה טעימה ביותר.
ואת הירוקים (שהבאתי מהשפע שבגינה) הקפצתי עם פטריות כוח יפניות- שיטאקי ומי-טאקי, שקל למצוא ביום בצורתן המיובשת. יש למצוא גם שיטאקי טריות בחלק מהמקומות.

ככה נראה מרחב העבודה שלי תו"כ הכנת המנות האלה

הדג תיכף יוצא מהשקית ישר למרינדה, הפטריות בהשרייה, הירוקים בהמתנה (והכיור מלא כלים...)


סלמון במרינדה אסיאתית

חומרים

4 נתחי סלמון מפולטים= 8 חצאים
פיסת ג'ינג'ר
שן שום גדולה
1-2 כפות רוטב סויה
1 כף סילאן
1 כף שמן זית

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מגרדים את הג'ינג'ר ואת השום ומערבבים היטב עם שאר חומרי הרוטב.
משרים את נתחי הדג ברוטב למשך זמן מה (ככל שיושרו יותר, יספחו יותר מהטעמים)


מסדרים את נתחי הדג יפה יפה בתבנית לתנור (אני אוהבת פיירקסים)



מכניסים לתנור לכ-20 דקות ומגישים חם!



עלים ירוקים עם פטריות כוח יפניות

חומרים

10-15 גרם פטריות מי-טאקי מיובשות
5-6 פטריות שיטאקי מיובשות
שפע של עלים ירוקים מכל הבא ליד: מנגולד, תרד, גדילן, כרוב סיני, פק צ'וי ועוד- מה שיש לכם
כמה שיני שום
1 כף שמן קוקוס
מעט רוטב סויה
כף גרעיני שומשום מלא

אופן ההכנה

מתחילים מהשריית הפטריות במים רותחים לכ-20 דקות. את המים שומרים, כי הם מכילים שפע טעמים וערכים תזונתיים, חבל לבזבז אותם... אפשר להשתמש בהם לתבשילים, למרקים, קצת לתבשיל הזה וכו'

משמאל אלה השיטאקי, הגדולות. מימין, אלה המי-טאקי, הקטנות יותר

בינתיים שוטפים את הירוקים וחותכים אותם לרצועות.
פורסים את השום וכשהפטריות מוכנות פורסים גם אותן (בלי החלק הקשה של גבעול השיטאקי).
מחממים את שמן הקוקוס במחבת, מטגנים את השום ואת הפטריות תו"כ ערבוב למשך 1-2 דקות [אפשר להוסיף קצת פלפל צ'ילי חריף, מוסיף המון]. זורקים פנימה את הירוקים ומערבבים היטב. סוגרים במכסה ל1-2 דקות, פותחים ושוב מערבבים. מוסיפים את רוטב הסויה


הירוקים מצטמצמים מאד ואפשר להוסיף עוד, כדי לעבות את התבשיל.
כשהכל מוכן, מכבים את האש, מפזרים מעל מעט שומשום מלא ומערבבים היטב


כדאי לאכול חם, זה מרגיש אחרת מאשר כשהמנה קרה.


ארוחה נהדרת!


יום שני, 9 בינואר 2012

צבעים באוכל

לפני כמה שנים כתבתי מאמר על צבעים באוכל ומאז אני כל הזמן מתבוננת על התנועה הזו לקראת צבעים מסויימים בתקופות מסויימות.
אני שמה לב לצורך שיש לי, באופן אישי, או למטופליי, או לבני משפחתי לצבעים ספציפיים



יש לא מעט מידע בנושא הצבעים בהקשר של הצ'אקרות, של הרפואה הסינית והמרידיאנים והאלמנטים השונים, של תרפיות בצבעים למיניהן (כמו אורה- סומא) ועוד. בכל התורות הללו יש הרבה מידע בעל ערך שאפשר לקחת איתנו ושיעזור לנו להבין מה הצרכים שלנו ברגע מסויים, מה יכול לחזק אותנו או להחליש אותנו, למה אנחנו בוחרים דווקא צבעים מסויימים בתקופות חיים שונות.
אני לוקחת את הידע הזה למקום של האוכל, של ההזנה הישירה היומיומית ורואה שישנם ימים בהם האוכל שאני בוחרת בו- אינטואיטיבית לגמרי- הוא ירוק או אדום, או כתום

מרק כתום
גרנולה אדומה עם תותים, חמוציות ומיץ רימונים

גרנולות בצבעים שונים

סלט ירוק גדול
או "סתם" ירוקים מוקפצים
סלק אדמדם משתלט על כל חבריו ומשרה מהאנרגיה האדומה- סגולה שלו


איך זה אצלכם?
האם אתם שמים לב לצבעי האוכל? מראים לילדים שלכם את הצבעים השונים? מתייחסים לצבעים האלה? מכירים כל מיני התייחסויות לצבעים ממקומות שונים?
אם נלך עם זה עוד צעד, נוכל לעזור לעצמנו בשאיפה לאיזון אם נבחר במזונות בעלי צבעים מסויימים (לפי האסכולות השונות אליהם אנחנו מחוברים) בתקופות בהן יש לנו חולשה מסויימת, או זקוקים לחיזוק באלמנט כזה או אחר.

יום ראשון, 8 בינואר 2012

פאי תרד ספונטני לחלוטין

שבת חורפית מהממת, שמש נעימה ומלטפת, הכל ירוק מסביב, חברים מגיעים לבקר, לאכול, לבלות זמן

"כל הילדים קופצים רוקדים..."

תכננו משהו לארוחת צהריים, אם כי עוד מוקדם בשביל זה. יושבים מדברים, נהנים. ואז תו"כ סיבוב בשטח רואים את שלל התרד והמנגולד שגדלים להם פרא בגינה ומחוצה לה ומתחילים לדבר על פאי תרד (פאי, קיש וקלתית הן מלים נרדפות)- איך מכינים, מה צריך, איזה חומרים, איך הכי קל

הרעיון מתחיל להתגלגל לו
חשבתי לי לרגע והבנתי שיש לי את כל החומרים שאדרי אמר שצריך- אז למה שלא פשוט נכין את הפאי הזה וזהו? בעלי מתלהב לו- 'כן, מתאים לי ללמוד!'.

טוב, נתחיל עם הבצק- איזה קמח יש לך? כוסמין.
- וואללה? לא מכיר, לא עבדתי איתו אף פעם. איך הוא?
- צריך להיות נפלא, נשמע לי מתאים בול. מה אכפת לנו לנסות?
- יאללה, תוציאי.
[מתפתחת שיחה על קמחים, עיבודיהם וסוגי החיטה השונים].

אח"כ רותי יוצאת לקטוף תרד ומנגולד בשפע, ננו חוזר עם זר יפייפה



בינתיים מחפשים את כלי המטבח שהכי יתאים להכנת הבצק ומגיעים למעבד המזון (מג'ימיקס זה שם של חברה...)



התהליך מתקדם לו ואני נהנית מההשתלטות הספונטנית הזו על המטבח שלי ומלקחת צעד אחד אחורה, לשם שינוי. אני רק מפריעה קצת בצילומים...
הילדים נכנסים ויוצאים בטבעיות גמורה. באיזשהו שלב הם יוצאים לסיבוב ב"אחו" וחוזרים עם סלסילת אספרגוס בר טריים וקריספיים


על הדרך דוד מניח כנפיים במרינדה, כדי לעשות על האש (למי שלא יאכל מהפאי...)



חומרים

2.5 כוסות קמח כוסמין (אדרי תמיד הכין את זה עם קמח לבן, ועכשיו נדלק על הכוסמין שיצא נפלא!)
125 גרם חמאה
מעט מים קרים (מהמקרר) עד שהבצק מוכן
מעט מלח
המון המון תרד ומנגולד (אפשר גם: עלי חרדל, חוביזות, כרובים ועוד ועוד)
בצל בינוני
3 ביצים
מיכל שמנת מתוקה
מעט (50-100 גרם?) גבינה צפתית (זה מה שהיה פה, אפשר לגוון עם הגבינות: קשקבל, גאודה, גבינת עזים חזקה, מעט גבינה כחולה בשביל הטעם ועוד)
מעט גבינת פרמז'ן מגורדת
תבלינים: מלח, פלפל, אגוז מוסקט

אופן ההכנה

ראשית מכינים את הבצק: חותכים את החמאה לקוביות קטנות


ומניחים במעבד המזון ביחד עם הקמח ומעט המלח. מתחילים לערבב בפולסים ומוסיפים מעט מים, עד שהבצק "נתפס"


מוציאים מהמעבד ומעבדים קצת בידיים. יוצרים כדור בצק



עוטפים אותו בניילון נצמד ומניחים להתקרר במקרר לכחצי שעה.

בינתיים מדליקים את התנור ל-200 מעלות ומתחילים לקצוץ את הבצל ואת הירוקים


במחבת עם מעט חמאה/ שמן זית מזהיבים את הבצל


מוסיפים את העלים הירוקים ומאדים עד שמצטמצמים להם. זה לוקח כמה דקות של ערבוב/ אידוי


מניחים להתקרר מעט.
אחרי זמן מה (אחרי שהנחנו את הבצק בתבנית, אוטוטו הסבר) מוסיפים פנימה את הביצים, את הגבינות ואת התבלינים



בינתיים לוקחים תבנית פאי או פיירקס ומורחים אותה בחמאה.
מוציאים את כדור הבצק ומתחילים לפרוס אותו על התבנית. עובדים מהחלק הפנימי החוצה בתנועות של הצמדה ועולים גם קצת לדפנות התבנית. הבצק צריך להיות דק יחסית, לא בשכבה מאד עבה בתבנית


דוד ורותי עובדים בארבע ידיים
כאשר הוא פרוס בתבנית שופכים את כל תערובת


טאצ'ים אחרונים


והופלה לתנור לכחצי שעה (אם צריך קצת יותר או פחות, זה ממש בסדר. אפשר לבדוק סביב הזמן הזה)


[גיוונים שחשבנו עליהם לאחר מכן: אגוזים למיניהם, פטריות, שום, יין לבן, פלפלים קלויים, ירק מגורד כלשהו, לנסות טופו או טחינה במקום הביצים ועוד ועוד, אפשר בכלל בלי ירוקים, אלא להשתמש רק בבסיס הפאי ולהכין עם חומרים אחרים, למשל פשטידת רועים עם בשר, ועוד ועוד כיד הדמיון]

כשהפאי כבר בתנור ובדרך החוצה הכנפיים עולות לאש, הירקות נחתכים לקערה, כלי האוכל יוצאים החוצה ולפאי יש רק  לבוא ולהצטרף אלינו. הריח בבית מ-ש-ג-ע!



יצאה פאי חלומית ביותר! ברור שהיא חוסלה לחלוטין (טוב, גם הכנפיים...)

אנחנו כבר מפנטזים על הפאי הבאה וגם על קומבינציות מתוקות שלה (מי אמר פאי בננות, קנמון וחלב קוקוס? עם או בלי ביצה? עוד לא החלטנו...)