"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שישי, 11 בספטמבר 2015

לקראת שנה חדשה- ברכה מהלב

אוטוטו מתחילה לה שנה חדשה ואני מציעה לעצור רגע, להתבונן, לשאול את עצמנו כמה שאלות ואולי להתחיל משהו חדש.
מה אכפת לנו? זה רק עבור עצמנו!



להתחיל מחדש- ברכה מהלב

"שנהיה לראש ולא לזנב" כולנו מכירים את הפתגם הזה, הקשור לראש השנה, לתחילת השנה העברית. ברכה שאנו מאחלים לעצמנו ולאהובינו, לפעמים אולי מהר מדיי, מבלי להתבונן בה לעומק.
אני מציעה להשאיל את הברכה הזו לתחום התזונתי, ולאפשר לעצמנו להתבונן בהרגלי האכילה היומיומיים שלנו.
לא אלה שהיינו רוצים שיהיו לנו, לא האידאליים. אלא מה שבאמת קורה ביומיום, בכל ארוחה מארוחות היום, בסופי שבוע, בארוחות משפחתיות, בחגים.
האם אנחנו מאלה שנמצאים בראש מעיינינו? או שמא אנחנו דואגים קודם כל לסביבתנו? להורים, לילדים, לבני הזוג, לאיך יראה השולחן ומה יחשבו עלינו האחרים?
האם אנחנו מחוברים לצרכים האמיתיים של הגוף שלנו, המשתנים עם העונות, עם תקופות החיים, עם הצרכים והחשקים? או שמא אנחנו אוכלים "כמו כולם" את "מה שיש" ולא טורחים להתבונן מעבר. אולי אנחנו מחכים למשהו חיצוני שיעזור להכתיב לנו את בחירת המזונות שלנו- טרנדים, בעיה בריאותית- לא עלינו, מה שמישהו אחר אוכל...



אני מציעה התבוננות אמיתית וכנה בדפוסים השולטים בעולם התזונה שלנו, עם פתיחתה של שנה חדשה. שהרי זו הזדמנות לאפס את המערכת, לבחון שוב החלטות ישנות ואולי להחליט חדשות. זה כל כך נכון בעיניי להתחיל מחדש עם כל שנה שעוברת. זה מאפשר שינוי אמיתי וצמיחה ולא רק הליכה בתלם, מכוח האינרציה. כי אין לי כוח ואנרגיה לשנות את הדברים, כי אני לא יודע/ת איך לעשות את השינוי.

התבוננו בסדר היום שלכם, ראו האם אתם מרגישים בנוח עם כל חלק מחלקיו של היום הזה.
האם העבודה שאתם עוסקים בה היא באמת הנכונה עבורכם? האם אתם מצליחים לעשות אותה כמו שהייתם רוצים? האם יש זמן לאורך היום לשבת בנחת ולאכול? לאכול את מה שאתם אוהבים ושאתם יודעים שעושה לכם טוב (כי אני מאמינה שכל אחד באמת יודע מה עושה לו טוב!).
האם אתם מסוגלים לשנות את הדברים שאינם מתאימים, להתאמץ קצת עבור עצמכם ולא רק למען מישהו אחר?
האם אפשר לקחת אתכם אוכל איכותי ומזין יותר לעבודה/ ללימודים? ולא רק שתאכלו את מה שקל וזמין ונוח? לא רק את מה שמישהו אחר הכין ומגיש לכם.
האם אתם יכולים להכין לעצמכם מנות מתאימות ולא רק לאכול את השאריות של הילדים, או את הפשרות שאתם מכינים להם, כי 'זה מה שהם מוכנים לאכול'?



האם יש לכם קושי עם המשקל שלכם? עם הבריאות שלכם? עם האוכל של אמא, או של בני הזוג?
אולי אפשר להתחיל לשנות דברים...אפילו במשהו קטן...לא חייבים להתחיל מהתותחים הכבדים דווקא. לעתים שינוי קטן עשוי להיות משמעותי ביותר ולהוות טריגר חיובי לתהליכים עוצמתיים גם עבור הסובבים אתכם.
אולי יש לכם צורך בהכוונה? הדרכה? ליווי? תמיכה?
האם אתם יודעים היכן לחפש ולמצוא את אלה?
אולי כדאי לערוך איזשהו חיפוש קטן: בספרות, בעיתונות, באינטרנט, בפורומי תמיכה למיניהם, בקבוצות תמיכה מתאימות. אולי יש לכם חברים ששינו את אורחות חייהם ותוכלו לקבל מהם השראה, תמיכה, ידע.

אמרה בודהיסטית מסורתית אומרת ש"כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע". זה בהחלט נכון גם בהקשר התזונתי- אם אדם מוכן לעשות למען עצמו ומעוניין בשינוי, הוא יוכל למצוא את העזרה הנדרשת לו. אם רק יפקח עיניים ויזמן לו את מה שהוא זקוק לו




בואו נבחר להיות בראש ולא להזדנב אחר הדפוסים המקובעים שלנו, אחרי ההרגלים הישנים שלא מקדמים אותנו לכל מיני כיוונים, אחרי האנשים שמורידים אותנו ולא תומכים בשינויים הנכונים עבורנו.

שנהיה לראש ולא לזנב!





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה