אני חייבת לומר- בעיקר לעצמי- ביום כזה יש לי סוג של רגשות אשמה.
כן, כן...
למה? כי יש משהו בעודף צריכת החיטה ומוצריה שמאד במודעות שלי ואני מאד משתדלת לצמצם את זה ביומיום שלנו.
כי אני מודעת לזה יותר ויותר שאני בוחרת בארוחת צהריים שכזו כשממש אין לי ברירה (ויש לי מלא תרוצים, החל מחוסר משמעותי בזמן הכנה וכלה ב"החיות אכלו לי את הבשר"- קרה במציאות, סיפור דבילי בפני עצמו).
ועם זאת אני כן טופחת לעצמי פה קלות על השכם, כי אנחנו אוכלים רק פסטות מקמח מלא (הרדוף או ניצת הדובדבן הולכים פה הכי טוב). וכי באמת הצלחתי לצמצם את זה לאחת לשבוע וחצי- שבועיים. וכי ... לפעמים זה באמת מאד טעים :-)
התוספות... זה כבר סרט אחר.
אם תשאלו את הילדים הם אוהבים או "פסטה בלי כלום" או "פסטה עם טונה" או "פסטה עם פרמז'ן"
[אולי זה המקור לרגשות האשם, כי כמות הפסטה הנאכלת בארוחה כזו היא דיי גדולה בסה"כ....]
הגדולים דווקא מאד אוהבים רטבים למיניהם ולפעמים לפעמים גם הילדים מוכנים לטעום (ולפעמים אפילו אוהבים).
אז רטבים קלאסיים הם באמת על בסיס עגבניות, או שמנת. יש גם על בסיס חלב קוקוס.
אפשר להכין שילוב של עגבניות עם חלב קוקוס שזה ממש טעים (לעצלנים ממש, חממו פחית חלב קוקוס והוסיפו לו רסק עגבניות ומלח, פלפל. הביאו לרתיחה, הקטינו את האש ובשלו לעוד מספר דקות).
לפעמים יש מעין רוטב מוקפץ של עגבניות, בזיליקום וגבינת פטה
לפעמים הבולונז הקלאסי יבוא פה מצויין
מה הולך אצלכם הכי טוב עם פסטה?
כן, כן...
למה? כי יש משהו בעודף צריכת החיטה ומוצריה שמאד במודעות שלי ואני מאד משתדלת לצמצם את זה ביומיום שלנו.
כי אני מודעת לזה יותר ויותר שאני בוחרת בארוחת צהריים שכזו כשממש אין לי ברירה (ויש לי מלא תרוצים, החל מחוסר משמעותי בזמן הכנה וכלה ב"החיות אכלו לי את הבשר"- קרה במציאות, סיפור דבילי בפני עצמו).
ועם זאת אני כן טופחת לעצמי פה קלות על השכם, כי אנחנו אוכלים רק פסטות מקמח מלא (הרדוף או ניצת הדובדבן הולכים פה הכי טוב). וכי באמת הצלחתי לצמצם את זה לאחת לשבוע וחצי- שבועיים. וכי ... לפעמים זה באמת מאד טעים :-)
התוספות... זה כבר סרט אחר.
אם תשאלו את הילדים הם אוהבים או "פסטה בלי כלום" או "פסטה עם טונה" או "פסטה עם פרמז'ן"
[אולי זה המקור לרגשות האשם, כי כמות הפסטה הנאכלת בארוחה כזו היא דיי גדולה בסה"כ....]
הגדולים דווקא מאד אוהבים רטבים למיניהם ולפעמים לפעמים גם הילדים מוכנים לטעום (ולפעמים אפילו אוהבים).
אז רטבים קלאסיים הם באמת על בסיס עגבניות, או שמנת. יש גם על בסיס חלב קוקוס.
אפשר להכין שילוב של עגבניות עם חלב קוקוס שזה ממש טעים (לעצלנים ממש, חממו פחית חלב קוקוס והוסיפו לו רסק עגבניות ומלח, פלפל. הביאו לרתיחה, הקטינו את האש ובשלו לעוד מספר דקות).
לפעמים יש מעין רוטב מוקפץ של עגבניות, בזיליקום וגבינת פטה
לפעמים הבולונז הקלאסי יבוא פה מצויין
מה הולך אצלכם הכי טוב עם פסטה?
מזדהה. גם אני מרגישה קצת אשמה כשאני מכינה להם פסטה, אבל זה באמת 1) טעים 2) נטרף ו3) כל כך פשוט. בדרך כלל זה אוכל של יום שישי בצהריים או של ימים שבהם אני באמת אין כלום בבית או שאני חייבת להקל על עצמי. אני דווקא משתדלת שהיא תהיה אורגנית, אבל לא מקפידה על פסטה מלאה כי לתפיסתי זה לא נורא משנה.
השבמחקאצל הילדים השמנת היא המלכה. גם שמנת עם רוטב עגבניות הולך, וגם פסטו, ואפילו רק שמן זית, מלח ופרמזן. ובולונז (בעצם ראגו, כלומר רוטב בשר), אבל זה כבר לוקח יותר מחמש דקות, ואז אני מעדיפה לאכול את זה עם הפסטה הכי רחבה (פפארדלה).
וגם, היות שעונת המנגולד בפתח, אז מנגולד עם שמנת (ואפשר גם עם כרישה) זה נורא טעים כרוטב לפסטה. לא שהילדים יאכלו מזה, אבל גם אנחנו גרים פה.
השבמחקלמה חשוב לך שהיא תהיה אורגנית, אבל לא מלאה?
השבמחקכי אני מחזיקה בדעה הפוכה.
בעיניי, אם לא אוכלים הכל אורגני, זה לא באמת כזה משנה ואילו המלא הוא בהחלט משמעותי מזין יותר, משביע יותר ואיכותי יותר. גם אם הוא לא אורגני (אף על פי שיש פסטות אורגניות ומלאות שהן זולות יותר מהרגילות הטובות).
תראי, לחם לבן אנחנו אוכלים לעתים רחוקות, ובדרך כלל רק בצורת הפיתה שבאה עם החומוס (ארוחת הצהריים המתחרה עם הפסטה בימי שישי). אבל ממה שהבנתי, הדגנים המלאים אמנם עשירים יותר בוויטמינים ומינרלים, אבל לעומת זאת יש בהם גם את הדבר הזה שנקרא חומצה פיטית שמפריעה לספיגה שלהם. אז כמוך, גם אנחנו במגמת הורדת פחמימות, ובעיקר לחם. אבל אם כבר אוכלים פסטה היא לפעמים מלאה ולפעמים לא, לפעמים אורגנית ולפעמים לא. ממילא מבחינתי כך או כך זו ארוחה בלתי מזינה שמורכבת מסוכר + גלוטן, בערך. אבל אני מקווה שהחיטה האורגנית עברה פחות התעללות.
השבמחקיש הבדל בין החיטה שמכינים ממנה לחם לבין החיטה שמכינים ממנה פסטה (איכותית, לא הזולות).
השבמחקחיטת הדורום, שממנה מכינים פסטות לאורך ההסטוריה הפסטית, מכילה הרבה פחות גלוטן מבת דודתה המיועדת להכנת לחם ומאפים למיניהם. לכן היא קלה יותר לעיכול ופחות מגרה את מערכת העיכול [כוונתי למי שאינו סובל מצליאק, או רגישות מאובחנת לחיטה. האנשים ה"רגילים"].
זה נכון שיש בדגנים חומצה פיטית וחומצה אוקסאלית ועוד כל מיני כאלה שמעכבות ספיגה של מינרלים, אולם אלה נהרסים בתהליך של הנבטה או של חימום, כך שהם לא לגמרי רלוונטיים בכל מה שאנחנו מבשלים להנאתנו.
זה שאנחנו צריכים להפחית במינונים, זה בטוח, אין לי על זה ויכוח איתך, נהפוך הוא. מאד משתדלת בעצמי.
רק היה חשוב לי להתפלפל לרגע במותר הפסטה מהלחם.