כך שאני נתקלת ממש מקרוב ביומיום של אלו הנאלצים להתמודד עם שינויים ומגבלות שאינם בהכרח פשוטים עבורם
(התמונה מהרשת) |
אספתי פה כמה נקודות משמעותיות להתייחסות, כאלה המאפשרות אולי הזדמנות להרחבה ולהעמקה של תהליכים אלו עבור כל מי שמתמודד איתם
בדידות- התחושה ש"רק אני לבד בדבר הזה" הגורמת לאנשים לפעמים להתבודד עוד יותר ולהתבצר בעולמם, בביתם, במוכר ובידוע.
זה נכון שאנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים עלולים להיות עייפים, תשושים, חסרי אנרגיה אולם עדיין אני מציעה לנסות ולהרחיב את העולם ולתקשר את מה שעובר עליכם עם הסובבים אתכם, בשיחה או בכתיבה ובשיתוף בדרכים נוספות.
אפשר לקבל מכך הרבה כוח וגם השראה ועוד כיוונים שלא חשבתם עליהם
כל אחד ב"סרט" שלו |
עוד דרך לפוגג תחושת בדידות היא להשתתף או ליזום ארוחות משותפות.
אפילו עם מגבלות תזונתיות אפשר לאכול ביחד עם אחרים. גם אם זה אומר שאתם תביאו אתכם את האוכל שלכם. עצם השהייה במרחב משותף ושיתוף זמן ואכילה משותפת מייצרים תנאים המיטיבים עם מערכת העצבים שלנו, המשפיעה גם על המערכת ההורמונלית, על מערכת החיסון ועוד. אלה חיוניים לתהליכי החלמה ולבריאות היומיומית שלנו.
ואולי על הדרך עוד אנשים ילמדו להכיר את הפרוטוקולים שאתם משתמשים בהם, ירחיבו את יכולות הבישול וייהנו מסוג אחר של אוכל.
אולי גם על הדרך יימצאו לכם דרכים להסביר קצת יותר על מה שאתם עושים, במילים שלכם, שירגישו לכם נוחות ומתאימות לסיטואציה ולקשר שיש ביניכם לבין אותו האדם
גיוון- על אף שפרוטוקולים תזונתיים שונים יכולים להרגיש מאד חד גוניים תמיד יש מקום לעוד גיוון. אולי עוד לא הכרתם מספיק את כל האפשרויות העומדות בפניכם וזו הזדמנות להעמיק חקר.
להכיר יותר את עולם הירקות, הפירות, הבשר, הדגים וכו'.
להכין את אותו הירק, למשל, בצורות הכנה שונות- אפוי, מוקפץ, מאודה, מבושל, טרי, מותסס ועוד. יש אנשים המגלים כך שהם כן יכולים לאכול משהו שחשבו שלא עושה להם טוב, רק בצורת הכנה שונה.
אפשר גם לגוון את המקומות בהם עורכים קניות- שווקים, סופר, שדות גידול שונים אם זה מתאפשר וכד'- על מנת להשיג רכיבים תזונתיים שונים בכל פעם וגם להכיר מוצרים אחרים, תבלינים שמתאימים בפרוטוקול שלכם ועוד
הרחבת המבט- יש נטייה להתמקד בתהליכים הללו רק בפרוטוקולים התזונתיים, אולם אלה אינם עומדים לבד. הם חלק ממערך רחב והוליסטי יותר של מרקם החיים שלנו.
בעוד התזונה היא חלק חשוב ומכובד בתהליך ההחלמה, יש ללמוד להכיר עוד את החלקים בחיים הקשורים ב: הפגת מתחים (סטרס), פעילות גופנית, מצב מנטלי- ריגשי, מערכות יחסית ועוד תחומים משמעותיים עבור האדם הספציפי ועולמו.
בדרך הזו אפשר להבין טוב יותר איזה חלק בחייכם זקוק לעוד תשומת לב ולעבודה מצידכם. אולי תבינו שאתם זקוקים פה לעזרה ממוקדת ולאנשי מקצוע ספציפיים
על דרך החיוב- בל נשכח גם שאפשר להסתכל על פרוטוקולים שונים לא רק על דרך השלילה- מה יוצא מהתפריט, על מה צריך לוותר?
אלא גם על דרך החיוב- מה מתווסף לתפריט, מה אפשר עוד להכיר?
פעמים רבות השלב הראשוני בפרוטוקול תזונתי הוא המחמיר במיוחד ואז לאט לאט מתווספות עוד אפשרויות תזונתיות שיש ביכולתן להרחיב את העולם הקולינרי.
אולי תגלו אנשים ותחומים חדשים לגמרי שנכנסו לחייכם "בגלל" ההגבלה ושלא הייתם פוגשים בשום דרך אחרת.
זו בהחלט יכולה להיות ברכה ואפילו הזדמנות להתפתחות אישית- חברתית- מקצועית משמעותית עבורכם
(התמונה מהרשת) |
הסתכלות לטווח רחוק- במקרים רבים הדרך להחלמה היא ארוכה. היא כנראה לא תגמר אחרי שינוי תזונתי או שינויים בהרגלי חיים שיימשכו למשך מספר שבועות וזהו, הבעיה נפתרה.
לא, אין שום דרך ליפות את זה- זה לוקח זמן!
אפשר לקחת את זה פנימה ולחשוב- מה אני עושה כדי להתארגן על משהו לטווח ארוך?
מה עשיתי כשלמדתי מקצוע חדש במשך כמה שנים? איך התארגנתי עם התאמת זוגיות לחיי לאורך שנים? מה אני עושה כדי לתמוך בילדים שלי הגדלים ומתפתחים לאורך שנים רבות (עם העליות והמורדות של התקופות הללו?)? איך התכוננתי לפרויקט בעבודה? להרצאה שהכנתי? אימונים למרתון או למטרה כלשהי בחיי? וכן הלאה.
לפעמים כשאנחנו מסתכלים על תחומים שונים בחיינו אנחנו לומדים עוד על המנגנונים שכבר פיתחנו ושכבר עזרו לנו והוכיחו את עצמם לאורך השנים ואולי אפשר יהיה להיעזר בהם גם בנושא הזה של ההתמודדות עם פרוטוקול תזונתי, עם שינויים בהרגלי החיים- לאורך זמן
מה עוזר לכם לשמור על הפרוטוקול התזונתי שלכם לאורך זמן?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה