קיצורי דרך במטבח

אתם יודעים שאני דוגלת באוכל אמיתי, הקרוב למקורו שאינו מעובד.
הכנה בייתית ככל הניתן (בבית שלנו או של אחרים). זו אחת הסיבות לפתיחת וניהול הבלוג הזה- דא!

ועם זאת כולנו חיים בעולם המודרני עמוס המטלות, התעסקויות ו"צריכים", שאינו שופע בזמן מיותר.

ולכן אני מוצאת שיש לנו צורך לפעמים בקיצורי דרך במטבח.
כלומר, לא להכין את הכל מאפס, אלא להיעזר במוצרים מוכנים, או מוכנים בחלקם. וכל זאת מבלי לוותר על מה שחשוב בעינינו- יש לי דרישות!
שהמוצר לא יכיל שמנים מזוככים ומעובדים, ולא סוכר, ולא חומרי טעם וריח, לא מונוסודיום ולא מיני עמילנים וקמחים וצבעי מאכל וכל חומר שאינו מזון.
אני לא הוזה! יש מוצרים כאלה. האמת היא שיש יותר ויותר, בעיקר בזכות שווקי איכרים או כאלה דמויי שווקי הפליאו שפועלים בארץ- יש את זה וגם את זה.

מניחה שיש עוד מוצרים, אולם זו הרשימה שעלתה לי.
מוזמנים להוסיף עוד מוצרים בשמחה

אולי קיצור הדרך הנפוץ ביותר- ירקות קפואים
זמינים תמיד גם לא בעונתם (גם על זה אפשר להתדיין מתישהו)
מהירים להכנה ולאכילה
בד"כ הערכים התזונתיים של הירקות נשמרים בתהליך ההקפאה

שימורי עגבניות למיניהם: עגבניות מרוסקות, רסק עגבניות ועוד
ללא חומרים משמרים, תוספות סוכר ועוד
יש כמה חברות שמוכרות מוצרים כאלה- קיראו תוויות!
גירסא בייתית של קטשופ/ רסק עגבניות מתובל

חמאת קוקוס
למי שלא יכול/ רוצה להכין לבד בבית

אפשר גם למצוא מעדניות שמוכרות נקניקיות ומיני נקניקים ללא חומרים משמרים למיניהם או תוספות גלוטן, סוכר ושאר חומרים. אלה יכולים להיוות בסיס לארוחה מהירה ומזינה.

ממליצה בחום על מרינדו, על המזווה, על הלגה וורסט ואם אתם מכירים עוד מקומות שבהם מכינים נקניקים ונקניקיות 100% בשר, אתם מוזמנים לכתוב עליהם בתגובות ואוסיף אותם בשמחה לרשימה המכובדת הזו.

בחו"ל יש עוד לא מעט אפשרויות שעדיין אינן זמינות בארץ, מקווה שיגיעו!
למשל מיונז משמנים איכותיים (ולא קנולה, סויה, חמניות וכד'), כי לא תמיד יש כוח להכין לבד בבית

מישהו ניסה ויכול לספר איזה טעם יש לו?

במה אתם משתמשים כדי לקצר תהליכים במטבח?

קטשופ בייתי- פוסט אורח של נטע להנר

הגיע הזמן לעוד שבוע מיוחד בבלוג- "שבוע העגבניות הגדול".
פשוט קיץ, זו עונת העגבניות ואני רואה שהן יותר ויותר מככבות אצלי במטבח לאחרונה. אז למה לא?
מוזמנים לשתף במתכוני העגבניות שלכם, בתגובות לפוסטים של השבוע.
בסוף השבוע אארגן את כל המתכונים ששיתפתם לפוסט אחד (מי שירצה לשלוח לי תמונות ירוויח)

___________________________________________________________________


זה המייל שקיבלתי מנטע, אחת הקוראות הקבועות של הבלוג (שכבר שיתפה פה במתכון בעבר)

הי ורד, כמו שהבטחתי מתכון להכנת קטשופ ביתי מבית היוצר של ההורים של בעלי, מצ'כיה.

זוהי מסורת, כל קיץ הם מגדלים עגבניות ומכינים סיר גדול של קטשופ.

הכמויות פה מילאו כ 10 צנצנות קטנות-בינוניות.

אחרי ההכנה יש לשמור את הקטשופ במקרר (או בפריזר?), והוא נשמר לאורך המוווון זמן.

כשמכינים קטשופ ביתי (כמו ריבה או כל דבר לא משומר אחר) יש לשים לב להשתמש בכף נקיה בכל פעם, לא ללקק ולהחזיר, לא להכניס אצבעות, כי אז יכול הקטשופ להתקלקל צ'יק צ'ק. אם מקפידים על זה, הוא נשמר במקרר יופי כמה שבועות גם אחרי שפותחים.

חומרים

24 עגבניות אדומות בשלות וגדולות

3 בצל קלוף

3 פלפל אדום/גמבה מגולענים

6 תפוחי עץ ירוקים חמוצים מגולענים

2 שיני שום

1 כף מלח

תבלינים ששמים בתוך רשת שסוגרים ומבשלים יחד עם הירקות:

1 כף פלפל אנגלי

1 כף זרעי חרדל

1 כף שבבי קינמון

(אפשר גם ציפורן)

סוכר

חומץ

אופן הכנה

חותכים את כל הירקות לקוביות גדולות (אחרי זה טוחנים הכל). עגבניות כולל הכל זרעים קליפה, תפוחים בלי גרעינים, עם קליפה, זורקים לסיר גדול ומבשלים

מכינים בד חיתול עם התבלינים: פלפל, חרדל, קנמון. קושרים וזורקים פנימה לסיר

הפעם בישלנו על אש בינונית כשעתיים מרתיחה, בדיעבד יצא קצת דליל, אז אולי כדאי לבשל עוד יותר זמן מזה. מדי פעם מערבבים, מכסים חלקית 

סוגרים את האש כשנראה סמיך מספיק

בינתים עוזבים את הסיר שיתקרר לגמרי, ונוסעים לים... כשחוזרים, מוציאים את שקית התבלינים

טוחנים את כל תכולת הסיר. הכי נוח עם בלנדר מוט, אבל שלי התקלקל, אז עשינו כמה נגלות במעבד מזון

כאן מגיע החלק של הסינון. יקירינו מצ'כיה הביאו איתם כף עץ מיוחדת לסינון של קטשופ!

אין לי מושג אם אפשר להשיג את זה בארץ, אבל זה הופך את מלאכת הסינון למהירה ויעילה ביותר! פשוט מעבירים את התכולה הטחונה דרך מסננת דקה רגילה, ובתנועה סיבובית משתמשים בכף העץ המיוחדת. הסיבים והשאריות מצטברים בכף העץ, והנוזלים ניגרים לסיר. פשוט גאוני! אפשר כמובן עם יותר זמן וסבלנות לסנן בעזרת כף רגילה.

אחרי הסינון מבשלים עוד. מוסיפים חומץ לבן כלשהוא (הם מביאים את החומץ איתם! עד כדי כך זה משנה להם), הם מוסיפים לפי התחושה, נדמה לי שזה משהו כמו 1/3 כוס, וסוכר לפי התחושה, משהו כמו 1/3 קילו, אני לא בטוחה, זה השלב שבו הם שוב ושוב טועמים, וכל בני הבית צריכים לבוא לטעום ולהגיד אם להוסיף עוד סוכר או עוד חומץ

החומץ חשוב גם בשביל השימור של הקטשוופ.

מבשלים עוד כמה זמן ומוכן.

ומעבירים לצנצנות

אהבתי את הבמבה, נטע

עכשיו הם גם מבשלים את הצנצנות בצורה כזאת: שמים בבסיס משהו שהצנצנות לא ישקשקו בתוך הסיר

מוסיפים מים לחצי גובה הצנצנות, ומבשלים עוד 20 דקות לעיקור הקטשופ ושימורו

את הצנצנות המוכנות שומרים במקרר וזה נשמר במשך חודשים ארוכים (או בצ'כיה פשוט במזווה שנשאר תמיד קריר). אחרי שפותחים כדאי לצרוך תוך כמה שבועות

פוסט אורח של הגר- על מוצרי מזון חשובים שקשה להשיג בארץ

את הבלוג של הגר ואסף הכרתי דרך תגובה בבלוג אחר שאני נוהגת לעקוב אחריו (ככה אני, עוקבת אחריכם, לראות מי מעניין אותי... זה ממש כיף! מגיעים ככה למקומות ממש רחוקים). ככה זה כשנחשפים לגישה תזונתית מעניינת ורוצים ללמוד עליה כל מה שאפשר.

מאז אני עוקבת אחריהם וממש רציתי לשלב אותם גם אצלי בבלוג, אם כי עד עתה לא מצאנו את הדבר המדוייק ביותר. וכמו שאני אוהבת, נקריתה בפנינו ההזדמנות כשהגר ואני צ'יטטנו על חומרי גלם שונים שקשה למצוא בארץ ומה עושים איתם וכו' וכו'. מתוך הצ'ט הזה נולד הרעיון לפוסט המשובח הזה שנותן הרבה מידע וגם הרבה רעיונות וכיוונים.

יאללה, לכו לעקוב אחרי כל הקישורים הנפלאים של הגר. --------------------------------------------------------------------------

למי שניזון מתזונה מיוחדת או מוגבלת, קריאה בבלוגי אוכל שמעבר לים יכולה לגרום להתקפי קנאה עזים. בין אם מדובר בתזונה דלת פחמימות, רגישות לגלוטן, הסרת סוכר מהתפריט או אפילו אלרגיה לביצים - לאנשים שחיים בארה"ב ואירופה יש כיום אפשרויות עשירות ומגוונות הרבה יותר ממה שניתן למצוא בארצנו החמה.  

במקרה שלנו, מדובר בתזונה נטולת מזון מעובד ודלה בפחמימות. אנחנו חיים לפי שתי גישות - הגישה של ד"ר ברנשטיין לטיפול בסוכרת וגישת הפליאו. במסגרת השינוי התזונתי שלנו הפסקנו לאכול סוכר, דגנים, קטניות, תפוחי אדמה ושורשים עמילניים אחרים. על פניו - מה נשאר כאן לאכול?

ואפילו יותר חשוב - מה עושים כשרוצים מדי פעם להתפנק?

לאחר מחקר קטן גיליתי שיש לנו הרבה יותר מרווח תמרון ממה שנדמה היה בהתחלה. מאז, בעזרת כמה מוצרים בסיסיים, אנחנו נהנים מדי פעם מפנקייק

שוקולד

עוגיות

ואפילו פסטה

בעזרתם של כמה אתרים נבחרים ושירותי הדואר הבינ"ל. למי שמעוניין לטעום ממה שלשאר העולם יש להציע, הנה ההמלצות שלי.

סטיביה נוזלית ללא אלכוהול של חברת NuNaturals.

ממתיק נטול קלוריות ופחמימות שמבוסס על צמח הסטיביה. אפשר להשיג סטיביה גם בארץ, אבל אני מכורה לסוג הזה, שיש לו הכי פחות טעם לוואי מבכל סטיביה אחרת שטעמתי. אולי כי הוא ללא אלכוהול.

מתכונים: "באונטי", שוקולד בריא.

סטיביה וניל של חברת NuNaturals,

של אותה חברה, כנ"ל מבחינת הטעם. נהדרת במאפים ולהמתקת קפה ותה ירוק.

מתכונים: פנקייק קמח שקדים, שוקולד לבן.

אטריות קלפ (Kelp Noodles).

אטריות בריאות ודלות בפחמימות, על בסיס אצות (ללא טעם של אצות). לשימוש בפסטה ומוקפצים.

מתכונים: פסטה שמנת ופטריות.

קמח קוקוס.

קמח דל פחמימות ובריא, ניתן לקרוא עליו בפוסט הזה.

מתכונים: בקרוב.

חמאת קוקוס באריזה אישית.

פינוק גדול ב"מחיר" מזערי מבחינת הפחמימות. אפשר לקרוא עליו בפוסט הזה.

מתכונים: ייגמר לפני שתספיקו לחשוב על זה :-)

ירקות מאודים

עוד משהו מאד בסיסי, אולם הרבה אנשים לא עושים את זה.
למה? כי זה נשמע אולי בריא מדיי, או שאין את הכלים המתאימים (מה, לקנות עוד משהו למטבח?), או שסתם קשה להניע שינוי.

אז למה ירקות מאודים? 
כי צורת הבישול הזו משמרת בצורה הטובה ביותר את הערכים התזונתיים של הירקות.
רואים את זה הכי טוב על הצבע שלהם.
ירק שמתחיל לאבד מהערכים התזונתיים שלו מאבד גם מהצבע שלו.
מכירים את השעועית הירוקה העייפה בבופה? או הברוקולי בצבע ירוק- עמום?
אלה ירקות שכבר איבדו חלק מהרכיבים התזונתיים החיוניים שלהם. אז אמנם זו אינה הסיבה היחידה לאכול ירקות (אם כי, תודו שזו סיבה טובה), אולם אם כבר אוכלים למה שלא נאכל את הדבר האופטימלי ביותר?

איך מאדים ירקות?
אפשר בפשטות ואפשר עם סלסילות אידוי למיניהן.
מי שלא רוצה/ יכול להשקיע בלקנות סלסלת אידוי מסוג כזה או אחר (אגב, זו אינה הוצאה גדולה כ"כ. שיטוט מהיר ברשת מגלה לי סלסלות אידוי מבמבוק וגם מנירוסטה, ועוד נירוסטה אחת. זאת יותר מעוצבת כזו...)
יש גם סירים ייעודיים לאידוי (פה למשל אפשר לראות כמה וכמה אפשרויות) או סירי פסטה וקוסקוס שיש להם מסננת באמצע שיכולה לשמש לאידוי של ירקות.
בקיצור, יש לא מעט פתרונות אפשריים. אפשר אפילו להניח מסננת על סיר.

מה צריך להיות בסיר עצמו?
פשוט מים! כן, זה ממש פשוט.
מרתיחים מים בסיר ומניחים מעליו את סלסילת האידוי (איזו שתבחרו) ובתוכה את הירקות. חתוכים בצורה כזו או אחרת.
הירקות יתבשלו על אדי המים ויהיו מוכנים כשהם רכים מספיק לטעמכם.

מה עושים איתם לאחר מכן?
אפשר פשוט לאוכלם כפי שהם.
אפשר לטפטף מעליהם שמן זית ומלח.
אפשר להכין מטבל כזה או אחר (כמו הברוקולי המאודה עם רוטב חמאת הבוטנים). גם טחינה טובה תעשה את העבודה.
לאחרונה התחלתי להניח במיי האידוי תבלינים שנותנים את טעמם, דרך האדים, גם לירקות: פלפל חריף, פלפל שחור, עלי דפנה ועוד.
אפשר ממש להשתמש במיי האידוי להכנת ציר ירקות (עם כל הקליפות והחלקים שאתם לא משתמשים בהם מהירקות, בצל, גזר ושאר תבלינים) וזה יכול לשמש אתכם בתבשילים אחרים שתכינו בהמשך.
אפשר גם לבשל בקומה התחתונה משהו, כמו מרק או סלק ומעל להניח סלסילת אידוי עם ירקות אחרים. חסכון בזמן ובאנרגיה.
אפשר להכין מהירקות, לאחר האידוי, פירה מסוגים שונים או לערבבם באוכל עם מזונות אחרים. העיקר שהערכים התזונתיים שלהם נשמרים כך שצורה המיטבית.
בקיצור, תהיו יצירתיים ותתחילו ליהנות מהירקות שלכם גם בעוד דרכים