"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 31 במאי 2015

תבשיל פטריות ונבטים

יפעת חזרה מקניות עם שקית נבטים ענקית (ככה מוכרים אותן פה)


ועם 5 סוגי פטריות (משוגעת!)



הבנתי את הרמז!

שום קצוץ, פטריות חתוכות
הכל מוקפץ בחמאה/ גהי/ שמן קוקוס
עם מלח וקארי
ובסוף מוסיפים את הנבטים לערבוב קטן
אפשר להוסיף קצת מיץ לימון אם רוצים...


וביום המחרת השתמשתי במה שנשאר לשקשוקה אלטרנטיבית


יום שבת, 30 במאי 2015

קארי ירקות בחלב קוקוס- כן, יש עוד אלף גרסאות של זה

נראה לי שאני יכולה לחיות על גירסא כזו או אחרת של קארי כזה. 
עם או בלי עוף/ בשר/ שרימפס/ קלמארי/ דגים וכו'.
הבישולים פה בקופנגן דיי מקבלים את הגוון הזה, כמעט בכל פעם, אבל.... כל פעם יש חומרים אחרים.
והכי כיף שזה כשמישהו אחר עושה קניות ומביא מה שבא לו ואני יכולה להיות יצירתית עם מה שמגיע.
כך היה עם יפעת, היא קונה ירקות ש'בא לה עליהם' ומביאה אלינו, כי ממילא היא אוכלת איתנו חלק ניכר מהארוחות. ואני 'עפה' על הפרודוקטים...


דלעת מהממת שנימוחה כשהיא מבושלת
קלאסית לקארים, מרקים וגם משתמשים בה פה לקינוחים

פעם ראשונה שלי עם בייבי קורן

אספרגוס מהמם
חומרים

בצל
שום
שורש ג'ינג'ר מגורד/ קצוץ
שורש כורכום מגורד/ קצוץ
גזר
פיסת דלעת
חבילת תירס גמדי
חבילת אספרגוס
1/2 ראש ברוקולי
כמה עלי כוסברה שבא לכם עליהם
מלח וכל תיבול שבא לכם עליו (אבקת/ משחת קארי, פלפל, תבלינים מקומיים. הכל הולך)
חלב קוקוס (בלי תוספות למיניהן ועם % שומן גבוהים)

אופן ההכנה

שוטפים, מקלפים, מנקים, קוצצים.
בסיר רחב (אני מוגבלת פה עם גודל הסירים לצערי) מחממים שמן קוקוס (נגיד 2 כפות? אפשר גם יותר) ומקפיצים בצל קצוץ עד להזהבה ועוד קצת.
מוסיפים שום, ג'ינג'ר, כורכום (צ'ילי אם אתם בעניין) ונותנים עוד ערבוב.
מוסיפים את הגזר והדלעת ומערבבים היטב היטב במשך כמה דקות טובות, עד שהירקות צופו היטב בשמן.
מוסיפים כ- 1/2-1 כוס מים ותבלינים ומערבבים.
אני לא אוהבת את המנה נוזלית מאד, כך שממש אפשר לשחק עם כמות המים שמוסיפים.
כשהמים רותחים מקטינים את האש ומבשלים עוד כ-10 דקות עד להתרככות משמעותית יותר.

כאן אפשר להוסיף את הברוקולי, תירס גמדי ואספרגוס.
אם נראה יבשושי מדיי, אפשר להוסיף עוד 1/2 כוס מים.

כשעוברות עוד איזה 10 דקות והכל דיי התרכך לו זה הזמן להוסיף את חלב הקוקוס, להביאו לרתיחה, לטעום, לתקן תבלינים ולזרוק פנימה בסוף את הכוסברה





תוך כדי בישול, קלטתי אור מהמם, הנתי מה השעה ומיהרתי לצאת החוצה, כדי לקלוט את האווירה



גם לזה אפשר להתמכר...


אכלנו ביחד עם אורז, תבשיל פטריות ונבטים חמוד (בהמשך...) ושרימפסים שהוכנו בנפרד (עם חמאה ושום) כי לא כולם אוהבים אותם בפנים...



וזו הגירסא מלפני כמה ימים



עם אפונה ירוקה ופטריות

יום שני, 25 במאי 2015

סלט טונה- ביצים מהיר

טוב, זו לא באמת ארוחה.
אני יודעת.
ובעצם למה לא?
הסלט הזה הוא בהחלט משהו שיכול להיות בסיס לארוחה, או אפילו ארוחה מהירה וקלילה.
מי שרוצה יכול לאכול עם לחם, ואפשר גם בלי... פשוט עם ירקות, או כחלק מהרבה סלטים בארוחה

חומרים

5 ביצים קשות
חבילת טונה במים (מסוננת)
2 כפות מיונז (אפשר בייתי)
מלח, פלפל

אופן ההכנה

במזלג מועכים את הביצים הקשות עד שהן מפוררות היטב.
מוסיפים את המיונז והתבלינים ומערבבים.
[בשלב הזה מי שלא אוהבת טונה- כמוני- יכול לשים לו מנה בצד, או לנשנש כפי שזה]
מוסיפים את הטונה, מערבבים היטב ו voila זה הכל!

אפשר להכין מראש ולשמור במקרר, ואפשר פשוט להכין על המקום ולאכול.
כמובן שאפשר לשדרג עם הוספת ירקות, חמוצים למיניהם ועוד ועוד כיד הדמיון (עד לדרגת הניסואז ועוד).
מהיר, טעים ומשביע


יום שישי, 22 במאי 2015

אם יש לנו בית, צריך שיהיה בו אוכל של בית

לא ככה?
שכרנו בית לכמה שבועות בקופנגן, תאילנד.
המטבח מאובזר ומזמין לבשל.
פייר, התגעגעתי... על אף שאני קרועה על האוכל התאילנדי, כך שזה באמת פיתוי גדול לא לבשל ולאכול כל יום בחוץ.
מצד שני, זה גם פחות כלכלי ובכ"ז אנחנו בטיול ארוך טווח, כך שהשיקול הכלכלי משמעותי פה



הפשרה היא משהו באמצע.
גם וגם



גם נבשל וגם נאכל בחוץ. זה פשוט ישתנה מיום ליום. תלוי כמה כוח ואנרגיה תהיה לנו- לקניות, לבישול, או ליציאה החוצה לקנות אוכל



בינתיים חייבת לעצמי ולילדים להכין קצת אוכל של בית: קציצות ברוטב עגבניות ובולונז. עם אורז או פסטה, כל אחד יבחר את מה שמתאים לו.
הכי בייתי שיש מבחינתנו


בהתחלה לא היה לי שמן בכלל, אז רק אידיתי בצל, שום וכרובית במשך כעשר דקות עד שהתרככו
הוספתי שורש כורכום טרי קצוץ גם

הוספתי חצי קופסא גדולה של רסק עגבניות, מלח ו-3 גרגירי פלפל שחור שלמים (אין לי טחון)
ונתתי להכל להתבשל היטב היטב במשך עוד 10-15 דקות בערך

בינתיים קצצתי ירוקים: מנטה, כוסברה, בזיליקום מקומי (טעם קצת שונה)
וגם שום, כורכום, מלח

ערבבתי 1/2 ק"ג בשר עוף טחון עם 1/2 ק"ג בשר בקר טחון ואת כל הירוקים והתבלינים
קצקצתי לקציצות וזרקתי לרוטב המבעבע
שם הן התבשלו להן במשך כ-20 דקות

אחד האתגרים שאני מתמודדת איתם פה הוא שיש רק להבת גז אחת וסיר קטן ומחבת בינונית
אז משאר התערובת הכנתי קציצות בתנור (10 דקות מקסימום)
מתוך מחשבה שמי שירצה יאכל כך ובעיקר כדי שיהיה למחר גם
מי יודע כבר מה אכין איתן
היה גם אורז
(פעם ראשונה שלי עם רייס קוקר)


יצא שקצצתי את הקציצות ההן, מהתנור, לתוך רוטב בולונז ביום המחרת
ביחד עם רוטב פשוט מבצל, שום ועגבניות (והחצי השני של הרסק) עם תבלינים
חלק אכלו, כאמור, עם פסטה וחלק עם אורז, או בלי כלום

ארוחת בוקר רגילה למדיי, על המרפסת
ביצים, סלט, חמאה, גבינה, לחם (למי שאוכל) וטונה (במים, אם שאלתם)

אני יודעת שאנחנו שנייה לפני חג שבועות וזה לא פוסט "שבועותי" שכזה
אז מה?
תהנו לכם מהבית, מהביחד, מהמשפחה

יום שישי, 27 במרץ 2015

מכינים מומו בכפר נפאלי

הבלוג הזה מקבל מדיי פעם את הזכות לעוד פוסט.
בכל פעם ממקום אחר בעולם, לפי מפת הטיולים שלנו.
הפסקתי כבר להתנצל, כי היי, אנחנו בטיול ולא בקצב "ישראל".
אז מדיי פעם, כשזה מתאים, מעלה לפה פוסטים מעניינים.

השבוע הכנו מומו בבית המשפחה הנפאלית אצלה אנחנו מתארחים בעמק קטמנדו.
מומו הם מעין כיסונים טיבטיים במקור.
ממלאים אותם בתערובת ירקות ותבלינים, או בבשר או עוף.
אנחנו מתארחים אצל משפחה הינדית שלא אוכלת בשר באופן קבוע, רק בחגים וארועים מיוחדים, וגם אז הם מוגבלים רק לעוף וכבש ולא מעבר לזה (בגלל הקאסטה שלהם).
זה קצת דומה לדים סאם.

מכינים אותם באידוי, אפשר גם לטגן.
אנחנו הכנו מומו מאודים



חותכת כרוב לתערובת הירקות

גם בצל


יש גם גזר ושעועית ירוקה קצוצים בפנים
וגם תערובת תבלינים (מסאלה) ועוד תוספת של פלפל שחור, כמון ומלח ושמן

מינוקה מערבבת היטב היטב בידיים

את הבצק באבו הכין קודם לכן מקמח ומים, לפי העין ככה
עד שהכל נספג ונהיה בצק טוב
ואז לשים אותו הרבה זמן בידים, הרבה זמן
מינוקה לא הייתה מסופקת ועוד לשה הרבה אחריו
אח"כ קרצה עיגולים מהבצק

כל עיגול מקבל טיפול במערוך והופך לעיגול שטוח למילוי

באבו מדגים לאומני איך מכינים את המומו
הוא אלוף בזה!
עובד מהיר ועם תוצאות מהממות



אומני מכינה
כל אחד יוצא לה טוב יותר מהאחרים
מסקנה: הכל עניין של אימון

בינתיים באבו עובר להכין את הרוטב
בצל ועגבניות ומשהו קצת חריף

עכשיו אומני מלמדת את רפאל

וגם הוא מכין כמה

יפייפה


עובדים בחברותא במטבח

הקטנים מגלגלים עיגולים


איילה מתחברת לבנות

לאט לאט הכל יתמלא, מבטיחה

רואים?
 עכשיו המגשים המחוררים האלה, עם המומו, עולים על סיר עם מים רותחים ומתבשלים באידוי.
למינוקה יש שיטה של החלפת המגשים כל 10 דקות בערך, כדי שכולם יקבלו יחס שווה בפני האדים
מומו מסודרים בצלחת, עם רוטב עגבניות חרפרף

יום ראשון, 8 בפברואר 2015

פנקייקים לארוחת בוהוריים


משפחת עיני השאירה לנו קצת קמח אורז, סוכר ומבחנות וניל קטנות אז היינו חייבים להכין פנקייקים

חומרים

3 בננות בשלות
3 ביצים
כף חמאה (בבית הייתי משתמשת בשמן קוקוס)
2 קלמנטינות (יש המשתמשים בחלב כזה או אחר. לא היה לנו וכן היו קלמנטינות)
בערך כוס קמח אורז (בבית הייתי מכינה עם קמח שקדים,פה אין. מניחה שגם קמח טפיוקה יעשה את העבודה)
2-3 כפות סוכר (אפשר להחליף בממתיק אחר)
וניל (פה מגיע כאבקה, בבית משתמשת בנוזל), קנמון

אופן ההכנה

מערבבים את היבשים: קמח, אורז, וניל, קנמון.
מועכים את הבננות, מוסיפים ביצים ומיץ ומערבבים.
מערבבים הכל ביחד לתערובת אחידה.

מחממים מחבת משמנים במעט חמאה (שוב, בבית ודאי הייתי בוחרת בשמן קוקוס למטרה זו) ויוצקים כפות מהתערובת למחבת. מטגנים 1-2 דקות מכל צד, עד שהפנקייקים מזהיבים ומוכנים.
חוזרים על הפעולה עד שכל התערובת נגמרת












אפשר לאכול עם דבש, סילאן, מייפל, יוגורט ועוד
לחלקנו היה ממש טעים ככה, בלי כלום