ברחבי אתרי ובלוגי אנשי הפליאו מסתובבות כל מיני גרסאות של לחמים או תחליפי לחמים שכן מתאימים להולכים בדרכי התזונה הפליאוליטית, כלומר אלה שאינם אוכלים דגנים למיניהם ופחמימות מעבר לירקות ופירות.
הרעיון הוא שאין במתכונים האלה קמחים של חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין וכדומה ובכ"ז התוצאה הסופית היא משהו שדומה ללחם, או מאפה לכל אלה שמתגעגעים [לא שחייבים לאכול לחמים למיניהם, כן? בוכ"ז אנחנו חיים בתרבות בה זה סובב אותנו הרבה ולפעמים אנשים מוצאים את עצמם מתגעגעים למשהו, לכן נוצרו גרסאות כאלה ואחרות].
חלק מהגרסאות האלה מוצלחות יותר וחלק פחות.
את המתכון הזה מצאתי בבלוג ישראלי דווקא, יחסית חדש וחיכיתי לזמן המתאים לנסות אותו.
התוצאה היא אכן משהו שמזכיר לחם, המרקם קצת אחר, כמובן, כי הבסיס פה הוא פשתן טחון שנותן מרקם שונה. אז כדאי להוריד ציפיות לתחושה ממשית של לחם ולפתוח את הראש למשהו קצת אחר, שהוא דיי מוצלח.
אפשר לאכול את הלחם הזה כמו שהוא, לטבול אותו בטחינה או ממרחים אחרים, לחצות ולמרוח בפנים ממרחים וירקות. בקיצור, לנהוג בו כפי שנוהגים בלחם.
הכנתי בפעם הראשונה לפי הכמויות שהופיעו במתכון המקורי ולכן יצא לי "לחם" יחסית שטוח. אפשר בהחלט להכפיל כמויות, או להשתמש בתבנית מוארכת ואז ייצא "לחם" גבוה יותר.
חומרים
2/3 כוס פשתן טחון
1/3 כוס קמח שקדים
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
3 כפיות שמן זית/ חמאה מומסת
2 ביצים
1/3 כוס מים
כפית שומשום מלא (אני לא עשיתי את זה, אפשרי לגמרי)
אופציה: 1/4 כפית קרם טרטר (אין לי ולא שמתי. יצא סבבה גם בלי)
[עוד תובנות לגבי סודה לשתייה, אבקת אפייה, קרם טרטר ועוד אפשר לקרוא בפוסט המצויין הזה]
אפשרות: להוסיף עשבי תיבול טריים או יבשים ועוד תבלינים לפי הטעם]
אופן ההכנה
מחממים תנור ל 180 מעלות.
מערבבים את הפשתן, קמח השקדים, המלח והסודה לשתייה היטב.
בקערה מערבבים את הביצים עם השמן היטב
ממזגים את שתי הקערות ומערבבים היטב ומתחילים להוסיף את המים, עד לדרגת נוזליות המאפשרת מזיגה נוחה יחסית לתוך כלי
מוזגים את התערובת לתבנית משומנת ומפזרים מעל מלח גס ושומשום מלא (אני, כאמור, ויתרתי על השלב הזה)
אופים במשך כ-20 דקות או עד שקיסם שמוחדר למרכז המאפה יוצא יבש
נותנים ל"לחם" להצטנן וחותכים לפי הגודל הרצוי
אפשר להכין סנדביצ'ים
הרעיון הוא שאין במתכונים האלה קמחים של חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין וכדומה ובכ"ז התוצאה הסופית היא משהו שדומה ללחם, או מאפה לכל אלה שמתגעגעים [לא שחייבים לאכול לחמים למיניהם, כן? בוכ"ז אנחנו חיים בתרבות בה זה סובב אותנו הרבה ולפעמים אנשים מוצאים את עצמם מתגעגעים למשהו, לכן נוצרו גרסאות כאלה ואחרות].
חלק מהגרסאות האלה מוצלחות יותר וחלק פחות.
את המתכון הזה מצאתי בבלוג ישראלי דווקא, יחסית חדש וחיכיתי לזמן המתאים לנסות אותו.
התוצאה היא אכן משהו שמזכיר לחם, המרקם קצת אחר, כמובן, כי הבסיס פה הוא פשתן טחון שנותן מרקם שונה. אז כדאי להוריד ציפיות לתחושה ממשית של לחם ולפתוח את הראש למשהו קצת אחר, שהוא דיי מוצלח.
אפשר לאכול את הלחם הזה כמו שהוא, לטבול אותו בטחינה או ממרחים אחרים, לחצות ולמרוח בפנים ממרחים וירקות. בקיצור, לנהוג בו כפי שנוהגים בלחם.
הכנתי בפעם הראשונה לפי הכמויות שהופיעו במתכון המקורי ולכן יצא לי "לחם" יחסית שטוח. אפשר בהחלט להכפיל כמויות, או להשתמש בתבנית מוארכת ואז ייצא "לחם" גבוה יותר.
חומרים
2/3 כוס פשתן טחון
1/3 כוס קמח שקדים
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
3 כפיות שמן זית/ חמאה מומסת
2 ביצים
1/3 כוס מים
כפית שומשום מלא (אני לא עשיתי את זה, אפשרי לגמרי)
אופציה: 1/4 כפית קרם טרטר (אין לי ולא שמתי. יצא סבבה גם בלי)
[עוד תובנות לגבי סודה לשתייה, אבקת אפייה, קרם טרטר ועוד אפשר לקרוא בפוסט המצויין הזה]
אפשרות: להוסיף עשבי תיבול טריים או יבשים ועוד תבלינים לפי הטעם]
אופן ההכנה
מחממים תנור ל 180 מעלות.
מערבבים את הפשתן, קמח השקדים, המלח והסודה לשתייה היטב.
בקערה מערבבים את הביצים עם השמן היטב
ממזגים את שתי הקערות ומערבבים היטב ומתחילים להוסיף את המים, עד לדרגת נוזליות המאפשרת מזיגה נוחה יחסית לתוך כלי
מוזגים את התערובת לתבנית משומנת ומפזרים מעל מלח גס ושומשום מלא (אני, כאמור, ויתרתי על השלב הזה)
אופים במשך כ-20 דקות או עד שקיסם שמוחדר למרכז המאפה יוצא יבש
נותנים ל"לחם" להצטנן וחותכים לפי הגודל הרצוי
אפשר להכין סנדביצ'ים
 |
| עם טחינה וירקות |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה