"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

תבשיל חומוסים בירוק

כבר כתבתי על חיבתי לחומוסים.
הפעם ממש התחשק לי להכין אותם עם הרבה ירוק. זה כנראה הכבד שלי שזקוק לאיזון כל הזמן עכשיו (לכל המדקרים פה...) ויש כזה שפע במקרר ובגינה, אז זה ממש מתבקש.

חומרים

1.5 כוסות חומוסים
בצל בינוני
כמה שיני שום
2 עגבניות
גזר קטן
7-8 עלי מנגולד
מלא עלי תרד
1/2 חבילת פטרוזיליה
הרבה גבעולי סלרי
[הכנסתי גם חופן עלי קארי טריים שדגנית מגדלת והביאה לי. ברור שלא לכל אחד יהיה, אבל למי שיש- טעים לאללה!]
מעט שמן זית
תבלינים: מלח, קארי

אופן ההכנה

משרים את החומוסים ללילה, או יותר. מחליפים את המים ומנביטים. מבשלים את החומוסים עד להתרככות, מסננים ומניחים בצד. כבר דברנו על זה בעבר (ראו הקישור פה למעלה).
קוצצים את הבצל, הגזר, הסלרי, הפטרוזיליה, המנגולד, התרד והעגבניות. פורסים את השום.
בסיר מניחים את הבצל עם מעט מים ("טיגון" בלי שמן), מערבבים ומתחילים להוסיף לפי הסדר עם ערבוב קל לכמה זמן בכל פעם: שום, גזר, גבעולי סלרי קצוצים, עגבניות

איזה צבע יפה, נכון?


ועכשיו, עוד יותר, נכון?

מוסיפים את המלח והקארי, מערבבים ונותנים לעגבניות להוציא את המיצים שלהן.
מוסיפים את הירוקים הקצוצים ונותנים להם להתבשל ולהתרכך

הירוק מתחיל להשתלט

מוסיפים את החומוסים ומערבבים היטב


 בודקים את התיבול ומבשלים יחדיו לעוד מספר דקות, לספיחת טעמים.

תגובה 1: