"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום חמישי, 25 באפריל 2013

מלך הירקות

לפני כמה ימים פנתה אליי שירה ושאלה אם יעניין אותי לשמוע על משחק חדש לילדים שהיא פיתחה.
היא שלחה אותי לדף הפייסבוק שלהם ומאחר והיא גרה בקירבת ביתי, הציעה להביא לי אחד להתנסות בו ביחד עם הילדים.

כך הכרנו את "מלך הירקות". משחק שנוצר מצורך אמיתי של משפחה בה הילדים אוכלים ירקות בצורה מאד מצומצמת.
המשחק- המקורי והכייפי הזה- הוא משחק לוח שכל המשפחה יכולה לשחק בו (יש 4 שחקנים שמגיעים עם המשחק, אולם לא רואה בעיה להוסיף עוד שחקנים, אם יש צורך).
הרעיון הוא פשוט וקליל- יש לוח שעל חלק מהמשבצות שלו יש תמונות של אחד משמונה ירקות שנבחרו ע"י מפתחי המשחק


כל משתתף זורק את הקוביה ומתקדם לפי מה שהיא מורה לו.
פה מתחיל החלק הכייפי...
אם נוחתים על משבצת עם ירק צריך לאכול אותו [רואים את צלחת הירקות שמחכה שם בצד? זה לא סתם...]. אם הוא אוכל ממנו יש לו תור נוסף ואם הוא בוחר שלא לאכול ממנו התור עובר הלאה


כך מתקדמים עד למשבצת הסיום, שמי שמגיע אליה מוכרז כ"מלך הירקות" ואפילו מחכה לו כתר.
הנחמד הוא שהמשתתפים יכולים להחליט אם הם טועמים או אוכלים מירק כזה או אחר, הם לא חייבים לאכול.

ילדיי נהנו מאד לשחק במשחק ואפילו העזו לטעום ירקות שעד כה לא הסכימו. בסוף היום הראשון הייתי צריכה לעצור את בני אחרי שאכל 2 עגבניות וגזר (ורצה עוד) מעבר למלפפונים שאוכל גם כך. פשוט הגיע כבר הזמן ללכת לישון והוא עוד רצה להמשיך ולשחק

אלה חסה וגזר שמלך הירקות של הסיבוב הראשון אוכל.
בכיף יש לציין...

הגדולה שלי הכריזה ש'אנחנו חייבים לשחק במשחק הזה כל יום מעכשיו'. טוב, זו לא חוכמה עבורה... היא הפכה ל"מלכת הירקות" בקלילות, כי טעמה ואכלה מכל הירקות שהיו על הצלחת [קצת אילתרנו, כי לא היו לנו בדיוק אבוקדו ונבטים, אז החלפנו במשהו שכן היה בבית]


אני יודעת שקשה להבחין, אולם הילד מגיש את ידו לזיתים.
מעולם לא ראיתי אותו אוכל זיתים לפני כן
לסיכום, משחק כייפי ומהנה.
באמת שנהננו מאד ונמשיך לשחק בו עוד.
לקראת הערב נהגתי כפי ששירה סיפרה לי שקורה אצלה בבית- המשחק הפך פשוט לארוחת הערב! עם כמה ביצים ליד וצלחת כזו של ירקות מי צריך יותר מזה?