"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

תמונות מהארוחות שלכם!



אני נשאלת כמעט בכל יום שאלות על אוכל ומתכונים ע"י קוראים של הבלוג וחברים בקבוצת הפייסבוק שלי.
חלק מכם מגדילים לעשות ומשתפים אותי במתכונים ובתמונות ממה שיצא לכם.
איזה כיף לי!

וכדי שלא רק אני אהנה לי, אני שמחה לשתף את מה שמגיע אליי. כדי שעוד אנשים יקבלו השראה!
הכי כיף לי כשאני פוגשת אנשים מוכרים ושאינם מוכרים לי והם משתפים אותי בכך שהם קוראים את הבלוג, מיישמים, מאלתרים ובעיקר אוכלים כמה שיותר אוכל אמיתי!!!

ביום בו פרסמתי את התמונה הזו בפייסבוק שגית התקשרה לשאול כמה שאלות הבהרה מהדרך הבייתה ואחרי שעה בערך קבלתי את התמונה הזו


בטטה סלק ותפו"א
מתובלים בשמן קוקוס ותבלינים כמו כורכום מלח פלפל שחור ופפריקה

ורד שלחה לי תמונות של מאכלים שהכינה לכל המשפחה

טחון אנטריקוט מחכה להכנס לקציצות

קציצות אנטריקוט ממרק ופירה כתום

כרוב ובצל בווק ושעועית חלוטה ומוקפצת
בסגנון הודי

שירי לקחה ברצינות את עניין המוחמצים למיניהם




וביום בו לא הייתי בבית שמחתי לקבל מבעלי תמונה של ארוחת הצהריים שהכין לילדים

נתחי עוף מוקפצים, אורז צהוב ואפונה


יש לכם תמונות שתרצו לשתף איתנו?
מוזמנים לשלוח לי במייל ואשמח לשתף עוד תמונות של ארוחות שהכנתם בהשראת הבלוג שלי

יום ראשון, 11 בספטמבר 2016

הרצאה על תזונה פליאוליתית בבנימינה בשבת בבוקר

גיסתי וחברותיה הזמינו אותי לשוחח איתן על תזונה פליאוליתית בחיי היומיום. ולכן בבוקר יום שבת הקרוב 17.9 נתכנס בשעה 10:00 בבנימינה לשיחה בנושא תזונה פליאוליתית.

מה זה הדבר הזה?
למה כולם מדברים על זה פתאום?
זה בריא?
מישהו המציא את זה?
זה יעזור לי לרזות/ להרגיש טוב יותר/ להחלים? (מיחקו את המיותר)
זה לא יפריע לי לעשות ספורט?

מוזמנים להצטרף אלינו בשמחה, מצויידים בשאלות, תהיות ולבטים.
עלות המפגש 50 ש"ח ואפשר לבוא עם חברים ובני משפחה בשמחה.
הכתובת היא: גן קרמבו- רחוב היסמין 9, בנימינה
ומי שחובב ארועי פייסבוק יש לנו גם כזה




יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

איך הבישול הפך אותנו לאנושיים

ד"ר ריצ'ארד ווראנגהם הוא פרופסור בריטי לפרימטולוגיה המלמד באוניברסיטת האווארד.
בהרצאה המרתקת הזו הוא מסביר את הנקודות העיקריות המוצגות בספרו Catching Fire- How Cooking Made Us Human על התפקיד שגילם בישול בהתפתחות האנושית





סיכמתי עבור מי שרוצה כמה נקודות חשובות בעיניי שעלו בהרצאה הזו:

הוא מדבר על כך שבישול האוכל אפשר לנו לקבל כמויות גדולות יותר הן של קלוריות זמינות והן של רכיבים תזונתיים חיוניים בצורה זמינה ביותר במהלך ההתפתחות האנושית.
הוא מסביר מדוע אוכל נא עשוי להיות בעל ערך, ואנשים אכן יכולים לרדת במשקל בעזרת אכילת מזון נא, אולם גופנו מתקשה להפיק ממנו את כל רכיבי המזון החיוניים לפעילותו. אחת הדוגמאות הבולטות היא בתחום הפריון- הוא מדגים איך מי שניזונה מאוכל נא לעומת מי שאוכלת גם אוכל מבושל תצליח להכנס להריון כמה חודשים מאוחר יותר ויש נשים אצלן תהיה הפסקה או דחייה משמעותית של יכולת הפריון.
זה מאד משמעותי להתפתחות המין האנושי, נכון? מעבר לסיפור הפרטי של כל אישה או זוג שלא מצליחים להכנס להריון.

לבישול המזון הייתה כפי הנראה משמעות גם על עיצוב הגוף שלנו, החל מגודל וסוג השיניים שלנו, אורך המעי שלנו (שהיה כפי הנראה ארוך יותר בעבר הרחוק, אולם התקצר בגלל ההסתגלות שלנו לאוכל מבושל) וגם ההשפעה על רוחב האגן האנושי שהשפיעה על עיתוב הגוף כולו. אולם כפי הנראה ההשפעה המשמעותית ביותר היא ההגדלה המשמעותית בנפח המוח. זו איפשרה לנו להגיע עד הלום.
אין ספק שעיבוד המזון עשוי לגרום לנו להשמין יותר, במיוחד כשמסתכלים על הנושא מהפריזמה של עיבוד המזון המודרני שבהחלט תורם לאכילת יתר בהרבה רמות. זה בהחלט תהליך שהתחיל עם היכולת לבשל את המזון, אולם מן הסתם התפתח הרבה מעבר לרק בישולים מעל המדורה
ומה לגבי ההשפעות על תהליכי החיברות והתקשורת של בני האדם? אנשים התאספו סביב האש כדי להישמר מפני הטורפים מסביב וזה חייב את אבותינו לפתח כישורי תקשורת מתקדמים יותר ביניהם, להציב גבולות בעזרת חוזים כמו נישואין למשל או הסכמים בנוגע לטריטוריות ורכוש.

הזמן שהתפנה לבני האדם המתפתחים שלא היו צריכים לבלות כבר חלק ניכר מהיום בלעיסת המזון ויכלו להשיג את כל מה שנחוץ לגופם בסה"כ של כשעה ביום הופנה יותר לפרוייקטים כמו יציאה למסעות צייד, מה שהגדיל את טווח המזון שנאכל והפך את בני האדם לפוריים יותר, בעלי משפחות גדולות יותר, איפשר גמילה מוקדמת יותר מהנקה בלעדית ויצר צורך בטריטוריות מוגדרות לכל משפחה => שבט => כפר וכן הלאה. נוצר גם צורך להתמקצע במקצועות שונים מהכנת כלים, לבישול, לטיפול בילדים וכן הלאה.

כששאלו אותו לגבי כמות הויטמינים שהולכת ופוחתת כאשר מבשלים מזון, העלה ד"ר ווראנגהם נקודה מעניינת. ואמר שהסיבה לכך שהוא התמקד במחקריו לאורך השנים בכמות הקלוריות שהצלחנו או לא הצלחנו לקבל מהתזונה שלנו לאורך ההסטוריה היא שזה אחד הדברים הכי משמעותיים עבור בני האדם המתפתחים. האם היה לנו מספיק אוכל או לא?
בני אדם אכלו מגוון גדול ביותר של מזונות ולכן לא היו צריכים לדאוג לגבי רכיב תזונתי כזה או אחר באופן מבודד.
בעיות מחסור הרכיבים התזונתיים- ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וכו'- החלו כאשר עברנו להיות חקלאים. כאלה הניזונים על מגוון מצומצם ביותר של מזונות כמו: קסבה, אורז, חיטה וכיוצ'.

ישנן עוד לא מעט הרצאות שלו ברשת, והרבה מאמרים וכמובן הספרים שלו- עבור מי שמעוניין להמשיך ולחקור את הנושא הזה.
ממליצה גם על הראיון הזה.

ישנה גם עבודתו של מייקל פולאן עיתונאי אמריקאי המעמיק לחקור את נושא התפתחות המזון בהסטוריה האנושית מזוויות שונות. עוסק הרבה בתהליכי עיבוד המזון ואיך הפכנו לשמנים וחולים יותר בעידן המודרני.
ממליצה בחום על הספרים שלו, כשהאחרון שבהם (2013) Cooked
cooked-cover

עוסק ספציפית בנושא בישול המזון והמשמעויות שלו.
הספר עובד לסדרת טלוויזיה מעניינת


הרבה חומר למחשבה, נכון? שנת לימודים חדשה מהנה לכולנו!

יום ראשון, 28 באוגוסט 2016

אומגה 3

כל מי שמכיר אותי מקצועית ואישית יודע שאני לא בעד הרבה תוספי מזון באופן גורף. אולם ישנם כמה שלצערי אין לנו ממש אפשרות לוותר עליהם. פשוט כי אין לנו מספיק מקורות טובים מהמזון.

שאלה שעלתה בקבוצה מקצועית של תחום ההנקה בנושא אומגה 3 בהנקה "הכריחה" אותי לכתוב תשובה (תודה בנות!).
אז הרגשתי שנכון יהיה לשתף גם את קוראי הבלוג במה שכתבתי. אם כבר ישבתי וניסחתי...








אומגה 3 היא חומצת שומן חיונית שהגוף אינו יודע לייצר וזקוק לה ממקור חיצוני (מזון, תוספים).
היא חשובה למבנה של כל תא ותא בגוף, אולם חשיבותה העיקרית היא למערכת העצבים ולמוח שלנו.יש שלל עדויות מחקריות ואנקדוטליות לחשיבות האומגה 3 לבריאותנו בשלל
יש לא מעט בעיות עם הזמינות של אומגה 3 במקורות המזון שלנו. בעיקר בגלל תהליכי תיעוש המזון, האכלת בעלי חיים בתערובות ואורח החיים המודרני. שהמקור הטוב ביותר הוא מדגי ים המגיעים ממים קרים ועמוקים ולא מבריכות.
זה נכון שמעשירים תזונה של דגים כיום (כמו גם של תרנגולות אגב. ראו, ביצי אומגה או עוף שמועשר בתערובות המכילות פשתן וכו') אולם עדיין אין תחליף לדג המייצר אומגה 3 בעצמו ואנחנו אוכלים ממנו או מקבלים זאת מקפסולות שהופקו מדגים כאלה.

למה קפסולות? 


כי יש לא מעט אנשים שדגים אינם חלק מהתפריט הקבוע שלהם, משלל סיבות (טעם, העדפה, זמינות, עלויות , רגישויות ועוד) וגם... גם הדגים שהם כביכול ה"נכונים" כמו סלמון למשל אינם באמת מגיעים ממקור טבעי בימינו. אין בישראל, ככל הידוע לי, סלמון אמיתי ממקור טבעי. מה שנקרא wild salmon. אלא רק כאלה שגודלו בבריכות בתוך הים וקיבלו הזרקות של צבע וכל מיני. אלה מן הסתם יכילו פחות אומגה 3




למה מדגים ולא צמחי?


בטבע יש גם אומגה 3, למשל בפשתן, צ'יה, עלים ירוקים כמו ריג'לה ומורינגה (כן, כן, יקירתנו...), חלק מהאגוזים.
אבל... וזה אבל גדול! האומגה 3 מהמקור הצמחי אינה מגיעה בצורה הסופית שלה. כלומר היא אינה מכונה לשימוש מיידי בגוף.
הגוף צריך להפוך את החומר שהוא מקבל לצורה פעילה, בה הוא יוכל להשתמש. תהליך זה כרוך בשימוש באנזימים מסויימים ולאנשים רבים יש מחסור באותם האנזימים או ברכיבי המזון החיוניים לפעילותם (מיני ויטמינים ומינרלים).
כך שזה יכול להיות בעייתי ולא יעיל כלל להסתמך רק על מקור צמחי. 
מה גם שעל מנת להגיע למינון שהגוף באמת צריך יש צורך באכילת כמויות גדולות ולא הגיוניות של המזונות הללו.

ומה קורה עם אומגה 6?


אהההה, זו עוד חומצת שומן חיונית. ממנה דווקא יש לנו יותר מדיי, בעידן שלנו. כי מקורה הוא דגנים, זרעים ואגוזים. מאלה אנחנו אוכלים בשפע. אפילו הרבה יותר מדיי... כל הקמחים, המזונות המעובדים, שמני הזרעים (סויה, קנולה, חריע, שומשום, חמניות, מרגרינה, שומנים מוקשים או חצי מוקשים וכו'), מאפים, חטיפים ועוד ועוד...
היחס הנכון בין 2 חומצות השומן האלה צריך להיות 1:2 או 2:3 לטובת אומגה 6, אולם בפועל יכול להגיע גם עד ל 1:10 או 1:20 ויש אומרים שבחלק מהמקומות גם 1:40.
בעייתי.
למה? כי אומגה 6 מעודדת תהליכים דלקתיים, ניווניים, אוטואימוניים, אלרגניים, סרטניים ואילו אומגה 3 עושה בדיוק את ההיפך... ולכן אנחנו רוצים להגביר את מינון האומגה 3 בגוף שלנו ולהפחית את מינון האומגה 6.
אפשר לעשות את זה במקביל ע"י איזון התפריט ונטילה של קפסולות של אומגה 3.


ומה לגבי מתכות רעילות, כספית?

זו שאלה שעולה המוווון אולם חשוב להבין שבדגים יש גם סלניום שהוא מינרל הקושר אליו מתכות רעילות ומנטרל אותן. אפשר ליתר בטחון להוסיף גם 1-2 אגוזי ברזיל ליום, העשירים בסלניום.
עקב כך זה עשוי להיות מסוכן יותר לא לאכול
 דגים. כלומר שלא יהיו לנו מקורות טובים לאומגה 3, מאשר יהיו לנו מתכות בגוף (שיכולות להיות מנוטרלות בעזרת הסלניום).

התוספים הטובים עוברים סינון של מתכות רעילות, כך שבאופן פרדוקסלי "בריא" יותר לצרוך קפסולות איכותיות על פני דגים בימינו. מבאס, אולם זו האמת...

ממליצה לקרוא מידע נוסף בנושא פה פה ופה.


כל תוסף אומגה 3 מתאים?
חשוב שניקח תוספים איכותיים. לצערי לא כל מוצר הוא כזה בארץ...
על אף שישנם מבצעים ומוצרים בדרגות מחירים שונות, מרבית המוצרים של אומגה 3 לא נשמרים בקירור ואילו חומצת השומן אומגה 3 היא רגישה מאד לתהליכי חימצון. כך שאם התוסף חשוף לשמש ישירה, לחום וכו' התכונות של האומגה 3 לא נשמרות והחומר בקפסולה עשוי להיות לא אפקטיבי (חבל על הכסף, האנרגיה וה"אשלייה" שאנחנו לוקחים משהו שתורם לנו באיזושהי דרך) ואפילו מזיק (מחומצן, מעודד תהליכי חימצון אחרים בגוף שעשויים להוביל למחלות למיניהן).אין לנו ממש מידע על כמה זמן בילו תוספי אומגה 3 המצויים על מדפי החנויות על המדף, במחסנים, בדרך... זה עשוי להיות משמעותי ביותר! 
מאחר ואני מאמינה מאד שאיכות החומר בתוך הקפסולה חשובה ביותר ואפילו קריטית, בחרתי לעבוד, מזה שנים רבות כבר, עם החברה הכי איכותית שאני מכירה בארץ- חברת "אומגה 3 גליל". שם מקפידים ביותר שהקפסולות יהיו בקירור לכל אורך הדרך. מההפקה ועד לשינוע לארץ, למקררי האיחסון של החברה ועד למשלוח לקוח בבית. 

מאז שעברנו דרומה יש אצלי את נקודת המכירה הכי דרומית של החברה, באזור מדרשת בן גוריון, רמת הנגב, מצפה רמון, ירוחם ועד באר שבע. 

למי זה חשוב?


חומצת השומן הזו חיונית בכל גיל ושלב בחיים, כאשר ישנן תקופות חשובות קצת יותר מאחרות, כאשר לגוף ישנה דרישה מוגברת לחומצות שומן אלו כמו: בעת ההכנה לכניסה להריון, בהריון, בהנקה, בגיל ההתבגרות וגם במצבים גופניים ורפואיים שונים, כמו: מחלות דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, אלרגיות, חוסר איזון הורמונלי, קשיים בכניסה להריון, מחלות נוירולוגיות, סרטן ועוד.

<==>
<==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==>

מוזמנים להיות בקשר



יום רביעי, 17 באוגוסט 2016

שניצל אפוי- או- שניצל לעצלנים

אני הכי אוהבת מתכונים לעצלנים, כי על אף שאני מבשלת המון, כל יום, באמת לא מעט- עדיין, אני מעדיפה להכין דברים ממש פשוטים ולא כאלה שלוקח הרבה זמן להכין אותם.

וילדים אוהבים עוף, אני פחות וחושבת שתנאי החיים של תרנגולות בארץ הם מאד בעייתיים. לכן מעדיפה לקנות מעט עוף, ואם כבר אז ללא אנטיביוטיקה או אורגני (וזה יקר!). וממילא בעוף יש יותר מדיי אומגה 6 ופחות מדיי רכיבים תזונתיים. אז זה באמת משהו של מדיי פעם ולא יומיומי וקבוע.

וילדים אוהבים שניצלים. זו מעין אקסיומה כזו, אני יודעת. 
ואני מהאמהות שלא אוהבות לעמוד ולטגן שניצלים, למרות שמדיי פעם אעשה את זה (במיוחד אחרי שהכירו לי את הטייגר נאטס, אם כי על זה בפעם אחרת...).

לכן הפתרון של שניצל אפוי בתנור הוא נפלא בעיניי.
הרבה פחות עבודה.
ואם מכינים בגירסא לסופר עצלנים כפי שאני מכינה, זה הכי כיף!

חומרים

כך וכך חזות עוף חתוכים לשניצלים (כלומר, ללא עצמות, חתוכים דק, דפוקים, או מה שנכון לכם)
1-2 ביצים, לפי כמות העוף
1-2 כפות שמן קוקוס (כן, כן- מקדימה את השואלים- אפשר גם שמן זית) (כנ"ל)
תבלינים אהובים, אני משתמשת ב: מלח, אבקת שום, רוטב סויה ללא חיטה/קוקונאט אמינו'ס, פפריקה מעושנת, פלפל גרוס

אופן ההכנה

מחממים נור ל-180 מעלות.
מניחים את השניצלים בתבנית ייעודית
שוברים את הביצים, מוסיפים את שמן הקוקוס והתבלינים.
מערבבים היטב כדי שהביצים והכל יתערבבו היטב ויגיעו לכל חלקי העוף



מכניסים לתנור ואופים 15-20 דקות, או עד שהשניצלים מוכנים


בתאבון!




יום שני, 15 באוגוסט 2016

תבשיל מהיר של דלעת בחלב קוקוס

חזרנו משבוע וחצי בצפון, הבית היה ריק בלשון המעטה וכולם כמובן התחילו לפתח רעב (איך לא?).
אז הכנתי את הארוחה הכי מהירה שיכולתי

אורז, תבשיל דלעת בחלב קוקוס, שקשוקה ואדממה לבקשת no.2
תבשיל הדלעת ממש פשוט וברור שילך עם סוגי דלעת שונים ושאר ירקות

חומרים

1-2 כפות שמן קוקוס
2 בצלים
פיסת דלעת גדולה
שיניים מראש שום שלם
תבלינים אהובים: מלח, פלפל, קארי, תערובת תבלינים ועוד ועוד
פחית של חלב קוקוס אמיתי ללא חומרים משמרים (אפשר גם להכין לבד)

אופן ההכנה

קוצצים את הבצלים. מחממים שמן קוקוס בסיר רחב ומטגנים עד להזהבה פלוס.
חותכים את הדלעת לחתיכות בינוניות וכשהבצל מוכן לטעמכם מוסיפים את קוביות הדלעת פנימה ומערבבים היטב.
ממשיכים לערבב למשך כמה דקות, מוסיפים את התבלינים תוך כדי וממשיכים בערבוב.
מבחינתי אפשר לערבב כך, ללא נוזלים, במשך כ-10 דקות, אולם אם יש לכם פחות זמן, או שזה לא נוח לכם, אפשר לוותר מוקדם יותר. הערבוב מרכך היטב את הדלעת לטעמי, אולם בהחלט אינו חובה.

קוצצים את השום ומוסיפים אותו לעוד ערבוב קל לפני שמוסיפים את חלב הקוקוס.
מביאים את התבשיל לרתיחה ביחד עם חלב הקוקוס, מנמיכים את האש ומבשלים עם מכסה עד שהדלעת מתרככת ממש, כ-10 דקות.
טועמים ומתקנים תיבול. אפשר גם להוסיף בשלב הסופי עלים ירוקים קצוצים (אני בחרתי שלא), כמו: בזיליקום, כוסברה ומה שאוהבים.
ו...זהו!

בתאבון!

יום שלישי, 26 ביולי 2016

בואו נדבר על פחמימות

בפוסט על האורז התייחסתי לנושא הפחמימות הבטוחות. 
ישנם אנשים (ואולי בעיקר נשים) שנושא זה חשוב להם יותר מלאחרים.
ועל אף שאינני תומכת בספירות, חישובים ושקילות באופן קבוע לאורך היום אני לא יכולה להתעלם מהמציאות בה אנחנו חיים, בה הרגילו אותנו לכמת דברים. מליוני אנשים עוקבים אחרי דיאטות כאלה או אחרות- סופרים נקודות, קלוריות, ערכי סוכר ואינדקס גליקמי.
זה מן הסתם בא על חשבון הקשבה פנימית לתחושות הבסיסיות שלנו, של רעב ושובע. של עייפות, של מתח ועצבנות. של צלילות מחשבה ועוד. אלה הן תחושות חזקות וחשובות ביותר!
הן יוכלו להראות לנו את הדרך להחלמה, לשינוי תזונתי משמעותי.
אם רק נשכיל לפתח קשב למה שהגוף שלנו מספר לנו אולי נצליח לבחור בצורה טובה יותר את מיני המזונות הנכונים לנו, את הכמויות שטוב לנו לאכול לאורך היום ואלה העשויות להשתנות לאורך החודש (שוב, בדגש על נשים, אם כי לא רק...)




מאחר ואני מוצאת את עצמי מפרטת את הנושא הזה עבור מטופליי חשבתי שנכון יהיה להניח את המידע הזה גם כאן




בתזונה הפליאוליתית אנחנו רוצים לשאוף להפחתת כמות הפחמימות שאנחנו אוכלים ביום. שהשובע יגיע משומנים ומחלבונים וגם מפחמימות, אולם לא בעיקר מפחמימות.
לאנשים שונים יש מספרים שונים בראש בנושא הזה. ובעוד ישנם אלה המדברים על 100 או 150 גרם פחמימות ביום, או על סביבות ה-50 בתזונה הקטוגנית יהיו כאלה שאולי יזדקקו לפחות או ליותר מאלה.
ושוב, הקשב לגוף לאורך תקופת מה יוכל לעזור לנו למצוא את הדרך הנכונה.

ככלל, נרצה שמקור הפחמימות יהיה ממזונות אמיתיים, טבעיים, הקרובים ככל הניתן למקורם. שלא עברו עיבודים למיניהם (מלבד אולי קיצורי דרך כמו הקפאת ירקות ופירות וכד').
נתמקד בפירות ובירקות כמקור עיקרי לפחמימות וחלק מהאנשים יבחרו גם לשלב מעט אורז, או מוצרי חלב שמנים שמראש הם דלים בפחמימות




גם עבור אלו שאוכלים בגישות שונות לחלוטין המידע הזה עשוי להיות רלוונטי. כולם ירוויחו מצמצום הדגנים והקטניות עתירי הסיבים הקשים לעיכול והחומרים מעכבי הספיגה שבהם. ויש עוד מה לעשות, כמו  לבחור בדגנים המתאימים ביותר, אלה ללא הגלוטן, או לדאוג להשרייה ולהנבטה של כל אלה כדי לנטרל את אותם מעכבי ספיגה בעייתיים



באופן אישי אני ממש לא סופרת כלום ולא מעודדת את מטופליי לעשות זאת.
אולם עבור אותם אנשים שכן מעוניינים לקבל כיוון ובשביל הפרופורציה, הנה מידע לגבי תכולת פחמימות בטוחות במזון, בגרמים. אפשר גם להיעזר באתר הזה או דומיו כדי להבין כמה פחמימות יש בכל מזון, בשלב הראשוני:


בננה בינונית- 27 
אפרסק בינוני- 15
תמר מג'הול- 18 
פלח אבטיח- 22
בטטה גדולה אפויה- 37
תפוח אדמה גדול אפוי- 63
100 גרם סלק (2 בינוניים) מבושל- 10
גזר גדול טרי- 7
גזר בינוני מבושל- 3.8
3 כפות אורז לבן מבושל- 8
כוס אפונה ירוקה מבושלת- 24