בילינו חמישה ימים נ-ה-ד-ר-י-ם בקמפינג בפסטיבל הג'אגלינג בסחנה.
חוויה מאין כמוה, באמת. ממליצה בחום!
חברנו כמה משפחות של חברים והקמנו מתחם משותף ובו התקנו לנו מטבח נאה וגם את מרבית מזונותינו בעצמנו.
כל משפחה הביאה איתה מיני מזונות מהבית וחיברנו הכל ביחד, עם כלי מטבח ואפילו היה לנו אוהל שהוקדש כולו למטבח. כשאמיר התיישב לסדר את כל המלאי שהצטבר לנו, דיי הופתענו מהכמות שהייתה שם
הקטע המדהים הוא שבסוף באמת נשארו מעט מאד דברים שחילקנו בין מי שנשאר במקום, חבר'ה שהמשיכו משם לטייל עוד קצת ואפילו חלקנו לקחנו קצת הבייתה (מי רצה טונה ולא קיבל?).
בסופו של דבר המטבח שלנו האכיל באופן קבוע 6 משפחות (עם ממוצע של 2 ילדים בכל משפחה בערך) ועוד כמה אורחים קבועים ומזדמנים. מעל 20 אנשים 2-3 ארוחות ביום. מרשים, נכון?
ולא שלא היו לנו פיתויים....
במקום הייתה מסעדה שסיפקה ארוחות צמחוניות איכותיות ביותר וגם מגוון של שייקים, כדורי שוקולד ועוגות home made נחמדות. והכל במחירים סבירים לחלוטין ובאיכות מצויינת. כל הזמן חשבתי שמתישהו נזדקק לשירותיה של המסעדה, כי כבר לא נעמוד בבישולים, אולם באופן מפתיע מלבד תחזוקות ופינוקים כאלה ואחרים לפחות אנחנו אכלנו את כל ארוחותינו במתחם המשותף ואלה היו ארוחות פשוט נפלאות. יצירתיות, משותפות באמת, כי בכל פעם מישהו אחר לקח חלק בהכנתן ובאכילתן. רצו שם אלתורים ושינויים של הרגע האחרון, כמו למשל היה יום אחד שבו תכננו להכין סושי. היה לנו הכל (אפילו סלמון מעושן הבאתי מהבית) והכנו מבעוד מועד סיר עם אורז שיהיה מוכן ומספיק קר עד לזמן ההכנה. אולם אז התחיל להתקרר מעט והגיע הערב ובכלל התחשק מרק, או מעין נזיד כזה. אז פשוט זנחנו את רעיון הסושי (למגינת ליבם של הילדים) והכנו מרק עדשים וירקות שנאכל ביחד עם האורז והתאים בול לסיטואציה.
חוצמזה, כשחולקים מתחם עם עוד אנשים צריכים להתמודד עם ויתורים כואבים למיניהם כמו קורנפלקסים (מזל שהחלב נגמר מתישהו. דיי מהר...) או מצה/ פיתה (לבנה לעתים)/ פריכית עם שוקולד
אם כי מודה שכשהיינו מספיק ממוקדים ויצירתיים התגלה שצלחת של סירות תפוזים או פומלה שמתקלפת לאיטה ותפוחים מקולפים מצליחים לתפוס את תשומת הלב של חלק מהילדים בצורה מצויינת. צריך רק להכין... ומייד עטות על הפירות הקלופים והחתוכים שלל ידיים בגדלים שונים.
תוך כדי הכנת הארוחות התגלגלו להן שיחות על מקורות המזון, שיטות תזונה, מנהגי תזונה שונים ברחבי העולם וגם תרבות, תאטרון, ג'אגלינג (איך לא) ועוד ועוד. כל כך כיף לבלות כך בחברותא, להכין דברים ביחד, לחשוב בצוותא על 'מה אוכלים היום?' להעביר זמן ביחד וגם... . להתפנן קצת, כי הילדים מצאו להם עם מי להיות ולא היו זקוקים לי ממש בחלק גדול מהזמן
חומרים
2 בצלים גדולים
כרוב
5-6 גזרים
2 בטטות
2 שומר
1.5-2 כוסות עדשים צהובות
תבלינים: מלח גס, אבקת קארי
אופן ההכנה
קוצצים את הבצל ואת הכרוב.
את שאר הירקות חותכים לחתיכות בינוניות.
בסיר מחממים מעט שמן זית ומטגנים- מערבבים את הבצל והכרוב היטב למשך כמה דקות, עד שהם מזהיבים להם.
מוסיפים את שאר הירקות ומערבבים.
מוסיפים את התבלינים לערבוב.
מוסיפים מים בכמות הרצוייה, לפי גודל המרק/ תבשיל הרצוי ומידת הסמיכות/ דלילות שמעוניינים בה.
מביאים את המרק לרתיחה (בקמפינג זה לקח forever כי גילינו מאוחר מדיי שהגזייה הספציפית הזו הייתה סופר איטית, או שהגז שלה כמעט נגמר. בבית זה יילך דיי מהר) ומקטינים את האש.
מבשלים עד שהירקות והעדשים התרככו.
מה אתם עשיתם בחופשת הפסח?
חוויה מאין כמוה, באמת. ממליצה בחום!
חברנו כמה משפחות של חברים והקמנו מתחם משותף ובו התקנו לנו מטבח נאה וגם את מרבית מזונותינו בעצמנו.
כל משפחה הביאה איתה מיני מזונות מהבית וחיברנו הכל ביחד, עם כלי מטבח ואפילו היה לנו אוהל שהוקדש כולו למטבח. כשאמיר התיישב לסדר את כל המלאי שהצטבר לנו, דיי הופתענו מהכמות שהייתה שם
דוד אמר שזה קצת מזכיר את hungry planet, נכון? |
בסופו של דבר המטבח שלנו האכיל באופן קבוע 6 משפחות (עם ממוצע של 2 ילדים בכל משפחה בערך) ועוד כמה אורחים קבועים ומזדמנים. מעל 20 אנשים 2-3 ארוחות ביום. מרשים, נכון?
ולא שלא היו לנו פיתויים....
במקום הייתה מסעדה שסיפקה ארוחות צמחוניות איכותיות ביותר וגם מגוון של שייקים, כדורי שוקולד ועוגות home made נחמדות. והכל במחירים סבירים לחלוטין ובאיכות מצויינת. כל הזמן חשבתי שמתישהו נזדקק לשירותיה של המסעדה, כי כבר לא נעמוד בבישולים, אולם באופן מפתיע מלבד תחזוקות ופינוקים כאלה ואחרים לפחות אנחנו אכלנו את כל ארוחותינו במתחם המשותף ואלה היו ארוחות פשוט נפלאות. יצירתיות, משותפות באמת, כי בכל פעם מישהו אחר לקח חלק בהכנתן ובאכילתן. רצו שם אלתורים ושינויים של הרגע האחרון, כמו למשל היה יום אחד שבו תכננו להכין סושי. היה לנו הכל (אפילו סלמון מעושן הבאתי מהבית) והכנו מבעוד מועד סיר עם אורז שיהיה מוכן ומספיק קר עד לזמן ההכנה. אולם אז התחיל להתקרר מעט והגיע הערב ובכלל התחשק מרק, או מעין נזיד כזה. אז פשוט זנחנו את רעיון הסושי (למגינת ליבם של הילדים) והכנו מרק עדשים וירקות שנאכל ביחד עם האורז והתאים בול לסיטואציה.
חוצמזה, כשחולקים מתחם עם עוד אנשים צריכים להתמודד עם ויתורים כואבים למיניהם כמו קורנפלקסים (מזל שהחלב נגמר מתישהו. דיי מהר...) או מצה/ פיתה (לבנה לעתים)/ פריכית עם שוקולד
ההולנדים והמוזרויות שלהם |
אם כי מודה שכשהיינו מספיק ממוקדים ויצירתיים התגלה שצלחת של סירות תפוזים או פומלה שמתקלפת לאיטה ותפוחים מקולפים מצליחים לתפוס את תשומת הלב של חלק מהילדים בצורה מצויינת. צריך רק להכין... ומייד עטות על הפירות הקלופים והחתוכים שלל ידיים בגדלים שונים.
תוך כדי הכנת הארוחות התגלגלו להן שיחות על מקורות המזון, שיטות תזונה, מנהגי תזונה שונים ברחבי העולם וגם תרבות, תאטרון, ג'אגלינג (איך לא) ועוד ועוד. כל כך כיף לבלות כך בחברותא, להכין דברים ביחד, לחשוב בצוותא על 'מה אוכלים היום?' להעביר זמן ביחד וגם... . להתפנן קצת, כי הילדים מצאו להם עם מי להיות ולא היו זקוקים לי ממש בחלק גדול מהזמן
תענוג |
מרק עדשים צהובות וירקות
חומרים
2 בצלים גדולים
כרוב
5-6 גזרים
2 בטטות
2 שומר
1.5-2 כוסות עדשים צהובות
תבלינים: מלח גס, אבקת קארי
אופן ההכנה
קוצצים את הבצל ואת הכרוב.
את שאר הירקות חותכים לחתיכות בינוניות.
בסיר מחממים מעט שמן זית ומטגנים- מערבבים את הבצל והכרוב היטב למשך כמה דקות, עד שהם מזהיבים להם.
מוסיפים את שאר הירקות ומערבבים.
מוסיפים את התבלינים לערבוב.
מוסיפים מים בכמות הרצוייה, לפי גודל המרק/ תבשיל הרצוי ומידת הסמיכות/ דלילות שמעוניינים בה.
מביאים את המרק לרתיחה (בקמפינג זה לקח forever כי גילינו מאוחר מדיי שהגזייה הספציפית הזו הייתה סופר איטית, או שהגז שלה כמעט נגמר. בבית זה יילך דיי מהר) ומקטינים את האש.
מבשלים עד שהירקות והעדשים התרככו.
מה אתם עשיתם בחופשת הפסח?
תודה לאל הסבל של אי אכילת לחם נגמרה (למרות שהלחם מקמח תפו"א טעים ביותר, הבעיה היא שהוא כבד מאוד בבטן).
השבמחקנחכה ללכת לאכול היום המבורג ראישי במקדונלדס (כן! זאת חוויה קולינרית בשבילי!)
כן, אני יכולה להבין שיש אנשים שבשבילם מקדונלד'ס זו חוויה קולינרית.
מחקהייתי מגדירה אותה יותר כחווייה אנתרופולוגית, אם כי ברור לי שאני לא ממש "מדברת" עם אדם כלשהו, אלא יותר עם מישהו שכותב תגובות ממומנות...
ושוב אני תוהה אם זה סימן טוב או לא מבחינת הבלוג והאם להשאיר את התגובות האלה או למחוק אותן...
[מי שיש לו תובנות בנושא בהחלט מוזמן לשתף אותי, כי אני לא לגמרי סגורה על זה]
לגבי המבורגר. אין לי כל בעיה עם אכילת המבורגר כשלעצמו. אם כי הייתי מעדיפה אותו בלי הלחמנייה, עם הרבה ירקות ועשוי מבשר אמיתי בלי תוספות למיניהן...
אני מוחקת תגובות ממומנות
השבמחקמבחינת הבלוג זו מחמאה שמשתילים לך בו לינקים :-)
השבמחקועם המבורגר אז שיהיה עשוי מבשר ולא מ? ממה לעזזל עשוי מקדונלד? החושים שלי לא מצליחים לסווג את התופעה, קלקר, זו הקונוטציה הראשונה