"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום חמישי, 4 ביולי 2013

תבשיל בסגנון דאל מקהאני

זה אחד התבשילים הטעימים ביותר שיש למטבח ההודי להציע בעיניי.
הוא עשיר וקרמי בזכות השימוש הנרחב בחמאה ובשמנת.
זוכרת שאח שלי היה אוכל ממנו בכמויות כשטיילנו שם...

במקור זהו תבשיל עם עדשים שחורות ושעועית אדומה.
מאחר ושעועיות כבדות לי מדיי (בטח ובטח בקיץ) ואני כמעט לא אוכלת מהן, עדשים בלבד בהחלט התאימו לי ולכן זו ואריאציה על המתכון המקורי.
לא הכנתי אותו חריף בכלל, אם כי אתם מוזמנים להוסיף פלפל חריף, או אבקת צ'ילי

חומרים

1 כף שמן קוקוס
1/2 כפית זרעי חרדל
1/2 כפית זרעי כוסברה
1/2 כפית זרעי כמון
1 כוס עדשים שחורות קטנות
1 בצל גדול
2-3 שיני שום
פיסת ג'ינג'ר
3-4 עגבניות בשלות (כן, אפשר גם שימורים. עדיף כמובן בלי תוספות סוכר וחומרים משמרים. עגבניות נטו)
מלח, פלפל לפי הטעם
1 כף גאראם מסאלה (או תערובת של תבלינים טחונים: קנמון, הל, ציפורן)
2-3 כפות חמאה
2-3 כפות שמנת (אישית מעדיפה שמנת של פעם, אולם תרגישו חופשי להשתמש בסוג אחר) אפשר גם חלב קוקוס במקום, או עדיף, החלק השומני של חלב הקוקוס

אופן ההכנה

מתחילים בהשריית העדשים לפחות ללילה ואז, אם אפשר, מסננים ומאפשרים לעדשים לנבוט קצת, אפילו לכמה שעות...
ביום שאחרי קוצצים את הירקות.
מחממים בסיר את השמן וזורקים פנימה את הזרעים. נותנים להם להתחיל להתפצפץ ואז מוסיפים את הבצל, השום והג'ינג'ר ומערבבים היטב


אחרי כמה דקות מוסיפים את העגבניות ומערבבים ומכסים את הסיר כדי שהכל יתערבב היטב ביחד למעין ממרח/ משחה.
אחרי כמה דקות מוסיפים קצת נוזלים (מים, ציר עצמות) ומערבבים שוב


מוסיפים את העדשים לערבוב ומתחילים להוסיף קצת מים, עד שהם נספגים ושוב כמה פעמים שצריך.
הרעיון הוא שלא יווצר תבשיל מרקי ונוזלי מדיי, אלא נזידי יותר.
אחרי שהגעתם לכמות המים שנראית לכם סבירה (זה יכול להתפרש על פני כמה זמן... וקשה לי לומר מהי הכמות המדוייקת. מצטערת...) אפשר לכסות את המכסה ולתת לתבשיל להתבשל לו היטב עד שהעדשים מתרככות


בשלב זה אפשר למעוך את התבשיל קצת עם מועך של פירה, כדי שהתבשיל יהפוך כמו מוקרם.
מוסיפים את המסאלה ואת המלח והפלפל וכן את החמאה ונתנים להתבשל עוד כמה דקות.
טועמים, מתקנים תיבול וכשמוצא חן בעיניכם אפשר להוסיף את השמנת. עוד ערבוב אחד, לאחד את הכל ביחד ו...זהו, זה מוכן



אני יודעת שזה נשמע קצת מסורבל, אולם הדרך היחידה היא להתנסות בזה, לטעום ולבדוק, כדי שזה יצא מעולה.
בפועל זה ממש לא הרבה עבודה. לוקח יותר זמן להסביר את זה...

כדאי לאכול עם אורז ועם תבשילי ירקות למיניהם
[אפשר גם לאכול רק את זה כארוחה בפני עצמה, זו מנה ממש משביעה וטעימה!]



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה