"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום חמישי, 27 במרץ 2014

תחתיות ארטישוק ממולאות בבשר ברוטב

אני לא נוהגת לקנות אוכל מוכן, או חצי מוכן.
גם כי אני אוהבת להכין לבד וגם כי אני רוצה לוודא שאני יודעת מה יש בתוך האוכל שאני אוכלת.
ולכן שמחתי למצוא את תחתיות הארטישוק הללו בסופר, במקרר הקפואים.
זה מעין קיצור דרך, נכון, אולם כזה שאני מרגישה בנוח איתו, כי לפי רשימת הרכיבים אין בהן משהו שאינו "כשר" לשיטתי




תתרשמו בעצמכם




הכנתי אותן ברוטב עגבניות בסיסי עם בצל, שום, קצת ירקות שהיו לי במקרר (גזר וקולרבי), רסק עגבניות, ציר עצמות, מלח, פלפל, כורכום, פפריקה ו... זהו נדמה לי...
כמו שאני מכינה קציצות

אה, רואה בתמונה שהיו גם עשבי תיבול מיובשים (אורגנו, טימין וכו')

יצא סופר יאמי, על בסיס כוסמת
[החבר'ה אהבו, על אף שהיה קצת חריף יותר ממה שאני בד"כ מכינה]


אני אוהבת ארטישוק!!! והמוצר הזה יכול להכנס אליי (מדיי פעם) הבייתה...

יום שלישי, 25 במרץ 2014

תבשיל מעניין וחד פעמי- דגים מיובשים וכרוב סגול

למה חד פעמי?
כי אני לא בטוחה שאעשה את אותו הדבר בדיוק בפעם הבאה.
דגים מיובשים בהחלט נכנסו לי ברגע זה לאפשרויות.
איזה דבר נחמד זה!
איך לא הכרתי קודם!


חמותי הביאה לפני כמה זמן דגים מיובשים כשחזרה מטיול באיסלנד (נדמה לי...).
בסיור שערכתי ב"טיב טעם" הקרוב לאזור מגוריי (דיי רחוק, אולם הגעתי איכשהו לסביבה) מצאתי אנשובי מיובש

משמאל "חמור הים" האיסלנדי (מזל שיש גוגל טרנסלייט)
ומימין האנשובי המיובש

החלטתי לבדוק מה אפשר לעשות מהם וגם "לגמרי במקרה" קבלתי מאחד הבלוגים שאני עוקבת אחריהם פוסט על תבשיל פורטוגזי העושה שימוש בדגים מיובשים.
האם יש משהו באוויר? (אני תמיד תוהה בהקשר הזה לגבי רעיונות שנוחתים אצלי בראש ופתאום אני שמה לב שהם לגמרי בסביבה שלי באותה תקופה. מעניין...)

כדי להתעסק עם דגים מיובשים צריך להרטיב אותם.
כלומר, להשרות אותם.
אפשר להשרות ללילה, או במים רותחים לפחות זמן. יש גם כאלה שמבשלים עם מיי ההשרייה הראשונים, מביאים לרתיחה ומחליפים את המים. מעין קיצור תהליכים שכזה.
אני הלכתי על משהו באמצע, השריתי במים רותחים ל 3-4 שעות. כי זה מה שהיה לי ודגדג לי להכין את זה כבר





קראתי כל מיני מתכונים והבנתי מה הרעיון הכללי והחלטתי לנסות עם מה שהיה לי בבית- המון כרוב סגול!

חומרים

200 גרם דגים מיובשים (זה מה שהיה, מתארת לעצמי שאפשר פחות או יותר. תלוי בכם)
2 כפות שמן קוקוס
כרוב סגול שלם
5-6 שיני שום
פיסת ג'ינג'ר מגורדת
2-3 עלי דפנה
קופסת רסק עגבניות קטנה/ 2-3 עגבניות בשלות מרוסקות
פלפל שחור לפי הטעם
1 כוס חלב קוקוס (רצוי עם כמה שיותר % שומן ובלי חומרים משמרים)
חופן נאה של פטרוזיליה
חופן נאה של עירית

אופן ההכנה

את הדגים מניחים להשרייה במים. אפשר ללילה ואפשר במים רותחים במשך כמה שעות.
מה שהכי פרקטי עבורכם.
הם צריכים להתרכך.
כאשר הם כבר מרוככים מכינים את שאר המנה.

קוצצים את הכרוב לרצועות דקות, פורסים את השום, מגרדים את הג'ינג'ר, קוצצים את הפטרוזיליה והעירית.
בסיר גדול מחממים את שמן הקוקוס וזורקים אליו את השום והג'ינג'ר לערבוב קליל ומהיר.
מוסיפים את רצועות הכרוב ומתחילים לערבב.
אנחנו רוצים שכל הרצועות יתחככו בשמן ושהכרבו יתחיל להצטמצם בנפח שלו.
זה לוקח כמה דקות טובות של ערבוב. מדיי פעם סוגרים את המכסה ונותנים לו להזיע קצת ואז שוב חוזרים לערבוב.
אם נראה שהחום גבוה מדיי והסיר קצת נשרף כדאי להוריד את חום האש, או להוסיף ממש מעט נוזלים לסיר






אחרי שהכרוב התחיל להצטמצם מוסיפים את הרסק ואת שאר התבלינים (אין צורך במלח, בגלל הדגים) ושוב מערבבים




אחרי ערבוב טוב אפשר להוסיף את הדגים שסיננו מהמים (אל תזרקו את המים, נשתמש במעט מהם) ושוב לערבב.
עכשיו מוסיפים את חלב הקוקוס לערבוב ומעט מהמים.
כמה מעט? לפי העין, זה תלוי אם אתם רוצים תבשיל נוזלי יותר או פחות.
אני הוספתי ממש מעט נוזלים, כי רציתי אותו יותר נזידי ופחות מרקי.
מבשלים כך, במכסה סגור על אש קטנה (אחרי רתיחה נוספת) עוד כ-20 דקות, או עד שהכל התרכך היטב לשביעות רצונכם (כן, אין מנוס מלטעום תו"כ).
כשזה מוכן מוסיפים את הפטרוזיליה והעירית הקצוצות לסיר ולהגשה




בהחלט שילוב הצבעים האהוב עליי!




יום ראשון, 23 במרץ 2014

אם תפגשו בזיליקום בחנות לא תקחו אותו אתכם?

לפני כמה ימים נכנסתי לחנות טבע בבוקר ועל הדלפק היו צרורות של בזיליקום טרי.
כל כך התגעגעתי לבזיליקום שמיהרתי לקחת אתי צרור אחד.
כשהגעתי הבייתה מייד הכנתי פסטו- מתבקש, נכון?






אכלתי אותו ככה בכפית (נתתי גם לילדים לנשנש קצת, הקטן התלהב והשלישית ממש גילתה את אמריקה ולקחה איתה ביום שלמחרת פיתה עם פסטו), הבנות אכלו אותו עם פסטה.

הכנתי גם רוטב של שמנת עם פסטו שהוא הכי יאמי בעולם, אפילו לאכול ככה בכפית, כמו מעדן שכזה.
הגדולה שלי הכריזה שזהו הרוטב הכי טעים בעולם!!!





ואת מה שנשאר שפכתי מעל ירקות ושיגרתי לתנור

חומרים

צרור בזיליקום טרי
3-4 שיני שום
שמן זית (לפי העין)
מלח, פלפל
חופן צנוברים
תוספות אפשריות (שויתרתי עליהן הפעם): חומץ בלסמי, גבינת פרמז'ן מגורדת

אופן ההכנה

מכניסים למעבד מזון את הבזיליקום, השום והתבלינים.
מערבלים היטב ומוסיפים כמה כפות שמן זית ואת הצנוברים.
מערבלים לעיסה חלקה ואם יש צורך מוסיפים עוד שמן זית.
המרקם הסופי צריך להיות מאוחד ועיסתי, לא נוזלי מדיי.

להכנת רוטב השמנת מחממים שמנת לבישול (אני תמיד בוחרת את זו עם הכי הרבה % שומן), עד סף רתיחה (כדי שלא תשרף).
מוסיפים  כמה כפות פסטו (לפי הטעם ומידת הסמיכות שרוצים ליצור), מלח ואפשר להוסיף גם גבינה שאוהבים. אני הוספתי קצת גאודה עזים שהייתה לי.
מבשלים עוד 1-2 דקות ומורידים מהאש.

כאמור, זהו רוטב נפלא לפסטה ולכל תבשיל.
אפשר לשמור בצנצנת סגורה במקרר במשך כמה ימים (אם יחזיק אצלכם מעמד!)



יום שלישי, 18 במרץ 2014

סלט עם רוסטביף

יום אחרי שאכלנו את הרוסטביף שהכנתי בהשראתה של דניאלה, נשארו לי כמה פרוסות.
החלטתי לחתוך אותן לרצועות דקיקות ולשלב בסלט גדול ביחד עם:
חסה
בצל ירוק
אבוקדו
נבטים (חילבה הפעם)
פלפל אדום (רמירו אהובנו) ***לא מתאים לפרוטוקול האוטואימוני AIP ***




אם כי באמת כל דבר ילך ויאפשר לרוסטביף להשתלב בו בצורה נפלאה!
סלט שהוא ארוחה

יום ראשון, 16 במרץ 2014

תבשיל מהיר של שאריות בשר וקבנוס

כשאני מכינה ביף ג'רקי נשארים לי כל מיני קצוות של בשר שכבר קשה לחתוך, או שהם קצת שומניים מדיי.
אני נוהגת לחתוך אותם לקוביות ולהניח בכלי במקרר ומוצאת כבר מה לעשות איתם בהמשך.
אני מניחה שכך עשו מדורי דורות, לאו דווקא תבשילים עם שם ומטרה מוגדרת, אלא מעין 'מה שיש' כאלה.
אתם כבר יודעים שאלה מן התבשילים האהובים עליי- חסרי השם המוגדר. הם יוצאים הכי טעימים בעיניי!

חומרים

שמן קוקוס, שומן בקר, או כל שומן טעים לבחירתכם (העיקר שיהיה טבעי, כזה שלא עבר כל מיני תהליכים מזיקים)
2-3 כרישות (החלקים הלבנים)/ 2 בצלים
גבעולי סלרי מראש שלם (רק הגבעולים)
1 קבנוס אמיתי איכותי (בלי תוספים למיניהם. בשר נטו)
ככה וככה בשר חתוך לקוביות (משערת שהיו לי כ-200 גרם של שאריות)
1/2 קופסת עגבניות מרוסקות (אמיתיות. בלי תוספים למיניהם)
1/2-1 כוס ציר עצמות
מלח, פלפל, כורכום ועוד- תבלינים כאוות נפשכם



אופן ההכנה

קוצצים את הכרישות לעיגולים ואת גבעולי הסלרי לפיסות קטנות



חותכים את הקבנוס לעיגולים


בסיר מחממים את השומן וזורקים אליו את הכרישה לערבוב טוב של כמה דקות
מוסיפים את קוביות הבשר ואת הסלרי הקצוץ ומערבבים היטב עד שכל נתחי הבשר הופכים חומים



מוסיפים את שאר החומרים, מביאים לרתיחה, מכסים את הסיר ומבשלים עוד כשעה.
כן, כן, מעין גולש סטייל


יום רביעי, 12 במרץ 2014

הכנת גהי- סמנה- חמאה מזוקקת

הפוסט הזה בעצם בא על מנת לתקן עיוות הסטורי בבלוג.
אין פה הסבר על הכנת גהי!
איך זה יכול להיות? יכול...
יש דברים שנראים לי ברורים מאליהם כנראה...

גהי או סמנה היא בעצם חמאה מזוקקת, והכוונה היא לחמאה שהוציאו ממנה את מוצקי החלב, כך שנותר רק השומן הבריא, בלי מוצקי החלב שמצד אחד ישנם אנשים שרגישים אליהם ומהצד השני תורמים לשריפת החמאה בטמפרטורות נמוכות יחסית.
כך שבישול ואפייה בגהי בטוחים יותר מבחינת מניעת התחמצנות השומנים.
מה שהופך אותה לאחד השומנים הבריאים והמתאימים ביותר לבישול ואפייה- אחת ה-שאלות ששואלים אותי הכי הכי הרבה פעמים



גהי נמצאת בשימוש כמזון במסורות שונות, כמו בהודו (וברפואה ההודית- האיורוודה היא משמשת אפילו לריפוי!), במדינות אפריקאיות שונות (התימנים והאתיופים הביאו איתם את הגהי גם לארץ), במטבח הערבי.
ההגיון אומר שכל מי שהשתמש בחלב ומוצריו בהסטוריה מצא דרך לשמר את שומן החלב בצורה יעילה, כזו שאינה מצריכה קירור ואינה נהרסת בקלות. כך שהיה קל לשלבה במזון כמקור איכותי לשומן זמין.

המתכון הראשון שממנו הכנתי גהי היה של איילת, שיש בו הסבר מעולה בעיניי (באנגלית) 
הסבר נוסף, בעברית
ואפילו הסבר בוידאו

מה שצריך הוא רק חמאה וכדאי הכי איכותית שתמצאו- מפרות שאכלו עשב.
החמאה הזו היא צהובה יותר וכך גם הגהי שיוצאת ממנה

הסיר עם הגהי מימין, כמובן
[משמאל זה הבולונז]





יום ראשון, 2 במרץ 2014

שגרת ארוחות

היום בבוקר שמעתי את ניב רסקין מראיין את יגאל בשן שהוציא שיר 'לחיי השגרה' (מדקה 40 בערך).
מצד אחד מבינה את המקום הזה של השגרה המבורכת, אפילו כתבתי על זה פעם מאמר בעבר...  ומצד שני אנחנו אוהבים להתחדש באוכל כל הזמן, כאילו שנשתעמם אם נאכל את אותם דברים (טעימים, מעולים, מזינים, פשוטים) של הבית.

אני אוהבת את המזונות הפשוטים של הבית! אלה שהם רגילים ואפילו לא תמיד יש להם שם או הגדרה ברורה, פשוט תבשילים כאלה של 'מה שיש עכשיו' (שלדעתי ככה בישלו אמותינו בעבר הלא מאד רחוק, לא בהכרח מנות עם שמות, אלא יותר מנות עונתיות, מקומיות, זמינות. כשהתרחקנו מאותם מקומות הכל כבר הפך להיות נוסטלגי יותר...)

בצל, גזר, כרוב סגול, פלפל צהוב, המון פטרוזיליה ואפילו חתיכת תפוח שנותר מיותם
אח"כ הוספתי גם ציר עצמות, פטריות, חלב קוקוס ותבלינים


ומאחר ובתקופה האחרונה לא תמיד מוצאת זמן לשבת לכתוב פוסטים חדשים, חשוב לי להזכיר שעדיין אוכלים פה ואוכלים טוב.
את כל הדברים שכבר כתבתי עליהם, כמו למשל:

מרקים למיניהם, מרק כתום הוא דיי קלאסי פה על גיווניו השונים, עם או בלי עדשים כתומות (שאם אני מכינה אני מקפידה להשרות היטב ולהנביט קצת).
קציצות ברוטב עגבניות שבאמת שלא עובר פה שבוע עם לפחות סיר אחד כזה
ביחד עם אורז כזה או אחר

הוצאתי 3 שומרים יפייפיים מהגינה


ארז קצת התעסק איתם

ואני הפרדתי את הפקעות והעלים.
הפקעות נכנסו לתנור עם עוד כמה ירקות ועם המון חמאה.
את העלים קצצתי היטב עם כרוב, בצל ושום לסלט כרוב  (אחד מני רבים) עם חמוציות ורוטב מגניב.

עוד יצאו מהגינה בתקופה האחרונה

יפים, נכון?

גם הכרובית קיבלה טיפול בהמון חמאה בתנור, משהו בסגנון הזה
ואילו הברוקולי נאכל פה לא מעט כשהוא מוקפץ עם שמן קוקוס בווק ואז מרוכך במשך כמה דקות עם קצת ציר עצמות עם מכסה סגור. ממש 6-7 דקות מספיקות כדי לשמור על הצבע היפה שלו וולרכך בצורה מספקת לנשנוש אולטימטיבי בכל ארוחה, או בין הארוחות, אם צריך.

ועוד נשנוש שנחמד להכין לפעמים, וגם דיי מהיר

trail mix בייתי מ:
קשיו קלוי על מחבת בתוספת מלח, קארי ושמן קוקוס
עם צימוקים וחמוציות

ככלל, בארוחות הפשוטות האלה אני מקפידה על שפע שומנים טובים, כמו שומן בקר, שמן קוקוס, הרבה דברים אני מכינה בשילוב עם צירי עצמות וכמובן שפע של ירקות בשלל צבעים וצורות.