"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שלישי, 7 בפברואר 2012

פוסט על קוקוס

[אני יודעת שבשבוע שעבר עשיתי פה שבוע של מתכונים בהשראת בלוגי אוכל אחרים, אולם קצת היה קשה לי לצמצם את זה לשבוע בלבד, אז מדיי פעם יהיו תוספות, כמו הפוסט הזה. יש כ"כ הרבה דברים מעוררי השראה out there]

כבר כתבתי פה בעבר על חלב קוקוס ושמן קוקוס. קוקוס הוא מזון איכותי ביותר, המכיל שמנים רוויים חיוניים שמיום ליום מתגלים כיותר ויותר בריאים ומזינים.
טוב, זה לא מפתיע בכלל. באזורים טרופיים ממש חיים על קוקוסים בשלל דרכים וצורות. הוא מזון בסיסי ביחד עם דגים, פירות ים וירקות למיניהם.

לאחרונה נתקלתי במתכון של הגר לחמאת קוקוס. הוא הופיע בתוך מתכון של שוקולדים דלי פחמימות, בתוך הבלוג שלה ושל בנזוגה וישר נדלקתי על הרעיון של חמאת קוקוס, כי עד כה לא שמעתי על משהו כזה. אין להשיג את זה בארץ, עד כמה שידוע לי. אולם הופתעתי (והתרגשתי) עד כמה זה קל להכנה לבד.
מודה שבהתחלה הייתי קצת סקפטית, אולם ככל שמעבד המזון המשיך לעבוד שכנעתי את עצמי להאמין בדרך שהגר התוותה בפוסט.

התוצאה הייתה מדהימה, ממש חמאת קוקוס. זה באמת הפך לנוזלי! קשה להאמין.
מי שרוצה להכין, מוזמן לקבל ממני תמיכה. כי 20 הדקות האלה היו לא פשוטות, באמת...

[אוף! משהו לא טוב קורה למצלמה שלי לאחרונה. אני מצלמת תמונות אולם הן נעלמות להן איכשהו.
בקיצור, תצטרכו להאמין לי שזה אכן יוצא כפי שהגר מפרטת במתכון שלה]

החמאה מתקשה דיי מהר ואפשר לאחסן אותה (נראה לי שלנצח) במקרר, בצנצנת או בכלי שיהיה נוח להוציא אותה ממנו.
נראה שאפשר להשתמש בה ממש כמו חמאה רגילה- למרוח על לחם, מאפים וכו'.
ממה שאני קוראת, אפשר גם להשתמש בה כמטבל לירקות ועוד וגם בבישול. אולי בהכנת תבשילים למיניהם, במרקים ועוד.

המשכתי בהכנת אותו מתכון לשוקולד של הגר (עם קצת תוספת של סילאן, מודה).
ואז הלכתי לקרוא מה יש למארק לומר על מוצרי הקוקוס השונים.
דרכו הגעתי גם לאתר אמריקאי קוקוסי להפליא והתחלתי לחקור את נפלאות מתכוניו (שווה ביותר!).

בהמשך הגיע זמנו של חלב הקוקוס.
כבר מזמן שמתי עין על המתכון בבלוג של עדי (אחד הבלוגים האהובים עליי בכל הזמנים. אין, אין על אוכל תאילנדי!) לחלב קוקוס וחיכיתי להזדמנות מתאימה להכינו.
עכשיו, אחרי הצלחת חמאת הקוקוס, הגיע הזמן להכין גם חלב קוקוס. זה נראה ממש פשוט...

השיטה שמודגמת בבלוג של עדי היא הכי פשוטה וזמינה, אולם יש דרכים נוספות שמתחילות בקוקוס שלם של ממש (זו רק דוגמא אחת, יש שם עוד). במקרה יש לי קוקוס אחד בבית (טוב, היו שניים, אולם אחד חוסל ממש מהר ע"י הילדים ואת השני הם שכחו, אז אני יכולה לנכס לי אותו, נכון?).

ניגשתי להתחיל להכין, אולם אז גיליתי שאין לי בד סינון (בד שמשמש גם בתהליך הכנת גבינות).
חשבתי וחשבתי למי יכול להיות בד שכזה (יום שבת.... איפה קונים את זה בכלל? אני רוצה להכין כבר....). ואז נזכרתי שנועם קסטר מגבן גבינות להנאתו.
הרמתי טלפון ולשמחתי הם היו בבית, ממש לפני ארוחת הצהריים ומייד באתי וקבלתי בד גבינה שיספיק לי לכמה  וכמה זמן.
איזה כיף שאפשר למצוא (כמעט) הכל בפ"ח רבתי!

קודם פותחים לקוקוס את העיניים (יש 3). לנו היה הכי נוח עם מברג ופטיש
ואז קל לשפוך את הנוזל שבתוך הקוקוס לכוס (זה ממש טעים, אם כי אפשר גם לשמור להמשך ההכנה)

אם היה לי קוקוס גדול יותר (ואולי קצת יותר טרי) בטח היה יוצא יותר נוזל. גם ככה זה ממש יאמי
עכשיו נטפל באגוז עצמו. השיטה שנראתה הכי טובה היא לחמם את האגוז על אש ישירה. הייתה לי אש באח (אם כי אפשר לעשות זאת גם ישירות על אש הגז, כפי שמודגם בסרטון וכנראה שאפילו גם בתוך התנור הבייתי)

התפחם לו קצת
ואז ממש קל לפרק את הקליפה החיצונית (אם תשברו יפה, תוכלו לעשות מהחלקים כל מיני כלים)
חותכים לחתיכות קטנות יותר ומכניסים לבלנדר עם מיי הקוקוס ועוד 2-3 כוסות מים (תלוי בכמות שיש לנו של ה"בשר")
מבלנדרים עד לקבלת עיסת אחידה פחות או יותר
שופכים את התכולה לכלי, דרך בד הסינון
סוחטים אותו היטב, כדי למצות את כל הנוזלים
והנה הוא- חלב הקוקוס הבייתי שלנו. תהליך דיי מהיר, יש לומר
ניתן לחזור על התהליך פעם נוספת, לסחיטה שנייה (שוב עם מים בבלנדר ולהעביר דרך בד הסינון).
החלב של הסחיטה השנייה יהיה מיימי יותר, מקביל ל"מיי הקוקוס" שקונים בפחיות (בשונה מ"קרם הקוקוס" שמתקבל מהסחיטה הראשונה).

בצנצנת במקרר יישמר חלב הקוקוס למשך כמה ימים.

מה עושים איתו?
שוטטו פה וראו מה כבר הצעתי בעבר.
מחר מבטיחה לספר מה עשיתי עם חלב הקוקוס הספציפי הזה.

פשוט, נכון?
מבחינתי זה סוף עידן חלב הקוקוס הקנוי....