"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול
‏הצגת רשומות עם תוויות סויה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סויה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 25 בפברואר 2020

סלט תרד ושומשום בסגנון יפני GOMAE

כשעבדתי ביפן, בטיול הגדול שלי למזרח, לפני מלא שנים, גרנו במעין גסט האוס של זרים. היינו מבשלים בעצמנו ומדיי פעם קונים אוכל מקומי או מק'דונלדס 😎 (זה היה הכי זול).
אחת המנות שהייתה אהובה עליי ביותר מהמטבח המקומי הייתה התרד עם השומשום.
היא כ"כ פשוטה להכנה וטעימה ומאז הכנתי אותה כמה פעמים וקצת שכחתי ממנה עד לתקופה האחרונה.
כשהלכתי לחפש אותה ברשת, גיליתי שקוראים לה gomae




במקור מכינים אותה עם תרד, אני מוסיפה לפעמים גם מנגולד, פק צ'וי או קייל.
זה עובד מצויין. אולם אם אתם בקטע מסורתי, לכו רק על תרד.


חומרים

1-2 חבילות תרד טרי (אפשר להשתמש גם בקפוא, אחרי הפשרה וסחיטת הנוזלים)
2-3 כפות זרעי שומשום
1-2 כפות רוטב סויה (אני משתמשת בכזה ללא גלוטן)
כפית חומץ אורז
כפית מירין
אני הוספתי גם מעט אבקת שום, לא חובה
(במתכונים השונים עושים לפעמים שימוש בסאקה או ברטבים יפניים אחרים, לפעמים גם בדאשי- ציר מרק יפני)


אופן ההכנה

אפשר לראות שיש פה ציר שנע בין המתכונים המסורתיים היפניים המדקדקים מאד בפרטים, במצרכים, בכמויות ובצורות ההכנה. ובין הפרשנות הישראלית המאלתרת שבי.

כבר הזכרתי שאני מאלתרת לפעמים בעלים הירוקים.
אני יכולה לאלתר גם בחומץ, למשל. בפעם האחרונה השתמשתי בחומץ התפוחים הבייתי שלי וגם הוספתי אבקת שום- שאני אוהבת- ולא מצאתי באף מתכון.

מתחילים מחיתוך הגבעול של העלים הירוקים והנחתם בקערה/ סיר עליו ניתן לצקת מים רותחים עם מעט מלח



אפשר לבשל את העלים במים הרותחים למשך כמה דקות, או פשוט להשרות




מרגע שהם חלוטים מספיק בעיניכם, הצטמצמו, אולם עדיין שמרו על צבעם, יש להוציא אותם מהמים החמים ולעצור את ה"בישול". ע"י שטיפתם במים קרים במסננת או העברתם למיי קרח.

לאחר מכן יש לסחוט אותם דיי טוב מהנוזלים


ואז אפשר לקצוץ אותם ולהניח בקערה עד להכנת הרוטב


במקביל לחליטת/ בישול העלים במים הרותחים יש לפזר את זרעי השומשום במחבת יבשה ולקלות אותם על אש גבוה תו,כ ערבוב והקפצה במשך כמה דקות, כדי למנוע את השירפותם.
כאשר הם מתחילים לקפוץ ולהתפצפץ מרחיקים אותם מהאש ומניחים בתוך עלי ומכתש.

למי שאין עלי ומכתש, אפשר להשתמש גם במעבד מזון, בלנדרים אישיים ועוד- כל מה שעובד בשבילכם לטחינת אגוזים וזרעים.
טוחנים את השומשום לעיסה גסה


ומוסיפים את שאר החומרים לרוטב.
אני מצאתי שגם פה טוב לי לאתר ולטעום תו"כ, כדי שזה לא יצא מלוח או חמוץ מדיי.
נהדר לערבב- לטחון את זה בעלי ובמכתש




כשהרוטב מוכן ועלי התרד נחלטו והתקררו להם זה הזמן לערבב אותם




המנה הזו טעימה מאד לאוהבי השומשום כמובן.
דרך נהדרת להכניס עוד ירוקים לתפריט, בתיבול יפני קצת אחר.
בתאבון!





יום שלישי, 15 במאי 2012

טמפה בולונז

אני מאד אוהבת לשלב טמפה בארוחות. יש בו משהו מאד משביע עבורי.
הפעם החלטתי ללכת על אופציית הכמו בולונז. בד"כ אני אוהבת את אצבעות הטמפה הפשוטות והטעימות.
מזכירה שהטמפה מגיע קפוא ושיש להפשירו. לאחר ההפשרה אפשר להכינו במגוון אופנים.
על מנת לשלב את הטמפה בקציצות, פשטידות ולהכינו בסגנון בולונז כדאי לפורר אותו. קצת כמו בשר טחון.

חומרים

טמפה מפורר
בצל בינוני
כמה שיני שום
כמה עגבניות  בשלות, או רסק עגבניות
גזר
תבלינים: מלח, פלפל, רוזמרין מיובש

אופן ההכנה

כאמור, מפוררים את הטמפה



בסיר מחממים מעט שמן זית/ קוקוס/ חמאה ומטגנים את הבצל והשום להזהבה. חותכים עיגולים מהגזר ומוסיפים לערבוב.
מוסיפים את הטמפה המפורר, כדי שיספח טעמים כמה שיותר מוקדם בתהליך


מוסיפים את העגבניות או את הרסק לאחר כמה דקות ערבוב ואת התבלינים. מערבבים היטב


מוסיפים מים בכמות הרצוייה, לפי מידת הסמיכות שמעוניינים ליצור.
מביאים לרתיחה ומבשלים עוד כמה דקות, או עד שהירקות התרככו.

אפשר לאכול כמנה בפני עצמה וגם על פסטה או אורז, או לצד מנה בשרית כלשהי.
אפשר להוסיף עלים ירוקים קצוצים למיניהם בסוף

יום שני, 6 בפברואר 2012

מרק עם מיסו

אני יודעת שבתחילת החורף היה לנו שבוע מרקים גדול ושיש לי מאגר מרקים לא קטן כבר בבלוג, ובכ"ז יש עוד מרקים בעולם...
הפעם רציתי מרק ירקות ורק אח"כ הצטרפו אליו שאר המרכיבים. ככה זה כשהבישול מתפתח תוך כדי.

חומרים

2-3 ארטישוק ירושלמי
1-2 תפוחי אדמה בינוניים
1-2 בטטה
1 גזר
1 שומר
1 שורש סלרי וגם חלק מהגבעולים
4-5 פטריות שיטאקי
1 בצל
כמה שיני שום
תבלינים: כורכום וג'ינג'ר טריים, מלח גס, פלפל שחור גרוס, מעט פלפל צ'ילי גרוס, חופן שורשוני אסטרגלוס, כמה עלי דפנה
אטריות (מכל סוג שתבחרו)
כמה כפות מיסו כהה

אופן ההכנה

חותכים את כל הירקות ומניחים בסיר


ממלאים מים עד לגובה של כמה ס"מ מעל הירקות (או כמה שמרגיש לכם נכון, למי שרוצה מרק מיימי או סמיך יותר)


מביאים לרתיחה על האש, מקטינים אותה ומבשלים עד שהירקות מתרככים.
בינתיים מגרדים פנימה ג'ינג'ר וכורכום טרי (למי שאין, אפשר להשתמש ביבש, או באבקה).
כשהוא מוכן זורקים פנימה את האטריות, עד שהן מתרככות במיי המרק.
בצלחת ההגשה מוסיפים 1-2 כפיות מיסו


ומערבבים עד שנמס

רואים שמיי המרק התכהו? גם הטעם הפך עשיר יותר בזכות המיסו


תוספות: אפשר לפזר מעל כוסברה/ פטרוזיליה/ בצל ירוק קצוצים.
אפשר להוסיף נתחי עוף/ הודו/ דג/ בקר לחלק האחרון של הבישול.
אפשר לבשל עם קוביות טופו או טמפה.

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

מה זה טמפֶה?

כבר לפני כמה שנים כתבתי על הטמפה, עוד לפני שהיה קל ופשוט להשיג אותה בארץ.
היום כבר יש כמעט בכל חנות טבע וכבר יש למצוא טמפה אורגנית דיי בקלות.

כבר הרבה זמן שלא הכנתי, פשוט כי שכחתי ממנה... עד שסיגל הזכירה לי את המאמר הזה ומייד קניתי.

הטמפה היא חומר גלם נפלא להכנת כמעט כל מה שאתם רוצים. אפשר לחתוך לריבועים ולהקפיץ, בדומה לטופו או לעוף/ נתחי בשר וכו'.
אפשר למעוך/ לקצוץ ולהכין ממנה קציצות, לביבות ומילויים לפלפלים וכו'.
אפשר להכין מעין המבורגרים כאלה, או לשים בסנדביץ'.

אבל הכי הכי אני אוהבת לחתוך אותה לרצועות (אחרי ההפשרה)


ולטגן בשמן זית על מחבת. ככה בלי כלום, מכל הצדדים


אח"כ רק לטבול ברוטב סויה.
בעיניי זה פשוט מעדן!

מהשאריות אפשר לעשות דברים יצירתיים, כמו הסנדביץ' הליילי שלי מלחם השיפון של גיורא, עם ממרח הפלפלים הקלויים והטמפה מעל


רוצים לנסות גם?

יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

טופו בסויה וסילאן

'כן, אני יודעת, לא כולם מבינים מה זו החיה הזו "טופו" ואיך אוכלים אותה, ואיך מכינים ממנה משהו טעים.
זה בסדר שלא כולם מתחברים. לא חייבים, באמת.
בעיניי זה עוד אחת מהאפשרויות למזון בעל ערכים תזונתיים גבוהים שהוא קל לשימוש ולהכנה ויכול להשתלב בקלות במגוון של מנות.
כמובן שזה מזון שיכול להיות חשוב לצמחונים ולטבעונים, אולם לא רק.
מי שרוצה לדעת עוד, יכול לקפוץ לרגע הנה.

המנה הכי אהובה פה בבית, שהיא באמת מהירה בטרוף היא קוביות טופו בסויה וסילאן.

חומרים

גוש טופו
שמן זית/ קוקוס
קצת רוטב סויה (אפשר לבחור בסוג ללא גלוטן ולאלה הנמנעים מסויה אפשר להשתמש בcoconut aminos)
קצת סילאן
[בכוונה לא כותבת כמויות מדוייקות, כי כל אחד יאהב קצת אחרת וצריך להתנסות בזה. אני אוהבת קצת יותר סויה מהסילאן, למשל, כך שזה לא יצא ממש מתוק]

אופן ההכנה

חותכים את גוש הטופו לריבועים. אפשר גדולים ואפשר קטנטנים. תלוי למה מייעדים את המנה הזו. לאכילה כך, כדאי גדולים יותר ולשילוב במנות אחרות אפשר יותר קטנטנים. תלוי גם בגיל האכלנים.
במחבת מחממים מעט שמן זית (אפשר גם שמן קוקוס, אם כי אצלי פחות אוהבים את המנה הזו עם שמן הקוקוס. אני כן) ומקפיצים את ריבועי הטופו עד להזהבה קלה.
מוסיפים מעל את רוטב הסויה והסילאן ומערבבים למספר דקות ו....זהו.
זה מוכן!



כדאי להגיש חם, זה הכי טעים!
אפשר גם להגיש מעל אורז, פסטה, פירה, ירקות מבושלים, בסלט וכן הלאה.
אפשר לשלב עם ירקות מוקפצים.
אפשר להוסיף שום, פלפל חריף וכן הלאה- למשקיענים, נטולי ילדים וללא בעיית זמן.



כבר אמרתי שכדאי להגיש חם?

יום שני, 7 בנובמבר 2011

פוסט אורח- שניצל וצ'יפס (לא מה שחשבתם)

הנה אני מתחילה במסורת של פוסטים מתארחים.
זו הזדמנות בשבילי לחשוף אתכם לעוד בשלנים מוכשרים מגישות שונות, לשנות קצת את האווירה ואת ה"ראש" בבלוג (כי תמיד כיף להתרענן) וגם לעשות שיתופי פעולה (זה משהו שאני תמיד בעדו).
[מי שרוצה להתארח, מוזמן ליצור אתי קשר].


עינת שגיא פרסמה לפני כמה ימים תמונה של "שניצל וצ'יפס" שהיא הכינה וישר נדלקתי על זה.
עינת היא תזונאית קלינית טבעית ובעלת אתר בישול טבעוני מעורר השראה.
הנה מה שכתבה:


הבעיה העיקרית כשמחליטים לעבור לתזונה טבעית, היא לוותר על מאכלים שאנחנו רגילים לאכול.
מה שבדרך כלל עושים, זה לחפש "תחליפים" בריאים למאכלים אהובים.
אישית, אני לא בעד. מכיוון שהטעם מן הסתם יהיה שונה, ולרוב יכולה להיות אכזבה, שיכולה להוביל לתסכול.

אבל, יש דרישה, ולכן גם אני מוצאת את עצמי לפעמים מחפשת אחר תחליפים בריאים.
זו הסיבה שהחלטתי לנסות "להבריא" את המאכל האהוב על רוב הילדים – שניצל וצ'יפס.

אני טבעונית, בעיקר מסיבות אידיאולוגיות, אבל גם מסיבות בריאותיות.
הבשר היום באיכות ירודה מאוד ובמקום להזין אותנו הוא מזיק לנו.
בעלי החיים מקבלים אוכל לא איכותי בלשון המעטה, ומזריקים להם הורמונים ואנטיביוטיקה, שמן הסתם מגיעים לגוף של מי שאוכל אותם.

למי שלא יכול לוותר על מוצרים מהחי, עדיף להקפיד על מוצרי חופש אורגניים.

בעבר, ניסיתי כמה וכמה פעמים להכין שניצל מפרוסות טופו, אבל מכיוון שאני טבעונית, אני לא משתמשת בביצים, ולכן פירורי הלחם לא נדבקו לטופו :-/
אז החלטתי לטחון את הטופו, יחד עם 2-3 כפות טחינה, כדי לקבל מרקם חלק.
הכנתי מהטופו הטחון קציצות שטוחות בצורת שניצל ועטפתי אותן בפירורי לחם כוסמין אורגניים שלא מכילים תוספות מיותרות.
את הצ'יפס הכנתי מבטטות – שיותר מזינות מתפוח אדמה, ולא גורמות להצפת הדם בסוכר כמו תפוח אדמה – חתכתי לאצבעות, מרחתי במעט שמן זית, פיזרתי קצת מלח מלמעלה, והכנסתי לתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות. בערך 20 דקות (תלוי בתנור) או עד שאצבעות הבטטה משחימות טיפה.

והתוצאה – לפניכם



שניצל טופו אפוי

גוש טופו – 300 גרם
2-3 כפות טחינה גולמית
פירורי לחם כוסמין אורגניים ללא תוספות
מלח פלפל כמון
כף שמן זית - אופציונאלי

טוחנים את הטופו יחד עם הטחינה בבלנדר מוט, עד לקבלת מרקם אחיד
בצלחת שטוחה מערבבים את פירורי הלחם עם התבלינים, כך שיהיה פיזור אחיד
יוצרים מהטופו קציצות שטוחות בצורת שניצל ועוטפים אותן בפירורי הלחם המתובלים
מחממים תנור ל-200 מעלות
מניחים בתבנית על נייר אפייה ומכניסים לתנור ל-20 דקות
5 דקות לקראת הסוף, אפשר למרוח שמן זית מעל כדי לקבל פריכות

צ'יפס בטטה אפוי

2 בטטות בינוניות
כף שמן זית
מלח פלפל

מקלפים את הבטטות וחותכים לאצבעות בעובי 1סמ
מניחים בתבנית על נייר אפייה – חשוב שתהיה רק שכבה אחת, כדי שהבטטות יקבלו צבע וקריספיות
מורחים שמן זית ומפזרים מלח ופלפל

מחממים תנור ל-200 מעלות

מכניסים לתנור ל-20-30 דקות – תלוי בתנור


** אפשר להכניס את השניצל והבטטות ביחד לתנור. גם כדי לחסוך זמן וגם לחסוך באנרגיה.



יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

תבשיל מגניב- חד פעמי? לא בהכרח

אז כן, זה בהחלט התחיל כמשהו חד פעמי. מעין גחמה של רגע.
היה לי חשק לכרוב ניצנים. תקופה כזו שפשוט התחשק לי כרוב ניצנים. שנים שלא נגעתי בזה...
התחלתי בלהכין אותם פשוט מאודים עם קצת חמאה. בנגלה הבאה ניסיתי עם שמן זית.
אח"כ התחלתי להוסיף אותם לכל מיני מנות. ואז הגעתי למנה הכייפית הזו שפשוט יצאה לה באחד הימים (ומייד שוחזרה בהמשך, כי זה היה ממש טעים!).

חומרים

1/2 חבילת כרוב ניצנים קפוא
חבילת טופו
5-6 פטריות שיטאקי מיובשות (אפשר גם טריות, אם רוצים, ואז אפשר לשים קצת יותר)
כמה שיני שום
קצת פלפל צ'ילי לאוהבי החריף
מעט זמן זית/ שמן קוקוס
כף רוטב סויה (אמיתי, ברור?)
כפית סילאן (אמיתי, ברור?)

אופן ההכנה

משרים את פטריות השיטאקי המיובשות במים רתוחים (מניחים בכלי ומכסים מעל) למשך  10-15 דקות. אם הן טריות, אין צורך להשרות. כשמוכנות, חותכים לרצועות (בד"כ בלי הרגל, אלא אם כן היא מרגישה לכם "אכילה")
את כרוב הניצנים חולטים במים רתוחים למשך 5-7 דקות. אז אפשר לסנן ולאכול as is או להניח בצד, כדי לשלב בתבשיל הזה.
את השום פורסים לעיגולים ואת הטופו לקוביות.
מחממים מעט שמן בווק, או במחבת עמוקה. מוסיפים שיני שום פרוסות (לפי הטעם והרצון). מערבבים  1-2 דקות ומוסיפים את הפרטיות ואת קוביות הטופו לערבוב. מטגנים- מערבבים למשך מספר דקות, מוסיפים את הסויה והסילאן ומערבבים. מי שאוהב חריף, זה הזמן להוסיף את הצ'ילי גם.
עוד דקת ערבוב ומכניסים גם את כרוב הניצנים פנימה לערבוב אחרון.

זה נראה ככה



מריח נפלא, ואפשר לאכול את זה ממש כמו שזה.
אפשר גם לערבב עם אטריות אורז, או פסטות מלאות למיניהן (יש גם פסטות מאורז מלא שמאד מתאימות פה). אפשר מעל אורז, קינואה ושות'.

איך אתם תעדיפו לאכול את זה?