אוכל אמיתי

העקרון של אוכל אמיתי עומד בבסיסן של תורות תזונתיות רבות המבקשות להוביל אנשים לכדי אורח חיים מאוזן יותר מזה המערבי עתיר הגירויים והאפשרויות. אולם יש להניח שאנשים מתקופות עברו ואפילו מאזורים שונים בעולם עוד היום היו מרימים גבה על ההכרח להגדיר מהו "אוכל אמיתי" שכן זה הרי הבסיס שעליו גדלה והתפתחה האנושות כולה לאורך כל ההסטוריה. איזה אבסורד המצב בימינו בו אוכל שאינו אמיתי נחשב לנורמטיבי, שגור ומשהו שהרבה אנשים לא יכולים להעביר את הימים בלעדיו.

כאשר אומרים "אוכל אמיתי" הכוונה היא למזון בצורתו הטבעית, הקרובה ביותר למקור, שלא עבר שינויים ומיני שיפורים על ידי תהליכי השבחה משלב הגידול ועד לשלב של "ייצור".

אוכל בצורתו הטבעית הוא כזה שעבר את הכי פחות שינויים ועיבודים

הכוונה היא לבסיס של הבסיס, כל מה שמגיע ללא אריזה, רשימות רכיבים ומיני תוספות.

כוונתי היא ל: ירקות, פירות, אגוזים, זרעים, שורשים, עלים, נבטים, שלל מזונות מהחי: מיני עופות, בשר, דגים, מאכלי ים (תלוי אזור בעולם), ביצים למיניהן, חלב ומוצריו בצורתם הטבעית והפשוטה ביותר.

נכון, לאורך ההסטוריה בני אדם ערכו עיבודים למזונות שהם צדו, אספו, גידלו וצרכו, אולם עד לעידן המודרני מאד, נגיד ה 60-70 שנים האחרונות, לא היו מעורבים בכך כמעט מפעלים ששינו את המזון הבסיסי שינוי של ממש שפגע בערכים התזונתיים שלו.

התהליכים היו פשוטים ועשו שימוש במשאבי הטבע מסביב, באוויר, בשמש, בחיידקים המצויים בסביבה, בשמרים המצויים באוויר, בחומרי גלם מהסביבה וכדומה. בעבר הרחוק לקח ה"עיבוד" צורה של ייבוש זרעים, צמחים, שורשים ופירות, עישון ושימור בשר בשיטות שונות, טחינת מזון ועוד וככל שהתפתחו עוד כלי עבודה ואפשרויות טכנולוגיות נפתחו עוד אפשרויות של עיבוד שהתגלו עם הזמן. תהליכים אלה כללו טחינה, ייבוש, התססה, השרייה, הנבטה,  בישול, שימור בעזרת חומרים טבעיים ועוד. מן הסתם האפשרויות התרחבו עם התחלת המהפכה החקלאית, כאשר לפתע התמודדו בני האדם עם כמויות גדולות של סוג מזון מסויים- אותו הם טיפחו וגידלו- והיה הכרח למצוא דרכים לשמר אותו להמשך צריכה בתקופות אחרות, כאשר הוא היה בחסר. אגירת תבואה עולה לראשנו, עם אסמים ומחסני תבואה, כמו גם התפתחותן של תחנות לטחינת קמח ועוד

אני מצאתי את התמונה הנפלאה הזו ברחבי הרשת כאן

המשותף לשלל התהליכים האלה, שאינם מועטים כלל הוא התמימות שלהם.

הם לא התיימרו לחולל שינוי של ממש במזון. מקסימום לשנות את מצבו מגרעין לקמח, על מנת שניתן יהיה להשתמש בו בצורה נגישה יותר, או להעבירו ממקום למקום בקלות יתירה.

כיום ניתן לראות כי תהליכי העיבוד, כאשר הם נעשה בשיטות המסורתיות, אינם פוגעים כשלעצמם בערך התזונתי של המזון. לעתים אפילו מעצימים אותו  והופכים ערכים תזונתיים לזמינים יותר מאשר היו בצורתם הקודמת.

שיטות עיבוד המזון המסורתיות כיבדו את המקור ולא ביקשו להערים עליו, לשנות או לשפר אותו. וכך התקבל עדיין מזון שלם בעל ערך תזונתי גבוה שמיטיב עם האוכלים אותו ומזין אותם.

אולם ככל שהתפתחו הכלים והיכולות הטכנולוגיות נפתחו עוד מגוון של אפשרויות עיבוד, בתהליכים שהתגלו לאורך הדרך. מה שמוביל עד לימינו בהם המצב מועצם בצורה קיצונית עד כדי כך שלמוצר המוגמר אין בהכרח קשר למוצרי הבסיס. כאשר אנשים אוכלים קורנפלקס, למשל, (ואין זה משנה כרגע מאיזה סוג) קשה לראות את הקשר בינו לבין התירס או שאר הדגנים ממנו הוא מוכן, כך גם לגבי "שניצל" תירס, מיני עוגיות, מאפים וחטיפים שהקשר בינם לבין המקור הטבעי הוא רחוק מאד. במרבית המקרים מוספים ל"מזונות" הללו שלל חומרים שמקורם בתעשייה, כך שהם אינם טבעיים כלל ועיקר. הם מומצאים ומיוצרים. נכון, יש להם טעם וריח ולפעמים איזשהו ערך כזה או אחר, אולם כאשר אלה נאכלים על בסיס קבוע (וכל כך הרבה בתים קורנפלקס היא ארוחה לגיטימית אחת לפחות ביום, אם לא יותר מכך) הם באים במקום מזון אמיתי שמזין את הגוף ומאפשר לו לקיים את תהליכי החיים התקינים.

לאוכל המעובד והמתועש יש מחיר.
חשוב שנדע זאת ונחליט עבור עצמנו- האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה? להמשיך לשלם אותו אחרי הרבה שנים? לצבור חובות ולגרור פגיעה באיכות התיפקוד של הגוף- נפש שלנו?
חשוב שכל אחד יקח את ההחלטה הזו עבור עצמו!