פנקייק דלעת

ראיתי מתכון שתפס את עיניי.
בימים האחרונים יש לי ממש חשק לדלעת!

אז ביום בו בישלתי דלעת למשהו, שמתי קצת בצד והשארתי כדי להכין את הפנקייק הזה.
קצת שיניתי והוספתי, כהרגלי

חומרים

1/2 כוס דלעת מבושלת
4 ביצים
כפית תמצית וניל
3 כפות סירופ מייפל / דבש/ סילאן/ 2 כפות סוכר קוקוס- תחליטו כמה מתוק תרצו שזה יהיה
1-2 כפות חמאת אגוזים (אני השתמשתי ב: שקדים, לוז, קשיו המעולה!)
3-4 כפות קמח קוקוס מנופה
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית קנמון, מוסקט או מה שעוד אוהבים
שומן המתאים לטיגון הפנקייקים: גהי, שמן קוקוס או כל מה שמקובל עליכם

אופן ההכנה

מערבבים היטב את הביצים. מוסיפים את הדלעת ומועכים אותה פנימה ומערבבים ביחד עם תמצית הוניל, חמאת האגוזים והמייפל.

בקערה נפרדת מערבבים היטב את החומרים היבשים: קמח קוקוס, סודה לשתייה ותבלינים.

מערבבים יחדיו את התערובת הרטובה והיבשה עד לקבלת תערובת חלקה.

מחממים מחבת עם שמן קוקוס/ גהי ומניחים 2-3 כפות גדושות מהתערובת. מפזרים על המחבת המשומנת עם הכף ובתנועות נינוע קלות של המחבת. ממתינים כדקה פלוס, או עד שהפנקייק תופח לו ומתחיל לבעבע ואז מכניסים את התרווד בעדינות מתחת לפנקייק והופכים במהירות.
מאפשרים לו עוד כחצי דקה- דקה, או עד שהוא מוכן.
אפשר להפוך שוב לסיבוב נוסף של שני הצדדים לזמן קצר.

וחוזר חלילה

יצאו לי 5 פנקייקים גדולים וטעימים בכמויות הללו

הילדים אכלו עם דבש
אני עם שמנת של פעם, קצת מייפל וקנמון

ביצים לארוחת בוקר, אניבאדי? טוב, אפשר גם בערב וגם בצהריים

ביצים הן מזון משביע ומזין ביותר.
הן מכילות חלבון מלא (כלומר, את כל חומצות האמינו החיוניות להן זקוק הגוף ושאינו יכול לייצרן בעצמו), שומנים איכותיים וכן רכיבי מזון חיוניים שלא תמיד קל להשיג במזונות אחרים, כמו כולין, למשל, אחד מויטמיני ה-B החיוניים לנו שהוא חומר מוצא לייצור מוליכים עצביים החיוניים לנו כל כך לאינספור תיפקודים בגוף, סלניום ועוד.

אז נכון, ביצים מכילות כולסטרול. אולם יותר ויותר מתברר לנו שאל לנו לחשוש מכולסטרול. במיוחד בזה המגיע באופן טבעי מהמזון, בצורתו הלא מעובדת, כמו בביצים, בשר, עוף ודגים.
המלצות ארגוני הבריאות בעולם בנוגע לכולסטרול מתחילות להשתנות ומי שירצה לקרוא עוד מוזמן לקרוא את הפוסטים של ידידיי דעאל שלו ומיקי בן דור המביאים גם קישורים רבים שניתן לעקוב אחריהם, כגון הדו"ח האחרון (2015) של הועדה המייעצת האמריקאית לענייני תזונה.
בל נשכח גם שביצים מכילות גם לציטין, חומר שתפקידו לפרק את השומנים. כך שניתן לראות שאין כל חשש באכילת ביצים ואפילו אכילה מרובה שלהן, אם בזה חשקה נפשכם.
אני לא רואה סיבה אמיתי להגביל את כמות הביצים הנאכלת מדיי יום.

מלבד, כמובן, הנימוק המוסרי.
שהוא חשוב ביותר, אין ספק!
והוא כרוך באופן הגידול של התרנגולות.
נושא מאד משמעותי בעיניי.
לכן, ממליצה על צריכה קבועה של ביצי חופש, אורגניות שנהנו ממרעה חופשי.
לא קל למצוא את זה, יש לזה מחיר גבוה ועדיין, אם נבחר בביצים כאלה, נקבל מקור זול יחסית לחלבון ושומנים איכותיים.
תמיד אפשר גם לגדל לבד... עבור מי שזה אפשרי לו (מבחינת סביבת מגורים) זו דרך נפלאה להתקרב למקורות המזון ולהחזיר לתרנגולות את שאריות המזון שאנחנו אוכלים. מעגל מזין שכזה.

אכילה של מנת ביצים שמתאימה לצרכים שלנו מבטיחה גם שנשבע, כך שלא בהכרח נהיה זקוקים ללחם בשביל המטרה הזו.
כך שארוחה של ביצים וירקות, עם תוספת של אבוקדו/ סרדינים/ טונה או כל מה שמתאים לכם יכולה בהחלט לספק ארוחה שלמה, מאוזנת ומגוונת מספיק ללא הצורך בדגנים או קמחים למיניהם.
זה משמעותי ביותר עבור אלה שבוחרים שלא לצרוך לחם או קמח מסיבה כזו או אחרת.
זה משמעותי גם עבור אלה המפתחים מודעות לנזקי הגלוטן ומעוניינים לצמצם את צריכת הקמח מטעמים אלה, לאו דווקא כי אובחנה אצלם בעיה בריאותית הכרוכה בגלוטן.
זה משמעותי גם עבור אנשים המעוניינים לרדת במשקל, או לשמור על משקל מתאים, או כאלה הסובלים ממחלות אוטואימוניות/ דלקתיות ועוד.

ביצים הן גם מזון נפלא ופשוט עבור ילדים, אנשים מבוגרים וכאלה הסובלים ממחלות למיניהן.
יש, כמובן, את אלה האלרגיים לביצים, או הנדרשים להמנע מהן בתקופות של טיפולים שונים, לצורך הבראה.

בקיצור, ביצים בהחלט יהיו הבחירה המועדפת עלי לארוחת בוקר או ערב ולפעמים באמת לצהריים.

הנה כמה מנות ביצים מהתקופה האחרונה

ביצים מקושקשות עם שאריות ירקות (שהילדים לא אכלו): בצל, עגבניה וצנונית
על אבוקדו מעוך, עם גבנצ

שוב שאריות ירקות ותבשילים (הפעם גם עם אפונה) מוקרמות עם ביצים וסלטים מסביב
פלפלים קלויים וסלט כרוב אדום

ירקות, פסטרמה בייתית, ציר עצמות, קייל וסלרי עם ביצים
ופלפלים קלויים

פריטטה גדולה עם דלעת, פלפל, בצל, פטרוזיליה, קצת שמנת וקשקבל

אז כמה ביצים אכלתם היום?

פוסט חזרה רשמי! כל מיני ארוחות

נסענו וחזרנו
עדכנתי רק מדיי פעם את הבלוג מהדרך, במקומות בהם באמת עצרנו לתקופה וגם בישלנו.
אם כי לא באדיקות, מודה. בכ"ז זה משהו אחר לגמרי, להיות במסע, בתנועה.... גם כשיושבים במקום.
פלוס היה לי בלוג מסע לתחזק.

אז עכשיו חזרנו ואני פה מחדש!
עברנו דרומה למדרשת בן גוריון שבשדה בוקר.
אז אם יש פה מקומיים, מוזמנים לבוא לומר שלום! נשמח להכיר.
וכרגיל אפשר להיות בקשר וירטואלית.

עם מה נתחיל? עם מה נתחיל?
שהרי חוזרים לאכול בבית, יומיום, כמה פעמים ביום...
צריכה להחליט עם מה ולרוץ משם...

המנגו'ס חוסלו

ארוחת פועלים של פורקי ארגזים
עם סלט, טחינה, גבנ"צ וזיתים

מדף תבלינים ונשנושים מתחיל להתהוות לו

אפילו מצאתי זמן להכין את כדורי האנרגיה 'של הבית'

נשנוש קטן של 'אין לי כלום בבית'
עם: בננה, אננס מיובש, צימוקים, פתיתי קוקוס ושמנת של פעם

ארוחת שישי כמו שצריך, עם חברים

פירות בשבת עם חברים
קצת להזכיר טעמים קרובים- רחוקים: אננס, פפאיה ומלון

ארוחת צהריים צבעונית בין בניות, נקיונות ופריקות ארגזים

אורז, כרובית בתנור, סלט סלק ותבשיל תרד פטריות בשמנת

קציצות בתנור, כי זה הכי בית שיש

עם סלט שהבנדוד/ אחיין הצעיר הגה והפיק
עגבניות, בצל ופטרוזיליה

היא על הטחינה

הוא על הסלט

בתוספת בטטה ודלורית בתנור

ולא לשכוח להקפיא את הענבים, כן?
חם פה!!!

אז בית, מטבח, תנור, סירים, ארוחות, בישולים, בוקר-צהריים-ערב, 'אני רעב/ה!!!'

חזרתי ובגדול!

ארוחת ערב שלא הייתה 'על האש'

ולמה זה?
כי תכננו להכין 'על האש' הערב.
אולם המציאות החליטה עבורנו אחרת...

יצא שהבנים הגיעו לשוק מאוחר מדיי וכבר לא נשארו בשר ועוף.
היו "רק" מאכלי ים.
נו, טוב, לא נסרב למאכלי ים...
לא נשאר מקובעים על תכניות...
נתגמש...

מה שיצא היה טעים להפליא!

הדברים הבנאליים היו: אורז (שהפתיע ולא יצא דביק ומעוך. זה דיי הימור, פה בויאטנם, למצוא את סוג האורז שאינו סטיקי... לא תמיד קל לדעת), סלט (שהיה בעיקר ירוק עם: חסה, בצל ירוק, כוסברה, מנטה, ועוד משהו לא מזוהה שמזכיר קצת ריג'לה ופלפלים צבעוניים).

חוצמזה בתפריט היו תבשיל ירקות מגוון, שעועית ירוקה בשום ומעט חלב קוקוס ושרימפס וקלמארי מוקפצים בהרבה חמאה, שום, כוסברה ומלח

שכחתי שהיו גם ירוקים (כוסברה ובוק צ'וי) וגם אננס...

בתאבון לכולם!

ארוחת ערב מהירה בברלין

אני יודעת, אמרתי לא לצפות ממני ליותר מדיי פוסטים בגלל הנסיעה.

אז מדיי פעם רק אשתף בארוחות שהכנו על הדרך...

והפעם ארוחת ערב מהירה אחרי יום ארוך ומתיש של שיטוטים ברחבי העיר הגדולה.

בזמן שכולם התקלחו והתארגנו להם עמדתי להכין את זה.

אפשר לקרוא עליו עוד פה, אם רוצים

בעצם מדובר על מנה של מוקפצים מהירים שכמובן יכולה להיאכל גם לארוחת צהריים

חומרים

בצל

2-3 שיני שום

 2 גזרים

אפונה קפואה (כמה כפות? 1/2 חבילה?)

400 גרם נתחי עוף (אני יודעת רק כי קניתי את זה ארוז והיה כתוב על החבילה, אחרת אפשר כמה שנכון לכם)

שמן קוקוס

מלח גס, פלפל גרוס, קצת רוטב סויה, קצת סילאן ***לפרוטוקול האוטואימוני AIP עם תבלינים "כשרים" בלבד ***

אופן ההכנה

קוצצים את הבצל, פורסים את השום, חותכים את הגזר לפסים דקיקים יחסית, חותכים את העוף לנתחים.

מחממים שמן קוקוס במחבת וזורקים אליו את הבצל והשום לערבוב של כמה דקות עד להזהבה, מוסיפים את הגזר ומערבבים במשך כמה דקות. מוסיפים את האפונה, שוב לכמה דקות ערבוב.

מוסיפים את נתחי העוף ונותנים להם להתערבב ולשנות צבע.

מוסיפים את התבלינים, טועמים ו... מגישים.

המנה הזו סיפקה בהחלט(!!!) 6 סועדים רעבים, ביחד עם 2-3 מלפפונים חתוכים בצד

חגיגות יום ההולדת השני של הבלוג

איכשהו הגיע הזמן הזה בשנה בו אני מנסה להיזכר מתי התחלתי לכתוב את הבלוג הזה.
זה קורה לי גם סביב יום ההולדת שלי (שגם הוא חל השבוע "במקרה") בשנים האחרונות. שואלים אותי בת כמה אני ואני מוצאת עצמי מתחילה לחשב.
אולי זה עומס החיים, כמות המידע שצריך להחזיק בכל רגע נתון בראש, ענייני הילדים והמשפחה וגם זה שהגיל באמת אינו משמעותי מדיי עבורי. בשלב זה של חיי. אולי זה עוד ישתנה....
לכן נראה לי הכי הגיוני להצמיד את הולדתו של הבלוג ליום ההולדת שלי, זה יקל עליי לזכור מעתה והלאה.

ובאותה נונשלנטיות התארגנה לה ארוחת שישי האחרונה אצלנו, בה הגיע חבר להתארח עם בנותיו.
לא סתם חבר, שף מעולה [וגם נגן בנסורי סופר מוכשר].
כבר בשיחת הטלפון המקדימה בינינו הסכמנו בקווים כלליים על מנות הארוחה, ככה הכי בפשטות- אני מתכננת על ברווז בתנור עם ירקות ואיזה סלט. הוא אמר שקופץ לסיבוב קניות ואולי יביא איזה קלמארי ונראה מה עוד.
כשדסקסנו בקצרה על המנה האחרונה הוא הציע משהו ממש מגניב שמייד התחברתי אליו והוספתי את הטוויסט שלי.
שיחה כזו של חברים שמבינים שרק טוב יצא מפה ושאפשר לגמרי לסמוך האחד על השני שמה שנכין יהיה אחלה.

לכן החלטתי שהארוחה הזו תסמל את שבוע חגיגת יום ההולדת של הבלוג.
בכ"ז יצאו ממנה כמה מנות שוות במיוחד וכדאי להקדיש לכל מנה שכזו פוסט משל עצמו, כדי שלא תבלע לה ושכולם יוכלו ליהנות ממנה.

מה בתפריט?

קרפצ'יו מהמם
סלט עונתי ירוק וצבעוני גם יחד
ברווז שלם בתנור עם ירקות ברוטב רימוני- חרדלי
תבשיל של קלמארי וירקות ברוטב תאילנדי
אורז
בננות בתנור עם תוספות ורוטב שוקולד

נראה טוב, נכון?
יש למה לחכות במהלך השבוע...

מלך הירקות

לפני כמה ימים פנתה אליי שירה ושאלה אם יעניין אותי לשמוע על משחק חדש לילדים שהיא פיתחה.
היא שלחה אותי לדף הפייסבוק שלהם ומאחר והיא גרה בקירבת ביתי, הציעה להביא לי אחד להתנסות בו ביחד עם הילדים.

כך הכרנו את "מלך הירקות". משחק שנוצר מצורך אמיתי של משפחה בה הילדים אוכלים ירקות בצורה מאד מצומצמת.
המשחק- המקורי והכייפי הזה- הוא משחק לוח שכל המשפחה יכולה לשחק בו (יש 4 שחקנים שמגיעים עם המשחק, אולם לא רואה בעיה להוסיף עוד שחקנים, אם יש צורך).
הרעיון הוא פשוט וקליל- יש לוח שעל חלק מהמשבצות שלו יש תמונות של אחד משמונה ירקות שנבחרו ע"י מפתחי המשחק

כל משתתף זורק את הקוביה ומתקדם לפי מה שהיא מורה לו.
פה מתחיל החלק הכייפי...
אם נוחתים על משבצת עם ירק צריך לאכול אותו [רואים את צלחת הירקות שמחכה שם בצד? זה לא סתם...]. אם הוא אוכל ממנו יש לו תור נוסף ואם הוא בוחר שלא לאכול ממנו התור עובר הלאה

כך מתקדמים עד למשבצת הסיום, שמי שמגיע אליה מוכרז כ"מלך הירקות" ואפילו מחכה לו כתר.
הנחמד הוא שהמשתתפים יכולים להחליט אם הם טועמים או אוכלים מירק כזה או אחר, הם לא חייבים לאכול.

ילדיי נהנו מאד לשחק במשחק ואפילו העזו לטעום ירקות שעד כה לא הסכימו. בסוף היום הראשון הייתי צריכה לעצור את בני אחרי שאכל 2 עגבניות וגזר (ורצה עוד) מעבר למלפפונים שאוכל גם כך. פשוט הגיע כבר הזמן ללכת לישון והוא עוד רצה להמשיך ולשחק

אלה חסה וגזר שמלך הירקות של הסיבוב הראשון אוכל.
בכיף יש לציין...

הגדולה שלי הכריזה ש'אנחנו חייבים לשחק במשחק הזה כל יום מעכשיו'. טוב, זו לא חוכמה עבורה... היא הפכה ל"מלכת הירקות" בקלילות, כי טעמה ואכלה מכל הירקות שהיו על הצלחת [קצת אילתרנו, כי לא היו לנו בדיוק אבוקדו ונבטים, אז החלפנו במשהו שכן היה בבית]

אני יודעת שקשה להבחין, אולם הילד מגיש את ידו לזיתים.
מעולם לא ראיתי אותו אוכל זיתים לפני כן

לסיכום, משחק כייפי ומהנה.
באמת שנהננו מאד ונמשיך לשחק בו עוד.
לקראת הערב נהגתי כפי ששירה סיפרה לי שקורה אצלה בבית- המשחק הפך פשוט לארוחת הערב! עם כמה ביצים ליד וצלחת כזו של ירקות מי צריך יותר מזה?

מאפינס דשא

ככה הגדולה שלי קראה למאפינס האלה ברגע שהיא ראתה אותי מכינה אותם.
איזה קופירייטרית, אה?
והיא אפילו הסכימה לטעום ו- היה לה 'ממש טעים, אמא!'
אני את שלי עשיתי

חומרים

3 זוקיני
1 בצל
3 ביצים
2 כפות שמן קוקוס
מלח גס, כורכום
[אפשר להוסיף גבינה מגורדת פנימה- קשקבל, פרמז'ן, מוצרלה...]

אופן ההכנה

במעבד מזון מערבלים היטב את כל החומרים יחדיו (שלי קטן, אז עשיתי בשתי נגלות)

מניחים את התערובת בתבנית מאפינס, או במנג'טים

אפשר גם לאפות את התערובת הזו כפשטידה או לטגן כלביבות אם רוצים.
אופים בחום של 180 מעלות 30-40 דקות עד שהמאפינס יציבים ולא רכים מדיי

מתאים מאד לארוחת בוקר, צהריים או ערב

*** בפעם הבאה אוסיף גם כמה כפות קמח שקדים או סוג אחר של אגוזים טחונים

הגרנולה הבייתית שלי

בעקבות התגובה האנונימית מלפני כמה ימים (ובגלל שהייתי צריכה להכין באמת גרנולה, כי היא פשוט נגמרה לפני כמה ימים) החלטתי להעלות לפה את גרנולת הבית שלי.
המתכון מפורסם ברשת כבר מזמן, אולם תודו שזה אחרת כשיש גם תמונות, נכון?

בכוונה אני קולה את הקוואקר רק עם התבלינים למיניהם ובלי האגוזים והזרעים. על מנת שאלה לא יזכו לחימום שיוביל לתהליכי חימצון ואובדן הערכים התזונתיים שלהם. את כל השאר נוסיף בסוף התהליך, אחרי הקלייה.
אין בגרנולה הזו סוכר, מעבר לסילאן ולפירות היבשים. זו אינה כמות גדולה של סילאן, היא אינה מתוקה ומאפשרת למתיקות הטבעית של הפירות לבוא לידי ביטוי כאשר אוכלים אותה.
כמו כן אין בה כלל שמנים, כמו גרנולות אחרות. כך שיש אפשרות ליהנות מהשמנים הטבעיים באגוזים ובזרעים שנוסיף לה כאשר נאכל אותה.

חומרים

2 ק"ג קוואקר
1/2-1 כוס סילאן טבעי ואמיתי
5-6 כפות אבקת חרובים
2-3 כפיות אבקת קנמון
כוס קוקוס טחון
1/2 כוס זרעי צ'יה
כוס צימוקים
1/2 כוס גוג'י ברי'ס
1/2 כוס אגוזים למיניהם

אופן ההכנה

מחממים תנור ל- 150 מעלות.
בקערה גדולה מערבבים את הקוואקר עם הסילאן, אבקת החרובים והקנמון

מערבבים היטב כדי שהכל "יירטב" בצורה שווה. זה לוקח כמה דקות טובות של ערבוב

משטחים את התערובת בשתי תבניות בצורה הכי דקיקה שאפשר. אין צורך להדק

מכניסים לתנור המחומם למשך כרבע שעה ואז מערבבים בפעם הראשונה.
מכניסים לרבע שעה נוספת ושוב מערבבים.
במרבית המקרים מספיקות שתי "נגלות" שכאלה. לעתים יש צורך בקלייה נוספת של עוד כמה דקות.
מוציאים מהתנור ומצננים מעט.
מוסיפים את שאר המרכיבים: פירות יבשים, אגוזים, זרעים ומערבבים היטב

מאחסנים בכלי אטום.
הגרנולה יכולה להשמר למספר שבועות (אם אתם תחזיקו מעמד, כמובן)

אנחנו אוכלים אותה עם חלב שקדים (משקדיה ומים/ מיץ פרי טרי, לפי מה שיש בעונה: תפוזים, קלמנטינות, רימונים ועוד) ועם שפע של פירות טריים ואגוזים נוספים.

בתאבון!

עוד כמה מתכונים טבעיים, לא בהכרח לצהריים

אני קוראת המון חומר על תזונה פליאוליטית/ קדמונית ועוברת על המון בלוגים ואתרים משובחים למדיי.
כמובן שאני מייד נמשכת לחלקים המעשיים, למתכונים, ונהנית לגלות מתכונים שחדשים לי, עם חומרים פשוטים מאד.
יש דברים, כמו חמאת החמניות sunbutter או קמח הקוקוס שאין להשיג בארץ, כמו במקומות אחרים, או שלא פשוט למצוא (כמו קמח השקדים) אולם דיי פשוט להכין אותם לבד.
[ואולי כבר יבוא מישהו וירים את הכפפה וייבא חלק מהמוצרים האלה ארצה?]

אז החלטתי להתגייס למשימה ולהכין כל מיני דברים שנראו לי ממש מגניבים ומתבססים על חומרי גלם פשוטים יחסית.

המתכונים האלה, אגב, יכולים להתאים לא רק למי שאוכל "פליאוליטי" אלא גם לצמחונים, לאלה שאוכלים דל פחמימות, לטבעונים ואפילו לטבעונאים.

________________________________________________________________

כך מכינים sunbetter- חמאת גרעיני חמניות (שמסתבר שיש לה ריאקציה מאד מעניינת עם סודה לשתייה באפייה... מי יודע?)

***את זה עוד לא הספקתי להכין, אם כי אני בתכנון כבר כמה ימים. פשוט צריכה לקנות זרעי חמניות... אדווח אחרי שאכין. בינתיים משאירה פה את המתכון שנראה לי ממש שווה****

את אלנה כבר הצגתי פה בעבר, בשבוע בהשראת בלוגי אוכל אחרים שעשיתי פה.
היא באמת השראה הבחורה הזו.
הנה מתכון שלה ללחם פליאוליטי

חומרים

1/2 כוס חמאת שקדים (שקדיה וחבריה)
2 ביצים
2 כפות דבש
1 כפית תמצית וניל
1/4 כפית סטיביה (אני ויתרתי...)
1/4 כפית מלח ים
1/4 כפית סודה לשתייה
כף קנמון

אופן ההכנה

מערבבים בקערה את חמאת השקדים עד למרקם קרמי (אפשר גם בבלנדר מוט, אולם אין צורך. פשוט ערבבתי בכף).
מוסיפים את הביצים, הדבש, הוניל והסטיביה ומערבבים.
מוסיפים את המלח, הקנמון והסודה לשתייה ומערבבים היטב.
מעבירים לפיירקס ואופים בחום של 160 מעלות למשך 15-20 דקות

בדקתי באמצע הזמן בתנור... טוב, פעם ראשונה בכ"ז

מודה שבהתחלה הייתי סקפטית ליכולת של זה להתרומם ולהיות ממש "לחמי". אולם זה ממש עבד.
זה יצא במרקם שבין עוגה ללחם, קצת קפיצי כזה ונחמד. לא מתוק מדיי וממש מגניב עם או בלי ממרח.
הבן שלי טרף את זה ורצה גם להשאיר למחר לגן (אני בספק אם הוא יצליח להשאיר משהו לעצמו...)

דברים שאפשר לעשות עם קמח שקדים


בינתיים הגעתי לתוצאות סבירות עם נסיונותיי להכין לבד קמח שקדים.
במעבד מזון טחנתי שקדים. בהתחלה שברתי אותם וכשזה כבר היה נראה מספיק שבור התחלתי לעבוד עם ה pulse כדי שלא להגיע למצב של חמאת שקדים, אלא רק לשברים יותר ויותר עדינים

זה הצליח, אולם לא לגמרי עד לדרגת קמח של ממש.
טרם מצאתי לקנות קמח שקדים של ממש בסביבה בה אני גרה. אמשיך לחפש כדי לראות את ההבדלים.
סופסוף מצאתי "קמח שקדים" או כמו שקראו לזה ב"ניצת הדובדבן" "שקדים טחונים".

בינתיים "קמח השקדים" שהכנתי הלך מעולה בפנקייק שהכנתי:

חומרים

1 כוס קמח שקדים
3 ביצים
כפית תמצית וניל
1/2 כפית קנמון
1 בננה מעוכה

אופן ההכנה

מערבבים את הכל ביחד (את הבננה פשוט מועכים פנימה)

אפשר להמתיק אם רוצים, אם כי אין צורך כי ממילא אוכלים אותם עם משהו מתוק.
אפשר להכין את הבלילה מראש ולתת לה לשבת במקרר כמה שעות/ לילה כדי להכין במהרה בזמן אחר (אולי לארוחת בוקר, למשל?)
מחממים שמן קוקוס במחבת וכשהוא חם יוצקים פנימה מהתערובת. כשהפנקייקים מבעבעים מעט הופכים אותם לצד השני.
כל העסק לוקח משהו כמו דקה גג על כל צד

ממשיכים כך עד שכל התערובת מוכנה

אוכלים עם דבש/ סילאן/ מייפל אמיתי או כל דבר שנראה בעיניכם ראוי (ניסיתי עם חמאת בוטנים וסילאן והיה מעולה! בטח אפשר גם לכיוון המלוח).

הילדים מאד אהבו עם דבש!

[להגר יש מתכון קצת אחר, גם הוא עם קמח שקדים]