"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שלישי, 8 בינואר 2013

ממולאים: סיר שיש בו כמה סוגים

כרוב ממולא זו אחת המנות הכי בסיסיות במטבח של סבתא שלי, שהיא בשלנית שחבל על הזמן!
מנגולד וחוביזות יש לי בכמויות בגינה.
קישואים עגולים קניתי לפני כמה ימים וכבר ממש צריך להשתמש בהם.
כך החלטתי לשלב את כל אלה בסיר אחד- שעמד יפה במשימה בשבת!

הכנתי מילוי דיי פשוט של בשר טחון, אורז מבושל (תבחרו איזה סוג שמתאים לכם. מוזמנים לקחת חלק בדיון בנושא הארסן באורז, פה בלינק), פטרוזיליה קצוצה ומלח- פלפל





הקלתי על עצמי גם בעניין הרוטב. מאחר וערב קודם אכלנו מרק גולש שכמעט כל התכולה נאכלה בו. נשארו בעיקר מיי המרק (הטעימים ביותר) עם קצת ירקות.
החלטתי שזה יהיה הבסיס לממולאים.
אפשר, כמובן, להכין רוטב עגבניות כזה או אחר (סבתא שלי בטוח מוסיפה שם סוכר, כי זכור לי טעם מתקתק ברוטב שלה).

כדי להכין את הכרוב יש לבשל אותו, כאשר הוא שלם, במים.
הוא צריך להתרכך מספיק כדי שעליו יהיו מתאימים למילוי.
מביאים את המים לרתיחה ומבשלים עוד כמה דקות, עד שהוא נראה מבושל בעיניכם (לא יותר מדיי).
אז מניחים מחוץ לסיר שיצטנן ואחרי שהוא התקרר מתחילים להוציא את העלים בעדינות. אם יש חלקים קשים בקצה העלה, אפשר להסירם, כדי שלא יפריעו לקיפול.


את עלי המנגולד והחוביזה חולטים קלות, אפשר במיי הבישול של הכרוב.
גם במנגולד אפשר לחתוך את החלק הקשה של הגבעול.






מוציאים את התוכן מהקישואים ומכינים אותם למילוי.
כדאי לשמור את הכיפה שחתכנו בהתחלה, כדי לסגור את הקישוא בבישול.
ממלאים ומכניסים לסיר



מכינים את המילוי: מבשלים אורז, מערבבים עם בשר טחון, עלים ירוקים ותבלינים.
לוקחים כל עלה ומתחילים למלא.
מניחים בבסיסו מעין קציצה מהמילוי ומתחילים לקפל.
עד שכל העלים או המילוי נגמרים








מביאים את הרוטב או המרק לרתיחה ומתחילים להכניס את הממולאים.
מביאים שוב לרתיחה, עם הממולאים, מקטינים את האש ומבשלים עוד כשעה



כדאי לאכול חם.
לא בטוח שיישאר לכם ליום שאחרי...

2 תגובות:

  1. יופי של ממולאים, בהחלט עושה חשק!

    באשר לאורז, ה FDA וגם גופים אחרים בעולם שבדקו אישרו שאורז שגדל בקליפורניה וביפן הוא ללא ארסן או עם כמויות זניחות שאינן מזיקות, נכון לעכשיו אלה שני המקומות היחידים שידוע עליהם בוודאות.
    לנו בניו יורק אין בעיה להשיג אורז מהמקומות הללו, אני לא יודעת אם יש בארץ אבל אתם מוזמנים לבדוק. אם לא, אורז בסמטי או יסמין שמגיעים מההימלייה, הודו, תאילנד (טילדה הוא נהדר) הם הבטוחים ביותר לצריכה אחרי אורז קליפורני ויפני. בכל מקרה כדאי להשרות את האורז כ 8-12 שעות לפני הבישול. ממליצים גם לבשל בכמות גדולה של מים (כמו פסטה) עד שמוכן ואז לסנן, אבל זה לשיקולכם.
    אין לי פייסבוק ולכן אני לא יכולה להשתתף בדיון, אבל את מוזמנת להעביר את המידע לשם.

    השבמחק
  2. תודה על המידע, ליה!
    אם יש לך קישורים למידע, אשמח לקרוא!
    אעביר את המידע הלאה

    השבמחק