"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 22 ביולי 2012

מהי האסכולה התזונתית שלך?

אנשים רבים מחזיקים בגישה תזונתית מסויימת.
יש המאמינים כי רק סוג התזונה "שלהם" הוא הנכון ביותר וכי על כל האנשים לאכול באופן המסויים הזה ואין ספק שזה יהיה הקץ לכל תחלואיהם.
יש כאלה שלוקחים אחריות רק על עצמם ואינם מערבים אחרים בבחירותיהם, מאפשרים חופש. פגשתי הרבה אמהות כאלה (אם כי לא רק, יכולה בהחלט לחשוב על אבא אחד כזה)- היכולות לבשל לבני משפחתן ארוחות בשריות, על אף שהן צמחוניות או אף טבעוניות מוחלטות.
יש גם לא מעט אנשים שלא ממש מקדישים מחשבה לאוכל שנכנס לפיהם והם יכולים לאכול כמעט כל מה שמוצע להם או שנקרה בדרכם, אם במקרה הם רעבים, ואתם יודעים מה- גם אם הם לא...
תוך כדי הדרך שאני עושה עם עצמי בעולם התזונה- האישית והמקצועית כאחד- אני תוהה: האם אנחנו חייבים להכריז בריש גלי על ההעדפות האלה שלנו? או שאנחנו יכולים פשוט להסתפק בלאכול וזהו?

מדיי פעם אני נתקלת באנשים המבקשים רעיונות לארוחות לפי מיני גישות תזונתיות כדי להקל על אורחים, קרובים ובני משפחה. למה בעצם צריך לעשות מזה עניין גדול?

נאמר, אם נגיש ארוחה של עוף וירקות בתנור עם סלט כלשהו בצידה, או ארוחה של קציצות כבש על מצע של פירה כרובית לא נוכל לקרוא לזה ארוחה "פליאוליטית"? או "דלת פחמימות"?

ואם נגיש מנה כזו של אטריות אורז וירקות, או תבשיל חומוסים ירקרק כזה עם נגיד כוסמת זה לא יהיה "טבעוני"?

ואי אפשר לקרוא למנה הזו "צמחונית"? לאוכלי דגים? ומה עם אוכלי החלב?

וכאלה שאינם מקפידים על כשרות לא ייהנו מארוחה כזו גם אם לא תהיה עליה תווית?

מה האסכולה שלי?
אני חושבת שאנחנו צריכים לאכול אוכל אמיתי, שקרוב ככל הניתן למקורו. כלומר, כזה שלא עבד אינספור עיבודים, אלא אם כן הם קרו תחת ידינו.
חומרי גלם בסיסיים!
אין לי בעיה עם בשר, דגים, פירות ים, ביצים ומוצרי חלב במתינות (רצוי מעזים, כבשים או בופאלו). יש לי דווקא יותר בעיה עם דגנים למיניהם, בעיקר קמחים מכילי גלוטן למיניהם ועם סוכרים, שמנים מעובדים ושאר חומרים תעשייתיים ו"חדשים".

ואתם? מה אתם חושבים על האוכל שלכם?