"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום חמישי, 31 במאי 2012

מעין "לחם", כשר למי שלא אוכל דגנים

ברחבי אתרי ובלוגי אנשי הפליאו מסתובבות כל מיני גרסאות של לחמים או תחליפי לחמים שכן מתאימים להולכים בדרכי התזונה הפליאוליטית, כלומר אלה שאינם אוכלים דגנים למיניהם ופחמימות מעבר לירקות ופירות.
הרעיון הוא שאין במתכונים האלה קמחים של חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין וכדומה ובכ"ז התוצאה הסופית היא משהו שדומה ללחם, או מאפה לכל אלה שמתגעגעים [לא שחייבים לאכול לחמים למיניהם, כן? בוכ"ז אנחנו חיים בתרבות בה זה סובב אותנו הרבה ולפעמים אנשים מוצאים את עצמם מתגעגעים למשהו, לכן נוצרו גרסאות כאלה ואחרות].
חלק מהגרסאות האלה מוצלחות יותר וחלק פחות.

את המתכון הזה מצאתי בבלוג ישראלי דווקא, יחסית חדש וחיכיתי לזמן המתאים לנסות אותו.
התוצאה היא אכן משהו שמזכיר לחם, המרקם קצת אחר, כמובן, כי הבסיס פה הוא פשתן טחון שנותן מרקם שונה. אז כדאי להוריד ציפיות לתחושה ממשית של לחם ולפתוח את הראש למשהו קצת אחר, שהוא דיי מוצלח.

אפשר לאכול את הלחם הזה כמו שהוא, לטבול אותו בטחינה או ממרחים אחרים, לחצות ולמרוח בפנים ממרחים וירקות. בקיצור, לנהוג בו כפי שנוהגים בלחם.

הכנתי בפעם הראשונה לפי הכמויות שהופיעו במתכון המקורי ולכן יצא לי "לחם" יחסית שטוח. אפשר בהחלט להכפיל כמויות, או להשתמש בתבנית מוארכת ואז ייצא "לחם" גבוה יותר.

חומרים

2/3 כוס פשתן טחון
1/3 כוס קמח שקדים
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
3 כפיות שמן זית/ חמאה מומסת
2 ביצים
1/3 כוס מים
כפית שומשום מלא (אני לא עשיתי את זה, אפשרי לגמרי)
אופציה: 1/4 כפית קרם טרטר (אין לי ולא שמתי. יצא סבבה גם בלי)
[עוד תובנות לגבי סודה לשתייה, אבקת אפייה, קרם טרטר ועוד אפשר לקרוא בפוסט המצויין הזה]
אפשרות: להוסיף עשבי תיבול טריים או יבשים ועוד תבלינים לפי הטעם]

אופן ההכנה

מחממים תנור ל 180 מעלות.
מערבבים את הפשתן, קמח השקדים, המלח והסודה לשתייה היטב.
בקערה מערבבים את הביצים עם השמן היטב


ממזגים את שתי הקערות ומערבבים היטב ומתחילים להוסיף את המים, עד לדרגת נוזליות המאפשרת מזיגה נוחה יחסית לתוך כלי




מוזגים את התערובת לתבנית משומנת ומפזרים מעל מלח גס ושומשום מלא (אני, כאמור, ויתרתי על השלב הזה)



אופים במשך כ-20 דקות או עד שקיסם שמוחדר למרכז המאפה יוצא יבש


נותנים ל"לחם" להצטנן וחותכים לפי הגודל הרצוי




אפשר להכין סנדביצ'ים

עם טחינה וירקות

יום רביעי, 30 במאי 2012

ריזוטו קאמוט kamut- או- מה עשיתי במהלך הצירים

הצירים התחילו להם, בקצב עדין ואיטי. לקח לי קצת זמן להבין שזה אכן זה, זה קורה...
ראיתי שעוד ייקח קצת זמן, הם באים והולכים דיי מהר.
אז החלטתי להתחיל להכין את הריזוטו הזה, כי הוא היה בתכנון מזה זמן מה והכל כבר היה מוכן לקראתו.
הקאמוט הושרה והונבט במשך כמה ימים וחבל שסתם ייזרק לפח. אפילו התחלתי אתמול לכתוב את הפוסט הזה, לא חבל?
אז בין צירון לצירון, בין סידור וארגון הבית והאכלת הבנות פה (אבטיח ותירסים מתוקים מתוקים שהספקנו לקנות הבוקר- הכי קיץ שיש, נכון?), מצאתי את עצמי מוסיפה עוד מים חמים לסיר, בוחשת ומחכה. נראה מה ייצא מהמנה הזו...

ישנם כמה דגנים שעדיין לא עשו עלייה לארץ. אחד מהם הוא ה kamut ודווקא בקנדה ובארה"ב הוא זוכה לעדנה רצינית. שם מכינים ממנו פסטות, דגני בוקר למיניהם ואף מעבדים אותו לקמח שקל להשיג, או פשוט מוכרים בצורת הגרעינים עצמם.
סיון הביאה לי מזמן קמח קאמוט ואת הגרעינים, כדי שאוכל להתנסות בהם.
בקמח עשיתי שימוש מייד בזמנו ואילו הגרעינים ישבו וחיכו לי במקרר, עד שאזכר בהם.

ואז בא הפוסט הזה של אורי שביט, עם מתכונים מאחד ממפגשי הבישול שהיא ארגנה. ואמנם היה שם מתכון לריזוטו פריקה (חיטה ירוקה מעושנת) עם טחינה גולמית, ודווקא זה הזכיר לי את הקאמוט הנשכח שמחכה לי בסבלנות אין קץ. וביחד עם אנרגיית העשייה טרום הלידה, החלטתי שהגיע זמנו של הקאמוט להתבשל סוף כל סוף. ואיזו דרך נפלאה היא להכינו כריזוטו, נכון?

אז התחלתי בתהליך של השרייה, כי זה דגן דיי קשה כזה, [בן דוד של החיטה] ולכן נתתי לו יומיים של השרייה תו"כ החלפת המים כמה פעמים


ואז אפשרתי לו לנבוט לנבטוטים קטנטנים (מה שיקל על עיכולו, בישולו ויפחית את כמויות הסוכר שבו, יוסיף ויטמינים ואנזימים ויהפוך אותו לבעל ערך תזונתי גבוה יותר)


איכשהו הוא יצא לי בסגנון אסיאתי מעט... [ציר קטן]

חומרים

1/2 ק"ג קאמוט
1 בצל
הרבה שיני שום
פטריות שיטאקי מיובשות (אפשר גם כל מיני טריות, זה מה שהיה לי בבית)
תבלינים: מלח, פלפל, צ'ילי גרוס, רוטב סויה
חמאת קוקוס (שהכינותי מראש)
מעט חלב קוקוס
תוספת: קשיו קצוץ/ חמאת קשיו
כוסברה ובצל ירוק קצוצים מעל

אופן ההכנה

בסיר רחב מחממים מעט שמן קוקוס ומטגנים בצל וכמה שיני שום עד להזהבה


מוסיפים את הקאמוט (או האורז, או איזה דגן שמבשלים לריזוטו) ומערבבים היטב. בגלל תהליך ההשרייה וההנבטה הוא היה דיי מלא בנוזלים ולאלה לקח קצת זמן להיספג. מצויין לריזוטו!


בינתיים הרתחתי קומקום מים וכשהמים בסיר עשו סימן שהם עומדים להיעלם הוספתי מים רותחים בנדיבות [הצירים מתחילים להתארך קצת... נראה לי...].
כך זה המשיך לו- מים רותחים ונספגים, אני מוסיפה עוד מים רתוחים, מרתיחה עוד תו"כ, מעבירה צירים


במקביל הנחתי פטריות שיטאקי מיובשות להשרייה במים רותחים (עוד פעם?) לכ-20 דקות, עד שהתרככו.
אז חיממתי מעט שמן קוקוס וערבבתי את פטריות השיטאקי עוד עוד כמה שיני שום פרוסות וקצת צ'ילי ורוטב סויה. אלה ייכנסו לתבשיל כאשר הוא יהיה בשלבי סיום. בינתיים יחכו בצד



*** כל התהליך הזה של הכנת הריזוטו לוקח את הזמן שלו, במיוחד עם דגן קשה כזה כמו הקאמוט. דיי מתאים בסה"כ לתהליך של לידה המתפתחת לאיטה גם היא ***

קוצצים את העלים הירוקים ואת הקשיו (בנפרד). שיהיו מוכנים [צריך לתת לבנזוגי לעשות משהו. הוא כל כך מתרגש...]

כשהריזוטו יהיה מוכן (זה לוקח ה-מ-ו-ן זמן... הרבה יותר מאורז. אולי שעתיים ואפילו יותר) מערבבים פנימה 2 כפות חמאת קוקוס/ שקדים/ קשיו. מוסיפים את הקשיו הקצוצים ואת הפטריות והשום שחיכו בסבלנות בצד.
אפשר גם קצת חלב קוקוס, אם רוצים את זה יותר קרמי כזה (אנחנו הכנו בלי בסוף).
בודקים טעמים וממש לפני ההגשה מוסיפים גם את העלים הירוקים הקצוצים



זו המנה הכי מוצלחת שיצאה לי באותו היום...


יום שלישי, 29 במאי 2012

סופסוף סינייה- פוסט אורח של יעל גלעדי

יעל היא גם נטורופתית, ואנחנו "מדברות" על המתכון הספציפי הזה כבר כמה זמן בדף הקבוצה שלי בפייסבוק. ובכל פעם אני מבקשת ממנה שכשתכין, פשוט תצלם ותשלח לי.
לקח לנו זמן, אולם סופסוף הגענו לרגע המיוחל.

הנה המתכון לפי יעל:

חומרים

2 בצלים
1 ק"ג בשר בקר טחון
טחינה גולמית
לימון
מלח
שום
2-3 עגבניות בשלות
תבלינים: כורכום בהרט פלפל שחור וטיפה מלח ["הבהרט, מהעיר העתיקה בירושלים"- טוענת יעל- "הוא המפתח" ואני אוסיף שלמי שאין בדיוק את הסוג הזה יכול בכל זאת להכין... מרשות לכם גם לאלתר עם התבלינים האהובים עליכם] 

אופן ההכנה

מחממים תנור ל- 180 מעלות.
מטגנים במעט שמן זית כ 2 בצלים





עליהם שמים את הבשר הטחון, לכמה דקות שלא יתייבש





בינתיים מכינים טחינה, כמו שתמיד מכינים רק בלי פטרוזיליה. בערך חצי קילו אולי יותר


בתבנית שמים את הבשר הכמעט מוכן לאכילה .
עליו מסדרים עגבניות (או כל ירק רטוב אחר או גם וגם)


ועל כל זה שופכים את הטחינה ושמים ל 30 דקות בתנור



נראה יאמי ביותר!
אם לא אלד היום- מחר, הולכת לנסות את זה סופסוף!

יום שני, 28 במאי 2012

פוסט צינון הבלוג לתקופת מה- או- אוטוטו יולדת...



אז כן, אוטוטו יולדת. בפעם הרביעית...
מצד אחד כבר מתורגלת עם כל מה שצריך והמסביב והכל.
מצד שני, זה תמיד שונה וחדש ואחרת.

מתחילה להתכנס לי בתהליך איטי והדרגתי
עם כל ענייני הבית, המטבח, הילדים והעבודה.
סוגרת פינות וקצוות,
כותבת את מה שרציתי ודחוף.
קונה את כל מה שאני רוצה שיהיה בבית, לתקופת מה בה לא אוכל לתזז בין חנויות ומקומות.

וגם הבלוג יצטרך לקחת זמן לנשימה ארוכה.
מי יודע באיזו תדירות אוכל לחזור לכתיבה?
מי יודע כמה ארצה?
מי יודע על מה יהיה לי לכתוב עוד הרבה?
הנקות?  ארוחות עם חלב אם?
לא צריך להגזים...

מזמינה את מי שירצה להמשיך ולשתף את ארוחותיו עם הבלוג וקוראיו לשלוח אליי מתכונים המלווים בתמונות של הכנת המנות.
אולי זה מה שיופיע יותר בפוסטים בשבועות הקרובים? הכל אפשרי...

האם זה הפוסט האחרון לפני הלידה?
קשה לומר בוודאות, שהרי מי ידע מתי אנחנו אמורים להבליח אל העולם הזה במדוייק?



מאחלת לעצמי לידה טובה ומעצימה, בדיוק כמו שאני אוהבת ויודעת.
יודעת שיהיו האנרגיות הנכונות למהלך הזה.
בטוחה שיהיה שפע של אוכל מזין לפני, תוך כדי ואחרי הלידה (מי אמר כיבוד לידה ולא קיבל?), במינונים המדוייקים לנו
[אולי אוכל גם בלידה הזו לנשנש אבטיח תו"כ ואחרי הצירים, כמו בלידה הראשונה שהייתה בדיוק לפני 10 שנים!]

נתראה בהמשך

תמונה פשוט מעולה שצילם בן השש ורבע שלי (איזה אלוף, נכון?)

מרק חלבי של שבועות

אני יודעת, כל הרשת מפוצצת במתכונים לשבועות. ימבה עוגות גבינה, פשטידות וכל מיני כאלה.
אני לא כזו מעריצה גדולה של מאפים ושל מוצרי חלב, אולם אחד הפוסטים באחד מבלוגי האוכל הזכיר לי את המרק החלבי שסבתא שלי תמיד מכינה בתקופה זו של השנה [גם אצלנו זה מרק רומני, מאזור טרנסילבניה]. המרק הזה מתאים גם לשבועות, כי אוכלים אותו עם שמנת, אולם הוא בעיקר מתאים כי זו העונה של השעועית הצהובה הטרייה.

זה מרק שמכינים מחומרים דיי פשוטים ובסיסיים בסה"כ. אם אין שעועית צהובה טרייה, אפשר תמיד להשתמש בזו הקפואה (זה מה שקרה לי בהתחלה... קניתי את הקפואה ואז מצאתי גם בחנות טבע שעועית טרייה וגם "שכחתי" שהזמנתי מהקואופ שעועית צהובה, כך שמצאתי את עצמי עם המון שעועית צהובה. תענוג!)


כשהיו לי את כל החומרים ועמדתי להכין את המרק, הרמתי טלפון לסבתא לפיינל טאצ'ים. כדי להיות בטוחה שלא שכחתי כלום. זה היה מהלך נכון, כי תמיד ברגע האמת היא מגלה את כל הפרטים בדיוק. בשיחות מקדימות יש לה נטייה להסביר בכללי ולא לרדת לפרטים.

חומרים

בצל גדול
גזר גדול
מעט קמח להכנת רביכה (היה לי רק קמח חומוס וזה עבד מעולה איתו)
1-2 תפוחי אדמה
1/2 ק"ג שעועית צהובה חתוכה
תבלינים: מלח, פלפל שחור
חצי חבילת שמיר
חצי חבילת פטרוזיליה
שמנת חמוצה (ככל שאחוזי השומן גבוהים יותר, זה יותר טעים)

אופן ההכנה

בסיר מטגנים בצל במעט שמן זית או חמאה. מוסיפים גזר מגורד ומערבבים היטב


מוסיפים 1-2 כפות קמח ומערבבים היטב. יוצקים מעל קצת מים קרים ומערבבים ליצירת הרביכה. מוודאים שאין גושים שנוצרו מהקמח


רק אחרי שזה מסמיך היטב מוסיפים מים לגובה הרצוי למרק ואת השעועית הצהובה ואת קוביות תפוחי האדמה.
מתבלים במלח ופלפל ומביאים לרתיחה




אחרי שהמרק רותח מכניסים פנימה את העלים הירוקים, מקטינים את האש ומבשלים עד שהירקות התרככו



בהגשה מוסיפים את השמנת, אם כי יש כאלה שכבר מערבבים פנימה את השמנת בסוף ההכנה ומגישים את המרק כפי שהוא.
אני נוטה לתת לסועדים את זכות הבחירה- האם  הם מעוניינים או לא מעוניינים בשמנת במרק.
אפשר, אגב, גם לאכול את הירוקים. יש כאלה שאוהבים את זה...

יום חמישי, 24 במאי 2012

עוגיות לשבת- בלי קמח וביצים

בעודי מכינה נגלה נוספת של עוגיות השוקולד צ'יפס האלה, דגדג לי לנסות להכין משהו קצת אחר על אותו בסיס, או שאולי התעוררה בי השראה לטעמים קצת שונים.
אז הכנתי את העוגיות האלה שמשלבות בננה וחמאת בוטנים וקצת קצת שוקולד צ'יפס, למרות שהן לא ממש צריכות את זה. פשוט היו לי... נראה לי שגם צימוקים/ חמוציות ילכו פה מעולה!

חומרים

2 כוסות קמח שקדים
1/2 כוס קוקוס טחון
1/2 כפית סודה לשתייה
3 כפות חמאת בוטנים
3-4 בננות בשלות מאד מעוכות
2-3 כפות סילאן (או כל ממתיק אחר)
1/2 כוס שוקולד צ'יפס משוקולד מריר איכותי (70% מוצקי קקאו ומעלה)
אופציה: להחליף את השוקולד צ'יפס בצימוקים/ חמוציות/ קוביות של פירות יבשים מגוונים

אופן ההכנה

מכינים תבניות עם ניירות אפייה (עדיף כאלה מחומרים טבעיים) ומחממים תנור ל 180 מעלות.
במעבד מזון מניחים את קמח השקדים, הקוקוס והסודה לשתייה לערבול קצר.
מוסיפים את הבננות המעוכות, חמאת הבוטנים והסילאן ומערבלים היטב


מוציאים לקערה ומערבבים פנימה שוקולד צ'יפס/ צימוקים


עכשיו יש 2 אפשרויות: אפשר ליצור עוגיות בידיים ולהניח על נייר האפייה ואפשר גם לקחת כמות של תערובת בכף ולהוריד עם כפית לנייר האפייה.
האפשרות השנייה יוצאת קצת פחות "מאורגנת" ואני לפעמים אוהבת עוגיות כאלה.
אופים במשך 10-15 דקות או עד שהעוגיות רק מתחילות להשחים.
מוציאים מהתנור ומשאירים להצטנן. לא כדאי לגעת בהן לפני כן, כדי שלא תתפרקנה, הן עשויות להיות דיי רכות בהתחלה


אפשר לשמור במקרר או בקופסא סגורה היטב.
הן לא מאד מתוקות ועם טעם בננה- בוטנים משגע!

יום רביעי, 23 במאי 2012

ארוחה רגילה של יום רביעי



פסטה עם בולונז [צמחונים וטבעונים יכולים ללכת על פסטה עם טמפה בולונז, למשל)

הפעם, לא יודעת למה, החלטתי להכין את הרוטב טיפה'לה אחרת. במקום לחתוך בצל ועגבניות גירדתי אותן על פומפיה.
יש פשוט ימים שמזמינים תהליכים קצת אחרים, ארוכים מעט יותר


זה תרם לרוטב חלק מאד (בלי חתיכות של בצל כמו שהקטנה רצתה)

יצא יאמי!

נכון, איילה? [מהתמונות האומנותיות של רפאל]

יום שלישי, 22 במאי 2012

ארוחה רגילה של יום שלישי



אטריות אורז מוקפצות עם נתחי עוף/ הודו (זה קצת דומה לזה, אם כי לא לגמרי לגמרי)
זו גירסת הילדים.
לנו, המבוגרים, הוספתי עוד כמה דברים ירוקים


ויצאה מנה ממש יפה של ירוקים ונתחים מוקפצים עם אטריות אורז (מלא, ברור)



ארוחה בכלי אחד

יום שני, 21 במאי 2012

ארוחה צהריים רגילה של יום שני



ירקות בתנור
סלט ירקות גדול
טחינה (מתחבאת לה פה איפושהו)
רצועות שייטל מוקפצות
נתחוני הודו נקבה מוקפצים

יצא ככה שקניתי שייטל, כי האמצעי ביקש כבר כמה ימים (בסוף הוא עשה טובה ואכל אחת או שתיים כי לא היה רעב ואצלו אין דבר כזה לאכול כשהוא לא רעב, אפילו אם זה משהו שהוא ממש אוהב). זה היה נראה לי לא מספיק בכמות, אז הוספתי גם נתחי הודו נקבה מוקפצים.
בדרך כלל אין פה שני סוגי בשרים בארוחות צהריים רגילות.

בתאבון!

יום ראשון, 20 במאי 2012

ארוחת צהריים רגילה של יום ראשון

שוב נוחתת עליי הרוח והגיע הזמן לשבוע "מיוחד"- הפעם באור הזרקורים: ארוחות צהריים רגילות לחלוטין

************************************


אז הנה לכם: לא משהו מיוחד, משהו דיי רגיל, פשוט ושגור



אורז מלא
טופו
שעועית ירוקה
ואבוקדו

יום חמישי, 17 במאי 2012

עוגיות שוקולד צ'יפס בלי קמח בכלל

נראה לי מעולה להתחיל פה מסורת של מתכונים מתוקים לקראת שבת.
התחלתי בלי כוונה בשבוע שעבר ואז עלה הרעיון הזה דרך אחת התגובות.

הנה מתכון מעולה לעוגיות מהירות מאד להכנה, בלי קמח, בלי גלוטן, בלי ביצים וכו'.
זה המתכון המקורי. כמובן שקצת קצת שיניתי והתאמתי (איך לא?)

חומרים

2 כוסות קמח שקדים
קמצוץ מלח
1/2 כפית סודה לשתייה
3 כפות שמן קוקוס (במקור שמן אחר שלא בנמצא בארץ)
2-3 כפות דבש (או כל ממתיק אחר לטעמכם)
1 כף תמצית וניל איכותית
1/2 כוס שוקולד צ'יפס איכותיים (70% מוצקי קקאו ומעלה לטעמי)

אופן ההכנה

מחממים תנור ל- 180 מעלות.
במעבד מזון מערבבים בפולסים קמח שקדים, מלח וסודה לשתייה.
מוסיפים את שמן הקוקוס, הוניל והדבש.
מוציאים לקערה ומערבבים פנימה בידיים את השוקולד צ'יפס. אם נראה לכם שומני מדיי, אפשר להוסיף עוד קצת קמח שקדים


יוצרים עיגולים, משטחים ומניחים על נייר אפייה ומשגרים לתנור ל 8-10 דקות


מוציאים את התבניות ונותנים לעוגיות להצטנן היטב, אחרת הן תתפרקנה. אחרי שהן מצטננות אפשר להוציאן ולאכול


המרקם שלהן לא קשה מאד, אלה יותר עוגיות רכות ונימוחות כאלה. יאמי!

יום רביעי, 16 במאי 2012

שניצל דג בתנור

את ההשראה להכנת המנה הזו קבלתי מהבלוג המצויין של סטייסי ומאט- paleo parents
מעבר לספר הבישול המקסים שהם הוציאו לאחרונה, יש להם ימבה מתכונים ופוסטים מאד מעניינים למי שבוחר בתזונה הקדמונית עבור עצמו ובני ביתו. הם נותנים הרבה השראה למתכונים שגם ילדים אוהבים ויכולים לקחת חלק בהכנתם.

את המתכון הזה אהבתי כי הוא היה נראה לי ממש טעים וקל להכנה (וגם כי היו לי את כל המצרכים בבית).
אפשר להשתמש בכל מיני סוגי דגים, אני הכנתי הפעם עם נתחי פילה בקלה שקניתי קפואים.

חומרים

נתחי דג חתוכים לרצועות עבות יחסית
שמן זית
לתערובת: 1 כוס קמח שקדים
1 כוס פתיתי קוקוס ללא תוספים למיניהם
מיץ מחצי לימון
כמה שיני שום
מלח, פלפל
אפשר להוסיף תערובות יבשות/ טריות של עשבי תיבול למיניהם


אופן ההכנה

את הדגים, כאמור, חותכים לנתחים לא דקיקים. אותם נצפה בתערובת




במעבד מזון מערבבים את כל חומרי התערובת ומערבבים בפולסים עד שהכל מתחבר לתערובת אחידה. מתארת לעצמי שאפשר לערבב גם בידיים, אולם זה באמת יותר נוח במעבד המזון


מניחים בצלחת אחת את התערובת ובצלחת אחרת את שמן הזית


מכינים גם תבניות אפייה, לפי הצורך, עם נייר אפייה ומחממים את התנור ל- 180 מעלות.
ואז מתחיל פס הייצור: טובלים כל פיסת דג בשמן הזית ואז בצלחת עם התערובת משני הצדדים ומניחים על גבי נייר האפייה דיי צמוד


עוברים ככה על כל פיסות הדג. אם יש צורך "לייבש" מעט את התערובת בדרך אפשר להוסיף עוד קצת קמח שקדים, או שמרי בירה, או מה שיתאים בעיניכם מבחינת המרקם והטעמים.
כשכל הדגים מוכנים והתבניות מלאות מכניסים לתנור לכ-20 דקות, או עד שנתחי הדג מזהיבים להם.
אפשר להגיש חם וגם כשקצת התקרר



יוצא יאמי לגמרי!
וכמו ששרית (שגם הייתה פה בארוחה בה אכלנו את זה) אמרה, בתכלס אפשר לעשות את זה עם כל דג ואפילו עם נתחי עוף. לי נראה שאפשר לעשות את זה גם עם נתחי טופו וטמפה....
נסו ותראו מה יצא לכם!