הידעתם שמזונות יכולים להיות ממכרים? בדיוק כמו אלכוהול, סמים, ניקוטין, תרופות ושלל חומרים שנמצאים מסביבנו.
רגע, למה הכוונה ב"ממכרים"? כי יש לא מעט אנשים שאוהבים שוקולד, גלידה, פיצה, שניצלים של אמא...
הכוונה שלי ב"ממכרים" היא בדיוק כפי שהיא נשמעת- מזונות שמשפיעים על מרכזי המוח בדיוק כמו שחומרים ממכרים מוכרים אחרים עושים.
המזונות הללו כשלעצמם אינם ממכרים, אולם ההשפעה שלהם עלינו, על המוח שלנו, על מערכת העצבים, על התגובות הרגשיות שלנו- היא הממכרת.
זה נעשה ע"י השפעה על הקולטנים לדופמין שהוא מוביל עיצבי חשוב בעל תיפקודים רבים במוח ובגוף. אחת ההשפעות של הדופמין היא על מרכזי העונג או הגמול במוח, מה שמוביל למעגל קסמים של תחושת היי כאשר אוכלים או צורכים חומרים מסויימים המלווה בתחושה של נפילה כאשר חומרים אלה אינם נמצאים בסביבה.
זהו מעגל מוכר של התמכרות לחומרים ומזונות מסויימים ממש מתאימים לתיאור הזה
הסרוטונין- מוביל עיצבי נוסף במוח- מושפע גם הוא מאוכל עתיר סוכר ומעובד וגם הוא קשור לתחושות טובות של עונג וכיף, לעומת מצבים של דכאון או התנהגות תוקפנית ואלימה.
מזונות מתוקים, שומניים ומלוחים הם בעלי השפעה ישירה על המוח שלנו, כמו פיצה, שוקולד, חטיפי צ'יפס, גלידה, עוגיות ועוד. מעבר להשפעה התזונתית שלהם, מבחינת האנרגיה שניתן להפיק מהם עבור המוח שלנו, יש להם גם השפעה ריגשית ונפשית על האוכלים אותם.
הקפאין הוא חומר ממריץ בעל השפעה עיצבית גם כן. הוא מצוי לא רק בקפה, אלא גם בתה לסוגיו, קקאו, משקאות תוססים, משקאות אנרגיה ואפילו בתרופות מסויימות.
יש מזונות שכאשר אוכלים מהם מרגישים צורך לאכול מהם עוד... ועוד... ועוד...
התחושה היא כמו של חוסר יכולת לעצור.
בדרך כלל אלה יהיו מזונות בעלי ריכוז גבוה של פחמימות, כמו כל מה שקשור בקמח, פסטה, תפוחי אדמה ויש גם אנשים שמתארים תגובות כאלה לאכילת אורז.
כמובן שכשאנחנו לא יכולים להפסיק אכילה של מזונות מסוימים, אנחנו נוטים לאכול הרבה מעבר למה שבאמת נחוץ לגוף שלנו. מכאן הדרך להשמנת יתר ולכל מה שכרוך בה יכולה להיות מאד ברורה. הכוונה לשינויים במצב הרוח ובאנרגיה, על נטייה למחלות דלקתיות שונות בגוף, על מחלות מטבוליות למיניהן ועוד.
כך שדיי ברור למה כיוון טוב הוא להפסיק לצרוך את המזונות הללו.
איך ניתן לעשות זאת?
מודעות- הדבר הראשון והחשוב ביותר.
לדעת שזה מה שקורה בגוף ובמוח. לדעת שזו תגובה למזונות מסוימים.
לשחרר שיפוטיות- אם כך מגיבים המוח והגוף שלי, אולי אין לזה קשר לכך שאני חסרת כוח רצון, שאין לי מוטיבציה, שאני חסר עמוד שדרה, שאני לא אמינה ולא יכולה לשמור על תכניות והתחייבויות. מה דעתכם?
להתחיל לשים לב- אפשר רק להתבונן, כמו לצפות מהצד בתופעה כשהיא מתרחשת.
אפשר גם להתחיל לנהל מעקב בכל דרך שנוחה.
מה קורה כשאני אוכלת מנת פסטה או פיצה? מה התגובה לאכילת שוקולד או גלידה? האם זה מספיק לי? איך זה מרגיש בגוף? אילו מחשבות מתעוררות אצלי אחרי המנה הזו? האם זה משביע אותי? כמה זמן אורך השובע?
כנ"ל לגבי אכילת לחם ומאפים, ממתקים, מזונות מעובדים ועוד.
לנקוט בפעולה- כל פעולה שתהיה מקובלת עליכם לטובת העניין יכולה להתאים פה.
יש אנשים שרק כשהם מפסיקים משהו לגמרי הם מרגישים בשינוי ויש את אלה שיוכלו להבחין בניואנסים כשהם מתחילים להפחית מינונים.
מה יעבוד עבורכם?
להמשיך הלאה- כי תמיד אפשר לרדת יותר לעומק.
מה קורה כשמחליטים לשנות הרגלים, להסיר מזונות מסוימים מהתפריט לזמן מה או לתמיד. במה מחליפים אותם כדי להגיע לשובע ולהזנה טובה?
אולי תמצאו את עצמכם קוראים, מדברים, שומעים, מצטרפים, חוקרים, מעמיקים, מכירים.
זוכרים את הדופמין?
אפשר להיעזר במעורבות שלו בתיפקוד המוח וממש לגייס אותו לצרכינו בעזרת שינוי הרגלים לכאלה שמרגישים טוב ומחזיקים מעמד.
ניתן להשפיע על הפרשת דופמין גם בעזרת אוכל מזין ובריא, פעילות גופנית ויצירת קשרים משמעותיים עבורנו.
ישנן שלל גישות תזונתיות להגברת דופמין באופן טבעי ולהשפעה על המוח שלנו
כל אלה יכולים לעזור בבחירת המזונות היומיומיים שלנו, שיכולים לעזור לנו להתמודד עם התמכרות למזונות ועם צמצום האכילה שלנו למה שממש מדויק ונדרש עבור הגוף והמוח שלנו
רגע, למה הכוונה ב"ממכרים"? כי יש לא מעט אנשים שאוהבים שוקולד, גלידה, פיצה, שניצלים של אמא...
 |
| מי מכור לאוכל? |
הכוונה שלי ב"ממכרים" היא בדיוק כפי שהיא נשמעת- מזונות שמשפיעים על מרכזי המוח בדיוק כמו שחומרים ממכרים מוכרים אחרים עושים.
המזונות הללו כשלעצמם אינם ממכרים, אולם ההשפעה שלהם עלינו, על המוח שלנו, על מערכת העצבים, על התגובות הרגשיות שלנו- היא הממכרת.
זה נעשה ע"י השפעה על הקולטנים לדופמין שהוא מוביל עיצבי חשוב בעל תיפקודים רבים במוח ובגוף. אחת ההשפעות של הדופמין היא על מרכזי העונג או הגמול במוח, מה שמוביל למעגל קסמים של תחושת היי כאשר אוכלים או צורכים חומרים מסויימים המלווה בתחושה של נפילה כאשר חומרים אלה אינם נמצאים בסביבה.
זהו מעגל מוכר של התמכרות לחומרים ומזונות מסויימים ממש מתאימים לתיאור הזה
 |
| תיפקודי הדופמין במוח |
מזונות מתוקים, שומניים ומלוחים הם בעלי השפעה ישירה על המוח שלנו, כמו פיצה, שוקולד, חטיפי צ'יפס, גלידה, עוגיות ועוד. מעבר להשפעה התזונתית שלהם, מבחינת האנרגיה שניתן להפיק מהם עבור המוח שלנו, יש להם גם השפעה ריגשית ונפשית על האוכלים אותם.
הקפאין הוא חומר ממריץ בעל השפעה עיצבית גם כן. הוא מצוי לא רק בקפה, אלא גם בתה לסוגיו, קקאו, משקאות תוססים, משקאות אנרגיה ואפילו בתרופות מסויימות.
יש מזונות שכאשר אוכלים מהם מרגישים צורך לאכול מהם עוד... ועוד... ועוד...
התחושה היא כמו של חוסר יכולת לעצור.
בדרך כלל אלה יהיו מזונות בעלי ריכוז גבוה של פחמימות, כמו כל מה שקשור בקמח, פסטה, תפוחי אדמה ויש גם אנשים שמתארים תגובות כאלה לאכילת אורז.
כמובן שכשאנחנו לא יכולים להפסיק אכילה של מזונות מסוימים, אנחנו נוטים לאכול הרבה מעבר למה שבאמת נחוץ לגוף שלנו. מכאן הדרך להשמנת יתר ולכל מה שכרוך בה יכולה להיות מאד ברורה. הכוונה לשינויים במצב הרוח ובאנרגיה, על נטייה למחלות דלקתיות שונות בגוף, על מחלות מטבוליות למיניהן ועוד.
כך שדיי ברור למה כיוון טוב הוא להפסיק לצרוך את המזונות הללו.
איך ניתן לעשות זאת?
מודעות- הדבר הראשון והחשוב ביותר.
לדעת שזה מה שקורה בגוף ובמוח. לדעת שזו תגובה למזונות מסוימים.
לשחרר שיפוטיות- אם כך מגיבים המוח והגוף שלי, אולי אין לזה קשר לכך שאני חסרת כוח רצון, שאין לי מוטיבציה, שאני חסר עמוד שדרה, שאני לא אמינה ולא יכולה לשמור על תכניות והתחייבויות. מה דעתכם?
להתחיל לשים לב- אפשר רק להתבונן, כמו לצפות מהצד בתופעה כשהיא מתרחשת.
אפשר גם להתחיל לנהל מעקב בכל דרך שנוחה.
מה קורה כשאני אוכלת מנת פסטה או פיצה? מה התגובה לאכילת שוקולד או גלידה? האם זה מספיק לי? איך זה מרגיש בגוף? אילו מחשבות מתעוררות אצלי אחרי המנה הזו? האם זה משביע אותי? כמה זמן אורך השובע?
כנ"ל לגבי אכילת לחם ומאפים, ממתקים, מזונות מעובדים ועוד.
לנקוט בפעולה- כל פעולה שתהיה מקובלת עליכם לטובת העניין יכולה להתאים פה.
יש אנשים שרק כשהם מפסיקים משהו לגמרי הם מרגישים בשינוי ויש את אלה שיוכלו להבחין בניואנסים כשהם מתחילים להפחית מינונים.
מה יעבוד עבורכם?
להמשיך הלאה- כי תמיד אפשר לרדת יותר לעומק.
מה קורה כשמחליטים לשנות הרגלים, להסיר מזונות מסוימים מהתפריט לזמן מה או לתמיד. במה מחליפים אותם כדי להגיע לשובע ולהזנה טובה?
אולי תמצאו את עצמכם קוראים, מדברים, שומעים, מצטרפים, חוקרים, מעמיקים, מכירים.
זוכרים את הדופמין?
אפשר להיעזר במעורבות שלו בתיפקוד המוח וממש לגייס אותו לצרכינו בעזרת שינוי הרגלים לכאלה שמרגישים טוב ומחזיקים מעמד.
ניתן להשפיע על הפרשת דופמין גם בעזרת אוכל מזין ובריא, פעילות גופנית ויצירת קשרים משמעותיים עבורנו.
ישנן שלל גישות תזונתיות להגברת דופמין באופן טבעי ולהשפעה על המוח שלנו
 |
| יש שלל רשימות דומות ברשת |
כל אלה יכולים לעזור בבחירת המזונות היומיומיים שלנו, שיכולים לעזור לנו להתמודד עם התמכרות למזונות ועם צמצום האכילה שלנו למה שממש מדויק ונדרש עבור הגוף והמוח שלנו
 |
| אוכל אמיתי, קרוב למקורו וכמה שפחות מעובד מגוון, צבעוני, שעושה חשק טעים, מזין, מספק |
