"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 12 בפברואר 2012

פסטרמה בייתית- פוסט אורח של דעאל הקדמוני

הבלוג של דעאל- מר קדמוני- הוא אחד האהובים עליי.
אני קוראת אותו באופן קבוע, מקבלת ממנו השראה וגם שפע של קישורים לרחבי הרשת.
מעניין ופותח את הראש!

בשבוע שעבר הוא העלה פוסט על פסטרמה בייתית ומייד אמרתי לו שאני רוצה גם, אז אחרי שהוא הכין עוד נגלה וצילם במיוחד, הוא שלח לי את התוצאה, כדי שכולנו נוכל ליישם וליהנות.
אין ספק שזו ליגה אחרת מעל הפסטרמה המוכרת מהאיכות הירודה שיש מסביבנו.
_________________________________________________________________


פסטרמה ביתית זה פשוט, טעים, מספק ומתגמל.
היתרון הגדול הוא שלא צריך שום חוש בישול ושום נוסחת קסמים. אפשר לעשות פסטרמה מהודו ואפשר מחזה עוף, ובכל מקרה, מתקבלת פסטרמה שמבוגרים זוללים ושילדים אוהבים. טבעית, בריאה, פשוטה וטעימה. 
ראשית חכמה צריך קצב טוב, שיתן לכם נתחים שמנמנים ויפים, טריים מאוד ומבריקים, ושינקה אותם היטב מעצמות קטנות ומשומן. חזה עוף נחתוך לשניים, כדי להוציא את העצם הסחוס המרכזית. לא לשכוח את העצמות הקטנות שבקצה השני. שני חצאי חזה עוף שחוברו-להם-יחדיו יעשו "נקניק" פסטרמה אחד.  חזה הודו נחלוק לשניים גם, וכל חצי יעשה פסטרמה אחת.
חזרתם הביתה מהקצב, מיד אתם מכניסים את הנתחים לקערה מרווחת עם כף מלח גס, כף גרגירי פלפל שחור, כמה עלי דפנה ושלוש כוסות מים. מכסים בניילון נצמד ושוכחים במקרר ל 24 שעות.
מוציאים, שוטפים ומייבשים עם מגבת נייר. ומעכשיו מתחיל החלק היצירתי: להמציא משרה שיתן טעם, גם צבע וגם שהילדים ישתגעו על זה.
ביום שישי הכנתי שתי גרסאות. גרסת השמן זית-דבש-חרדל-פלפל שחור. בשפע מהנ"ל, מורחים היטב היטב ומוסיפים פפריקה בשביל הצבע. מכניסים לקערה, והופ, לעוד 12-24 שעות במקרר. הגרסה השניה מערבת הרבה גרגרי פלפל אדום גרוס ורוטב צ'ילי חריף, ופלפל שחור גרוס (בלי פלפל לא זז אצלי כלום במטבח)




עכשיו, יש שתי אפשרויות. המהירה והמרשימה.
המהירה היא קשירת שני חצאי חזה העוף (או חצי חזה הודו) יחד בחוט קשירה הדק היטב היטב. יש לי חוט קשירה גמיש וחזק והוא עושה יופי של עבודה. האפשרות המרשימה לא קשה הרבה יותר, אבל נותנת אפקט ה"וואו" לקהל הצופים בזמן הארוחה, והיא להשחיל/לדחוס את חזות העוף לתוך "גרב קשירה" שזה מן רשת מקצועית לאפיה של בשר. הקצב החמוד שלי נותן לי בחינם. היתרון ברשת הוא שהבשר מוחזק יפה והפסטרמה מקבלת צורה נקייה וללא החריצים המאפיינים את החוט. נו. וגם קצת בסטייל


מחממים תנור ל 160 מעלות ונותנים לחבורה לשכב על רשת (ולא על תבנית, אחרת זה יתבשל במקום להצלות) 45 דקות. אפשר מדי פעם להפוך או לטפטף מלמעלה מעט מהנוזלים שנשארו בקערת ההשרייה, זה נותן בוסט אחרון של צבע וטעם


מוציאים ומקררים



עם סכין טובה חותכים את הרשת (או החוט), ופורסים דק. עם מלפפון חמוץ, שמיר ועגבניה או כף חרדל זה מתרומם לגבהים חדשים.
לא לשכוח ללקק את האצבעות





ורד- נו, שווה לנסות בבית נכון?