קפיר

בחודשים האחרונים התחלתי להכין קפיר על בסיס קבוע.
קפיר הוא משקה מותסס הדומה ליוגורט המוכן בעזרת התססת חלב ע"י גרגירי קפיר.

קבלתי גרגירי קפיר משכנה שהגרגירים התרבו אצלה והתחלתי לשחק איתם 😃

ההכנה הקלאסית היא להניח את הגרגירים בכלי - נקי (מעוקר, שטוף עם מים וסבון)-  עם חלב כלשהו. לתת לזה לשבת כך 1-2 ימים, לסנן את גרגירי הקפיר למסננת ואת המשקה שנוצר להניח בכלי נפרד.
את הגרגירים שוטפים היטב במים ומתחילים את הכל מההתחלה שוב, עם מנה חדשה של חלב

גרגירי קפיר

סינון משקה הקפיר מהגרגירים

אני כמובן לא יכולה לקבל הוראות ופשוט לעשות אותן as is בלי לנסות כל מיני דברים מעניינים. אז הלכתי לבדוק גם מה יקרה אם החלב יהיה חלב קוקוס ולא רק חלב פרה.

ומה יקרה אם זה בכלל לא יהיה חלב שם בפנים, אלא שמנת מתוקה.

יצאו לי אחלה תוצאות

קפיר קוקוס
הגרגירים תססו עם חלב קוקוס

סרטון ששלחה לי חברה שעוררה את גרגירי הקפיר שלה מתרדמת ההקפאה והצליחה להכין מהם שמנת חמוצה אחרי שסיפרתי לה על זה.
הגרגירים תססו על שמנת מתוקה

נשאר כמובן רק לשתות את הקפיר או לשלב אותו במנות שונות

ארוחה מהירה של קערת ירקות בתנור- אנטיפסטי- עם קפיר קוקוס

משרה מתובל לטנדורי כרובית

טנדורי כרובית

קערת בוקר עם קפיר קוקוס

טנדורי כרובית

מנה בהשראה הודית עם טעמים וניחוחות שתורמים לגעגועים

אין יום שלא יתאים לי לאכול מנה כזו

כחובבת כרובית מושבעת אני מוכנה לנסות שלל דרכים להכין אותה ומאחר ומרבית בני הבית שותפים לאהבה הזו לכרובית, יש לי פרטנרים וזה תמיד כיף.

חומרים

כרובית בגודל הרצוי לכם
יוגורט/ קפיר
שמן זית/ קוקוס
שפע תבלינים: מלח, פלפל, שום קצוץ/ אבקת שום, קארי בשפע, אקסטרה חריף אם אוהבים
כוסברה לקישוט מעל (כן, אפשר לוותר)

אופן ההכנה

מחממים תנור ל- 180 מעלות.
חותכים את הכרובית לפרחים בגודל הרצוי לכם. אפשר יחסית גדולים או קטנים.
בקערה מערבבים ביחד את הקפיר, שמן הזית והתבלינים ללא הכוסברה

מתחילים להריח את זה

מניחים את הכרובית בתבנית ושופכים מעליה את תערובת הקפיר והתבלינים.
מערבבים היטב

אם אני כבר מדליקה את התנור, אני אוהבת להכניס פנימה עוד כמה דברים.
הכרובית נכנסה לתנור לכשעה, או עד שהיא מתרככת לדרגה מספקת עבורכם. אם משתמשים בטורבו זה יכול להיות מהיר יותר וגם קריספי

ארוחה שלמה בתנור

כשהכרובית מוכנה מעבירים לקערה, טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך ומפזרים כוסברה מעל

ארוחה מהנה של עוף, תפו"א, טנדורי כרובית וסלט

מזמן לא היה לי פה פוסט הגיגים

תכננתי לבשל משהו לארוחת הצהריים.
- אבל רק בוקר עכשיו ויש לי כל מיני דברים לעשות, אולי אחכה שיתקדם היום ורק אז אגש למטבח?
זה הכי הגיוני, רק 8:30 וממילא הילדים יגיעו לקראת 13:30 יש זמן...

ואז נתקלתי בסיר של התה והסוכר - האוכל של הקמבוצ'ה - ולא יכולתי להמשיך ולהתעלם ממנו, כמו שעשיתי מאתמול אחה"צ...
- טוב, רק אטפל בקמבוצ'ה ואח"כ אלך למחשב, כי באמת צריך...

נגלה חדשה של קמבוצ'ה יצאה לדרך
2 "אמהות" חדשות
וכמה צנצנות בהתססה שנייה בטעמים: נענע, לואיזה, משמשים, חמאת קקאו (וקוקוס)

אז אולי אם כבר מתעסקת בסירים, מצקות, כלים, גם תשימי את האורז להשרייה להמשך היום, כדי שלא תיזכרי ברגע האחרון (כמו תמיד)
- אוקיי, אחלה רעיון! בסדר, אעשה את זה, ואז...

אורז בסמטי מושרה במים
מחכה לתורו להתבשל

כשפתחתי את המקרר, כדי להוציא את הנענע לקמבוצ'ה, לא יכולתי להתעלם מכל הירקות שרק חיכו שאטפל בהם, אקצוץ, אבשל ואפנה את מקומם (זה הדרייב הכי חזק שלי לבישול לפעמים- פינוי המקום במקרר 😜 )
- תכלס, זה באמת זמן ממש טוב. את כל הדברים האחרים אני יכולה לעשות אח"כ

וכמעט מבלי ששמתי לב יצאו להם מהמקרר בזו אחר זו שקיות עם כרישה, פק צ'וי, מנגולד, פטריות, כרוב ואיזה חצי קישוא שנשאר ממשהו אחר וגם שורש הג'ינג'ר והכורכום, השום והבצל...
כולם מצאו את מקומם על קרש החיתוך, בתוך הסיר

תבשיל עם מלא ירוקים בסגנון תאילנדי
כרישה, שום, כורכום, ג'ינג'ר, פק צ'וי, כרוב, קישוא, מנגולד, בזיליקום, כוסברה

שוטפת שוב את הקערה ההיא, או את קרש החיתוך, מפנה עוד שקית ריקה, מוזגת עוד שמן למחבת.
- אולי, אם את כבר מבשלת, תשימי איזה פודקאסט שרצית לשמוע, יש גם הרצאה שמחכה לך, או אפילו רק מוזיקה טובה.
אחלה רעיונות, באמת!

אבל לא בא לי... בא לי להמשיך ככה... לקחת את הזמן הזה... לעבוד לאט לאט עם הסכין המקצקצת, להקשיב למחשבות שלי שעוברות מפוסט שקראתי אתמול, לאסוציאציה כלשהי, למישהי שזה מזכיר לי אותה, למשהו ששכחתי ממנו, לספר שלא קראתי כבר שנים, לשיר שמתנגן בראש, ל....

אני הרי יכולה למלא את הזמן הזה ב"תוכן" ב"עניין" ואפילו "להתקדם" או "להתפתח" אבל שמתי לב שממש ממש לא בא לי!
בא לי ככה... ב flow הטבעי של המוח שלי, ברכבת המחשבות החופשייה הזו, החפה מכל כיוון וצורך והספקים

כרובית בתנור עם שמן קוקוס, מלח ושום

אם הייתי חיה בתקופה אחרת, אני מניחה שאולי היו פה עוד כמה נשים מסביב, כולם מקשקשות להן בענייניהן מדבר לדבר ואיזה דבר מדהים יש לי פה- גישה חופשית לספרייה הפתוחה של המוח הפרטי שלי! רק שלי, רק עם עצמי.

אין פלא שדברים המשיכו לצאת מהמקרר ומהארונות, רעיונות כמו זרמו מאליהם ועוד מנות הוכנו בתיבול כזה או אחר , באמת שלא ממש שמתי לב

תבשיל פטריות עם בצל, מלח, שום, טימין

לא בהכרח יודעת מי יאכל את כל האוכל הזה, את זה כבר נראה בהמשך היום... לא דואגת.
רק שמחה על תחושת הזמן המורגש הזאת עם עצמי, בלי משהו שצריך "לעשות" או "ללמוד" או "להכיר".

צריך את זה מדיי פעם 💜

מה אוכלים פה בזמן האחרון

מזמן לא היה לי פוסט כזה בבלוג.
של תמונות מחיי היומיום של ארוחות, מנות ודברים יומיומיים שאין לי ממש רצון או צורך להקדיש להם פוסט או מתכון בפני עצמם.
תמונות מהחיים כאלה...
אז הנה

סלט עגבניות שרי הקבוע של בתי הגדולה
כמה שיותר סוגים של עגבניות שרי, בזיליקום, בצל ירוק או לבן, בולגרית/ פטה
לימון, שמן זית, מלח, פלפל

היה הרבה גזר, אז הכנתי מקלוני גזר מוחמצים

יצאה לנו ארוחה אחת צמחונית. זה לא קורה פה הרבה
שפע ירקות בשלל צורות הכנה
קצת גבינות, שמנת, חמאה בהכנות

גיליתי מקום חדש לרכישת בשר איכותי
אתר שנקרא "ארצנו" וחברה שמביאים בשר איכותי משלל מגדלים ברחבי הארץ

ארוז בצורה נוחה ואסטטית
יש אפשרות להזמין סלים שמכילים מגוון נתחים
וגם חלקים ספציפיים

ארוחת ערב- משחק

מלך הירקות כמובן

ארוחת בוקר אחת
פשטידת ירוקים, פטריות, חצילים קלויים ועוד

ארוחת בוקר אחרת
בננושקה או "ביצת בננה"

קמבוצ'ה

כבר שנים שאני קוראת על קמבוצ'ה ואומרת לעצמי שאני חייבת להתנסות בזה. אבל אתם יודעים איך זה, עד שמשהו לא ממש מתגלגל לפיתחנו, זה לא בהכרח קורה.
לכן כשהגיעה הודעה לקבוצת הוואטסאפ המקומית שלנו על מישהו שמוסר "סקובי" של קמבוצ'ה קפצתי על זה מייד. אפילו מבלי לדעת למה אני נכנסת

כך זה נראה אצל השכן הנדיב שנתן לי פוש להתחיל

מאחר וזה היה חדש לשנינו פשוט הסתכלנו ביחד על סרטון ביוטיוב, כדי שנבין איך מחלקים את ה"סקובי" בינינו. כך שהוא ימשיך לייצר עוד קמבוצ'ה ויוכל להעביר אליי את היצרנית, האמא.
הבנו שמשאירים את החלק העליון ולוקחים חלק מלמטה.

יש המון סרטונים טובים ברשת שמסבירים מה זו קמבוצ'ה, איך מתנהלים איתה, מה לעשות ומה לא לעשות.
אני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה בכלל. נהפוכו, אני ממש בתחילת דרכי, אולם רוצה לומר שזה לגמרי אפשרי, קל ללמוד ולקבל משקה טעים ומזין ביותר.

מה זו קמבוצ'ה?
משקה תוסס עדין שמכינים מתה ממותק שעובר תהליך התססה בעזרת פטרייה שגדלה, מתפתחת ומשגשגת בתנאים מסויימים.
הסוכר מתפרק בתהליך ההתססה ומאפשר לפטריה לגדול ולהתפתח ולייצר משקה תוסס קלות המכיל חיידקים פרוביוטיים חיים הטובים עבורנו.
יש המון יתרונות בריאותיים שאפשר לקרוא עליהם ברחבי הרשת.
זה משקה מאד טרנדי בקהילות עם מודעות לבריאות והתססה למיניהן ואפשר לקרוא על זה ולקבל את המידע גם בסרטוני וידאו.

אלה סרטונים מצויינים להתחיל מהם:

קמבוצ'ה למתחילים
התססה שנייה
עוד אחד טוב על התססה שנייה ועוד

מה צריך כדי להכין את הקמבוצ'ה?
צנצנת זכוכית גדולה ונקייה
תיוני תה שחור
סוכר
רצוי בד חיתול לכיסוי נושם
צנצנות/ בקבוקי זכוכית לשלב ההתססה השני

בואו נתחיל, יש הרבה הסברים
ולכן ממש ממליצה לראות וידאו'ז. זה באמת עוזר להבין!

מתחילים מה scoby כאמור, שזה מעין גוש גדול בעל , מראה, מרקם וריח מוזרים שהוא כפי הנראה שילוב של פטריה ובקטריות חיות.
הדבר הזה ממש חי, זה מדהים!
הייתם צריכים לראות את רמת האנרגיה וההתלהבות שלי מהדבר הזה באותו הערב- הילדים שלי לא הבינו מה קרה לי והיו בטוחים שהשתגעתי.
מה זה הדבר הדוחה הזה?

לא נתתי למראה החיצוני להטריד אותי
זה משהו אדיר!

מכינים תה מאד מרוכז.
בוידאו'ז השונים יש לכל אחד את המתכון ואת המינון שלו.
אני הלכתי על ההמלצה של השכן להכין תה מרוכז מ-2 תיונים של תה שחור רגיל עם 2-3 כפות סוכר.
מזה התחלתי.
כנראה שהייתי צריכה כמות יותר גדולה, אבל את זה למדתי רק בהמשך, מבלי שנפגע התהליך. זה פשוט לקח לי יותר זמן.
(הכנתי את זה בפעם הראשונה והשארתי לשבוע ואחרי שבוע הוספתי עוד מנה כזו. בדיעבד הייתי יכולה לעשות מנה גדולה יותר מלכתחילה).
בדיעבד מציעה להכין כמות שמתאימה להיכנס לצנצנת הגדולה שהכינותם מראש (או לא, במקרה שלי).
משאירים את התיונים לפחות 10 דקות, כדי שהתה יהיה ממש מרוכז וחזק.
מניחים להתקרר היטב, לטמפרטורת החדר, כדי לא לפגוע בתהליך.

כשהתה מתקרר מכניסים אותו לצנצנת הגדולה, מוסיפים את ה scoby ומעט קמבוצ'ה שהבאתם ביחד איתה, כדי שתעזור להתחיל את התהליך (בדומה להכנת מחמצת שאור, למי שמכיר).
מכסים את הצנצנת בבד חיתול עם גומייה ומניחים במקום שקט, ממנו לא תצטרכו להזיז את הצנצנת כמעט. עם עדיפות למקום שאינו חם/ קר מדיי וכמה שיותר חשוך.
אפשר בארון.
אני הנחתי על השיש, במקום יחסית שקט

הסקובי מתחיל לפרק את הסוכר שהוספנו לתה ולתסוס. בסופו של דבר לא באמת יישאר שם סוכר, כך שאין מה לדאוג מזה.
אפשר לתת לתהליך הזה זמן.
יש האומרים שבשלב הזה צריך לתת בין 7-10 ימים ואז לטעום. מי שיראה את וידאו'ז בנושא יבחין שלכל אחד יש את הזמן שהוא מאמין בו. משהו באמצע בין טעם מתוק מדיי (יש עוד הרבה סוכר שלא "נאכל" בתהליך) לבין חמוץ מדיי (בדומה לחומץ). 
אומרים שזה טעם נרכש ושעם הזמן אפשר לשתות את הקמבוצ'ה חמוצה יותר ויותר.

כשמגיע הרגע מכינים את כל הכלים להמשך התהליך, כך שיהיו נקיים.
בכל פעם שנוגעים בסקובי יש לשטוף ידיים. אנחנו לא רוצים בקטריות אחרות "מבחוץ" שיתערבו בתהליך ויפגעו בו

התפתח לו סקובי חדש וטרי למעלה
את הישן אפשר לראות למטה, עדיין חי ובועט

scoby
מבט מלמעלה

מוציאים את הסקובי לכלי נקי, עם מעט מהקמבוצ'ה ומסננים את הנוזל לצנצנות זכוכית נוספות

עכשיו מתחילים את שלב ההתססה השני, זה שאומרים עליו שיכול לאפשר הוספת טעמים נוספים.
אפשר לשתות את הקמבוצ'ה "נקייה" כמו שהיא עכשיו. זה טעים ביותר.
מעין משקה תוסס עדין, מתקתק מעט מאד.
ואפשר להוסיף משהו עם סוכר טבעי להמשך תהליך התססה- חתיכות של פירות, מיצי פירות (נקיים וטבעיים לגמרי), תה בטעמים, תבלינים (קנמון, ג'ינג'ר ועוד) וכד'.

אני הלכתי על תותים , כי זה מה שיש עכשיו

התססה שנייה של קמבוצ'ה
עם חתיכות תותים

פשוט הכנסתי חתיכות של תותים לצנצנות נקיות עם הקמבוצ'ה המסוננת.
סגרתי את המכסה (הפעם לא עם בד נושם, אלא מכסה של ממש) והנחתי בארון חשוך ושקט למשך כמה ימים.
טווח הזמן להתססה השנייה משתנה, כנראה בין 2-5 ימים.אני טעמתי אחרי 3 ימים וזה היה מוכן מבחינתי

קמבוצ'ה בטעם תות עדין- יאמיייייי!!!

אז מי מצטרף?

חומץ תפוחים בהכנה בייתית

אתם כבר יודעים שאני אוהבת את כל עולם ההתססה והמוחמצים למיניהם.
גם כי אני אוהבת שדברים קורים מעצמם, עם כמה שפחות התערבות מהצד שלי- כמו בכבישת ירקות- וגם כי מה שמתקבל מעשיר את התפריט שלנו ומאפשר לנו גישה למגוון רחב של חיידקים פרוביוטיים מיטיבים.
מה יותר טוב מזה?

אז חומץ תפוחים בהכנה בייתית, כן, כן...
תכלס- מה עושים עם כל שאריות התפוחים של הילדים, החלקים הפנימיים, מה שלא רצו לאכול, או תפוח שנראה קצת לא טוב בעיניהם?
קלאסי להכנת משקה מותסס לשתייה ולתיבול!

ישנם מתכונים רבים ברשת, מצולמים או כתובים.
אפשר לקרוא ולצפות, אם כי באמת שמדובר בתהליך ממש פשוט.
כל מה שצריך זה כלי זכוכית בינוני עד גדול (תלוי כמה תרצו להכין), שאריות של תפוחים, או תפוחים חתוכים שלא נשארו, בד חיתול ו.... זמן.

לחומץ תפוחים משוייכות סגולות בריאותיות רבות ומגוונות. חשוב לומר שאין הוכחות מדעיות לכך ומדובר בשימושים מסורתיים, כאלה שעוברים מדור לדור- מה שבעיניי מחזק את זה שמדובר במשהו שטוב לנו בגדול. אחרת הידע הזה לא היה ממשיך הלאה, נכון?
וגם כמעט כל דבר שאנחנו יכולים להתסיס הוא טוב עבורנו (עם בדיקה וקשר עם המותסס, כדי שלא יתפתחו בו עובשים ופטריות שאינם רצויים כמובן).

אופן ההכנה

מנקים ומעקרים את צנצנת הזכוכית המיועדת.
אפשר פשוט לשפוך לתוכה מים רותחים ולערבל היטב, כדי שהיא תעוקר מחיידקים אחרים שאולי יפריעו לתהליך.

מכניסים לצנצנת את כל חתיכות התפוחים הרצויות, אפשר חלקים פנימיים עם גרעינים, אפשר קליפות, אפשר חתיכות מקופסת האוכל שנשארו מיותמות ועוד

התפוחים נכנסו למים

ממלאים את הצנצנת במים ועם כף נקייה דוחפים קלות את התפוחים למטה קצת במשך זמן מה.
בהתחלה התפוחים יצופו למעלה ולאט לאט, אחרי כמה ימים, יתחילו לשקוע.

מכסים את הצנצנת בחתיכת בד חיתול נושם ומניחים אותה במקום שקט במטבח, שאינו מואר מדיי ושלא יזיזו אותה לשום מקום.

אפשר לפתוח בהתחלה ולראות אם מצטבר עובש בחלק העליון ולהוציא אותו עם כף נקייה

תהליך הכנת חומץ התפוחים מתחיל

אחרי כמה ימים כשהתפוחים מתחילים לשקוע והכל מתחיל לבעבע אפשר שוב ולהוציא עובש, במידה ומתפתח, בעזרת כף נקייה.

ישנם מתכונים בהם מוסיפים סוכר, שיכול להאיץ את תהליך ההתססה, אולם מאחר ובתפוחים ישנו סוכר טבעי התהליך יקרה ממילא, בקצב שלו.

אפשר להתחיל לטעום אחרי 2-3 שבועות (עם כף נקייה) כדי לראות איך זה מתקדם.
לי הספיקו 3 שבועות בערך עבור הנגלה הזו

חומץ התפוחים מוכן
רגע לפני סינון

 כשהוא מוכן פשוט מסננים את הנוזל מהצנצנת ומאחסנים בצנצנות נקיות במקרר

חומץ תפוחים מסונן

איך משתמשים בחומץ תפוחים?
חשוב לי לומר שאפשר לקנות חומץ תפוחים ויש מוצרים שונים על המדפים. כך שגם אם לא תכינו את חומץ התפוחים שלכם בבית, עדיין תוכלו ליהנות ממנו.
הטעם של חומץ תפוחים עם חמצמץ תוסס כזה. לא כולם אוהבים מייד את הטעם ולפעמים יש צורך להתרגל אליו ואפשר למהול אותו.
עבור חלק מהאנשים, במיוחד אלה עם קיבה רגישה, ענייני עיכול , אלרגיות וכד', כדאי יהיה להתחיל לצרוך ממנו במתינות ולאט לאט. לא במינונים גבוהים.
אם אתם חווים בחילות ואי נוחות אחרי שתיית חומץ תפוחים אולי המינון גדול לכם מדיי ומהילה שלו תיטיב אתכם יותר למשך תקופת הסתגלות.

יש השותים כפית או שתיים ממנו בבוקר, על קיבה ריקה. או ביחד עם כל ארוחה, כדי להיטיב עם העיכול.
אפשר למהול במים או לשלב במשקאות אחרים.
יש המשלבים בסלטים או ברטבים שונים.
אפשר לשלב במשקאות קרים או חמים, שייקים ועוד.
קראתי אפילו על הכנת סוכריות ג'לטין עם חומץ תפוחים, נראה לי שאנסה את זה בקרוב.
יש המשתמשים בו להזנת השיער, עור הפנים, טיפול חיצוני בפטרת ציפורניים או באקזמה ועוד ועוד.
יש באמת המון המון שימושים פנימיים וחיצוניים לחומץ תפוחים- מציעה פשוט לנסות ולראות איך נכון לכם לשלב אותו ביומיום שלכם.

הנה עוד כמה רעיונות:
באתר של טלי חקק- נטורופתית וקולגה
שלל שימושים באתר מוט'קה (ויש עוד שלל אתרים דומים)
מיונז עם חומץ תפוחים- מה דעתכם? חייבת לנסות את זה

מיץ תפוזים- חומץ תפוחים- כורכום- ג'ינג'ר
משקה נהדר- טעים ומחזק- ליום חורפי

באיזו דרך אתם משתמשים בחומץ תפוחים?

עוד על התססה- פוסט אורח של אורי מאיר צ'יזיק

אורי ואני מכירים המוווון שנים ואני נהנית מאד לעקוב אחרי מעלליו בחוץ ובפנים וממליצה בחום להצטרף אליו לכל חוויה.

בקשתי ממנו שיכתוב פוסט לבלוג וכמובן שהוא בחר בפוסט על התססה, מה שמאד מתאים לעונה בעיניי (אם כי אפשר גם להתסיס בכל עונה, אבל איכשהו החורף יותר מזמין אותנו לכך)

תודו שזה נראה נהדר

לעיתים צריך לשבור את המחסום.
כשאנחנו חושבים על התססה (כבישת מוצרי מזון) אנחנו תמיד יכולים למצוא סיבה מדוע לא להתחיל בתהליך: צריך למצוא צנצנת מתאימה, לעקר אותה ולמצוא מה להתסיס, ואולי נשכח ממנה והתוצר יעלה עובש, ואז איך נדע אם אנחנו לא מרעילים את המשפחה?
אך ברגע ששוברים את המחסום, מבינים שניתן למצוא בבית את כל שצריך כדי להתסיס.

אין צורך לעקר צנצנות קודם תחילת התהליך ומאוד קשה להיכשל בו. אם התוצאה לא תצא טובה, אזי הריח שיעלה יהיה מסריח וגם כך לא נרצה לאכול את זה.

למעשה אם הייתם מגיעים לכאן לפני מאה או מאתיים שנה, כולם התסיסו. כולם. זה היה ידע שאי אפשר היה לשרוד בלעדיו. לא היה אז מקרר וכל אחד החזיק בידע הזה.
כל מה שנותר לנו לעשות זה לרכוש את הידע מחדש

צלפים מוחמצים

ישנן סיבות שונות בשלן כדאי להתסיס:
1. העשרת הטעם - מוסיף טעם ועניין לכל ארוחה.
2. בריאות - הסיבים התוססים הם מזון על עבור החיידקים שלנו במערכת העיכול, אלה שאנחנו צריכים לשמור עליהם ולטפח אותם.
3. מניעת בזבוז מזון - אפשר להתסיס כמעט כל ירק שאנחנו רואים שמגיע לסוף דרכו, וכך למנוע בזבוז.
וגם זה תחביב נוסף לשעות הפנאי

עגבניות ירוקות מוחמצות

אז מה עושים בפועל?

"הסוד" בהתססה הוא פשוט ניסוי ותהיה...אם אין לכם נסיון, כדאי להתחיל בהתססה של כרוב, להתקדם משם לירקות נוספות ומהר מאוד תגלו שכל המדף יהי גדוש בצנצנות כבושים.

התהליך פשוט מאוד, את הכללים ניתן למצוא כאן

רוצים ללמוד עוד על התססה, כבישה ושימור מזון? קורס התססה יחל בינואר ביפו, פרטים מלאים בלחיצה כאן

חריף מותסס

ולמי שלא מכירים, הנה כמה מילים על אורי:

ד"ר אורי מאיר צ'יזיק הוא חוקר ההיסטוריה והפוליטיקה של הרפואה והתזונה, עמית הוראה באוניברסיטת חיפה ומרצה ברחבי הארץ. ד"ר מאיר-צ'יזיק יועץ לבריאות בקהילות שונות, מומחה לליקוט צמחי-בר למאכל, כותב הספרים:  "המדריך לליקוט צמחי-בר למאכל", "דברים שאוכלים מכאן" ו"מזון ואיזון". הוא מחייה מסורות אוכל מקומיות במחקר, בכיתה, בשטח ובמטבח. מייסד ומקים "המרכז להנהגת הבריאות", בקיבוץ נווה איתן.

ד"ר מאיר-צ'יזיק מעביר הרצאות בנושאים השונים, בהם עוסקים מחקריו. 

פרמנטה- קדירת כבישה ייעודית

לפני המווווון זמן קיבלתי קדירת כבישה כזו להתנסות

אפשר לראות את האבק שיש עליה
טוב, אני במדבר, זה לא חוכמה... אבק יש פה כל הזמן

מי שעוקב אחריי יודע שאני אוהבת לכבוש ירקות, מאמינה בפרויביוטיקה הטבעית מהמזון שלנו ופחות בזו שמגיעה מכדורים ואבקות (אם כי לפעמים אפשר להיעזר בכאלה למשך זמן מה, עד שנכנסים לענייני התססה וכבישה בעצמכם).

מתוך פוסט שכתבתי בעבר בנושא (תכלס, יש כמה כאלה, חפשו):
"חיידקים פרוביוטיים חיוניים לקיום שלנו ואנחנו רוצים לוודא שהמעיים שלנו מכילים מגוון רחב של חיידקים פרוביוטיים ידידותיים, כאלה שמסוגלים לחיות איתנו בדו קיום ולעזור לנו בתיפקוד היומיומי. בייצור  רכיבי מזון, בפירוק רכיבי מזון והכנתם לספיגה טובה יותר עבורנו בגוף, בשמירה על שלמות השכבות הפנימיות של מערכת העיכול שלנו, בהתמודדות עם אתגרים שמביאים איתם חיידקים פתוגניים למיניהם, פטריות, הזיהום הסביבתי ועוד ועוד.

בתהליכים של התססה טבעית, ללא חומרים משמרים, חומץ, סוכר ועוד מתפתחים חיידקים פרוביוטיים ידידותיים. ואנחנו יכולים ליהנות מזה.
אבל... להרבה אנשים זה נחווה כמשהו מאד מסובך להכנה, קשה, דורש זמן, מחייב ידע ונסיון.
ואני רוצה לומר לכם שזה לא נכון!"
לקח לי הרבה זמן להצליח להוציא אותה מהמדף עליו ישבה ולהפוך אותה לפעילה.
למה?
כי השיש שלי עמוס בדברים, כי זה לוקח הרבה זמן ויעמיס עליו עוד יותר, כי ממילא אני כובשת בצנצנות זכוכית ונהנית מזה ועוד שלל תירוצים ביני לביני.

בסוף עשיתי זאת!

חתכתי 2 סוגי כרוב ועקבתי אחרי ההוראות להכנת הכרוב באתר (עצלנית, כבר אמרתי?)

אוהבת את התמונה הזו!

 ונתתי לכל זה לעמוד על השיש הממילא עמוס שלי במשך 1-2 חודשים, כבר לא ממש זוכרת...

יצא מגניב נכון?

כרוב כבוש בקדירת כבישה!

מסקנותיי הפרטיות בלבד:

קדירה שמתאימה גם לכובשים וגם לאלה שעוד לא התנסו בכך לפני כן.
היא ממש נוחה ולא מצריכה שום התעסקות. רק להניח במקום לא חם או חשוף לשמש.
הכרוב יוצא משגע! אין ספק שזו דרך מגניבה להכניס עוד פרוביוטיקה טבעית לגוף שלנו באופן קבוע.
זו בהחלט יכולה להיות מתנה מגניבה!