"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 24 במרץ 2013

מחשבות על אתיקה של אכילה מהחי

אני מקבלת כל מיני תגובות לפוסטים פה בבלוג ובפייסבוק. במיוחד מאז שעברתי לתזונה הפליאוליתית.
נכון, יש הרבה מתכונים צמחוניים וטבעוניים פה בבלוג, אולם יש גם הרבה מתכונים עם מוצרים מהחי.
מאחר וצמחונות וטבעונות הן טרנד עולמי ולגבי תזונה מהחי הרבה אנשים עוד שבויים במיתוסים לגבי היות תזונה שכזו 'פחות איכותית', עד כדי 'מזיקה' ו'לא בריאה'. יש הרבה תגובות מופתעות עד כדי נגעלות וזועמות.
זה בסדר מבחינתי. אני לא מתכוונת לשכנע אף אחד, אלא רק לתת מידע והשראה למי שמעוניין להתבונן על בחירותיו התזונתיות באומץ.
אני יודעת איזה מסע פנימי אני הייתי צריכה לעבור כאשר רק נחשפתי לרעיונות האלה. הרי גם אני מגיעה מהעולם הזה של הנטורופתיה שמאמינה שאוכל צמחי- בעיקר- הוא מה שאנחנו זקוקים לו ויכולים לעכל בקלות.
לכן מכבדת כל אדם בדרכו ובאמונותיו התזונתיות.


אומץ נדרש גם כאשר מסתכלים על נתונים מעניינים בהקשר של אכילת מזונות מהחי.
הנתונים המפתיעים הם אלה שמראים שאכילה מהחי דווקא יכולה להיטיב עם הסביבה.
מופתעים?
הנה כמה דברים שהצטברו אצלי וחשבתי לשתף גם אתכם.


אפשר להתחיל בהסבר של לורן קורדיין, אחד מאבות התזונה הפליאוליתית בגלגולה המודרני, על הבעייתיות שבצמחונות. [החל מהדקה ה-27].

מאמר מעניין שמדבר על כך שתפריט צמחוני תורם להרג של כמויות גדולות של בעלי חיים וכנראה שלא בצורות הומאניות ביותר. נכון, קטנים יותר מפרות או כבשים, אולם עדיין לגמרי בעלי חישה.
יש גם תרגום לעברית למתקשים (אם כי ממליצה לקרוא באנגלית, כי התרגום לא הכי...).
[בהמשך, יש הפנייה לתרגום של מאמר נוסף, שהיתרון שבו הוא ההפניות שהוא מציע לקריאת המשך בנושא].

הרצאה נפלאה בה מסביר אלן סאבורי מדוע דווקא חזרה לגידול בע"ח בשיטות מסורתיות חשובה לעתיד כדור הארץ ולקיימות בכלל.

לייר קית' הייתה טבעונית אקטיביסטית במשך 20 שנה ובחרה לחזור ולאכול מהחי משלל סיבות.
היא כתבה ספר מעניין בשם The vegeterian Myth שמפרט את התהליך שעשתה ומסביר את סוגיית הטבעונות/ צמחונות מפי מישהי שהייתה שם ובחרה לחקור וללמוד את הנושא מקרוב.
הנה ראיון שלה , עם תרגום לעברית.
הנה מאמר שלה שתורגם לעברית ע"י איילה בצלאלי.
מציעה לכם גם להכיר את "התנועה למען גידול הומני של חיות משק"



אני מודעת לכך שהמידע שאני מביאה פה אינו בהכרח קל לעיכול. אולם ממליצה לצלול אליו בעיניים פקוחות