"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום רביעי, 14 בנובמבר 2018

אלו גובי- תבשיל תפוחי אדמה וכרובית בסגנון הודי

אלו גובי הוא אחד התבשילים המוכרים ביותר במטבח ההודי.
בהינדי: אלו- תפוח אדמה, גובי- כרובית

הוא פשוט, טעים ובסיסי ביותר.
פתאום התחשק לי הטעם הזה, אז הכנתי לנו

חומרים

שמן קוקוס
בצל בינוני- גדול
פיסת ג'ינג'ר נאה
4-5 שיני שום (או יותר)

עגבניות מרוסקות (ללא תוספות, סוכר ומשמרים למיניהם)- או- עגבניות טריות אם רוצים
4-5 תפוחי אדמה
כרובית בינונית
תבלינים: זרעי חרדל, זרעי כוסברה, מלח, פלפל, אבקת קארי, הל טחון, קנמון טחון, ציפורן טחונה (אפשר גאראם מסאלה במקום או בתוספת), פלפל חריף לפי הטעם ומידת החריפות הרצויה
עלי כוסברה- אופציונלי

אופן ההכנה

קוצצים את הבצל, מגרדים את הגי'נג'ר או חותכים קטן קטן, קוצצים את השום קטן.
מחממים שמן קוקוס בסיר רחב וזורקים פנימה את זרעי החרדל והכוסברה עד שאלה מתפצפצים ו"נפתחים". מוסיפים את הבצל לערבוב ואז את הג'ינג'ר ואת השום וערבוב.
אחרי כמה דקות מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מלח ומים לפי מידת הסמיכות בה מעוניינים בתבשיל (ממליצה לא דליל מדיי. ואם במקרה הוספתם יותר מדיי מים, אפשר להשאיר על אש גבוהה לאידוי)




מבשלים עד לרתיחה, מוסיפים את שלל התבלינים ומקטינים את האש.
בינתיים חותכים את תפוחי האדמה והכרובית לחתיכות לא גדולות מאד ומוסיפים לסיר אחרי לפחות 10 דקות בהן הרוטב התבשל על אש קטנה.
טועמים את התיבול ואם יש צורך מוסיפים עוד תבלינים.
מביאים שוב לרתיחה ומקטינים את האש לאחר מכן.
מבשלים עד שהירקות רכים ומבושלים, מתקנים שוב טעמים לפי הצורך


כדאי להוסיף כוסברה קצוצה בסוף

כמובן שאלו גובי ממש טעים לאכול עם אורז ואפשר להוסיף יוגורט/ שמנת חמוצה ליד/ מעל. 
אפשר גם כמובן לאכול ללא האורז (למי שיש תסביך אורז/ תפו"א כמוני. עוד הרבה לפני הפליאו, אגב... אלה פשוט לא נראים לי כמו דברים שצריכים ללכת ביחד 😂 ורק לפעמים אני מצליחה להתגמש)





יום שני, 12 בנובמבר 2018

ביצת בננה- בננושקה

אני יודעת, השם לא משהו.
אבל ככה אני קוראת למנה הזו ביני לביני, וגם בין בני הבית.
אז זה השם שתפס




היי, יש לכם רעיון לשם אחר? מוזמנים לכתוב לי בתגובות. ממש אשמח למצוא שם אחר.

אבל עיזבו איך קוראים לזה- בואו נבין מה זה בכלל ואיך לא הכרתם את זה קודם (אם אתם חובבי בננות, פנקייקים, מיני דייסות, ביצים).
כבר פרסמתי משהו דומה בעבר, אבל אפילו לי היה קשה למצוא את זה בחיפוש. כי שוב, שם וזה...


זה מה שאני אוהבת לאכול בימים אלה, בהם מזג האוויר מתקרר כבר ופחות מתאים לי משהו קריר. מחפשת את תחושת החמימות מהאוכל, גם בבוקר.

חומרים

1 בננה בשלה
פיסת חמאה כזו וכזו
אבקת קנמון
2 ביצים

תוספות לבחירה: אבוקדו חתוך, פירות קפואים או טריים, חמאת קוקוס, אבקות סופר פוד'ס למיניהן, אגוזים או חמאותיהם ועוד

אופן ההכנה

ממיסים את החמאה במחבת, פורסים את הבננה לעיגולים וזורקים לתוך החמאה.
מערבבים קלילות כדי שהעיגולים יתהפכו גם לצד השני, זה ממש מהיר



מוסיפים קנמון לערבוב (אגב, אפשר להוסיף גם אבקת ג'ינג'ר, אבקת הל, אבקת ציפורן)


בננה, חמאה, קנמון
אתם בטח יכולים לתאר את הריח...

שוברים את הביצים למחבת 
ומערבבים
זה לא נראה משהו, נכון? תודו
או שתודו לי אח"כ 😉
מניחים את תכולת המחבת בקערה אהובה ועכשיו אפשר להתחיל לשחק עם התוספות שאתם מעוניינים בהן, או שזמינים לכם


מעל ביצת הבננה שלי יש- עם כיוון השעון- חתיכות אבוקדו, חמאת אגוז נמר- קקאו- קשיו, אבקת מורינגה, אבקת מאקה, אבקת ג'לטין, אוכמניות קפואות

זו מנה משביעה, מזינה ומספקת כל כך...
תהנו!

יום שני, 5 בנובמבר 2018

פשטידת בטטות ותרד, בלי קמח כמובן

אמא שלי מכינה משהו דומה 
גם אני מכינה כל כמה זמן משהו דומה
אולם כשמטופלת שלחה לי את הסרטון הזה זה היה נראה כ"כ מזמין ושוב עשה לי חשק, כאילו מעולם לא הכנתי את זה
זה תמיד כיף, לקבל השראה למשהו שאני כבר עושה הרבה פעמים- מחדש

חומרים

2 בטטות בינוניות
2 כפות שמן זית
חופן עלי תרד- בין חצי לחבילה שלמה
5-6 ביצים (לא נורא אם חסרה אחת)
חבילת שמנת להקצפה (38% שומן), אפשר קצת פחות גם

3-4 כפות גבינה מגורדת (אני אוהבת את הנועם ללא החומרים המשמרים, אפשר גם מוצרלה או קשקבל)- אופציונלי, לטעמי משדרג
במתכון המקורי יש עגבניות מיובשות, לא היו לי אז הכנסתי במקום חופן עלי בזיליקום קצוצים
מלח, פלפל, אגוז מוסקט, אבקת שום/ שום קצוץ (כמה שאוהבים)
במתכון המקורי יש גם גבינה מלוחה מעל, לא הייתה לי (יצא מצויין גם בלי)

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
המתכון עושה שימוש במיקרוגל לריכוך הבטטות במשך כדקה.
לי אין מיקרוגל, אז בישלתי את הבטטות במים עד לרתיחה ולעוד מספר דקות וקיררתי אותן מעט. 
המשכתי לפרוס אותן לפרוסות דקות יחסית.
את פרוסות הבטטה מניחים בקערה ויוצקים מעל שמן זית, מלח ופלפל לפי הטעם ומערבבים קלות עם הידיים.
אחר כך מניחים את פרוסות הבטטה בתבנית, בתחתית ועל דפנות התבנית ומכניסים לתנור לכ-20 דקות של אפייה.
מוציאים מהתנור ומצננים מעט.

בינתיים
 מערבבים בקערה את הביצים, השמנת, הגבינה המגורדת, הבזיליקום הקצוץ ושאר התבלינים.

בשלב הבא מפזרים עלי תרד קרועים/ חתוכים על הבטטות




יוצקים את תערובת הביצים מעל התרד והבטטות ומכניסים שוב לתנור למשך כ-30 דקות



הריח בבית משגע!
אפשר לאכול את הפשטידה מייד או לתת לה להתקרר מעט
ואפילו בימים שאחרי



אני בטוחה שעגבניות מיובשות וגבינת פטה/ בולגרית ישדרגו עוד יותר.
בפעם הבאה...

אגב, אפשר לנסות גם עם תחתית מדלועים למיניהם, קישואים, סלק- במקום הבטטה

יום שלישי, 2 באוקטובר 2018

ללמד להכין עוף בתנור מרחוק

הפוסט הזה הוא חוב שיש לי לעצמי עוד מהחופש הגדול.
בתנו הבכורה כבר גדולה ולא תמיד מתאים לה להסתובב איתנו בטיולינו השונים ברחבי הארץ.
כך היה גם בסוף החופש הגדול, עת עלינו צפונה לת"א ולאזור מעגן מיכאל לכמה ימים לספוג אווירת חופש, חברים וים כמעט אחרונים לעונה (טוב, לפני החגים).

לה היו תכניות אחרות ובסוף חזרה הבייתה כמה ימים לפנינו וביום שישי בבוקר קבלתי ממנה הודעה:


"אמא יש עוף שלם בפריזר, אני יכולה להפשיר אותו ולבשל אותו היום בערב?"

ואז הבנתי שהיא מתכננת להכין ארוחה, ביחד עם חברות, למרבית בני השכבה שלה (שנשארו בישוב). משהו כמו 20 אנשים

[$%&# WTF??? שיואו, בטח יהיה המון בלאגן בבית, לא מאמינה שהיא הולכת לעשות את זה, מה- היא כבר גדולה ויכולה- למה לא? %$#@& מזל שאני לא בבית, באסה שאני לא בבית כדי לעזור לה, מה יחכה לי כבר כשנחזור הבייתה...]
חלק מהמחשבות שרצו לי מייד למקרא הדברים האלה.
ההודעה הבאה שהתקבלה ממנה הייתה:
"רוצה לשלוח לי מתכון והוראות הכנה?🤪🙂 "

לקחתי כמה נשימות.
הזכרתי לעצמי שזה גם הבית שלה.
שאיזה כיף שזה מה שהיא רוצה להכין, ושהם רוצים לעשות. בגילה, בגילם.
כמה משמח שהיא מבקשת ממני להסביר לה איך להכין אוכל, שהיא מבקשת את עצותיי.
לא מובן מאליו בכלל


זה מה שכתבתי לה:

זה הכי קל בעולם 😀

מדליקה את התנור על 180 מעלות. שיתחמם לפחות 10 דקות לפני הכנסת התבנית.
(אם הסתבכת עם הדלקת התנור, תתקשרי ואסביר לך).

מכינה תבנית אפייה עם נייר אפייה .

מכינה בקערה קטנה תערובת תבלינים שאת אוהבת, למשל: מלח (לא גס, גרוס), פלפל, אבקת שום, פפריקה, קארי (תרחרחי או תטעמי את התבלינים שיש על המדף, שתהיי בטוחה). או אם תרצי בכיוון של עשבי תיבול, אפשר מלח, פלפל שחור, אבקת שום, אורגנו, רוזמרין
נגיד 1/2 כפית או ממש מעט מכל דבר.

מערבבת את התבלינים.

מפזרת עם הידיים על העוף , אחרי שמפשיר. אפשר גם להכניס ממש בחור, מבפנים.

מניחה את העוף במרכז התבנית.
אפשר מסביב לפזר תפוחי אדמה חתוכים ולפזר מעליהם מלח ושמן קוקוס/ זית , או לערבב אותם עם תערובת התבלינים ושמן...
(אין לנו תפוחי אדמה, אם תרצי תצטרכי לקנות).
אפשר כמובן גם ירקות אחרים (יש לנו הרבה בצלים. רק לקלף ולשים אותם שלמים. בטטות יש לנו, אם תרצי. אם כי יודעת שאת פחות אוהבת).

צלמי את השלבים ושלחי לי... 😀
בהצלחה!
🍗🍗🍗🍗🍗🍗🍗

אחרי כמה שעות הגיעו התמונות







וואהו!
כמה גאווה מילאה אותי ברגעים האלה.
הייתה להם חוויה נפלאה- אוכל טעים, הרבה ביחדנ'ס, הרגישו כמו גדולים וגם ניקו וארגנו את הכל בחזרה- פחות או יותר- למקום.
את הודעת התודה המרגשת שקיבלתי ממנה לא אשתף פה.
בואו נאמר שממש ממש התרגשתי ממנה

יום שבת, 29 בספטמבר 2018

קציצות כמו של איילת

השבוע היינו בביקור מולדת באזור פרדס חנה- כרכור לכמה ימים ובדרכי דרומה עצרתי אצל איילת (מ"התבלינים של איילת") כדי לבקר וגם כדי לחדש לי קצת את מלאי התבלינים



כשנכנסתי לאתר כדי לדעת מה ארצה להזמין נתקלתי במתכון שלה ל"קציצות ברוטב רימונים" ותייקתי לי בראש.
אני הרי ממש ממש אוהבת קציצות.

וכמו שזה תמיד קורה עם המתכונים שנתקעים לי בראש, הם הראשונים שמתחשק לי להכין. כך שכשחזרנו הבייתה גיליתי ש"במקרה" היו לי כמה רימונים קצת ישנים יותר מהאחרים. רכז לא היה לי בכלל.
אז הכנתי את הקציצות כך שהן היו יחסית קרובות למקור (באופן מפתיע, כי אני לא ממש אוהבת להיצמד למתכונים בד"כ).

שינויים קלים שבכ"ז עשיתי:
הוספתי ג'ינג'ר מגורד וכורכום מגורד והמון המון שום לרוטב עצמו. וסילאן במקום דבש. והרבה שום לתערובת הקציצות וצנוברים גם.

כשהרוטב היה יחסית מוכן ולפני שהכנסתי פנימה את הקציצות החלטתי לטחון אותו, כדי שיהיה חלק וייראה יותר טוב בעיניים לחלק מבני הבית (מכירים את זה?)



התמונה לקוחה ברשות מפרסום המתכון באתר של איילת



מנה מצויינת לאחת מארוחות החג הקרובות, לארוחת שישי או לסתם יום של חול




יום שישי, 28 בספטמבר 2018

התחלת אכילה לתינוקות

שמתי לב שאני מתקשה לפעמים למצוא את המאמר הותיק שלי על המעבר למוצקים- התחלת אכילה לקטנטנים.
ואם אני מתקשה למצוא אותו ברשת, מה זה אומר עליכם?

אז כדי לרכז את הכל במקום אחד (כי אני מודה, גם אני עושה שימוש באתר ומפנה לפה מטופלים שלי ואת מי שמתייעץ אתי כווווול הזמן) אפרסם את המאמר שלי גם פה.
ואני יודעת שגוגל נחשב כלא מחבב כפילויות, אז אני אסתכן קצת, בסדר?
העיקר להקל עליכם ועליי




שלב המעבר למזון מוצק הוא שלב התפתחותי גדול בחיי התינוק ואולי עוד יותר בחייה של המשפחה. הנה יצעד התינוק את צעדיו הראשונים אל תוך הווי החיים המשפחתיים המשותפים הכוללים ארוחות, מפגשים, פיקניקים, שמחות, חגים ועוד. עד שלאט לאט יוכל להיות חלק פעיל ביותר בארועים אלו ללא מגבלות ואיסורים.
שלב זה מדגיש גם את הזמן שעבר מאז נולד התינוק.
כדאי לתת לשלב חשוב זה תשומת לב מתאימה להבנת צרכיו המשתנים של התינוק, לבחירת המזונות המתאימים לו ולכיבוד רצונותיו והעדפותיו.

באופן קלאסי מתחילים לחשוב על הוספת מוצקים מגיל 6 חודשים פחות או יותר. זהו גיל בו מתחילים התינוקות להתעניין יותר בסובב אותם וב...צלחות של ההורים ובני המשפחה. זה יהיה רק טבעי לספק את הסקרנות שלהם ולתת להם להתחיל לחוות בהדרגתיות את עולם המבוגרים.
בשנים האחרונות השתנו המלצות משרד הבריאות הישראלי לכמה כיוונים ועתה ההמלצה חזרה להיות להתחיל טעימות סביב גיל 6 חודשים, אולם יש המלצות גם להתבונן במצב ואולי להתחיל בין גיל 4-6 חודשים.
השינוי הוא משמעותי ועשוי להיות קריטי לחלק מהתינוקות ולכן חשוב להבין שזה שאפשר להתחיל להציע טעימות בגיל 4 חודשים אינו אומר בהכרח שמוכרחים



ישנם כמה דברים שכדאי להבין- המזון בתחילת הדרך אינו מיועד לספק קלוריות, אלא יותר לחנך את התינוק לחיי משפחה משותפים, לביחד, לעשות דברים עם כולם, להכיר את הטעמים, להתנסות במרקמים, להיפתח יותר לעולם ורק אחרי זמן מסוים (לעתים רב) המזון ייחשב כחלק משמעותי מהתזונה.
הבנה זו יכולה לעזור להורים להבין את ההדרגתיות הנחוצה בתהליך זה. שכן כמו בכל תהליך זה יכול לקחת זמן- זמן ללימוד, זמן להתרגל, זמן להתפתח. אין הכרח במהירות מלבד אותו רצון הורי 'שילדנו יהיה כבר גדול' 'שהוא יאכל הרבה' 'שייגמל מהנקה/ מבקבוק' וכן הלאה.
ניתן להבין פה גם שלכל תינוק יהי טווח הזמנים הנכון לו באופן אישי. כך שאם יש ילד שמראה התעניינות בגיל מוקדם יותר מחברו ואילו אחר יתחיל להתעניין רק מאוחר יותר זה אינו בעייתי כלל.
כשחושבים על לכבד את העדפותיו של התינוק, יש לקחת בחשבון את הזמן הדרוש לו להיות בתהליך. זמן שיכול להיות איטי יותר ממה שאנחנו רגילים (ואנחנו הרי חיים ב fast lane), או מהיר יותר ממה שהיינו רוצים. חשוב מאד ללכת בקצב של הילד ולשים בצד את כל אותן הנשמות הטובות הממהרות לדחוף כפיות גדושות דייסה/ מרק/ עוף/ לחם ועוד לפיהם של ילדינו.
תנו לילד להכתיב את הקצב בו הוא יצעד בתהליך זה!
אני חוזרת ומדגישה את זה, כי זה כ"כ לא ברור מאליו. כי הרבה ההורים ממהרים לוותר על ה"תינוק" ולאמץ את ה"ילד", לעתים במחיר של אי הקשבה לצרכים של התינוק



התייחסתי לגיל הממוצע בו מתחילים לחשוב על התחלת מוצקים, אולם יש גם לשים לב לגורמים וסימנים נוספים, כמו:

  • התפתחות יכולת הבליעה
  • היעלמות האינסטינקט של דחיקת דברים החוצה בעזרת הלשון (הישרדותי)
  • עניין באוכל מעבר למשחק
  • שיניים
  • מספיק רוק בפה כדי לעכל את המזון
  • היכולת לשבת ולהחזיק את הגוף, את הראש והצוואר
  • קשר עין- יד- פה מפותח
  • יכולת להחזיק דברים ביד (כלי אוכל)
  • מצב בריאותי תקין של התינוק (ללא התקררויות, מצב רוח ירוד, פריחות, אלרגיות וכו')
  • הגדלה בדרישת המזון (לבדוק שלא מדובר בקפיצת גדילה / שיניים/ מחלה וכו')

יש לשים לב לתינוק הפרטי ולא לגיל או רק לסימנים



הורים רבים ממהרים להתחיל עם המוצקים בתקווה שאלו יעזרו לתינוק לישון טוב יותר, להירגע יותר וכו'. כדאי לדעת שהצגת מזון מוקדם מדיי עלולה לגרום ל:
  • שובע => פחות יניקה => פחות ייצור חלב אצל האם => מעגל של אי עלייה מספקת במשקל , תסכול רב של האם על כך ש 'אין לה מספיק חלב' => המלצה לתת תמ"ל ותוספות. לעתים כל זה קורה מבלי שהאם רוצה בכלל להפסיק להניק.             
  • גירוי של מערכת העיכול שעלול לגרום לאי סבילות / אלרגיות למזון / קשיי עיכול.       
  • פגיעה בספיגה של מינרלים ושאר רכיבי מזון (אנמיה מברזל נפוצה בארץ בגילאי 6-24 חודשים בגלל: הפסקת הנקה מוקדם מדיי, צריכה גבוהה של חלב פרה, אלרגיות ורגישויות, הפרעות בספיגה, משקל לידה נמוך, קפה / תה שמוציאים ברזל החוצה מהגוף, מחסור במקורות עתירי ברזל בתזונה).
  • יש קשר בין האכלה מוקדמת לבין השמנה בעתיד.
  • התחלה מוקדמת לא תעזור לתינוק לישון טוב יותר, להיות פחות עצבני, להתפתח ולגדול מהר יותר ולא תספק לו תזונה טובה יותר מחלב אם.

ילד שאוכל מספיק עולה ברציפות במשקל/ בגובה. כשמתחילים מוצקים העלייה קצת מואטת ויש לקחת את זה בחשבון ולא להילחץ כשהילדים משנים את הדפוסים שלהם



איך נותנים אוכל?
  • מציעים. לא דוחפים- יש קשר לבעיות אכילה בעתיד, כדאי להימנע מכך. אווירה רגועה, לאט, בלי לחץ, לא חייבים לסיים, לזרום עם הילד, ללא מניפולציות רגשיות ומשחקים למיניהם כדי שיסיים את האוכל
  • להיות פתוחים להתנסויות, בלאגן, לכלוך. המחסומים הם בעיקר אצל ההורים ואלו עלולים להיות מורגשים ע"י התינוקות. תנו להם לבחון את המזון, המרקמים, התחושות והטעמים. תמיד אפשר לנקות אח"כ וזה לא ייקח כל כך הרבה זמן בסה"כ. כמובן שכל אחד והקווים האדומים שלו (חול, בוץ, אבנים, אוכל של חיות וכו')
  • לעודד אותם לאכול לבד, ללא עזרה. להחזיק כוס, כפית, מזון וכו'
  • חתיכות לא גדולות של ירקות, פירות להחזיק ביד
  • מזון מעוך במזלג
  • בבלנדר
  • דייסה
  • ללעוס ולתת לילד מזון קצת לעוס יש לשים לב לנושא העששת. אם יש להורים עששת פעילה בפה, כדאי להימנע ממנהג זה, כדי לא להעביר את חיידקי העעשת בצורה ישירה!
  • כדאי לא להכין במיוחד, אלא לשלב בארוחות המשפחתיות (חינוך להרגלי חיים ואכילה נכונים, שיתוף בחיי המשפחה). טעם טבעי של המזונות, ללא תיבול, המתקה וכו'. אפשר להוציא ממזון המשפחה מעט, לפני שמתבלים
  • לזכור שזו התנסות לפטמיות הטעם ולא משהו שאמור להוות נתח קלורי מהתפריט בהתחלה
  • כדאי לתת מזון מעט מחומם, או בטמפ' החדר, לא קר. כי התינוק מכיר חלב אם (או תמ"ל) בטמפרטורה חמימה
  • לערבב מעט אוכל עם חלב, כי הוא מכיר את הטעם כבר וגם כי הגוף כבר מכיר את זה ויכול לעכל יותר בקלות
  • הם צריכים ללמוד להתנסות בהחזקה- הרמה- בליעה
  • מזונות חדשים כדאי להכניס בתחילת היום ולא בסופו, כדי שאם חלילה תהיה תגובה אלרגית, או עיכולית כלשהי היא לא תהיה בלילה
  • חשוב להתבונן שהם אינם נחנקים ולא להשאירם לבד עם אוכל, עד שאפשר יותר לסמוך עליהם
  • לחשוף לאט לאט למזון מגוון, דבר שיקנה הכרות טובה יותר עם המאכלים השונים, פחות בעיות עם אוכל בעתיד ויותר יסודות מזינים בתזונה  (מזונות שמשלימים אחד את השני, מקורות שונים לאותו הרכיב ועוד)
  • ארוחות תכופות לפי הצרכים האנרגטיים ולא לפי השעון (בדומה להנקה). לתינוקות וילדים יש צרכים אנרגטיים גבוהים בגלל שהם כל הזמן בתנועה ומוציאים הרבה אנרגיה, כך שחשוב להציע להם מזונות כל מספר שעות ולא ללכת לפי הארוחות ה"קלאסיות" של בוקר, צהריים וערב. הם יזדקקו להרבה יותר מזה!
  • דגש על מזונות מלאים ומזינים. עדיפות למזונות המוכנים בבית על פני תעשייתיים למיניהם (גם גרברים). כמובן שאפשר מדיי פעם, אם יוצאים ולא מספיקים, אבל לא כדאי על בסיס קבוע
  • אפשר להכין מזון ולהקפיא, ולהפשיר לפני האכילה אם אין זמן. יש המון טיפים וטריקים לעניין ההקפאות, כמו למשל הקפאה במגשוני קרח, כך שאפשר להוציא בכל פעם מינון קטן של אוכל, לפי הכמות אותה אוכל הילד

יש לשים לב איך התינוק מקבל את המזונות החדשים, לא להלחיץ, יש זמן. זהו תהליך שיכול לקחת מס' חודשים, בהדרגה. לתת לתינוק את הכבוד המגיע לו, כדי שזו תהיה התנסות כייפית ונעימה.

ישנם מזונות שלא כדאי לתת לפני גיל שנה

  • דבש- בגלל חיידק הבוטולינום שיכול לעורר תגובה קשה של גוף התינוק
  • בוטנים- מחשש לאלרגיות. ואל תשכחו שבבמבה יש בוטנים....
  • סויה
  • חיטה- כדאי ללמוד קצת על נושא הגלוטן, החלבון העיקרי בחיטה (וגם בשעורה, שיפון וכוסמין)
  • חלב פרה
  • משפחת הירקות הסולניים- עגבנייה, חציל, תפוח אדמה ועוד
  • פירות טרופיים ואלרגניים מאד, כמו תותים (אם כי לפעמים הבעיה קשורה יותר בחומרי ההדברה ופחות בפירות עצמם)



לסיכום, חשוב לי שהורים יגבירו את מודעותם לכך שמדובר בתהליך שיש לו זמן משלו והתינוק אינו יכול להתאים את עצמו לכללים וטבלאות.
חשוב לי שהורים יכירו את הילד הפרטי שלהם, תוך לקיחה בחשבון של כל המידע וההמלצות ויחליטו בהתאם למכלול השיקולים האלה מתי ואיך לקיים את אותו התהליך.
טוב לפעמים לזכור כי אנחנו מדברים על תקופה קצרה מאד ברצף התינוק- ילד- מתבגר- מבוגר, שהיא רק עוד תקופה אחת מני רבות של לימוד והסתגלות, כדי לקבל קצת פרופורציות (תסבירו את זה לסבתות J ).
בסופו של התהליך כל הילדים יאכלו באופן כזה או אחר וזוהי ההזדמנות שלכם כהורים לבנות הרגלי אכילה נכונים ובריאים ולהשפיע על בחירת המזונות של ילדיכם בעתיד.

אם תרצו לארגן קבוצה להרצאה שלי בנושא, אפשר בהחלט להיות אתי בקשר

יום ראשון, 9 בספטמבר 2018

פוייקה לטיולי החגים

הרבה אנשים יצאו בחגים האלה לטיולי שטח, או לקמפינגים.
פויקה מאפשר ארוחה מלאה בסיר אחד, בישול על גחלים לצד אש ישירה עם כל האווירה הריחות והטעמים.
הפויקה יכול להיות צמחוני - טבעוני- בשרי- גלוטני וואטאבר נכון לכם.
אפשר להכין מראש את כל המרכיבים בבית ולהעמיס את הפויקה עבור היום הראשון בשטח
אפשר להכין הכל בשטח
הכל תלוי בכם



הפעם יצאנו רק לכמה שעות, לרגל יום הולדתו של בעלי (מזל טוב! היה ממש כיף) אז הכינותי מראש

בצל ושום
ירקות מתובלים במלח, פלפל, אבקת שום, קארי (מה שאוהבים)
פולקע'ס עם מלח מתובל

כלי עם שמן קוקוס וכלי עם אקסטרה מלח , כדי שלא נתקע בלי
היה גם חלב קוקוס קטן, לתוספת טעם
ואורז לבן בשביל לספוח את הנוזלים בסוף ולאחד את כל הטעמים

הגענו לשטח ומיהרנו להניע אש
כי ייקח זמן עד שייווצרו הגחלים המתאימים עבור הפויקה, כדאי שזה יהיה לפני רדת החשיכה



כשהאש הניעה קצת אפשר היה לצאת קצת לסקור את השטח




אופן ההכנה

מחממים את השמן בפויקה החם
מכניסים את הבצל והשום ומערבבים קצת. הכל נעשה ממש מהר.
מוסיפים את הפולקע'ס ומערבבים היטב כדי "לסגור" את הבשר במשך כמה דקות.
מוסיפים את הירקות לערבוב. הכל צריך להיות יחסית מהיר, מבלי לזוז מהסיר בשלב הזה.
מוסיפים קצת נוזלים, לא יותר מדיי, כדי שלא יווצר מרק. זה כזה 'ככה וככה' לפי העין (מצטערת)


כשהכל מתקדם, אחרי נגיד 30-40 דקות, מתחילים לבדוק את מצב הירקות והעוף
יש האומרים שכשהגזר מוכן הפוייקה מוכן
אפשר להוסיף את חלב הקוקוס, לבדוק טעמים ולהוסיף עוד מלח או מה שרוצים

כשנראה שהדברים בכיוון טוב, לקראת סיום אפשר להוסיף את האורז
מבשלים עד שהוא סופח את כל הנוזלים ומוכן
כמובן שהכל מאד מודולרי ואפשר להכין לגמרי בלי:
אורז/ עוף/ ירקות/ בשר
מיחקו את המיותר
כך שזה יתאים לכל אג'נדה תזונתית שהיא

תצטרכו להאמין לי שהייתה שם מנה לתפארת של אורז, ירקות ועוף
בשלב הזה כבר לא היה זמן או חשק לצלם
היינו עסוקים באכילה תחת חופת הכוכבים בשמיים
שנת טיולים, ארוחות נהדרות, בילויים משפחתיים וטבע נהדרת