"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום חמישי, 9 בינואר 2014

מרק כרוב ומחשבות על נשים ובישולים

מרק כרוב זה הגיוני, נכון?
מעולם לא הכנתי... לא בטוחה שאפילו אכלתי...
ובכל זאת, יש לי 2 כרובים שצריך לעשות איתם משהו. אחד ילך להחמצה והשני יהפוך למרק.



חשבתי לעצמי שמרק כרוב יהיה נפלא עם זרעי שומר, טעם אניסי כזה קצת.
מאד מתחבר לי לרעיון של מרק כרוב אירופאי כזה, מזרח אירופאי... בטח סבתא שלי ז"ל הייתה מכינה כאלה וגם אמא שלה, וסבתא שלה... כי בטח היה להן הרבה כרוב.
ותו"כ חיתוך הכרוב (כי מרק כרוב הוא באמת משהו שממש קל ופשוט להכנה) התעוררו לי מחשבות על איך נשים ברחבי העולם ולאורך ההסטוריה ודאי עמדו וחתכו הרבה כרוב כשזה היה זמין להן...
והכינו מרקים, תבשילים ומאכלים... מאד בדומה למה שאני עושה.
לא בהכרח עם ספרי מתכונים, אלא עם מזונות אמיתיים שהיו זמינים בתקופות שונות- עכשיו יש כרוב, נאכל כל מיני דברים עם כרוב, מחר יהיה הרבה סלרי, נמצא כבר מה לעשות איתו.

באופן אישי מאד מתחברת לגישה הזו, העונתית. בה מסתכלים על מה שזמין עכשיו וחושבים מה אפשר לעשות איתו לעומת מתכונים שניתן להכין לאורך כל השנה בעזרת קיצורי דרך מודרניים כמו מזונות משומרים, קפואים או מאד מיוחדים.
זה בסדר להשתמש בקיצורי הדרך האלה מדיי פעם, אולם כשאלה הופכים לשגרה אפשר לעצור לרגע ולהתבונן. אם רוצים... כי זה יכול להעיד על כל מיני דברים- האם אנחנו באמת חיים את החיים שנכונים ומתאימים לנו, האם אנחנו בוחרים או שמשהו בוחר עבורנו? מה ההשלכות של אורח החיים שלנו על הבריאות שלנו? על מערכות היחסים שלנו? על הקשר שלנו עם עצמנו?

הגיגי כרוב שכאלה...

חומרים

בצל גדול
שמן קוקוס
כרוב שלם
5-6 שיני שום (אפשר יותר או פחות)
תפוח אדמה בינוני מגורד
1 כף זרעי שומר (אפשר להפחית או להסיר כליל אם אתם לא אוהבים)
2 כפות רסק עגבניות
פיסת ג'ינג'ר מגורדת
פיסת כורכום טרי מגורדת (אפשר גם כפית של אבקה)
כף מלח (אולי בסוף יהיה צורך בעוד)
פלפל שחור לפי הטעם
כמה עלי דפנה

אופן ההכנה

חותכים את הבצל לרצועות דקיקות, גם את הכרוב
פורסים את השום.
מגרדים את תפוח האדמה


מגרדים גם את הג'ינג'ר ואת שורש הכורכום- פיסות לא גדולות.

בסיר מחממים 1-2 כפות שמן קוקוס וזורקים פנימה את הבצל לקרמול עדין בחום נמוך יחסית למשך 5-10 דקות.
כדאי לערבב מדיי פעם כדי שהבצל לא יישרף.
מוסיפים את זרעי השומר ל 1-2 דקות של ערבוב, כדי שייפתחו ויוציאו את הארומה שלהם.
מוסיפים את רצועות הכרוב ומערבבים לאט לאט. זה יוצא כמות גדולה של כרוב, כך שקחו סיר גדול בהתאמה וערבבו היטב עד שכל הכרוב מתערבב לו



אחרי שהכל נראה כבר מעורבב ומצומצם קצת (כי מסת הכרוב מצטמצמת לה בנפח) אפשר להוסיף את שאר התבלינים: מלח, פלפל, רסק עגבניות, עלי דפנה וגם את תפוה"א המגורד



מערבבים עוד קצת ומוסיפים את הנוזלים.
אני השתמשתי בכ-2 כוסות ציר עצמות ובכל השאר מים, הוסיפו כרצונכם נוזלים שייכסו את כל הירק. אני רציתי מרק סמיך יחסית אז לא הוספתי המון נוזלים מעל גובה הירקות- זה נתון לבחירה.

מביאים לרתיחה ומבשלים עוד 10-15 דקות ו...זהו.
ממש פשוט, נכון?
טועמים, מתקנים תבלינים (תמיד אפשר להוסיף עוד מלח, פלפל אם רוצים) ו... נהנים

גירסת הצהריים


גירסת הלילה
כי כשיש סיר מרק, אוכלים ממנו בכמה שלבים.
באחת הפעמים הוספתי גם שמנת של פעם למרק- יצא הכי מזרח אירופה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה