"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 22 באוקטובר 2017

סידרה דוקומנטרית אינטרנטית מומלצת המשודרת בימים אלה- broken brain

בימים אלה עלתה לשידור סדרת סרטים דוקומנטריים מבית היוצר של ד"ר מארק היימן, העוסקת בבריאות המוח בשם Broken Brain.
כל פרק מ-8 פרקי הסדרה מוקדש למחלה או למצב בריאותי שונה של המוח: אלצהיימר ודמנציה, אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, דכאון וחרדה ועוד.
ד"ר היימן מראיין רופאים ומטפלים, חוקרים ומטופלים ומציג תובנות מעניינות ורלוונטיות ביותר שעוזרות לקבל פרופורציה ותקווה בנוגע לשלל המצבים הללו, שכל אחד מהם עשוי לעורר את האתגר שלו בהתמודדות השונה של אנשים. החל מילדים צעירים והוריהם וכלה באנשים מבוגרים



אני ממליצה בחום להירשם ולעקוב אחרי סדרת הסרטים הזו, על אף שעברו כבר כמה ימים. אני מאמינה שלאחר מכן ניתן יהיה לרכוש את סדרת הסרטים, או שהיא תוצג בהמשך שוב.
במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם מחלות אלה, או עם אלה המטפלים באנשים כאלה. וכפי הנראה יש לא מעט...
הסטטיסטיקות מדברות על אדם אחד מכל 4 אנשים שסובל מתופעה כזו או אחרת הקשורה בבריאות המוח ומערכת העצבים. כך שזה מאד רלוונטי כמעט לכולנו



מוזמנים להצטרף לדיון בנושא בקבוצה שלי בפייסבוק, שם אני חולקת גם נקודות מעניינות ותובנות מהסרטים השונים


יום שלישי, 17 באוקטובר 2017

פשוט פטריות

אין ספק שאני אוהבת הכנות פשוטות, טעימות, משביעות ומזינות של אוכל.
נכון, יש ערך ועניין גם במנות מסובכות יותר עם כמה שלבים, אולם מי שעוקב אחריי יודע שאני נוטה לדברים הפשוטים יותר. כאלה שקל לשלב ביומיום, שהם תכלסיים וקלים ליישום.

אני מאד אוהבת פטריות, בכל צורה ודרך.

אז פטריות בתנור. פשוט!

חומרים

סלסילת פטריות (או שתיים או שלוש)
שמן זית/ קוקוס/ חמאה/ גהי
תבלינים לטעמכם

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מניחים בתבנית פטריות חתוכות, או אם הן קטנות הן יכולות להישאר בשלמותן.
מפזרים עליהן את התבלינים- לפעמים אשים רק מלח, פלפל, שום גבישי. או רק מלח. לפעמים תערובת תבלינים מוכנה, כמו מלח מתובל כלשהו, או קארי.
מה שאתם אוהבים הולך פה!
ושמן, כמובן.

מערבבים טוב ומשגרים לתנור ל 10-15 דקות ומגישים חם (טעים יותר לדעתי).

תוספת נפלאה ומהירה לכל ארוחה



*** תוספת מאוחרת לפוסט ***
רגע לפני שהעליתי את הפוסט לאתר עלתה לי המחשבה לערוך חיפוש במתכוני העבר של הבלוג.
מאחר והבלוג הזה מכיל כל כך הרבה מתכונים, אחרי 6 (!!!) שנים של פעילות חשבתי לי שאולי העליתי בעבר כבר פוסט דומה...
והנה, באמת מצאתי כזה 😄 אפילו השם שבחרתי לפוסט ההוא הוא אותו השם 😄
בכל זאת החלטתי להשאיר גם את הפוסט הזה- למה לא? אני מרשה לעצמי 

יום ראשון, 15 באוקטובר 2017

אסאדו פשוט בתנור עם בצל ותבלינים

אסאדו הוא נתח טעים, עתיר שומן ומשביע.
קל להכין אותו בתנור, בבישול ארוך בשיטת "שגר ושכח" האהובה עליי כל כך.

יש פה בבלוג שלל מתכוני אסאדו, מה אכפת לנו שיהיה עוד אחד?
ממש פשוט גם...

מתאים מאד לארוחות חג, שבת ולארוחות עתירות משתתפים. אם כי גם לארוחות בייתיות, בהן מכניסים בבוקר סיר לתנור כדי שיהיה מוכן בצהריים (או בצהריים עבור הערב).

מחממים תנור למקסימום- אצלי זה 250 מעלות.
חותכים הרבה בצלים ומניחים בתחתית סיר ברזל המתאים לבישול בתנור.
מעליו מניחים נתחי אסאדו ואפשר להוסיף נתחים נוספים, לפי הצורך ומספר הסועדים- אוסובוקו גם הולך, נתחי בשר לגולש, חזה בקר ועוד (תכלס, אם היו לי הייתי מוסיפה גם כמה שוקי עוף... בפעם הבאה!).
מעסים את הבשר בתערובת תבלינים לטעמכם- אני השתמשתי בתערובת של: מלח גס, פלפל שחור גרוס, שום גבישי, פפריקה מעושנת, כורכום ומעט קינמון עם שמן קוקוס ומעט סילאן (זה לא יצא מתוק)


אחרי 20-30 דקות בהן התנור עובד בחום גבוה מורידים את החום ל-150 מעלות וממשיכים לאפות עוד 4-5 שעות.
הבשר יוצא נ-פ-לא!!!




יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

אוכל אמיתי

העקרון של אוכל אמיתי עומד בבסיסן של תורות תזונתיות רבות המבקשות להוביל אנשים לכדי אורח חיים מאוזן יותר מזה המערבי עתיר הגירויים והאפשרויות. אולם יש להניח שאנשים מתקופות עברו ואפילו מאזורים שונים בעולם עוד היום היו מרימים גבה על ההכרח להגדיר מהו "אוכל אמיתי" שכן זה הרי הבסיס שעליו גדלה והתפתחה האנושות כולה לאורך כל ההסטוריה. איזה אבסורד המצב בימינו בו אוכל שאינו אמיתי נחשב לנורמטיבי, שגור ומשהו שהרבה אנשים לא יכולים להעביר את הימים בלעדיו.
כאשר אומרים "אוכל אמיתי" הכוונה היא למזון בצורתו הטבעית, הקרובה ביותר למקור, שלא עבר שינויים ומיני שיפורים על ידי תהליכי השבחה משלב הגידול ועד לשלב של "ייצור".
אוכל בצורתו הטבעית הוא כזה שעבר את הכי פחות שינויים ועיבודים



הכוונה היא לבסיס של הבסיס, כל מה שמגיע ללא אריזה, רשימות רכיבים ומיני תוספות.
כוונתי היא ל: ירקות, פירות, אגוזים, זרעים, שורשים, עלים, נבטים, שלל מזונות מהחי: מיני עופות, בשר, דגים, מאכלי ים (תלוי אזור בעולם), ביצים למיניהן, חלב ומוצריו בצורתם הטבעית והפשוטה ביותר.
נכון, לאורך ההסטוריה בני אדם ערכו עיבודים למזונות שהם צדו, אספו, גידלו וצרכו, אולם עד לעידן המודרני מאד, נגיד ה 60-70 שנים האחרונות, לא היו מעורבים בכך כמעט מפעלים ששינו את המזון הבסיסי שינוי של ממש שפגע בערכים התזונתיים שלו.
התהליכים היו פשוטים ועשו שימוש במשאבי הטבע מסביב, באוויר, בשמש, בחיידקים המצויים בסביבה, בשמרים המצויים באוויר, בחומרי גלם מהסביבה וכדומה. בעבר הרחוק לקח ה"עיבוד" צורה של ייבוש זרעים, צמחים, שורשים ופירות, עישון ושימור בשר בשיטות שונות, טחינת מזון ועוד וככל שהתפתחו עוד כלי עבודה ואפשרויות טכנולוגיות נפתחו עוד אפשרויות של עיבוד שהתגלו עם הזמן. תהליכים אלה כללו טחינה, ייבוש, התססה, השרייה, הנבטה,  בישול, שימור בעזרת חומרים טבעיים ועוד. מן הסתם האפשרויות התרחבו עם התחלת המהפכה החקלאית, כאשר לפתע התמודדו בני האדם עם כמויות גדולות של סוג מזון מסויים- אותו הם טיפחו וגידלו- והיה הכרח למצוא דרכים לשמר אותו להמשך צריכה בתקופות אחרות, כאשר הוא היה בחסר. אגירת תבואה עולה לראשנו, עם אסמים ומחסני תבואה, כמו גם התפתחותן של תחנות לטחינת קמח ועוד

אני מצאתי את התמונה הנפלאה הזו ברחבי הרשת כאן


המשותף לשלל התהליכים האלה, שאינם מועטים כלל הוא התמימות שלהם.
הם לא התיימרו לחולל שינוי של ממש במזון. מקסימום לשנות את מצבו מגרעין לקמח, על מנת שניתן יהיה להשתמש בו בצורה נגישה יותר, או להעבירו ממקום למקום בקלות יתירה.
כיום ניתן לראות כי תהליכי העיבוד, כאשר הם נעשה בשיטות המסורתיות, אינם פוגעים כשלעצמם בערך התזונתי של המזון. לעתים אפילו מעצימים אותו  והופכים ערכים תזונתיים לזמינים יותר מאשר היו בצורתם הקודמת.
שיטות עיבוד המזון המסורתיות כיבדו את המקור ולא ביקשו להערים עליו, לשנות או לשפר אותו. וכך התקבל עדיין מזון שלם בעל ערך תזונתי גבוה שמיטיב עם האוכלים אותו ומזין אותם.


אולם ככל שהתפתחו הכלים והיכולות הטכנולוגיות נפתחו עוד מגוון של אפשרויות עיבוד, בתהליכים שהתגלו לאורך הדרך. מה שמוביל עד לימינו בהם המצב מועצם בצורה קיצונית עד כדי כך שלמוצר המוגמר אין בהכרח קשר למוצרי הבסיס. כאשר אנשים אוכלים קורנפלקס, למשל, (ואין זה משנה כרגע מאיזה סוג) קשה לראות את הקשר בינו לבין התירס או שאר הדגנים ממנו הוא מוכן, כך גם לגבי "שניצל" תירס, מיני עוגיות, מאפים וחטיפים שהקשר בינם לבין המקור הטבעי הוא רחוק מאד. במרבית המקרים מוספים ל"מזונות" הללו שלל חומרים שמקורם בתעשייה, כך שהם אינם טבעיים כלל ועיקר. הם מומצאים ומיוצרים. נכון, יש להם טעם וריח ולפעמים איזשהו ערך כזה או אחר, אולם כאשר אלה נאכלים על בסיס קבוע (וכל כך הרבה בתים קורנפלקס היא ארוחה לגיטימית אחת לפחות ביום, אם לא יותר מכך) הם באים במקום מזון אמיתי שמזין את הגוף ומאפשר לו לקיים את תהליכי החיים התקינים.

לאוכל המעובד והמתועש יש מחיר.
חשוב שנדע זאת ונחליט עבור עצמנו- האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה? להמשיך לשלם אותו אחרי הרבה שנים? לצבור חובות ולגרור פגיעה באיכות התיפקוד של הגוף- נפש שלנו?
חשוב שכל אחד יקח את ההחלטה הזו עבור עצמו!

יום שלישי, 3 באוקטובר 2017

על השינוי התזונתי

במשך שנות עבודתי כנטורופתית המטפלת בתחום התזונה אנשים רבים פנו אליי בשאלות לגבי שינויים תזונתיים. אם זה בפורומים אותם ניהלתי, בקבוצות פייסבוק, במסרים ובמיילים פרטיים, או באופן אישי פנים אל פנים.
כמובן שנסיבות החיים של כל אדם הן שונות ואלא אם כן אדם מגיע אליי לפגישה אישית אינני נכנסת לעומקי הסיפור האישי שלו. מתוך הנסיון רב השנים הזה ברצוני לשתף במחשבותיי על הנושא של שינוי תזונתי ושל שינוי באורח החיים



אין זה משנה, לצורך העניין, מדוע נחוץ אותו השינוי, אם זה מהכרח בריאותי/ רפואי, מהרצון לחיות "נכון" יותר או מבחירה כזו או אחרת. מה שמשמעותי הוא שאדם מתחיל לפתח מודעות, מתחיל לשאול את עצמו שאלות ולהתבונן על חייו בצורה קצת יותר מרוחקת, כזו שיכולה באמת לעקוב אחר מהלך היום ואחר הבחירות התזונתיות, שאינן תמיד מודעות.
מרגע שמתחילה להתפתח אותה מודעות, גם אם מדובר רק בניצנים, בנבטים, מתחיל בעצם התהליך ואפשר להתחיל לעבוד.

בהתאם לצורך ולאופיו של האדם  יתרחש אותו תהליך של שינוי תזונתי.
לכל אחד שיטה אחרת בעניינים כאלה.
יש כאלה שאוהבים לקרוא המון, להקיף עצמם בידע כך שיוכלו לבחור טוב יותר.
אחרים אוהבים לשוחח עם אנשים מסביבם, או אנשים שעברו שינוי, כדי לקבל השראה ולהבין איך זה ייראה ביומיום.
יש אנשים שיחפשו הנחייה מקצועית שתעזור להם לעשות "סדר".
אחרים יפלרטטו עם רעיונות כאלה הרבה זמן עד שיהיו מוכנים "להתחייב".
אין שיטה אחת נכונה, כל אחד והאמת שלו והדרך שלו אל היעד.

אשתף פה בכמה רעיונות שכל אחד יוכל ליישם בצורה כזו או אחרת:

·         בדומה לטיפוח נבטים וניצנים, גם במקרה של שינוי תזונתי כדאי לעבוד לפי הקצב הנכון הנדרש עבור כל אדם. חשוב לזהות את הקצב הזה ואז לפעול בכיוון המתאים.
·         ממליצה להתמיד ולא להרפות ולא להכנס לעניינים מהר מדיי ועמוק מדיי. לקחת את השינוי בביסים בגודל המתאים.
אנשים רבים נכנסים חזק מדיי לשינוי וכמו נשרפים בדרך, כי אין להם בסיס חזק מספיק כדי להחזיק את השינוי לאורך זמן. חבל על האנרגיה המושקעת פה. נסו ללכת לאט יותר, זה ישתלם לכם.
·         בנו לכם תוואי דרך. נסו להחליט מהם הדברים בהם הכי חשוב יהיה לטפל בתהליך השינוי ו"טפלו" בהם בראשית הדרך. תמיד אפשר לרדת יותר לעומק.
·         ניתן להצטרף לקבוצה וירטואלית של אנשים הנמצאים "בדרך" כדי לקבל תמיכה.
·         ניתן לארגן או להצטרף לקבוצות קיימות שאינן רק וירטואלית, בהן ניתן יהיה להפגש ממש עם אנשים המדברים את "השפה" החדשה אותה אתם מעוניינים לרכוש.
·         מציאת אדם אחד שירצה לעבור את השינוי ביחד אתכם יעזור לכם מאד. בן/ת הזוג, בן/ת משפחה קרוב/ה, שכן/ה, חבר/ה. שותף/ה לדרך, בעל/ת ברית! אלה עשויים לעזור לחזק אתכם באתגרים אותם תפגשו במהלך התהליך.
·         נסו לתמוך את התהליך התזונתי במעטפת רחבה יותר, כמו שינוי הרגלים מזיקים, אימוץ שיטת תנועה מתאימה, שיפור שעות השינה שלכם, צמצום זמן המסכים וכן הלאה. תגלו שיש הרבה אנרגיה שיכולה להתפנות עבורכם לטובת השינוי הזה ושלא הכל קשור אך ורק בתזונה. יש עוד הרבה מעבר לזה.
·         אנחנו חיים בעידן טכנולוגי- ויזואלי. נסו למצוא לכם תמונות וסרטונים שיעוררו בכם השראה! סיפורי הצלחה, סרטים מעצימים, סרטוני תרגולים, לוחות השראה ברשת ועוד. אם כבר משוטטים באינטרנט, לפחות שיצא לכם מזה משהו טוב!
·         אני יודעת שזה נדוש, אולם כשאתם "תופסים את עצמכם" ברגע נפילה- סילחו לעצמכם והתקדמו הלאה! מכל נפילה אפשר לקום ולהמשיך לנוע. זו אינה קלישאה, זה אמיתי!

מרגע שאני שומעת שנושא התזונה מעניין אדם וחשוב לו מספיק כדי להתחיל לבחון אותו יותר לעומק, אני יודעת שמתחיל פה תהליך של שינוי.
מעצם העלאת הנושא ושאילת השאלות אתם כבר בדרך הנכונה.
למי אכפת באיזה קצב יקרה השינוי? רק לכם!






יום ראשון, 1 באוקטובר 2017

עוגת דבש ללא קמח

עוד אין לי מתכון כזה בבלוג.
חייבת לתקן את זה כמובן. ועוד אחרי ראש השנה ויום כיפור...



העוגה הזו מבוססת על המתכון של אלנה אמסטרדם- מתה על המתכונים שלה!
עשיתי כמה שינויים, לפי האילוצים של מה שהיה ולא היה בבית ולפי החשק 

חומרים

2 כוסות קמח שקדים
1/2 כוס קמח טייגר נאטס
1 כפית אבקת אפייה ללא אלומיניום/ סודה לשתייה
1 כפית כל תבלין: קנמון, ציפורן, ג'ינג'ר מיובש, הל (אפשר לשנות, לבחירתכם!)
1/2 כוס דבש במקור, בפועל הייתה לי כף דבש וכל השאר מייפל אמיתי- יצא מצויין
1/4 כוס שמן קוקוס (אפשר שומן אחר: חמאה/ גהי למשל)
4 ביצים

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מערבבים את הקמחים, אבקת האפייה והתבלינים היבשים היטב.
בקערה נפרדת מערבבים את השמן והדבש/ מייפל היטב. מוסיפים את הביצים ומערבבים לתערובת אחידה.
מחברים את הרטובים ליבשים ומערבבים היטב


מניחים בתבנית ומשגרים לתנור לכ-30 דקות.
מציעה להתחיל לבדוק קצת לפני כן, עם קיסם. כל תנור הוא שונה ולפעמים זה יהיה מוכן עוד קודם.


מוציאים מהתנור, מצננים מעט, פורסים ומגישים!
זו עוגה מהסוג היבש, לאוהבי הז'אנר.
מתאימה מאד עם כוס תה בבקרים הקרירים המגיעים עלינו לטובה