אני לא יודעת איך זה אצלכם, אצלי.... יש ימים בהם יש לי זמן להכין אוכל בכיף ולעומתם יש ימים כ"כ עמוסים, בהם אין לי זמן לנשום כמעט וגם בהם אני עדיין צריכה לדאוג לארוחת צהריים. לכן אני תמיד שמחה כשיש לי פתרונות מהירים יחסית, אולם אינם כאלה שישאירו אותי עם רגשות אשם מבחינת איכות המזון שנאכל בצהריים.
הכי קל לעבוד עם תנור אפייה- מכניסים מצד אחד, עובד פרק זמן (בו אפשר לעשות מה שצריכים) והאוכל יוצא מהצד השני. ולמי שיש תנור עם טיימר, בכלל שיחק אותה (שלי התקלקל איפושהו בדרך ומתוך סוג של דחיינות/ עצלנות לא טרחתי לתקן אותו. לא שאני לא מתבאסת על עצמי בכל פעם, אולם כאילו למדתי להסתדר בלי זה...).
עוף וירקות בתנור
נכון, זה עושה קונוטציה של ארוחת שבת ובאמת עולה על שולחננו לא מעט בימי שישי בערב, אולם אני מוצאת שלפעמים דווקא במהלך השבוע, קל לי יותר להפיק את זה ביום עמוס.
אני יכולה ככה בקלות להקיף את העוף בשפע של ירקות. נסו לגוון מאלה הרגילים שלכם. אז אולי יעשו קצת פרצופים בהתחלה, אולם אם הילדים יתרגלו לתוספות החדשות הם אפילו עשויים לנסות אותם...
חומרים
כרעיים/ שוקיים כמספר האכלנים
תפוחי אדמה
בטטות
דלעת
דלורית
קישואים
כרובית
בצל
שום
שמן זית
מלח, כורכום, פלפל ו/או כל תבלין שאוהבים
אופן ההכנה
מחממים את התנור ל- 180-200 מעלות.
חותכים את הירקות לפי ראות עיניכם מבחינת הצורה: לפעמים אני פורסת לעיגולים, לפעמים לריבועים קטנים, לפעמים למקלות ארוכים. הכל הולך.
כמובן שלא תמיד חייבים את כל הירקות. מה שיש בבית וזמין. כל פעם זה יכול לצאת קצת אחרת.
מצפים את הירקות בשמן זית ותבלינים. ככה, בידיים... (הכי מגניב זה עם הכורכום. כל הידיים נצבעות בצהוב, כמו בחינה של הודים).
אני אוהבת להניח את חלקי העוף מעל הירקות וכך אלה מקבלים גם את טעם העוף. אפשר גם לסדרם בחלק אחד של התבנית ואת הירקות בנפרד. כך זה אולי יתאים גם לבני משפחה שהם צמחוניים. הם יכולים לאכול רק את הירקות [שרחוקים מהעוף] בתוספת מנה אחרת.
על העוף אני בד"כ מטפטפת קצת שמן זית ואם ממש בא להשקיע, מעסה אותו גם עם קצת רוטב סויה וסילאן.
כדאי לפזר שפע בצלצלים והרבה שיני שום בתבנית (אצלנו הם מתחסלים בצ'יק).
ו... זהו- הייתם מאמינים?
מכניסים לתנור לכשעה.
מוציאים ואוכלים. ללקק את האצבעות.
שוב, אם יש טיימר, אפשר ממש לתזמן לקראת הארוחה (באובן הקטן דווקא יש לי טיימר, אז לפעמים מכינה רק תבנית קטנה ויוצאת לאיסוף ואז זה מוכן לקראת הארוחה).
והנה לנו ארוחה מזינה, צבעונית, משביעה ובלי כל מיני מזונות מעובדים ומנפחים למיניהם. מקסימום אפשר להוסיף סלט וטחינה ליד (אם רוצים).
הכי קל לעבוד עם תנור אפייה- מכניסים מצד אחד, עובד פרק זמן (בו אפשר לעשות מה שצריכים) והאוכל יוצא מהצד השני. ולמי שיש תנור עם טיימר, בכלל שיחק אותה (שלי התקלקל איפושהו בדרך ומתוך סוג של דחיינות/ עצלנות לא טרחתי לתקן אותו. לא שאני לא מתבאסת על עצמי בכל פעם, אולם כאילו למדתי להסתדר בלי זה...).
עוף וירקות בתנור
נכון, זה עושה קונוטציה של ארוחת שבת ובאמת עולה על שולחננו לא מעט בימי שישי בערב, אולם אני מוצאת שלפעמים דווקא במהלך השבוע, קל לי יותר להפיק את זה ביום עמוס.
אני יכולה ככה בקלות להקיף את העוף בשפע של ירקות. נסו לגוון מאלה הרגילים שלכם. אז אולי יעשו קצת פרצופים בהתחלה, אולם אם הילדים יתרגלו לתוספות החדשות הם אפילו עשויים לנסות אותם...
חומרים
כרעיים/ שוקיים כמספר האכלנים
תפוחי אדמה
בטטות
דלעת
דלורית
קישואים
כרובית
בצל
שום
שמן זית
מלח, כורכום, פלפל ו/או כל תבלין שאוהבים
אופן ההכנה
מחממים את התנור ל- 180-200 מעלות.
חותכים את הירקות לפי ראות עיניכם מבחינת הצורה: לפעמים אני פורסת לעיגולים, לפעמים לריבועים קטנים, לפעמים למקלות ארוכים. הכל הולך.
כמובן שלא תמיד חייבים את כל הירקות. מה שיש בבית וזמין. כל פעם זה יכול לצאת קצת אחרת.
מצפים את הירקות בשמן זית ותבלינים. ככה, בידיים... (הכי מגניב זה עם הכורכום. כל הידיים נצבעות בצהוב, כמו בחינה של הודים).
אני אוהבת להניח את חלקי העוף מעל הירקות וכך אלה מקבלים גם את טעם העוף. אפשר גם לסדרם בחלק אחד של התבנית ואת הירקות בנפרד. כך זה אולי יתאים גם לבני משפחה שהם צמחוניים. הם יכולים לאכול רק את הירקות [שרחוקים מהעוף] בתוספת מנה אחרת.
על העוף אני בד"כ מטפטפת קצת שמן זית ואם ממש בא להשקיע, מעסה אותו גם עם קצת רוטב סויה וסילאן.
כדאי לפזר שפע בצלצלים והרבה שיני שום בתבנית (אצלנו הם מתחסלים בצ'יק).
ו... זהו- הייתם מאמינים?
מכניסים לתנור לכשעה.
מוציאים ואוכלים. ללקק את האצבעות.
שוב, אם יש טיימר, אפשר ממש לתזמן לקראת הארוחה (באובן הקטן דווקא יש לי טיימר, אז לפעמים מכינה רק תבנית קטנה ויוצאת לאיסוף ואז זה מוכן לקראת הארוחה).
והנה לנו ארוחה מזינה, צבעונית, משביעה ובלי כל מיני מזונות מעובדים ומנפחים למיניהם. מקסימום אפשר להוסיף סלט וטחינה ליד (אם רוצים).
לפני
אחרי
יאמי
השבמחקהצלחת!
השבמחקיפה לך !אצלנו היום -שניצלונים ואורז לאחד ,פסטה ורוטב פלפלים לשניה ופלאפל לגדול ..מגוון כמו במסעדה.ואמא אוכל לחם עם מיונז (בייתי) והולכת לנוח צהריים...
השבמחקיו, נעה! ואת ממש מכינה בנפרד לכל אחד? או שאלה שאריות מימים קודמים? כי זה בטח לא קל להכין במיוחד ככה...
השבמחקבמצבים של בררנות יתר אני מעדיפה להכין משהו אחד מרכזי שעשוי להתאים לכולם ועוד קטנות בשביל הניואנסים.
הי ורד,
השבמחקתודה על המתכון, אי בעד פשוטים!
אפשר להכין גם עם עוף בלי העור? אצלינו הם ממש לא אוהבים את העור...
ברור שאפשר גם בלי העור (אצלנו מאד אוהבים). רק כדאי לקחת בחשבון שבלי העור, העוף יכול יותר להתייבש, אז כדאי אולי להשרותו במרינדה כמה שעות לפני , או אולי לדאוג ליותר רוטב... זה מה שאני הייתי עושה במצב שכזה.
השבמחקאגב, אפשר גם להכין עם העור ולהסירו לפני ההגשה.
ורד ,תלוי יום ומצב רוח לעיתים נדירות הם אוכלים את אותה ארוחה . מתוך שלוש ארוחות משותפות ביום באחת לפחות כל אחד עם הצלחת שלו...
השבמחקלא נורא מסובך, פלאפל קונים, פסטה תמיד יש בארון,ורוטב פלפלים אני מכינה אחד שמחזיק שלושה ימים לפחות (טעים את מחסלים מהר)
גם אני בעד אחד לכולם לצערי זה שניצל ופסטה. המכנה המשותף הנמוך ביותר
נעה, ואם נגיד מכינים סיר פסטה אחד בלי רוטב וכל אחד מכם שם רוטב שהוא אוהב, זה לא פחות עבודה?
השבמחקאני יכולה לומר לך ש"יום פסטה" נראה אצלנו ככה, אולם זה לא קורה כל יום ואני משתדלת שאפילו לא אחת לשבוע, שכמו שהיה קורה בעבר. פשוט, כי זה הכי קל ונוח להכין פסטה...
אצלנו יש בעיה אחרת
השבמחקמכיוון שזה רק שנינו והקטנה
אז כשאני מכינה אוכל בדרך כלל נשאר לעוד ארוחה או שתיים
ואז נוצר מצב שנמאס לאכול אותו דבר יותר מפעמיים או שלוש.
מה עושים עם השאריות??
אולי שאלה מפגרת כי אפשר פשוט להכין פחות אבל מוצאת את זה קשה לחזות את הכמות שתידרש...
בעיקר שלקטנה יש ימים בהם היא אוכלת כמו שני מבוגרים וימים בהם היא אוכלת כמות של יונק דבש.
כן, תכנון כמויות זו באמת סוג של אמנות...
השבמחקמה עם האפשרות של הקפאה? אולי אם נמאס לאכול את זה עכשיו בעוד שבוע זה דווקא יהיה נחמד?
באמת קשה לצפות מי יאכל כמה (גם עבור עצמנו, הגדולים...).
אפשר לנסות להקטין כמויות, או להזמין חברים לארוחות...