"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שני, 12 באוקטובר 2020

פיצה הפוכה- פוסט אורח של יעל ולרי פרל

איך שראיתי את התמונה הזו מייד כתבתי ליעל ולרי פרל, שפרסמה אותה, וביקשתי ממנה להעלות את המתכון הזה (ואת התמונה, דא!) כפוסט אורח בבלוג


תמונה מאת: יעל ולרי פרל

למי שלא מכיר- יעל היא מחברת הספר : מאה מתכוני GAPS לילדים . בעלת הבלוג: יעל פרל - לא רק אמא - בו היא משתפת הצצות למסע החיים שלה כאמא של עופר; ילד קסום ומיוחד עם אוטיזם דרך מתכונים ממטבחה, הגיגים מעולמה, התרשמותה ודעתה האישית על עולם התוכן בנושא אוטיזם ועל גישות טיפוליות שונות שמעניינות אותה. אפשר למצוא אותה גם בדף הפייסבוק שלה ובקבוצת המתכונים הנהדרת שלה (שם פגשתי את התמונה ואת המתכון).


המתכון ממש פשוט להכנה והתוצאה פשוט משגעת. פיתוח של יעל בהשראתו של השף ג'יימי אוליבר

ראשית צולים את הירקות, מוציאים לאחר חמישים דקות, מכסים ב ׳שמיכת׳ בצק העשוי מ 300 גרם גבינת גאודה מומסת וכוס קמח שקדים, אופים 15-20 דקות נוספות, מוציאים, הופכים וטורפים


ושוב התמונה של יעל, כי הייתי חייבת

אפשר לגוון בירקות, בתיבול, בעלים הירוקים. אם אין רגישות או מגבלה תזונתית כלשהי אפשר לעשות את מה שג'יימי הציע בסוף הסרטון ולהוסיף אחרי הפיכת המאפה גבינת מוצרלה טרייה מעל (לתת לה להינמס קצת), עלי בזיליקום ועוד ככל העולה על דמיונכם


יום שלישי, 6 באוקטובר 2020

סוכריות ג'לי רימון- תותים

 זמן יש ✔️

רימונים יש ✔️

תותי שדה ותותי עץ במקפיא יש  ✔️

בלנדר יש ✔️

אז יאללה, זמן להכין סוכריות ג'לי רימון- תותים (כי סוכריות ג'לי קלמנטינה יש לנו פה כבר בבלוג 😉)
בהשראת המתכון החמוד הזה



חומרים

1 כוס מיץ רימונים
1 כוס מיקס של תותי שדה ועץ קפואים או טריים
כף דבש/ מייפל
2-3 כפות ג'לטין איכותי (גראס פד)

אופן ההכנה

מכינים מראש תבנית סיליקון מתאימה (השתמשתי פה בתבנית עם החורים הכי קטנים שהיו לי).

סוחטים את הרימונים למיץ (או משתמשים במיץ מוכן מראש)



בבלנדר מעבדים את התותים ומיץ הרימונים ומסננים את הכל לסיר, ללא החתיכות שנותרו מהערבול




מביאים את המיץ לרתיחה עדינה ומקטינים את האש, מוסיפים את הממתיק ומערבבים היטב על אש קטנה.
מסירים מהאש ומוסיפים את הג'לטין. ממשיכים לערבב טוב טוב עד שהוא נמס היטב




מוזגים את התערובת לשקעי הסיליקון בתבנית ומכניסים למקרר לכשעתיים, או עד שהג'לטין מתייצב ואפשר להוציא את הסוכריות- לאכול ולאחסן בכלי סגור במקרר



ככה מילאנו גם את משבצת היצירה, הבישול וההכנה של משהו טעים וכייפי למי שאוהב- שהוא גם מזין 😉

יום שבת, 19 בספטמבר 2020

מתכונים שניסיתי לאחרונה- שנה טובה 💜

מתכונים שהגיעו דרך אנשים אחרים, או הקשורים איכשהו למאכלי ראש השנה, או סתם כאלה שהצטברו לי בתקופה האחרונה והגיע הזמן לנסות אותם 😉

במיה בתנור

במיה אני ממש לא אוהבת.
בעלי אוהב. אז לפעמים יש פה, בשבילו.
אולם בשבוע שעבר הגיעה חבילה של במיה גדולה במיוחד, מהשדה האורגני ממנו אני מקבלת משלוחים.
המזל הוא שמאיה שלחה לי מתכון שניסתה והחלטתי להכין אותו גם.
יצא באמת נחמד, אפילו בסטנדרטים שלי

חוצים את הבמיה לאורך ומפזרים תבלינים שאוהבים
חוצים את הבמיה לאורך ומפזרים תיבול שאוהבים

הופכים את הבמיה עם הצד החצוי כלפי מטה ומזליפים שמן זית

משגרים לתנור שחומם ל-180 מעלות ל 15-20 דקות

ונהנים מבמיה בתנור.
מהנסיון שלי זה טעים יותר חם, אולם אפשר לאכול גם קר או בטמפ' החדר



פשטידת גזר מתוקה

זה מתכון מהאתר של אלנה אמסטרדם, שהיא יהודיה אמריקאית שמרבה לפרסם מתכונים המתאימים לחגי ישראל בטוויסט הקטוגני/ פליאו/ דל פחמימה שלהם.
המתכון הזה מקוטלג אצלה כתחליף לקוגל. אני לא בטוחה שזה באמת הכיוון, אולם זה יוצא מספיק טעים, אז מה אכפת לי? אפשר גם לקרוא לזה עוגת גזר, או משהו כזה



עוגת דבש ללא קמח

יכול להיות שכבר פרסמתי פה פעם את המתכון הזה, אבל לא אכפת לי שהוא יעלה לפה שוב.
גם הוא של אלנה אמסטרדם, והוא ממש פשוט וטעים. בדיוק עוגת הדבש שהייתי צריכה לחג הזה!


בשר מיובש

מזמן לא הכנתי והילדים ובעלי ממש ביקשו.
אז הוצאנו את מייבש המזון מלמעלה, ניקינו ו...יאללה לעבודה.
בתכלס צריך רק את הבשר הנכון (נתח בשר ללא שומן- אווזית, שייטל, סינטה או מה שתמצאו ויתאים לכם מבחינת המחיר) ושיהיה חתוך מספיק דק.
מתכון מהתקופה בה הייתי מכנה את זה הרבה. הפעם הכנתי נגלה אחת של רק מלח ואחת גם עם קארי, כי זה טעים...

נתחי הבשר נפרסו במגשי מייבש המזון

עלה רעיון שאם נשים איזשהו פרי בשכבה התחתונה של המייבש אולי זה ישפיע על טעם הבשר. אז ניסינו.
לא נראה לי שזה עבד 😉

עבודה של 3-4 שעות בערך


ובכל זאת יצא לנו גם מנגו מיובש

זו הייתה חגיגה למשך 2-3 ימים, בקושי.
הכל חוסל דיי מהר.
מה שאומר ש... נצטרך להכין את זה בקרוב שוב




יום רביעי, 2 בספטמבר 2020

כדורי אנרגיה שוקולד- בננה

הייתה תקופה שחלק מילדיי היו ממש בעניין של צ'יפס בננה, בננה מיובשת.
ואז זה עבר להם.
ככה זה...
ומאז כבר זמן מה ששקית עם בננה מיובשת נותרה מיותמת בארון ואף אחד לא הביט בה




החלטתי לטחון את הבננות המיובשות למעין קמח ולהכין מהן כדורי אנרגיה, עם אגוזים ותמרים




ואז נזכרתי שמדובר בבננה צ'יפס רגילים לחלוטין, כך שהם בטוח עם תוספת כלשהי של סוכר וזה יצא מתוק, בגלל התמרים. אז החלטתי להפוך את הכל לשוקולד- בננה, כי זה הכי טעים ו...זכרונות ילדות וכו' ויש לי אבקת קקאו איכותית ומרירה בצורה נהדרת שתאזן לי את הכל




חומרים

200-300 גרם צ'יפס בננה (בננה מיובשת)
150 גרם אגוזי מלך
2 חופנים נאים של שקדים
כ-15 תמרי ברהי (זה יצא פחות עם מג'הולים)
1-2 כפיות קנמון לאוהביו (אפשר לוותר כמובן)
כף שמן קוקוס
2 כפות גדושות אבקת קקאו איכותית

אופן ההכנה

בבלנדר חזק או במעבד מזון טוחנים את צ'יפס הבננה לקמח.
מוסיפים את שאר הרכיבים וטוחנים עד לקבלת תערובת עיסתית אחידה.
מוציאים לקערה, יוצרים כדורים בגודל הרצוי ומניחים בכלי במקרר להתקרר ולהתמצק.
אפשר גם להכין נקניק בנייר אפייה, לקררו ולחתוך ממנו עיגולים, אם רוצים.

כדורי האנרגיה יכולים להשמר בקירור זמן רב.
מתאימים לנשנוש בין ארוחות, או כבסיס לארוחה בתוספת פירות, שמנת, יוגורט, גרנולה- כל אחד ומה שמתאים לצרכיו





מה אתכם? אוהבים שוקולד- בננה?

יום רביעי, 26 באוגוסט 2020

לעשות עוד מאמץ קטן

חופש... חם...
הילדים שלי כבר גדולים ומתעסקים בענייניהם ולא תמיד יש פה ארוחות מסודרות בימים האלה.
לי זה ממש מתאים כי ממילא אוכלת בד"כ לפי תחושות הרעב שלי ולא לפי השעון. כבר שנים.
הארוחה הראשונה שלי ביום יכולה להיות סביב 11 בכלל. וזה ממש בסדר.

הרבה פעמים יש משהו מוכן במקרר ואפשר לחמם, לארגן, להוסיף, לשדרג וארוחה יכולה להתארגן מהר. גם זה בסדר.

ויש ימים, כמו היום, בהם רק אני אוכלת.
אז יש אורז שהכנתי היום ויש במקרר גם בולונז וגם קארי ירקות וחלב קוקוס.
בחרתי בקארי. אוהבת קארי.

כמה קל היה לי רק לחמם את הקארי, לשים בצלחת עם האורז ולאכול.
אבל בראש מתנהלת לה שיחה קצרה בין קולות שונים:

- את יודעת שזה ממש טעים עם בצל ירוק, בזיליקום, כוסברה
- נכון... אבל אין לי כוח לחפש במקרר, להוציא, לקצוץ
- אבל זה ממש טעים
- כן, אבל...
- כמה זמן זה כבר ייקח לך? כולה 2 דקות. לקצוץ, לנקות וזהו. קטן עלייך
- כן... זה באמת לא לוקח הרבה זמן. אבל הכל כבר מוכן...
- אבל זה ממש טעים...

זה היה יכול להמשיך כך עוד הרבה זמן, אולם הפעם בחרתי לקול שביקש ממני לעשות עוד מאמץ קטן.
לא מאמץ רציני, קשה, בלתי אפשרי. משהו שהוא ממש בגבול היכולות המיידיות שלי ושיחזור אליי ורק אליי.

הרי אם היה מדובר על אחת מילדיי או על בעלי לא הייתה לי כל בעיה לעשות את המאמץ הנוסף הזה.
אז למה יש לנו בעיה לעשות את זה כשמדובר בעצמנו?




תחשבו על זה
מאחלת לכולנו לבחור מדיי פעם במאמץ הנוסף הזה, עבור עצמנו


יום שני, 24 באוגוסט 2020

פעילות אוכל - קניות - תזונה לכל המשפחה

אם כבר נמאס לכם מפעילויות מחוץ לבית בחופש, בחום הגדול, או לחלופין מרביצה בבית ממסכים, משחקים ופעילויות יצירה כי בכל זאת סוף סופו של החופש הגדול בעידן הקורונה אולי הרעיון הזה יתאים לכם בצורה כזו או אחרת.

קפצתי עם הילדים לסיבוב קצר בסופר בישוב וחזרתי עם השראה!

הרעיון המרכזי הוא פשוט, אולם אפשר לשחק איתו בהתאם לגיל הילדים ולהבנה שלהם, לצורך שיהיה מבוגר איתם או למצב בו יכולים ללכת לבד. אפשר להכניס לכאן גם ענייני תקציב וחישובים כמובן ועוד כל מה שחשוב לכם. אם ישנה מכולת או סופר קרובים- שכונתיים- ישוביים זה נהדר בעיניי, הכי תומך בכלכלה מקומית. יש פה הזדמנות לפתח שיח בהרבה תחומים- מאיך מסודר הסופר ולמה, הפוליטיקה של המזון, בחירת מזונות, שפע ומחסור, צבעים באוכל, מעובד לעומת טבעי וקרוב לצורתו המקורית ועוד ועוד כיד הדמיון, השיח המשפחתי, רמת המודעות והידע , מה שמעניין אתכם ללמוד עוד עליו ועוד.

אז מה עושים?

יוצאים לארוחת קניות!
מלקטים את כל מה שרוצים לאכול בארוחה הבאה - בוקר, צהריים או ערב - במכולת השכונתית, בסופר שליד הבית, אצל הירקן וכדומה- אם יש אפשרות לתת לילדים עצמאות, זה נהדר. אם צריכים ליווי של מבוגר אפשר גם להפעיל אותם בצורה יצירתית במרחב הקניות.

לפני הקניות מחוקקים כמה חוקים (תרגישו חופשי להוסיף או לשנות):
  • כל אחד צריך לבחור 2-3 ירקות בצבעים שונים (אפשר לזרום ולאלתר פה- תוסיפו צבעים, שנו מספרים, ביחרו קבוצה ספציפית, נגיד עלים ירוקים, רק טריים או גם כאלה שיבושלו בהמשך בבית ועוד).
  • כל אחד צריך לבחור מנת חלבון שמתאימה לו: בשר, דג, שימורים כלשהם? נקניקים? ביצים, מוצרי חלב, קטניות, דגנים- בהתאם למה שמקובל עליכם בבית.
  • כל אחד יבחר - או יבחר שלא- פחמימות המקובלות עליו ועליכם: לחם כלשהו? פירות? מאפה? ממתק? תפו"א? בטטות?
  • דברו על שומנים- צריכים לקנות או שיש בבית: שמן זית, שמן קוקוס, זיתים, מוצרי חלב בעלי כך וכך % שומן אם אוכלים. אולי השומן מהחי מספיק?
אלתורים שונים ומשונים
  • הולכים ביחד או לחוד, אולי בזוגות?
  • יש תקציב מוגדר לכל אחד (מה אפשר לעשות אם רוצים להגדיל אותו?)
  • יש מסגרת זמן לכל שלב בקניות, או למשך הקניות עצמן
  • מי מכין את הארוחה בבית? אולי אפשר לשלב את הילדים בהכנת מנה אחת או את כל הארוחה?
  • כל אחד מביא חבר?
  • בוחרים בכוונה אזור אחר בארץ לקניות ומשלבים הכרות עם עוד מקום
  • ארוחה עפ"י נושא
  • הורים יכולים להפעיל ילדים צעירים בתוך מרחבי הקניות
  • שילוב משימות
ועוד כיד הדמיון והחשק!

והנה לכם הפעלה שיכולה להיות הכי פשוטה ללא הרבה השקעה וזמן או כזו שיכולה לקחת לכם אפילו זמן לשיח, לתכנון, לביצוע, ללמידה. הכל תלוי בכם!
הם בחרו בייגל עם הרבה מלח עליו, פלפל צהוב וגזר 
 והיה גם קוטג' 😉

אתם יודעים שבאירופה של עד לא מזמן (וגם בישראל של ילדותי) היה ממש מקובל לערוך קניות קטנות, רק עבור הארוחה שתיים הבאות. מרבית הקניות נעשו במעדנייה, אצל מוכר הגבינות וקצב, אצל הירקן, במכולת וכד'. מאז שנכנסו תאגידי סופרמרקטים גדולים כל העסק המקומי הופך לפחות כלכלי ולא פשוט לעמוד בתחרות הזו. אז אולי זול לנו יותר לרכוש במרוכז, בכמויות גדולות, בשיטה האמריקאית. אולם על הדרך אנחנו מאבדים כך את הקשר האישי, את הלחזור לאותו המקום עם מוכרים שמכירים אותנו הרבה שנים ואולי מביאים במיוחד עבורנו את מה שאנחנו תמיד מחפשים, את היכולת לשלוח את הילד לקנות משהו קטן במכולת (בצורה בטוחה... עם מודעות לכל מיני דברים שעשויים לקרות בדרך, נכון - העולם הפך מורכב יותר), את ההליכה ברגל וההכרות עם הסביבה המיידית שלנו המשתנה באופן יומיומי ועונתי, את התמיכה בעסק מקומי קטן המפרנס משפחה ואולי אפילו כמה משפחות, את הסחיבה ביד של הקניות ועוד ועוד.

המלצה למשחק נוסף היא ל"מלך הירקות" כמובן.
ועוד משהו שהולך אצלנו חזק בימים האחרונים הוא "אם היית צריך לבחור בפרי אחד מתוך שניים שלא יהיה קיים בעולם- במה היית בוחר ב...": בננה או אננס בננה או מנגו מנגו או אבטיח מוזמנים להמשיך לבחירתכם אז מעבר לשיח על טעמים אישיים וכו', זה מאפשר לנו לשוחח על חשיבות של גידולים מסויימים לתרבויות שונות. מה עושים עם בננות בעולם. עונתיות. כמה אפשר (ורצוי) לאכול מפירות ומאכלים אהובים.
מה בין הטעם האישי והבחירות הפרטיות שלי לאחריות קהילתית - ציבורית - עולמית ועוד

יום חמישי, 18 ביוני 2020

מזמן לא היה לי פה פוסט הגיגים

תכננתי לבשל משהו לארוחת הצהריים.
- אבל רק בוקר עכשיו ויש לי כל מיני דברים לעשות, אולי אחכה שיתקדם היום ורק אז אגש למטבח?
זה הכי הגיוני, רק 8:30 וממילא הילדים יגיעו לקראת 13:30 יש זמן...

ואז נתקלתי בסיר של התה והסוכר - האוכל של הקמבוצ'ה - ולא יכולתי להמשיך ולהתעלם ממנו, כמו שעשיתי מאתמול אחה"צ...
- טוב, רק אטפל בקמבוצ'ה ואח"כ אלך למחשב, כי באמת צריך...

נגלה חדשה של קמבוצ'ה יצאה לדרך
2 "אמהות" חדשות
וכמה צנצנות בהתססה שנייה בטעמים: נענע, לואיזה, משמשים, חמאת קקאו (וקוקוס)


אז אולי אם כבר מתעסקת בסירים, מצקות, כלים, גם תשימי את האורז להשרייה להמשך היום, כדי שלא תיזכרי ברגע האחרון (כמו תמיד)
- אוקיי, אחלה רעיון! בסדר, אעשה את זה, ואז...

אורז בסמטי מושרה במים
מחכה לתורו להתבשל

כשפתחתי את המקרר, כדי להוציא את הנענע לקמבוצ'ה, לא יכולתי להתעלם מכל הירקות שרק חיכו שאטפל בהם, אקצוץ, אבשל ואפנה את מקומם (זה הדרייב הכי חזק שלי לבישול לפעמים- פינוי המקום במקרר 😜 )
- תכלס, זה באמת זמן ממש טוב. את כל הדברים האחרים אני יכולה לעשות אח"כ

וכמעט מבלי ששמתי לב יצאו להם מהמקרר בזו אחר זו שקיות עם כרישה, פק צ'וי, מנגולד, פטריות, כרוב ואיזה חצי קישוא שנשאר ממשהו אחר וגם שורש הג'ינג'ר והכורכום, השום והבצל...
כולם מצאו את מקומם על קרש החיתוך, בתוך הסיר


תבשיל עם מלא ירוקים בסגנון תאילנדי
כרישה, שום, כורכום, ג'ינג'ר, פק צ'וי, כרוב, קישוא, מנגולד, בזיליקום, כוסברה

שוטפת שוב את הקערה ההיא, או את קרש החיתוך, מפנה עוד שקית ריקה, מוזגת עוד שמן למחבת.
- אולי, אם את כבר מבשלת, תשימי איזה פודקאסט שרצית לשמוע, יש גם הרצאה שמחכה לך, או אפילו רק מוזיקה טובה.
אחלה רעיונות, באמת!

אבל לא בא לי... בא לי להמשיך ככה... לקחת את הזמן הזה... לעבוד לאט לאט עם הסכין המקצקצת, להקשיב למחשבות שלי שעוברות מפוסט שקראתי אתמול, לאסוציאציה כלשהי, למישהי שזה מזכיר לי אותה, למשהו ששכחתי ממנו, לספר שלא קראתי כבר שנים, לשיר שמתנגן בראש, ל....

אני הרי יכולה למלא את הזמן הזה ב"תוכן" ב"עניין" ואפילו "להתקדם" או "להתפתח" אבל שמתי לב שממש ממש לא בא לי!
בא לי ככה... ב flow הטבעי של המוח שלי, ברכבת המחשבות החופשייה הזו, החפה מכל כיוון וצורך והספקים


כרובית בתנור עם שמן קוקוס, מלח ושום

אם הייתי חיה בתקופה אחרת, אני מניחה שאולי היו פה עוד כמה נשים מסביב, כולם מקשקשות להן בענייניהן מדבר לדבר ואיזה דבר מדהים יש לי פה- גישה חופשית לספרייה הפתוחה של המוח הפרטי שלי! רק שלי, רק עם עצמי.

אין פלא שדברים המשיכו לצאת מהמקרר ומהארונות, רעיונות כמו זרמו מאליהם ועוד מנות הוכנו בתיבול כזה או אחר , באמת שלא ממש שמתי לב

תבשיל פטריות עם בצל, מלח, שום, טימין

לא בהכרח יודעת מי יאכל את כל האוכל הזה, את זה כבר נראה בהמשך היום... לא דואגת.
רק שמחה על תחושת הזמן המורגש הזאת עם עצמי, בלי משהו שצריך "לעשות" או "ללמוד" או "להכיר".

צריך את זה מדיי פעם 💜