אני יודעת שלא כולם אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם בבית. יש הלומדים, יש העובדים, יש ילדים ונערים ביום לימודים ארוך. וגם אלה אוכלים ואף כדאי שיאכלו אוכל מזין, אמיתי וקרוב למקורו.
איך עושים את זה?
צריך לרצות
כן, עד כמה שזה נשמע בנאלי, הרצון הוא השלב הראשון- תמיד- כאשר רוצים לשנות, לעשות משהו שהוא אחר מהשגרה, מה"נורמה" מ'מה שעושים כולם'. כי הכי קל יהיה להסתפק בארוחות שמגישים בעבודה (אם יש חדר אוכל משותף), או במה שיש בקפיטריה של האוניברסיטה או של ביה"ס.
אבל אפשר גם אחרת...
להביא מהבית
חכו רגע, אני יודעת שזה עשוי להשמע קצת מסורבל. מה, עוד משהו להסחב איתו?
נסו לחשוב על זה עוד כמה רגעים ואולי תתחילו להבין את שלל היתרונות הטמונים באפשרות הזו:
אפשר להחליט מה לוקחים, רק את מה שבאמת אוהבים.
אפשר לגוון- בכל פעם משהו קצת אחר. לא חייבים לאכול בכל יום את אותו סנדביץ' מהרכבת/ קפיטריה/ בית קפה/ מכולת.
אפשר לחסוך קצת... זו ממש לא בושה לחשוב על האספקט הזה. לאכול בחוץ זה לא דבר זול... תמיד יהיה חסכוני יותר לקנות מוצרי יסוד ולהכין לבד בבית.
איך עושים את זה בפועל? מה, שנביא את כל המטבח?
לא צריך להגזים... אם כי בהחלט כדאי להשקיע בכמה קופסאות טובות ונוחות. כאלה שקל להכניס לתיק ושלא יישפכו לכם בדרך, או ייפתחו, כי הסגירה שלהן לא משהו...
קופסאות בהחלט אקולוגיות יותר מכלים חד פעמיים, או מאריזות פלסטיק חד פעמיות למיניהן ואם יש לכם קופסאות נוחות, אין בעיה לשמור בהן את האוכל לפני ואחרי הארוחה.
אם יש מקום עבודה קבוע, אפשר לדאוג לאבזר אותו במה שנוח ושנחוץ: טוסטר- אובן, כיריים קטנות, או אפילו גזיה לחימום (אני לא 'מתה' על מיקרוגל, אבל אם זה מה יש, ניחא...). כלי אוכל וסכו"ם (שוב, מעדיפה את הרב פעמיים על פני השמישים וזריקים כל עוד זה מתאפשר). אם יש אפשרות למקרר, מה נחמד. גם אם זה רק בקצה המסדרון, או בחדר המורים. כדאי לחשוב על זה...
ומה בתכלס שמים בקופסאות?
אה, זה כבר החלק היותר מעניין.
כמובן שזה תלוי טעם ותלוי שעה ביום וסוג ארוחה. אולם באמת שהשמיים הם הגבול.
נתחיל מהירקות:
איך עושים את זה?
צריך לרצות
כן, עד כמה שזה נשמע בנאלי, הרצון הוא השלב הראשון- תמיד- כאשר רוצים לשנות, לעשות משהו שהוא אחר מהשגרה, מה"נורמה" מ'מה שעושים כולם'. כי הכי קל יהיה להסתפק בארוחות שמגישים בעבודה (אם יש חדר אוכל משותף), או במה שיש בקפיטריה של האוניברסיטה או של ביה"ס.
אבל אפשר גם אחרת...
להביא מהבית
חכו רגע, אני יודעת שזה עשוי להשמע קצת מסורבל. מה, עוד משהו להסחב איתו?
נסו לחשוב על זה עוד כמה רגעים ואולי תתחילו להבין את שלל היתרונות הטמונים באפשרות הזו:
אפשר להחליט מה לוקחים, רק את מה שבאמת אוהבים.
אפשר לגוון- בכל פעם משהו קצת אחר. לא חייבים לאכול בכל יום את אותו סנדביץ' מהרכבת/ קפיטריה/ בית קפה/ מכולת.
אפשר לחסוך קצת... זו ממש לא בושה לחשוב על האספקט הזה. לאכול בחוץ זה לא דבר זול... תמיד יהיה חסכוני יותר לקנות מוצרי יסוד ולהכין לבד בבית.
איך עושים את זה בפועל? מה, שנביא את כל המטבח?
לא צריך להגזים... אם כי בהחלט כדאי להשקיע בכמה קופסאות טובות ונוחות. כאלה שקל להכניס לתיק ושלא יישפכו לכם בדרך, או ייפתחו, כי הסגירה שלהן לא משהו...
בעלי אוהב קופסאות גבוהות יחסית, שקל להכניס לתיק ולקחת |
אם יש מקום עבודה קבוע, אפשר לדאוג לאבזר אותו במה שנוח ושנחוץ: טוסטר- אובן, כיריים קטנות, או אפילו גזיה לחימום (אני לא 'מתה' על מיקרוגל, אבל אם זה מה יש, ניחא...). כלי אוכל וסכו"ם (שוב, מעדיפה את הרב פעמיים על פני השמישים וזריקים כל עוד זה מתאפשר). אם יש אפשרות למקרר, מה נחמד. גם אם זה רק בקצה המסדרון, או בחדר המורים. כדאי לחשוב על זה...
ומה בתכלס שמים בקופסאות?
אה, זה כבר החלק היותר מעניין.
כמובן שזה תלוי טעם ותלוי שעה ביום וסוג ארוחה. אולם באמת שהשמיים הם הגבול.
נתחיל מהירקות:
- סלט שכבר חתכתם מראש והבאתם תיבול בנפרד וצריך "רק" לאחד ביניהם (כי סלט עם רוטב מתבאס דיי מהר בתוך כלי הסגור לזמן מה).
- אפשר גם "סתם" ירקות חתוכים. כלי כזה שטוב לנשנושי ביניים, עד הארוחה, או שיכול לשמש כבסיס לארוחה עצמה (במיוחד אם יש איפה לחתוך).
- אפשר גם ירקות שלמים ואם יש איזו קופסא עם טחינה (משומשום מלא ומונבט כמובן) שתוכל ללוות אותם זו יכולה להיות ארוחת טבילה מעולה: גזר, מלפפון, עגבניות שרי, צנוניות, קולרבי, סלק טרי, פרחי כרובית טריים ועוד ועוד. מי שאוכל מוצרי חלב יכול ללוות את הירקות בגביע יוגורט עזים/ כבשים/ בופאלו וכו', או בגבינה המתאימה לטבילת ירקות.
פירות:
- טריים
- מיובשים. אפשר בכלי אחד עם שפע אגוזים לא קלויים וזו ארוחה מצויינת של ממש, או נשנוש ביניים. אפשר לשים כדרך קבע בתיק שקית עם פירות יבשים ואגוזים. מצויין לאמצע יום, לסוף יום, לנסיעה, לנשנוש בהרצאה וכן הלאה.
לחמים למיניהם- קמחים מלאים, עם עדיפות למחמצות שאור:
- סנדביצ'ים, פשוטים או מושקעים
- בתוספת טחינה, גבינות, ממרחים וירקות כנ"ל
- אפשר ממש להשקיע עם שפע ירקות טריים או קלויים למיניהם (שהכינותם מראש כמובן)
מנות על בסיס דגן מלא או קטניה:
- צריך לבשל רק את הדגן/ קטניה ולשלבו עם שפע ירקות חתוכים ומתקבלת ארוחה מלאה ומשביעה ביותר. סלט קינואה זו דוגמא מצויינת, אם כי אפשר גם עם חומוסים, טופו, אורז וכן הלאה.
- קל להכין גם במקום עבודה. אם יש מים רותחים אפשר להשתמש בקוסקוס מלא או בבורגול מלא שזקוקים רק להשרייה במים רותחים. גם גריסי פנינה אפשר לאכול לאחר השרייה במים רגילים או רותחים.
- קוואקר אפשר להכין כדייסה במהירות יחסית. רק צריך מים חמים להשרייה. אפשר לשדרג עם פירות יבשים וטריים ואגוזים, עם קנמון וכן הלאה.
- גרנולה היא מנה מצויינת לעבודה/ בי"ס/ לימודים. אפשר להכין לבד בבית, או לקנות גרנולה איכותית ללא סוכר ושמן ושאר רעות חולות.
עוד רעיונות שאפשר לשלב בסלטים קרים:
- ביצים קשות
- טונה
- סרדינים
- נתחי עוף/ בשר
- פסטרמה בייתית
- קציצות
- לביבות
- פשטידות
שאריות של מנות מיום אתמול שבמיוחד בחורף אין בעיה לקחת ולאכול מבלי לחמם.
מרקים למיניהם, אפשר לקחת בתרמוס. אפשר גם להחזיק בעבודה/ לימודים חבילה של מיסו (מעין משחה מסויה מותססת. יש כמה סוגים לפי הדגן שמתסיסים את הסויה איתו. טעמה מלוח והיא מתאימה לבסיס של מרקים ורטבים למיניהם). מערבבים 1-2 כפות של מיסו עם מים רותחים. אפשר לזרוק פנימה כמה ירקות טריים (גזר, מלפפון, קולרבי, בצל ירוק וכו') ויש ארוחה מחממת ומשביעה שלא לוקחת הרבה זמן להכין.
זה מה שבעלי לוקח, למשל, ליום רגיל באוניברסיטה |
רגע, אפשר לשדרג עם עוד עגבניה |
לארוז בשקית (משימוש חוזר ביותר) |
והכל מוכן, אפשר לארוז |
ולצאת לדרך |
מה אוכלים אצלכם לְצהריים בעבודה, בלימודים, בבית הספר (עבור מי שלומד ביום לימודים ארוך)?
אפשר לקחת אוכל בתרמוס שמיועד לאוכל (רחב יותר) ואז אפשר לקחת עוף מוקפץ עם ירקות ואורז.
השבמחקדברים שאפשר לחמם וקל לסחוב זה שניצלים וקציצות וכל מה שמוצק יחסית (את התערובת של הקציצות אפשר לדחוף לתנור ואח"כ לחתוך פרוסות כמו פשטידה).
אפשר לקחת רטבים בקופסאות הברגה של אוכל לתינוקות.
בעצם אפשר לקחת ארוחות חמות מלאות בתרמוס או לחימום במיקרו, זה לא צריך להיות אוכל מיוחד בכלל...
הי ורד :) נושא מאד רלוונטי. זו חגית (בניזרי) חברתך
השבמחקאצלי בחודש וחצי האחרונים, במסגרת תזונה מאד ספציפית ומצומצמת (שאגב, על הדרך השלתי כבר 6!!! קילו'ז..) אני מוצאת שמאד קל לי וכמו שכתבת- הרצון הוא הדבר המוביל והחשוב בכל העניין הזה, וכך קל לי הרבה יותר! פשוט מדהים עד כמה! ואני נערכת מראש, קונה את מה שצריך ואוזל...מכינה בערב קודם או מהצהריים (אם פנויים לי) מנה מבושלת של דגן כלשהו או מאדה ירק עמילני (משתדלת לקום מוקדם בבוקר אם בחרתי בעמילן שכזה ולהכין) ובוחרת איזו תוספת ומכינה אם צריך, למשל- טחינה (אורגנית מונבטת אתיופית טעימה טעימה)....סלט הירקות לאחרונה הומר לרצועות חתוכות של ירקות. זה יותר מהיר וגם טעים! וכך גם כשיש לי יום ארוך עם לימודים בערב אז זה מאד נוח קופסת ירקות+שקדים קלופים שהכינותי מראש :) חוצמזה אני אורזת לי מנות פרי וקופסית קטנטנה של פירות יבשים וגם צמחים לחליטה. וזהו! והחיים פשוטים :) וזה קל ואפשרי. ובכלל, מאד בעד אוכל מהבית, זה זול, בריא וטעים ביותר, למעט מקרים חריגים פה ושם כשאין ברירה....
איזה כיף לשמוע!
השבמחקמסתבר שעניין הרצון הוא מאד משמעותי, אה? במיוחד כשמגיעים לנקודה בחיים בה זה מתבקש לבחור כך
תודה ורד, מאד רלוונטי גם בשבילי!
השבמחקאני תוהה לגבי הטחינה משומשום מלא מונבט - בדקתי מה כתוב על הטחינה האורגנית שקניתי: גרגרי שומשום אורגניים קלויים ומקולפים מכנית...לא נשמע טוב! גם מקולפים וגם מכנית...איפה מוצאים טחינה משומשום מלא מונבט? וגם, יש לך אולי מתכון לגרנולה ביתית? תודה.
טחינה משומשום מלא ומונבט יש למצוא בחנויות הטבע.
השבמחקחפשי את "אמארה" היא הכי טובה שנתקלתי בה עד כה, אם כי גם ל"טחינה זהב" יש אחת כזו (פחות טעימה בעיניי...).
יש בהחלט מתכון
http://bit.ly/uLTlkY
תהני!
טחינה זהב הרבה יותר טעימה לדעתי לטחינה של אמארה יש טעם לוואי שמעתי שהוא מוסיף חומר ממתיק לטחינה שלו...
מחקלא יודעת מי את/ה אנונימי, אולם זו אמירה קצת בעייתית לשים פה. במיוחד ללא הזדהות.
מחקמאחר וכבר שמעתי את זה באיזו חנות טבע (שמן הסתם מוכרת "טחינה זהב" ולא את ה"אמארה" כי הוא לא מוכן למכור להם...) אז התקשרתי אליו ובדקתי איתו.
הוא כמובן גיחך למשמע הטענה הזו...
אז כמובן שאפשר לומר שברור שזה מה שהוא יגיד, אולם אני דיי מאמינה לו...
אגב, לאותה חנות טבע הגיע סוג אחר של טחינה מאותו זן של האמארה, אגב, שעבר הנבטה. הטעם היה אכן טוב ולא מריר כמו זה של "זהב" שאינה מונבטת באמת (הם גם כותבים "טרום נבוטה" שזה דיי מצחיק, כי הכל הוא טרום נבטו...).
אז יש סוג נוסף בשוק של טחינה משומשום מלא ומונבט. לא זוכרת את שמו, למערי. המחיר היה דומה ל"אמארה" (עוד סימן שזה אכן הגיוני), אולי יקר בשקל או שניים
מעלה המון מחשבות
השבמחקלגבי הסנדויצ'ים (הטובים והמושקעים)
שאני לוקחת איתי לאוניברסיטה יומיים בשבוע.
עם כל הכבוד לסנדויצ'ים, אני חוזרת הביתה בשבע וחצי בערב עייפה, רעבה ועצבנית.
הבעיה עם הפסקות הצהריים הקצרות שכוללות הנקה/שאיבה
מצד אחד והכי נוח לאכול סנדוויץ, ומצד שני יש צורך באמת באוכל טוב ומזין למוח ולגוף שעובדים כל כך קשה.
נתת לי יופי של רעיונות.
אגב, את הטחינה האתיופית המונבטת (כ"כ טעימה של אמארה) אנחנו מוסיפים בבוקר לדייסת הקוואקר על בסיס המים (כולם כאן נמנעים מחלב) והיא פשוט נהדרת.
מוסיפה עוד מידע רלוונטי שנתקלתי בו.
השבמחקהנה סיר תרמי (כמו תרמוס, רק בסיר) שמאפשר לקחת אוכל חם (וגם קר, אגב) מחוץ לבית.
רעיון מעולה!
http://www.sirtermi.co.il/