"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שבת, 29 בספטמבר 2018

קציצות כמו של איילת

השבוע היינו בביקור מולדת באזור פרדס חנה- כרכור לכמה ימים ובדרכי דרומה עצרתי אצל איילת (מ"התבלינים של איילת") כדי לבקר וגם כדי לחדש לי קצת את מלאי התבלינים



כשנכנסתי לאתר כדי לדעת מה ארצה להזמין נתקלתי במתכון שלה ל"קציצות ברוטב רימונים" ותייקתי לי בראש.
אני הרי ממש ממש אוהבת קציצות.

וכמו שזה תמיד קורה עם המתכונים שנתקעים לי בראש, הם הראשונים שמתחשק לי להכין. כך שכשחזרנו הבייתה גיליתי ש"במקרה" היו לי כמה רימונים קצת ישנים יותר מהאחרים. רכז לא היה לי בכלל.
אז הכנתי את הקציצות כך שהן היו יחסית קרובות למקור (באופן מפתיע, כי אני לא ממש אוהבת להיצמד למתכונים בד"כ).

שינויים קלים שבכ"ז עשיתי:
הוספתי ג'ינג'ר מגורד וכורכום מגורד והמון המון שום לרוטב עצמו. וסילאן במקום דבש. והרבה שום לתערובת הקציצות וצנוברים גם.

כשהרוטב היה יחסית מוכן ולפני שהכנסתי פנימה את הקציצות החלטתי לטחון אותו, כדי שיהיה חלק וייראה יותר טוב בעיניים לחלק מבני הבית (מכירים את זה?)



התמונה לקוחה ברשות מפרסום המתכון באתר של איילת



מנה מצויינת לאחת מארוחות החג הקרובות, לארוחת שישי או לסתם יום של חול




יום שישי, 28 בספטמבר 2018

התחלת אכילה לתינוקות

שמתי לב שאני מתקשה לפעמים למצוא את המאמר הותיק שלי על המעבר למוצקים- התחלת אכילה לקטנטנים.
ואם אני מתקשה למצוא אותו ברשת, מה זה אומר עליכם?

אז כדי לרכז את הכל במקום אחד (כי אני מודה, גם אני עושה שימוש באתר ומפנה לפה מטופלים שלי ואת מי שמתייעץ אתי כווווול הזמן) אפרסם את המאמר שלי גם פה.
ואני יודעת שגוגל נחשב כלא מחבב כפילויות, אז אני אסתכן קצת, בסדר?
העיקר להקל עליכם ועליי




שלב המעבר למזון מוצק הוא שלב התפתחותי גדול בחיי התינוק ואולי עוד יותר בחייה של המשפחה. הנה יצעד התינוק את צעדיו הראשונים אל תוך הווי החיים המשפחתיים המשותפים הכוללים ארוחות, מפגשים, פיקניקים, שמחות, חגים ועוד. עד שלאט לאט יוכל להיות חלק פעיל ביותר בארועים אלו ללא מגבלות ואיסורים.
שלב זה מדגיש גם את הזמן שעבר מאז נולד התינוק.
כדאי לתת לשלב חשוב זה תשומת לב מתאימה להבנת צרכיו המשתנים של התינוק, לבחירת המזונות המתאימים לו ולכיבוד רצונותיו והעדפותיו.

באופן קלאסי מתחילים לחשוב על הוספת מוצקים מגיל 6 חודשים פחות או יותר. זהו גיל בו מתחילים התינוקות להתעניין יותר בסובב אותם וב...צלחות של ההורים ובני המשפחה. זה יהיה רק טבעי לספק את הסקרנות שלהם ולתת להם להתחיל לחוות בהדרגתיות את עולם המבוגרים.
בשנים האחרונות השתנו המלצות משרד הבריאות הישראלי לכמה כיוונים ועתה ההמלצה חזרה להיות להתחיל טעימות סביב גיל 6 חודשים, אולם יש המלצות גם להתבונן במצב ואולי להתחיל בין גיל 4-6 חודשים.
השינוי הוא משמעותי ועשוי להיות קריטי לחלק מהתינוקות ולכן חשוב להבין שזה שאפשר להתחיל להציע טעימות בגיל 4 חודשים אינו אומר בהכרח שמוכרחים



ישנם כמה דברים שכדאי להבין- המזון בתחילת הדרך אינו מיועד לספק קלוריות, אלא יותר לחנך את התינוק לחיי משפחה משותפים, לביחד, לעשות דברים עם כולם, להכיר את הטעמים, להתנסות במרקמים, להיפתח יותר לעולם ורק אחרי זמן מסוים (לעתים רב) המזון ייחשב כחלק משמעותי מהתזונה.
הבנה זו יכולה לעזור להורים להבין את ההדרגתיות הנחוצה בתהליך זה. שכן כמו בכל תהליך זה יכול לקחת זמן- זמן ללימוד, זמן להתרגל, זמן להתפתח. אין הכרח במהירות מלבד אותו רצון הורי 'שילדנו יהיה כבר גדול' 'שהוא יאכל הרבה' 'שייגמל מהנקה/ מבקבוק' וכן הלאה.
ניתן להבין פה גם שלכל תינוק יהי טווח הזמנים הנכון לו באופן אישי. כך שאם יש ילד שמראה התעניינות בגיל מוקדם יותר מחברו ואילו אחר יתחיל להתעניין רק מאוחר יותר זה אינו בעייתי כלל.
כשחושבים על לכבד את העדפותיו של התינוק, יש לקחת בחשבון את הזמן הדרוש לו להיות בתהליך. זמן שיכול להיות איטי יותר ממה שאנחנו רגילים (ואנחנו הרי חיים ב fast lane), או מהיר יותר ממה שהיינו רוצים. חשוב מאד ללכת בקצב של הילד ולשים בצד את כל אותן הנשמות הטובות הממהרות לדחוף כפיות גדושות דייסה/ מרק/ עוף/ לחם ועוד לפיהם של ילדינו.
תנו לילד להכתיב את הקצב בו הוא יצעד בתהליך זה!
אני חוזרת ומדגישה את זה, כי זה כ"כ לא ברור מאליו. כי הרבה ההורים ממהרים לוותר על ה"תינוק" ולאמץ את ה"ילד", לעתים במחיר של אי הקשבה לצרכים של התינוק



התייחסתי לגיל הממוצע בו מתחילים לחשוב על התחלת מוצקים, אולם יש גם לשים לב לגורמים וסימנים נוספים, כמו:

  • התפתחות יכולת הבליעה
  • היעלמות האינסטינקט של דחיקת דברים החוצה בעזרת הלשון (הישרדותי)
  • עניין באוכל מעבר למשחק
  • שיניים
  • מספיק רוק בפה כדי לעכל את המזון
  • היכולת לשבת ולהחזיק את הגוף, את הראש והצוואר
  • קשר עין- יד- פה מפותח
  • יכולת להחזיק דברים ביד (כלי אוכל)
  • מצב בריאותי תקין של התינוק (ללא התקררויות, מצב רוח ירוד, פריחות, אלרגיות וכו')
  • הגדלה בדרישת המזון (לבדוק שלא מדובר בקפיצת גדילה / שיניים/ מחלה וכו')

יש לשים לב לתינוק הפרטי ולא לגיל או רק לסימנים



הורים רבים ממהרים להתחיל עם המוצקים בתקווה שאלו יעזרו לתינוק לישון טוב יותר, להירגע יותר וכו'. כדאי לדעת שהצגת מזון מוקדם מדיי עלולה לגרום ל:
  • שובע => פחות יניקה => פחות ייצור חלב אצל האם => מעגל של אי עלייה מספקת במשקל , תסכול רב של האם על כך ש 'אין לה מספיק חלב' => המלצה לתת תמ"ל ותוספות. לעתים כל זה קורה מבלי שהאם רוצה בכלל להפסיק להניק.             
  • גירוי של מערכת העיכול שעלול לגרום לאי סבילות / אלרגיות למזון / קשיי עיכול.       
  • פגיעה בספיגה של מינרלים ושאר רכיבי מזון (אנמיה מברזל נפוצה בארץ בגילאי 6-24 חודשים בגלל: הפסקת הנקה מוקדם מדיי, צריכה גבוהה של חלב פרה, אלרגיות ורגישויות, הפרעות בספיגה, משקל לידה נמוך, קפה / תה שמוציאים ברזל החוצה מהגוף, מחסור במקורות עתירי ברזל בתזונה).
  • יש קשר בין האכלה מוקדמת לבין השמנה בעתיד.
  • התחלה מוקדמת לא תעזור לתינוק לישון טוב יותר, להיות פחות עצבני, להתפתח ולגדול מהר יותר ולא תספק לו תזונה טובה יותר מחלב אם.

ילד שאוכל מספיק עולה ברציפות במשקל/ בגובה. כשמתחילים מוצקים העלייה קצת מואטת ויש לקחת את זה בחשבון ולא להילחץ כשהילדים משנים את הדפוסים שלהם



איך נותנים אוכל?
  • מציעים. לא דוחפים- יש קשר לבעיות אכילה בעתיד, כדאי להימנע מכך. אווירה רגועה, לאט, בלי לחץ, לא חייבים לסיים, לזרום עם הילד, ללא מניפולציות רגשיות ומשחקים למיניהם כדי שיסיים את האוכל
  • להיות פתוחים להתנסויות, בלאגן, לכלוך. המחסומים הם בעיקר אצל ההורים ואלו עלולים להיות מורגשים ע"י התינוקות. תנו להם לבחון את המזון, המרקמים, התחושות והטעמים. תמיד אפשר לנקות אח"כ וזה לא ייקח כל כך הרבה זמן בסה"כ. כמובן שכל אחד והקווים האדומים שלו (חול, בוץ, אבנים, אוכל של חיות וכו')
  • לעודד אותם לאכול לבד, ללא עזרה. להחזיק כוס, כפית, מזון וכו'
  • חתיכות לא גדולות של ירקות, פירות להחזיק ביד
  • מזון מעוך במזלג
  • בבלנדר
  • דייסה
  • ללעוס ולתת לילד מזון קצת לעוס יש לשים לב לנושא העששת. אם יש להורים עששת פעילה בפה, כדאי להימנע ממנהג זה, כדי לא להעביר את חיידקי העעשת בצורה ישירה!
  • כדאי לא להכין במיוחד, אלא לשלב בארוחות המשפחתיות (חינוך להרגלי חיים ואכילה נכונים, שיתוף בחיי המשפחה). טעם טבעי של המזונות, ללא תיבול, המתקה וכו'. אפשר להוציא ממזון המשפחה מעט, לפני שמתבלים
  • לזכור שזו התנסות לפטמיות הטעם ולא משהו שאמור להוות נתח קלורי מהתפריט בהתחלה
  • כדאי לתת מזון מעט מחומם, או בטמפ' החדר, לא קר. כי התינוק מכיר חלב אם (או תמ"ל) בטמפרטורה חמימה
  • לערבב מעט אוכל עם חלב, כי הוא מכיר את הטעם כבר וגם כי הגוף כבר מכיר את זה ויכול לעכל יותר בקלות
  • הם צריכים ללמוד להתנסות בהחזקה- הרמה- בליעה
  • מזונות חדשים כדאי להכניס בתחילת היום ולא בסופו, כדי שאם חלילה תהיה תגובה אלרגית, או עיכולית כלשהי היא לא תהיה בלילה
  • חשוב להתבונן שהם אינם נחנקים ולא להשאירם לבד עם אוכל, עד שאפשר יותר לסמוך עליהם
  • לחשוף לאט לאט למזון מגוון, דבר שיקנה הכרות טובה יותר עם המאכלים השונים, פחות בעיות עם אוכל בעתיד ויותר יסודות מזינים בתזונה  (מזונות שמשלימים אחד את השני, מקורות שונים לאותו הרכיב ועוד)
  • ארוחות תכופות לפי הצרכים האנרגטיים ולא לפי השעון (בדומה להנקה). לתינוקות וילדים יש צרכים אנרגטיים גבוהים בגלל שהם כל הזמן בתנועה ומוציאים הרבה אנרגיה, כך שחשוב להציע להם מזונות כל מספר שעות ולא ללכת לפי הארוחות ה"קלאסיות" של בוקר, צהריים וערב. הם יזדקקו להרבה יותר מזה!
  • דגש על מזונות מלאים ומזינים. עדיפות למזונות המוכנים בבית על פני תעשייתיים למיניהם (גם גרברים). כמובן שאפשר מדיי פעם, אם יוצאים ולא מספיקים, אבל לא כדאי על בסיס קבוע
  • אפשר להכין מזון ולהקפיא, ולהפשיר לפני האכילה אם אין זמן. יש המון טיפים וטריקים לעניין ההקפאות, כמו למשל הקפאה במגשוני קרח, כך שאפשר להוציא בכל פעם מינון קטן של אוכל, לפי הכמות אותה אוכל הילד

יש לשים לב איך התינוק מקבל את המזונות החדשים, לא להלחיץ, יש זמן. זהו תהליך שיכול לקחת מס' חודשים, בהדרגה. לתת לתינוק את הכבוד המגיע לו, כדי שזו תהיה התנסות כייפית ונעימה.

ישנם מזונות שלא כדאי לתת לפני גיל שנה

  • דבש- בגלל חיידק הבוטולינום שיכול לעורר תגובה קשה של גוף התינוק
  • בוטנים- מחשש לאלרגיות. ואל תשכחו שבבמבה יש בוטנים....
  • סויה
  • חיטה- כדאי ללמוד קצת על נושא הגלוטן, החלבון העיקרי בחיטה (וגם בשעורה, שיפון וכוסמין)
  • חלב פרה
  • משפחת הירקות הסולניים- עגבנייה, חציל, תפוח אדמה ועוד
  • פירות טרופיים ואלרגניים מאד, כמו תותים (אם כי לפעמים הבעיה קשורה יותר בחומרי ההדברה ופחות בפירות עצמם)



לסיכום, חשוב לי שהורים יגבירו את מודעותם לכך שמדובר בתהליך שיש לו זמן משלו והתינוק אינו יכול להתאים את עצמו לכללים וטבלאות.
חשוב לי שהורים יכירו את הילד הפרטי שלהם, תוך לקיחה בחשבון של כל המידע וההמלצות ויחליטו בהתאם למכלול השיקולים האלה מתי ואיך לקיים את אותו התהליך.
טוב לפעמים לזכור כי אנחנו מדברים על תקופה קצרה מאד ברצף התינוק- ילד- מתבגר- מבוגר, שהיא רק עוד תקופה אחת מני רבות של לימוד והסתגלות, כדי לקבל קצת פרופורציות (תסבירו את זה לסבתות J ).
בסופו של התהליך כל הילדים יאכלו באופן כזה או אחר וזוהי ההזדמנות שלכם כהורים לבנות הרגלי אכילה נכונים ובריאים ולהשפיע על בחירת המזונות של ילדיכם בעתיד.

אם תרצו לארגן קבוצה להרצאה שלי בנושא, אפשר בהחלט להיות אתי בקשר

יום ראשון, 9 בספטמבר 2018

פוייקה לטיולי החגים

הרבה אנשים יצאו בחגים האלה לטיולי שטח, או לקמפינגים.
פויקה מאפשר ארוחה מלאה בסיר אחד, בישול על גחלים לצד אש ישירה עם כל האווירה הריחות והטעמים.
הפויקה יכול להיות צמחוני - טבעוני- בשרי- גלוטני וואטאבר נכון לכם.
אפשר להכין מראש את כל המרכיבים בבית ולהעמיס את הפויקה עבור היום הראשון בשטח
אפשר להכין הכל בשטח
הכל תלוי בכם



הפעם יצאנו רק לכמה שעות, לרגל יום הולדתו של בעלי (מזל טוב! היה ממש כיף) אז הכינותי מראש

בצל ושום
ירקות מתובלים במלח, פלפל, אבקת שום, קארי (מה שאוהבים)
פולקע'ס עם מלח מתובל

כלי עם שמן קוקוס וכלי עם אקסטרה מלח , כדי שלא נתקע בלי
היה גם חלב קוקוס קטן, לתוספת טעם
ואורז לבן בשביל לספוח את הנוזלים בסוף ולאחד את כל הטעמים

הגענו לשטח ומיהרנו להניע אש
כי ייקח זמן עד שייווצרו הגחלים המתאימים עבור הפויקה, כדאי שזה יהיה לפני רדת החשיכה



כשהאש הניעה קצת אפשר היה לצאת קצת לסקור את השטח




אופן ההכנה

מחממים את השמן בפויקה החם
מכניסים את הבצל והשום ומערבבים קצת. הכל נעשה ממש מהר.
מוסיפים את הפולקע'ס ומערבבים היטב כדי "לסגור" את הבשר במשך כמה דקות.
מוסיפים את הירקות לערבוב. הכל צריך להיות יחסית מהיר, מבלי לזוז מהסיר בשלב הזה.
מוסיפים קצת נוזלים, לא יותר מדיי, כדי שלא יווצר מרק. זה כזה 'ככה וככה' לפי העין (מצטערת)


כשהכל מתקדם, אחרי נגיד 30-40 דקות, מתחילים לבדוק את מצב הירקות והעוף
יש האומרים שכשהגזר מוכן הפוייקה מוכן
אפשר להוסיף את חלב הקוקוס, לבדוק טעמים ולהוסיף עוד מלח או מה שרוצים

כשנראה שהדברים בכיוון טוב, לקראת סיום אפשר להוסיף את האורז
מבשלים עד שהוא סופח את כל הנוזלים ומוכן
כמובן שהכל מאד מודולרי ואפשר להכין לגמרי בלי:
אורז/ עוף/ ירקות/ בשר
מיחקו את המיותר
כך שזה יתאים לכל אג'נדה תזונתית שהיא

תצטרכו להאמין לי שהייתה שם מנה לתפארת של אורז, ירקות ועוף
בשלב הזה כבר לא היה זמן או חשק לצלם
היינו עסוקים באכילה תחת חופת הכוכבים בשמיים
שנת טיולים, ארוחות נהדרות, בילויים משפחתיים וטבע נהדרת

יום שבת, 8 בספטמבר 2018

הזמנה להכרות מחודשת- משתנה עם עצמנו

כמה הגיגים לקראת תחילתה של שנת לימודים חדשה.
רגע חגיגי שכזה, עת אנחנו יוצאים מתוך החופש עם שלל חוויות, תחושות ורגשות, משאירים את כל אלה מאחורינו, מצדדינו, מתחתינו או מעלינו ופנינו קדימה אל מה שעתיד להגיע עכשיו.

נכון, יש עוד כמה חופשות וחגים שיאפשרו לנו כמו לנער מעלינו את שאריות החופש הזה, משל היה שאריות החול שנדבקו לנו ולילדינו על הרגליים ועל הידיים לפני הכניסה לאוטו או הבייתה




אז לא, אין כאן מתכונים לקופסאות האוכל של ילדינו (אולי בהמשך...), או תחליפי פליאו ללחם וללחמניות למיניהן (את אלה אפשר למצוא למשל פה ואני בטוחה ששיטוט בבלוג יפגיש אתכם עם עוד מתכונים מתאימים).

יש פה הזמנה להתבונן על עצמנו, על החלקים השונים שאנחנו מורכבים מהם. כמו היו חלקים של משחק הרכבה המאפשר לנו צורות מורכבות שונות בכל פעם. בכל תקופה, בכל עונה, בכל מצב רוח. בין חופש לשגרה, בין חג לימות חול, בין לפני לבין אחרי, בין מחוץ ל- לבין מתוך ה-






ואם גם את- כמוני- היית צריכה לחכות עד לחזרה לשגרה כדי להרכיב את עצמך מחדש אחרי התפרקות החופש על כל היבטיה, ועיסוקך הוא בעולם הלידה על שלל כיווניו ומורכבויותיו אולי תגלי שדווקא הרגע האחרון הוא הכי מתאים עבורך להצטרפות לקורס bot1 עם קרן פרידמן גדסי (ובליווי שלי גם). שם אנחנו בוחנות כל הזמן חלקים שונים, קומבינציות שונות, הרכבים ותצורות בכל מה שקשור לשדה הלידה - שרק הולך ומתרחב ככל שאני צוללת יותר ויותר בעולם הזה.
לפרטים נוספים על הקורס, הגישה, על קרן ועוד.
מתחילות ממש אחרי יום כיפור ואשמח מאד לשותפות מוכרות יותר ופחות למסע הזה.

יום שבת, 1 בספטמבר 2018

לזניה, בלי לזניה- או אולי ארוחה ליום הראשון ללימודים

לזניה זה 'אוכל של סבתא' אצלנו.
הילדים ממש אוהבים את הלזניה שלה ומאחר ובעלי ואני לא אוכלים פסטה וקמח, לי זה ממש התאים שזה משהו שהיא מכינה ומביאה רק להם.

מאז שעברנו לדרום הרחוק היא ממש משקיעה כשהיא מגיעה וסוחבת איתה לזניה כל הדרך מחיפה- שאפו!
בפעם האחרונה שהיא הגיעה לבעלי הייתה הברקה והוא הציע שבמקום להיסחב (בתחב"צ יש לציין) אולי פשוט נקנה את כל המרכיבים והיא תכין עם הילדים לזניה פה בבית.
ככה כולם ירוויחו- גם חוויה וזכרונות לשנים. גם ילמדו להכין את הלזניה הכה אהובה עליהם. וגם תהיה ארוחת ערב/ צהריים.
וכך היה.
היה נפלא וכולם נהנו מאד מהרעיון הזה.

ואז גיליתי שנשארה לי חצי חבילת דפי לזניה בארון והחלטנו להכין לזניה סתם ככה ביום חול, גם בלי שסבתא מגיעה לביקור (כן, כן... מרגע שזה הגיע הבייתה זה היה רק עניין של זמן).

הכנתי עם בתי לזניה גדולה לילדים ולידה פשטידת לזניה, עם אותם מרכיבים רק בלי דפי הלזניה להורים 
הלוא היא "לזניה בלי לזניה"

הלזניה הרגילה למעלה ומתחתיה ה'לזניה בלי לזניה'

חומרים

1 מיכל שמנת של פעם
1/2 חבילת שמנת מתוקה 38% (עדיף עם כמה שפחות חומרים משמרים למיניהם)
4-5 ביצים
חבילת רסק עגבניות קטנה (עדיף בלי חומרים משמרים למיניהם)
כמה כפות גבינה צהובה מגורדת- לא חובה (אנחנו השתמשנו בנועם)

מלח, פלפל שחור גרוס, אבקת שום (או שום כתוש), קצת מוסקט, אורגנו
אפשר להוסיף שלל גבינות כרצונכם ועוד תוספות, כמו: בצל קצוץ, פטריות, זיתים (ואפילו... טונה) ועוד


אופן ההכנה

מחממים תנור אפייה ל 180 מעלות ומכינים תבנית בגודל הרצוי.
בקערה מערבבים היטב את הביצים, השמנות, הגבינה, הרסק והתבלינים לתערובת אחידה.
שופכים אותה לתבנית ומשגרים לתנור לכ- 45 דקות


את הלזניה הרגילה מכינים בצורה דיי דומה (עם קוטג' במקום השמנת של פעם במתכון של חמותי), רק שמניחים דפי לזניה בשכבות בתוך התערובת
ואפשר להוסיף גבינה מגורדת מעל


תעשו את הבדיקות הרגילות כדי לראות שה'לזניה בלי לזניה' מוכנה
ו...זהו




יש לכם ארוחה מהירת הכנה וטעימה להפליא לצהרי היום הראשון ללימודים, או השני או ה-37 (לא משנה).
אפשר להוסיף כמה ירקות חתוכים או סלט או מה שהולך.


הכל כבר מוכן

שנת לימודים מהנה ומשמחת לכל הילדים ומשפחותיהם