"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שני, 31 באוקטובר 2011

געגועיי לכרובית

כמה זמן חיכיתי לה, ספרתי את הימים, התבוננתי בעונות.
והנה התחלת התחלת החורף והכרוביות התחילו להופיע בשדות האורגניים.

מה דעתכם? מה אפשר להכין מהחמודות האלה?



רעיונות יתקבלו בברכה!

מרק כתום

מזג האוויר החורפי מייד שולח אותי להכין מרק. זו התנייה כזו, נכון שאני לא היחידה?
המרק הכי מתבקש פה- כי הוא מהיר ויש לי הכל בבית וכמעט כולם אוהבים אותו- זה מרק כתום.

אני מכניסה את כל מה שכתום (וגם קצת דברים שאינם בהכרח כתומים) לסיר עם מים.
מרתיחה, מתבלת ובסוף טוחנת בבלנדר מוט.
צ'יק צ'ק.

חומרים (תוך כדי התחשבות בגודל הסיר ובמספר הסועדים שלכם)

בטטה גדולה
פיסת דלעת
דלורית
כמה גזרים
שורש סלרי (אם יש, במקרה יש לי. משדרג את הטעם בגדול!)
בצל גדול
כמה שיני שום
1/2 כוס עדשים אדומות

אופן ההכנה

קוצצים את כל הירקות לקוביות בינוניות ומטה.
מוסיפים את העדשים.
מכסים במים לפי מידת הסמיכות בה מעוניינים. ומרתיחים.
עד שהמים רותחים אפשר להוסיף מלח גס בנדיבות, פלפל שחור למי שאוהב, פלפל חריף (אם מסכימים לכם), כורכום (שורש טרי מגורד, או מאבקה) וכן הלאה וכן הלאה לפי העדפותיכם.
כשהמים רותחים, מקטינים את האש ומבשלים עד להתרככות (30-40 דקות).
בסוף טוחנים בבלנדר מוט למרקם חלק (ככה אוהבים אצלנו), אם כי אפשר להשאיר גם בצורה הגסה



שדרוגים למיניהם:
לקראת סוף הבישול להוסיף חלב קוקוס, למרקם קרמי ולטעם מתקתק יותר.
להגיש בצלחת עם חמאה ופרמג'ן מגוררת מעל.
להוסיף בהגשה כוסברה/ פטרוזיליה קצוצות (או שתיהן).

נכון יאמי?


יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

מה עושים עם חומוסים?

עם החומוסים זה כמעט תמיד הולך אצלי ככה: מתישהו אני נתקלת בהם במטבח. עיניי נחות פתאום על הקופסא בה אני מאחסנת אותם ואז אני נזכרת שמזמן לא הכנתי חומוסים ומייד אני שופכת כמות נאה לכלי להשרייה.
ואז יכולים לעבור איזה יום- יומיים, בהם אני מחליפה את מיי ההשרייה מדיי פעם. ואז אני מסננת אותם ונותנת להם עוד איזה חצי יום עד יום לנבוט להם. עד לרגע בו אני ממש ניגשת לבשלם.
כלומר, זה יכול ממש להיות תהליך של 2-3 ימים בכיף. ואני מרגישה שזה חשוב להם. שחומוסים אוהבים תהליכים, שזה מקל על משך הבישול שלהם ובטח ובטח על העיכול שלהם. אין מה להשוות בישול של חומוס מונבט לבישול של חומוס שרק עבר השרייה של לילה. זה עולם אחר. חומוסים שעברו תהליך ארוך יותר מוכנים בצ'יק צ'ק. אפילו בפחות משעה.

אז אחרי כל התהליך הזה אני פשוט מבשלת אותם במים, עד להתרככות.
אה, שכחתי לספר גם על הקומבו- שזו אצה שידועה כסופחת גזים ולכן מתאימה מאד להשרייה ובישול של קטניות קשות יותר, כמו חומוס, אפונה ושעועיות.

אחרי שמסננת את החומוסים זה מאד תלוי מה השעה ביום ומי נמצא בסביבה.
אחד הדברים שאוהבים אצלי מאד זה לנשנש חומוסים עם שמן זית ומלח, כשהם ממש חמימים. זה כ"כ טעים שזו מעין מיני ארוחה, או ממש חטיף.
אני בכ"ז מנסה להפריש משהו כדי להכין תבשיל או מרק.

זה יכול להיות מרק עם שפע של ירקות, עלים ירוקים (רק בסוף) וחומוסים שנאכל כמו שהוא (כמו המרק הזה  למשל), או על גבי קוסקוס מקמח מלא- ארוחה מלאה, מזינה ומשביעה.


זה יכול להיות תבשיל של חומוסים ברוטב עגבניות, או תבשיל של חומוסים עם בצל, שום, מנגולד/ תרד/ עלים ירוקים למיניהם.
זה יכול גם להיות ממרח חומוס בייתי, כמו זה למשל.
ואפשר "סתם" להוסיף את גרגרי החומוס המבושלים לסלט ירקות כזה או אחר.

איך אתם הכי אוהבים לאכול את החומוס שלכם?

יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

תבשיל מגניב- חד פעמי? לא בהכרח

אז כן, זה בהחלט התחיל כמשהו חד פעמי. מעין גחמה של רגע.
היה לי חשק לכרוב ניצנים. תקופה כזו שפשוט התחשק לי כרוב ניצנים. שנים שלא נגעתי בזה...
התחלתי בלהכין אותם פשוט מאודים עם קצת חמאה. בנגלה הבאה ניסיתי עם שמן זית.
אח"כ התחלתי להוסיף אותם לכל מיני מנות. ואז הגעתי למנה הכייפית הזו שפשוט יצאה לה באחד הימים (ומייד שוחזרה בהמשך, כי זה היה ממש טעים!).

חומרים

1/2 חבילת כרוב ניצנים קפוא
חבילת טופו
5-6 פטריות שיטאקי מיובשות (אפשר גם טריות, אם רוצים, ואז אפשר לשים קצת יותר)
כמה שיני שום
קצת פלפל צ'ילי לאוהבי החריף
מעט זמן זית/ שמן קוקוס
כף רוטב סויה (אמיתי, ברור?)
כפית סילאן (אמיתי, ברור?)

אופן ההכנה

משרים את פטריות השיטאקי המיובשות במים רתוחים (מניחים בכלי ומכסים מעל) למשך  10-15 דקות. אם הן טריות, אין צורך להשרות. כשמוכנות, חותכים לרצועות (בד"כ בלי הרגל, אלא אם כן היא מרגישה לכם "אכילה")
את כרוב הניצנים חולטים במים רתוחים למשך 5-7 דקות. אז אפשר לסנן ולאכול as is או להניח בצד, כדי לשלב בתבשיל הזה.
את השום פורסים לעיגולים ואת הטופו לקוביות.
מחממים מעט שמן בווק, או במחבת עמוקה. מוסיפים שיני שום פרוסות (לפי הטעם והרצון). מערבבים  1-2 דקות ומוסיפים את הפרטיות ואת קוביות הטופו לערבוב. מטגנים- מערבבים למשך מספר דקות, מוסיפים את הסויה והסילאן ומערבבים. מי שאוהב חריף, זה הזמן להוסיף את הצ'ילי גם.
עוד דקת ערבוב ומכניסים גם את כרוב הניצנים פנימה לערבוב אחרון.

זה נראה ככה



מריח נפלא, ואפשר לאכול את זה ממש כמו שזה.
אפשר גם לערבב עם אטריות אורז, או פסטות מלאות למיניהן (יש גם פסטות מאורז מלא שמאד מתאימות פה). אפשר מעל אורז, קינואה ושות'.

איך אתם תעדיפו לאכול את זה?

יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

עוף וירקות בתנור- ארוחה שקל להכין כשממהרים

אני לא יודעת איך זה אצלכם, אצלי.... יש ימים בהם יש לי זמן להכין אוכל בכיף ולעומתם יש ימים כ"כ עמוסים, בהם אין לי זמן לנשום כמעט וגם בהם אני עדיין צריכה לדאוג לארוחת צהריים. לכן אני תמיד שמחה כשיש לי פתרונות מהירים יחסית, אולם אינם כאלה שישאירו אותי עם רגשות אשם מבחינת איכות המזון שנאכל בצהריים.
הכי קל לעבוד עם תנור אפייה- מכניסים מצד אחד, עובד פרק זמן (בו אפשר לעשות מה שצריכים) והאוכל יוצא מהצד השני. ולמי שיש תנור עם טיימר, בכלל שיחק אותה (שלי התקלקל איפושהו בדרך ומתוך סוג של דחיינות/ עצלנות לא טרחתי לתקן אותו. לא שאני לא מתבאסת על עצמי בכל פעם, אולם כאילו למדתי להסתדר בלי זה...).

עוף וירקות בתנור

נכון, זה עושה קונוטציה של ארוחת שבת ובאמת עולה על שולחננו לא מעט בימי שישי בערב, אולם אני מוצאת שלפעמים דווקא במהלך השבוע, קל לי יותר להפיק את זה ביום עמוס.
אני יכולה ככה בקלות להקיף את העוף בשפע של ירקות. נסו לגוון מאלה הרגילים שלכם. אז אולי יעשו קצת פרצופים בהתחלה, אולם אם הילדים יתרגלו לתוספות החדשות הם אפילו עשויים לנסות אותם...

חומרים

כרעיים/ שוקיים כמספר האכלנים
תפוחי אדמה
בטטות
דלעת
דלורית
קישואים
כרובית
בצל
שום
שמן זית
מלח, כורכום, פלפל ו/או כל תבלין שאוהבים

אופן ההכנה

מחממים את התנור ל- 180-200 מעלות.
חותכים את הירקות לפי ראות עיניכם מבחינת הצורה: לפעמים אני פורסת לעיגולים, לפעמים לריבועים קטנים, לפעמים למקלות ארוכים. הכל הולך.
כמובן שלא תמיד חייבים את כל הירקות. מה שיש בבית וזמין. כל פעם זה יכול לצאת קצת אחרת.
מצפים את הירקות בשמן זית ותבלינים. ככה, בידיים... (הכי מגניב זה עם הכורכום. כל הידיים נצבעות בצהוב, כמו בחינה של הודים).
אני אוהבת להניח את חלקי העוף מעל הירקות וכך אלה מקבלים גם את טעם העוף. אפשר גם לסדרם בחלק אחד של התבנית ואת הירקות בנפרד. כך זה אולי יתאים גם לבני משפחה שהם צמחוניים. הם יכולים לאכול רק את הירקות [שרחוקים מהעוף] בתוספת מנה אחרת.
על העוף אני בד"כ מטפטפת קצת שמן זית ואם ממש בא להשקיע, מעסה אותו גם עם קצת רוטב סויה וסילאן.
כדאי לפזר שפע בצלצלים והרבה שיני שום בתבנית (אצלנו הם מתחסלים בצ'יק).
ו... זהו- הייתם מאמינים?
מכניסים לתנור לכשעה.
מוציאים ואוכלים. ללקק את האצבעות.
שוב, אם יש טיימר, אפשר ממש לתזמן לקראת הארוחה (באובן הקטן דווקא יש לי טיימר, אז לפעמים מכינה רק תבנית קטנה ויוצאת לאיסוף ואז זה מוכן לקראת הארוחה).

והנה לנו ארוחה מזינה, צבעונית, משביעה ובלי כל מיני מזונות מעובדים ומנפחים למיניהם. מקסימום אפשר להוסיף סלט וטחינה ליד (אם רוצים).

לפני




אחרי



יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

רשימת קניות עד לסוף השבוע

כרמית הציעה לי היום רעיון מעניין: להכין רשימת קניות בתחילת השבוע, כדי שמי שירצה להכין מנות מהבלוג יהיה "מסודר" ולא יהיה צורך לקפוץ כל יום לחנות, כי 'היום בדיוק נגמר לי המש' ו'אין לי בכלל טופו בבית'.

לא כל כך ידעתי איך אני יכולה לעשות את זה, אם כי החלטתי לנסות.
אשמח לשמוע, כמובן, תגובות על כך (האם נחוצה לכם רשימה שכזו? אתם מוצאים שזה רעיון מועיל? לאיזו רזולוציה לרדת מבחינת הרשימה? וכן הלאה).

אז הנה רשימת הקניות לימים הקרובים, כדי לפתח את התאבון. סוג של פרומו :-)

עוף- כרעיים, שוקיים
ירקות לאפייה בתנור
טופו
כרוב ניצנים
פטריות שיטאקי (מיובשות או טריות)
שמן קוקוס
בשר טחון


היה לנו גם:
מש
מנגו
רצועות בקר
עלים ירוקים

נראה לי שזה יספיק לבינתיים. את שאר הדברים אני מניחה שיש למרבית האנשים בבית, או שיותר קל לארגן.
בתאבון!

מש ותפוחי אדמה- מסוג המנות המשביעות/ מנחמות

זו אחת הארוחות הקלות ביותר שאני נוהגת להכין. תבשיל בסיר אחד, דיי פשוט ומהיר.
פעם במקרה גיליתי שהגדולה שלי מאד אוהבת לאכול את זה ומאז זו נהייתה המנה "שלה". אני משתדלת להכין אותה באופן יחסית קבוע אם כי לא יותר מדיי. אולי כי אני חוששת שבגלל שזה כ"כ פשוט זה יימאס עליה... אם כי כבר הבנתי שכשיש דברים שאנחנו נהנים לאכול זה מהר מאד מדביק גם את הילדים.

אפשר להכין את הארוחה הזו בצורה פשוטה ואפשר להשקיע קצת יותר.
בעקרון, מש שמח להשריה. אם זוכרים ומתכננים, כדאי להשרות ללילה. אם חושבים על זה רק בבוקר, אפשר להשרות בבוקר לכמה זמן שיש. זה יקל על הבישול והעיכול של המש.
הנה, כאן יש מאמר ותיק שלי על מש, למי שרוצה עוד קצת להרחיב (ועוד הצעות למתכונים).

את המש הזה השריתי רק בבוקר והוא יצא נפלא


חומרים

כוס מש
2-3 תפוחי אדמה בינוניים
תבלינים (אני אוהבת פה מלח גס וקארי)
מעט שמן זית

אופן ההכנה

משרים את המש במים (ללילה, או לכמה שעות)
מסננים ומניחים בסיר.
חותכים את תפוחי האדמה לקוביות ומצרפים למש.
מכסים את המש ותפוחי האדמה במים (אם רוצים תבשיל מיימי יותר, שמים יותר מים ואם רוצים מוצק יותר שמים פחות מים).
מביאים לרתיחה, מוסיפים תבלינים ומבשלים עד שהכל מתרכך והמים נספגים (בין 40-60 דקות).
אחרי שמכבים את האש מוסיפים 1-2 כפות של שמן זית ומערבבים.
טעים לאללה כשזה חם טרי.
ממליצה לצרף גם טחינה טובה בצד, הולך מעולה ביחד!

למשקיענים: אפשר להוסיף קוביות בטטה, גזר, בצל, כרובית, קישוא ועוד.
אפשר להוסיף בסוף פטרוזיליה או כוסברה קצוצות.

לפעמים אני מכינה רגע לפני שאני יוצאת לסיבוב האיסוף מהגנים ומשאירה על אש קטנה מאד. כשאני חוזרת זה מוכן וטרי וכייפי.

סימון תזונתי עבור מנה\יחידה
אנרגיה112 קלוריות
חלבונים1.8 גרם
פחמימות21.1 גרם
שומנים2.4 גרם
פורטל תזונה, דיאטה, מתכונים ואוכל
© אנלייזר למתכון
עלולה להיות סטייה בנתונים.

יום שני, 24 באוקטובר 2011

חגיגה לעיניים- ארוחת הצהריים הראשונה של הבלוג!

חשבתי שמן הראוי לפתוח את הארוחה הראשונה בבלוג במשהו קצת חגיגי.
לא חגיגי כזה שאי אפשר לאוכלו ביומיום. נהפוך הוא!
חגיגי, כי יש בו צבעוניות ושמחה.
אוכל צבעוני תמיד משמח אותי יותר מאוכל חד- גוני. יש לכך גם משמעויות של מעבר, כי כל צבע מסמן על נוכחות של רכיבים תזונתיים ייחודיים ושונים. אם כי אין ספק שצבעוני זה פשוט שמח יותר.

אז ביום הזה רציתי לאכול מנה שהתחילה בעיקר בדימוי הצבעוני שהיה לי בראש, של צבעים חזקים המשלבים גם טעמים מגוונים יחדיו.
זה התחיל ממנגו ובשר. חכו רגע, אל תרימו גבה, זה דווקא מסתדר ביחד יופי!

התחלתי מרצועות בקר מוקפצות קלות בשמן זית. במקרה זה השתמשתי בשייטל (אני מאד אוהבת את החלק הזה, אם כי תמיד תוהה איך מבטאים אותו? האם בהיגוי יידישאי? איכשהו זה לא מסתדר לי מול קצבים ערביים, המבטא... מי יודע איך אומרים?)



מבחינת הילדים, פה אפשר לסיים את ההכנות לארוחה. הם יכולים לאכול קערית עם רצועות בקר מוקפצות ומקסימום איזה מלפפון או גזר ליד וזו ארוחה מושלמת בשבילם.
אני רציתי עוד!



חתכתי מנגו לקוביות, הוספתי המון כוסברה ובצל ירוק וערבבתי.
כבר עושה שמח בעיניים, נכון?

הוספתי פנימה את רצועות הבקר המוקפצות




ערבבתי, המלחתי, פלפלתי.
ו...זהו, זה ממש מוכן לאכילה.

רגע, רגע, נזכרתי שיש לי עוד משהו שיכול להתאים בול פה


נבטי עדשים אדומים!
מושלם! ארוחה נפלאה וחגיגית בהחלט!
סתם, ביום של חול.

הנה המתכון גם בצורה מסודרת יותר

חומרים

500-600 גרם רצועות של בשר בקר (כן, אפשר להחליף בחזה עוף, הודו, פילה דג ועוד ועוד. הטעם פשוט ייצא קצת...אחר)
מעט שמן זית להקפצה
מנגו גדול בשל
חופן נאה של כוסברה
כמה בצלים ירוקים
אפשרות לשדרוג: נבטים מסוג כזה או אחר

אופן ההכנה

את רצועות הבקר מקפיצים במעט שמן זית עד ש"נסגרות". אפשר להמליח ולפלפל כבר בשלב הזה.
אפשר גם להפריש מנות לילדים (או לתכנן כמות גדולה יותר עבורם כדי שיישאר גם לגדולים מה לאכול).
חותכים את המנגו לריבועים, קוצצים כוסברה ובצל ירוק ומערבבים יחדיו. מוסיפים את רצועות הבקר ואת הנבטים. טועמים ומוסיפים תבלינים (אם יש בכלל צורך), ו....אוכלים בתאבון רב!