באחד הבקרים, בפיליון שביוון, התעוררתי מוקדם ויצאתי למכולת להביא לחם לארוחת הבוקר
אין כמו ריח של לחם טרי שזה עתה נאפה. פותח את החושים ואת התיאבון.
אתם מבינים למה אני מתכוונת, נכון?
מה לחם? את לא פליאו? הרי אסור לחם!!!
נכון, אני פליאו.
כלומר, אני באופן אישי אוכלת פליאו (כבר מעל 6 שנים, אם שאלתם) וכותבת על פליאו ומדריכה ומלווה אנשים בתהליך של המעבר לתזונת פליאו על כל היבטיה.
אולם הילדים שלי לא...
הם אוכלים אוכל מאד מגוון, בעצם כמעט את כל מה שאני מכינה בבית.
אולם הם לא עשו בחירה לוותר על לחם בחייהם, או על חיטה, דגנים וכו'.
אז ברור שחלקים נרחבים מעקרונות התזונה הפליאוליתית מיושמים אצלי בבית, כבר מזמן- אין אוכל מעובד, כמעט הכל מוכן אצלנו בבית, מחומרי גלם בסיסיים.
אין דגני בוקר, שתייה ממותקת, שמנים מזוככים, שימוש במרגרינה, שפע ממתקים ואוכל עתיר סוכר.
אולם הם כן בוחרים לאכול לחם לביה"ס, ומדיי פעם פסטות ופיצות, ממתק (שאנחנו מגדירים בינינו) אחת ליום וכיוצא באלה.
אני לא מגבילה אותם באוכל מחוץ לבית, אצל חברים, במסיבות וכד'.
בתחושה שלי- הבסיס שהם מקבלים בבית הוא מאד חשוב וכשהם יגדלו קצת יוכלו לבחור עבור עצמם מה הם רוצים לאכול ומה לא. אני לא מרגישה שאני יכולה להחליט עבורם איך לאכול ותודה לאל אין לנו הכרח בריאותי- גופני בכיוון הזה. כך שאנחנו באמת מבורכים.
מבחינתי אני מספקת להם בסיס רחב, קרקע לשאול שאלות, להתנסות ולברר, השראה לאורח חיים מתוך בחירה (הם רואים שכשכולם אוכלים לחם ועוגות, אבא שלהם ואני (וגם כמה דודים...)לא אוכלים ויודעים למה) ופתח לבחור עבור עצמם.
עבורנו זה עובד.
זו, אגב, גם הגישה שלי עם המטופלים שלי
אין לי אינטרס לשכנע ולשדל אנשים לצורת אכילה כזו או אחרת.
באופן טבעי יש לי לא מעט מטופלים מעולם תזונת הפליאו וסביבתו, אולם ישנם גם צמחונים, טבעוניים ואוכלי כל.
אדם שמגיע אליי עם מטרה מסויימת מקבל בסיס להתחלת תהליך שינוי, הכולל מעקב וליווי לפי הצורך.
יש מקום לניסוי טעייה (ותהייה), להצבת סימני שאלות, לפיתוח הקשבה מהגוף וצרכיו.
לפעמים נתחיל בכיוון אחד ונעבור בדרך למשהו אחר.
הכל בהקשבה, תשומת לב ותקשורת פתוחה בינינו.
מאחר ולכל מטופלת ומטופל יש צורך שונה גיליתי עם הזמן שאין לי כל מניעה להיות גמישה ולשנות את תכניות הטיפול והליווי שלי בהתאם לצרכים הללו. לכן תראו שאני מציעה מגוון של תכניות כאלה ובסוד אגלה גם שאפשר גם לעשות תכניות הנתפרות באופן אישי לאדם ולסיטואציה.
מוזמנים לאתגר אותי
אין כמו ריח של לחם טרי שזה עתה נאפה. פותח את החושים ואת התיאבון.
אתם מבינים למה אני מתכוונת, נכון?
מה לחם? את לא פליאו? הרי אסור לחם!!!
נכון, אני פליאו.
כלומר, אני באופן אישי אוכלת פליאו (כבר מעל 6 שנים, אם שאלתם) וכותבת על פליאו ומדריכה ומלווה אנשים בתהליך של המעבר לתזונת פליאו על כל היבטיה.
אולם הילדים שלי לא...
הם אוכלים אוכל מאד מגוון, בעצם כמעט את כל מה שאני מכינה בבית.
אולם הם לא עשו בחירה לוותר על לחם בחייהם, או על חיטה, דגנים וכו'.
אז ברור שחלקים נרחבים מעקרונות התזונה הפליאוליתית מיושמים אצלי בבית, כבר מזמן- אין אוכל מעובד, כמעט הכל מוכן אצלנו בבית, מחומרי גלם בסיסיים.
אין דגני בוקר, שתייה ממותקת, שמנים מזוככים, שימוש במרגרינה, שפע ממתקים ואוכל עתיר סוכר.
אולם הם כן בוחרים לאכול לחם לביה"ס, ומדיי פעם פסטות ופיצות, ממתק (שאנחנו מגדירים בינינו) אחת ליום וכיוצא באלה.
אני לא מגבילה אותם באוכל מחוץ לבית, אצל חברים, במסיבות וכד'.
בתחושה שלי- הבסיס שהם מקבלים בבית הוא מאד חשוב וכשהם יגדלו קצת יוכלו לבחור עבור עצמם מה הם רוצים לאכול ומה לא. אני לא מרגישה שאני יכולה להחליט עבורם איך לאכול ותודה לאל אין לנו הכרח בריאותי- גופני בכיוון הזה. כך שאנחנו באמת מבורכים.
מבחינתי אני מספקת להם בסיס רחב, קרקע לשאול שאלות, להתנסות ולברר, השראה לאורח חיים מתוך בחירה (הם רואים שכשכולם אוכלים לחם ועוגות, אבא שלהם ואני (וגם כמה דודים...)לא אוכלים ויודעים למה) ופתח לבחור עבור עצמם.
עבורנו זה עובד.
זו, אגב, גם הגישה שלי עם המטופלים שלי
אין לי אינטרס לשכנע ולשדל אנשים לצורת אכילה כזו או אחרת.
באופן טבעי יש לי לא מעט מטופלים מעולם תזונת הפליאו וסביבתו, אולם ישנם גם צמחונים, טבעוניים ואוכלי כל.
אדם שמגיע אליי עם מטרה מסויימת מקבל בסיס להתחלת תהליך שינוי, הכולל מעקב וליווי לפי הצורך.
יש מקום לניסוי טעייה (ותהייה), להצבת סימני שאלות, לפיתוח הקשבה מהגוף וצרכיו.
לפעמים נתחיל בכיוון אחד ונעבור בדרך למשהו אחר.
הכל בהקשבה, תשומת לב ותקשורת פתוחה בינינו.
מאחר ולכל מטופלת ומטופל יש צורך שונה גיליתי עם הזמן שאין לי כל מניעה להיות גמישה ולשנות את תכניות הטיפול והליווי שלי בהתאם לצרכים הללו. לכן תראו שאני מציעה מגוון של תכניות כאלה ובסוד אגלה גם שאפשר גם לעשות תכניות הנתפרות באופן אישי לאדם ולסיטואציה.
מוזמנים לאתגר אותי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה