"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום חמישי, 29 במרץ 2012

אג פלייד לייס

גיסתי ומשפחתה טסו להם היום לתאילנד ואני אכולת קנאה.
לכן כשנותר אורז (צהוב) מאתמול החלטתי להכין לי מנה בסגנון תאילנדי.
כן, כן, אני יודעת שזה לא אותו הדבר ובכ"ז... זה כן נתן איזושהי תחושה.

למזלי, הגדולה שלי גם מאד אוהבת את המנה הזו והסכימה לשתף אתי פעולה ואפילו להוסיף קצת ירקות.
בד"כ אנחנו מכינות את זה רק עם רוטב צ'ילי מתוק (כן, כן, לא הכי בריא. מדיי פעם אני מרשה לעצמי...), אולם הפעם זה באמת יצא יותר משודרג

חומרים

בצל
פלפל אדום
גזר
אורז מלא מוכן (כמה שיש לכם ומתאים למנות שצריך)
ביצים (אצלנו החישוב הוא בערך 2 ביצים לאדם, אולם אפשר גם פחות)
רוטב סויה
רוטב צ'ילי מתוק

אופן ההכנה

הרעיון הוא להשתמש בשאריות של אורז מארוחה קודמת, אולם אפשר גם לגמרי להכין במיוחד.
ברור לי שהטעמים פה מאד מערביים ולא תאילנדיים קלאסיים, אולם זה סוג של זכרון כזה.
קוצצים את הירקות קטן קטן, כי זה הולך להתבשל ממש מהר.
במחבת מחממים מעט שמן קוקוס/ זית ומקפיצים את הירקות 1-2 דקות


מוסיפים את האורז ורוטב סויה וצ'ילי מתוק לפי הטעם ומערבבים היטב


בינתיים משקשקים את הביצים בקערה

איזה ביצים צהובות ומדהימות, נכון?
חברה קנתה היום תבנית גדולה והציעה לנו לחלוק איתה בביצי חופש מהממות שמישהו מגדל בחצר ביתו. ברור שמיד קפצנו על המציאה!

יוצרים גומה במחבת ושופכים אליה את הביצה המעורבלת ומתחילים לאט לאט לערבב את הביצה עם האורז והירקות


נותנים לזה להתערבב ככה למשך מספר דקות, או עד שהביצה עשויה.
טועמים ומתקנים תיבול לפי הצורך ומגישים



*** אפשר להוסיף איזה ירקות שרוצים. לפעמים אני זורקת פנימה אפונה קפואה, או כל שארית של ירקות שיש לי.
*** אפשר לשלב עם נתחי עוף/ בשר/ דג/ טופו.
*** אפשר להוסיף גם קארי תאילנדי חריף אמיתי כזה.

בתאבון!

יום רביעי, 28 במרץ 2012

מוקפצים צבעוניים

אני יודעת, יש המון גרסאות של מוקפצים. ובאמת בכל פעם זה יוצא לי אחרת.
איך שמתחיל טיפה להתחמם אני מרגישה תורך לארוחה קלילה יחסית, לא משהו מבושל וכבד. משהו שאני מכינה בצ'יק ומוקפצים ממש מספקים את הסחורה (על אף הגשם שהגיע לביקור קצרצר).
השוס הפעם היה השום הירוק שהגיע דרך סיגל כל הדרך מסמר.
זוכרת שפעם מזמן, כשהיינו מבשלים בהודו, גילינו מעין תבלין מיובש שהיה לו ריח משגע והוסיף טעם נפלא לכל תבשיל. כשהמשכנו לחקור הסתבר לנו שמדובר בעלים הירוקים של השום הטרי שהתייבשו. מאז אני משתמשת בהם בכל פעם שיש לי את היכולת. הם נפלאים!

חומרים

בצל
1/2 כרוב סגול קטן
שומר
פלפל אדום
צרור עלי מנגולד (מהגינה, ברור)
שום ירוק אחד (כל כולו, גם עלים וגם שיניים רכות וטריות)
שמן קוקוס

אופן ההכנה

לפעמים אני מסגננת וחותכת קטן ויפה, או מקלות כאלה, או עיגולים, תלוי איך נחה עליי הרוח.
הפעם פשוט חתכתי חיתוכים דיי גסים וערבבתי את הכל ביחד

ממש סלט, נכון?

ואז חיממתי במחבת- ווק מעט שמן קוקוס. זרקתי פנימה קצת זרעי כוסברה (ממש לא חובה, אולם מקפיץ את המנה הפשוטה הזו קצת). כשאלה התחילו להתפצפץ זרקתי פנימה את כל הירקות, בלי המנגולד.
בגלל שהיה לי המון מנגולד, חיכיתי שהירקות קצת "יירדו" בנפח שלהם מההקפצה.
הקפצתי- ערבבתי אותם היטב. כיסיתי לאיזו דקה שתיים ואז פתחתי והכנסתי פנימה את עלי המנגולד הקצוצים.
סגרתי לעוד דקותיים, פתחתי, המלחתי במלח גס, ערבבתי היטב ו...זהו


נראה לי שלא עברו אפילו 7 דקות על האש.
כי הרעיון הוא לא לבשל עד לריכוך, אלא להקפיץ כדי להעלות את הערך האנרגטי של הירקות (סינית אני מדברת. קצת), לחמם קצת.

זה הוגש ביחד עם אורז מלא (צהוב, עם כורכום) וקוביות טופו.
גירסא חמימה לסלט! מתאימה בול לאנרגיה האביבית שמגיעה אלינו

יום שלישי, 27 במרץ 2012

טוב, גם אני מתחילה להתכונן לפסח

אני בדרך כלל לא אוהבת לכתוב על מתכונים לחגים, אם כי מדיי פעם שואלים אותי ומבקשים ממני, אז אני שמה לב שאני בכל זאת בסוג של התכוונות.
אתמול התחיל דיון בדף הקבוצה בפייסבוק על חרוסת והודעתי שזה משהו שאף פעם לא אהבתי. אז קיבלתי אותה בהפוכה.
נפל בחלקי הכבוד להכין חרוסת לסדר שיהיה בבית ספרה של הגדולה שלי.
אז ברור שאני לא אקנה חרוסת מוכנה ולא נותר לי אלא לצלול לעניין הזה....
כשנברתי בזה קצת הסתבר לי שבסה"כ מדובר באגוזים ובפירות יבשים טחונים יחדיו עם יין או מיץ ענבים. דיי דומה לשייק הבוקר שלנו בסה"כ... אז למה זה תמיד לא משך אותי? משהו בצבע? בקונטקסט (על מצה?).
הלכתי להכין ואיך אמא שלי אמרה (היא בדיוק הייתה פה) "מעבודה של 5 דקות יצא פרוייקט של שעה". צודקת... פשוט כל פעם היה משהו אחר שהיה צריך להוסיף ולשפץ קצת, בהתחלה שצתי יותר מדיי ציפורן והייתי צריכה להחביא אותה עם כמויות גדולות יותר ואז להוסיף עוד כזה ועוד כזה.

בסופו של דבר אני דיי מרוצה מהתוצאה.
יצאה לי חרוסת ורדרדה- סגלגלה, כי כמובן שלא נכנעתי לתכתיבי המתכונים מדורי דורות ואני רוצה משלי


אז אין פה יין. לא מתוק ולא בטיח.
יש מיץ רימונים שנותן צבע ומעט מעט חמצמצות שאני דווקא מאד אוהבת.
אני לא אחראית על הכמויות, אלא בעיקר על החומרים, כי המשכתי להוסיף עוד דברים תו"כ התהליך...

חומרים

אגוזי מלך
אגוזי מקדמיה
אגוזי ברזיל
שפע תמרים
תפוח אחד (את זה אני דווקא זוכרת)
תבלינים: קנמון, ציפורן, הל טחונים
מיץ רימונים טבעי (בלי תוספות)
קצת חמאת קוקוס (הייתי חייבת)
קצת סילאן

אופן ההכנה

בהתחלה עבדתי עם הבלנדר, אבל אז גיליתי שהכל הופך לדיי משחתי כזה (מגניב לשייק, אולם כנראה לא המרקם של חרוסת...)


אז עברתי למעבד המזון. נראה לי יותר מתאים.
ערבלתי את האגוזים בפולסים והוספתי את התמרים ושאר החומרים.
המשכתי בפולסים והוספתי כל פעם קצת מיץ רימונים (משערת שאפשר גם עם מיץ ענבים) עד שהגעתי למרקם שרציתי.

הכנות שמחות לפסח!

יום שני, 26 במרץ 2012

עוף ברוטב חרדל, סילאן וסויה

היינו בדרך הבייתה מביה"ס והגנים.
הקטנים בד"כ אוכלים שם ולא רעבים, אולם הפעם הם אמרו שהם רעבים. ידעתי שאין לי משהו שהם ממש יאהבו, אלא "רק" ירקות בתנור (לא הייתה כרובית בשביל הקטנה הפעם) ושאריות של הבולונז מאתמול (שהם לא יאכלו אם אין פסטה).
אז החלטתי לעצור אצל הקצב ולקנות חזה עוף (יש היום "טבע עוף" אני יודעת, על אף שאני משתדלת שנאכל עוף אורגני, זו הפשרה שלי אם אין לי אורגני). ואז האמצעי ביקש עוף שמחזיקים ביד (פולקע), אז החלטתי שכבר אקח טבע עוף שלם ואבקש שיחלקו לי ואז כולם ייהנו.
זה מה שעשיתי (קניתי אפילו שניים, כי אני יודעת עם מי יש לי עסק...).
ככה יהיה חזה עוף למי שרוצה (הכנתי בסיר ה GCC שלי. יצא מצויין!), כרעיים, שוקיים וכנפיים- לתנור עם מרינדה נחמדה. ומה שנשאר יחכה שאכין ממנו מרק (חזה, גרון ואולי איזו כנף שברחה לי).


חומרים

שוקיים, כרעיים, כנפיים (אפשר את הכל, או רק חלק מהם, כמובן)
למרינדה: כף רוטב סויה, כף חרדל דיז'ון, כף סילאן, כף שמן זית (אם יש כמות גדולה יותר של חלקי עוף, אפשר להגדיל מינונים של רכיבי המרינדה)

אופן ההכנה

מניחים את חלקי העוף בתבנית (אני אוהבת פיירקסים).
מחממים את התנור ל-180-200 מעלות.
מערבבים היטב את כל מרכיבי המרינדה ושופכים מעל חלקי העוף ומעסים הידיים (הכי טוב)


מכניסים לתנור לכשעה (אפשר גם קצת יותר).
מוצאים ומגישים חם

ללקלק את האצבעות!


יום ראשון, 25 במרץ 2012

סלט ירוק

לפעמים הדברים הכי בנאליים ויומיומיים הם אלה שאני פשוט שוכחת "לדבר" עליהם.
סלט ירוק, במיוחד בעונה הזו, הוא כ"כ שגור אצלנו, שזה באמת נראה לי מובן מאליו.
ואז אתמול, אחרי שצפינו סופסוף ב hungry for change חשבתי על זה שזה לא כזה טריויאלי ויומיומי עבור מרבית האנשים ושכן צריך לדבר על סלטים ירוקים ועל איך משלבים עוד ירוקים ביומיום באופן קבוע.

הסלט הירוק אצלנו תמיד משתנה, בהתאם לעונה ולמה שיש בבית: בחוץ או בפנים.
בעונה הזו עוד יש לא מעט ירוקים בחוץ ואנחנו משתדלים לנצל את זה עד תֹם.

חומרים

שפע של עלי רוקט
עלים (אפשר גם פרחים) של כובע הנזיר
עלים צעירים של חרציות
מנגולדים (הכי צעירים וקטנים)
עלי תרד
עלי חרדל
כמה עלי חסה (לפי גודל הסלט הנחוץ)
1-2 מלפפונים
אגוזים למיניהם
נבטים מסוגים שונים (אם יש)
לרוטב: 2 כפות שמן זית, 1 כף רוטב סויה, 1/2-1 כף סילאן, 1 כף חרדל (אפשר לוותר עליו פה כי העלים דיי חריפים)
**** כמובן שאפשר להוסיף על עלה ירוק שמתאים לכם: פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק, שמיר, שומר ועוד *****

אופן ההכנה

קוצצים את כל העלים

בעלי הביא המון רוקטים מהגינה 

מוסיפים אגוזים קצוצים ונבטים ומערבבים היטב.
מערבבים יחדיו את רכיבי הרוטב (אפשר, כמובן) להכין גם רטבים אחרים לגמרי, אם אתם לא אוהבים את אחד המרכיבים, או אם הוא פשוט לא בהישג ידכם.
יוצקים את הרוטב על הסלט ממש לפני ההגשה

כזה שפע נפלא יש מסביבנו!

בתאבון ואביב שמח לכולנו!

יום חמישי, 22 במרץ 2012

הגרנולה הבייתית שלי

בעקבות התגובה האנונימית מלפני כמה ימים (ובגלל שהייתי צריכה להכין באמת גרנולה, כי היא פשוט נגמרה לפני כמה ימים) החלטתי להעלות לפה את גרנולת הבית שלי.
המתכון מפורסם ברשת כבר מזמן, אולם תודו שזה אחרת כשיש גם תמונות, נכון?

בכוונה אני קולה את הקוואקר רק עם התבלינים למיניהם ובלי האגוזים והזרעים. על מנת שאלה לא יזכו לחימום שיוביל לתהליכי חימצון ואובדן הערכים התזונתיים שלהם. את כל השאר נוסיף בסוף התהליך, אחרי הקלייה.
אין בגרנולה הזו סוכר, מעבר לסילאן ולפירות היבשים. זו אינה כמות גדולה של סילאן, היא אינה מתוקה ומאפשרת למתיקות הטבעית של הפירות לבוא לידי ביטוי כאשר אוכלים אותה.
כמו כן אין בה כלל שמנים, כמו גרנולות אחרות. כך שיש אפשרות ליהנות מהשמנים הטבעיים באגוזים ובזרעים שנוסיף לה כאשר נאכל אותה.

חומרים

2 ק"ג קוואקר
1/2-1 כוס סילאן טבעי ואמיתי
5-6 כפות אבקת חרובים
2-3 כפיות אבקת קנמון
כוס קוקוס טחון
1/2 כוס זרעי צ'יה
כוס צימוקים
1/2 כוס גוג'י ברי'ס
1/2 כוס אגוזים למיניהם

אופן ההכנה

מחממים תנור ל- 150 מעלות.
בקערה גדולה מערבבים את הקוואקר עם הסילאן, אבקת החרובים והקנמון


מערבבים היטב כדי שהכל "יירטב" בצורה שווה. זה לוקח כמה דקות טובות של ערבוב


משטחים את התערובת בשתי תבניות בצורה הכי דקיקה שאפשר. אין צורך להדק


מכניסים לתנור המחומם למשך כרבע שעה ואז מערבבים בפעם הראשונה.
מכניסים לרבע שעה נוספת ושוב מערבבים.
במרבית המקרים מספיקות שתי "נגלות" שכאלה. לעתים יש צורך בקלייה נוספת של עוד כמה דקות.
מוציאים מהתנור ומצננים מעט.
מוסיפים את שאר המרכיבים: פירות יבשים, אגוזים, זרעים ומערבבים היטב


מאחסנים בכלי אטום.
הגרנולה יכולה להשמר למספר שבועות (אם אתם תחזיקו מעמד, כמובן)



אנחנו אוכלים אותה עם חלב שקדים (משקדיה ומים/ מיץ פרי טרי, לפי מה שיש בעונה: תפוזים, קלמנטינות, רימונים ועוד) ועם שפע של פירות טריים ואגוזים נוספים.


בתאבון!

יום שלישי, 20 במרץ 2012

לפעמים אנחנו צריכות תמיכה בבישול אונליין

זוכרים שגיל סיפרה פה על הרעיונות שלה "מדפקט לאפקט"?
אז לפעמים אני מקבלת הודעות, או רואה בקבוצות ובפורומים פניות של מישהו שמבשל כרגע ומשהו לא יצא לו מספיק טוב (קצת מלוח מדיי, קצת חסר טעם, קצת מיימי מדיי וכן הלאה).

לפני יומיים ראיתי שאלה בנוגע להכנת טופו באחת הקבוצות וכתבתי לה (לדריה) כמה רעיונות, ביחד עם עוד בנות אחרות.
באיזשהו שלב באמת יצא לה מלוח מדיי- יותר מדיי רוטב סויה, היא כתבה (יכול לקרות לכולנו) אז מה, זה אבוד?
כמה רעיונות שעלו לי בשלוף ושרשמתי לה:

את יכולה להגיש את זה מעל קינואה/ אורז וכו' ואז הטעם ייספג וזה כבר לא יהיה כזה מלוח.

לחלופין אפשר גם להקפיץ מלא ירוקים (תרד, מנגולד, כרובים, ברוקולי וכו') או ירקות אחרים- מבלי לתבל- ואז להוסיף אליהם את הטופו המוקפץ כך ששוב הטעם יתערבב לו ויימהל עם עוד דברים ולא יהיה מלוח מרוכז כזה.
בפעם הבאה כדאי לשים פחות מאשר יותר ולטעום תו"כ התהליך, עד שתגיעי לתוצאה משביעת רצון מבחינתך.
אפשר להכין סלט ולהוסיף לו את הטופו המוקפץ כ"כוכב מרכזי".

בקיצור, כל מיני דברים שקשורים להעלאת נפח המנה



היא הייתה קצת סקפטית לגבי יכולתה להצליח להכין משהו (כי גם לא היה הרבה זמן להכין עוד משהו לקראת הארוחה, עד כמה שהבנתי). אז הוספתי:

תשמעי, הכנתי היום מוקפצים לצהריים שלקחו לי בדיוק  5 דקות להכין, כולל זמן החיתוך שלהם.
קטפתי תרד ומנגולד מהגינה, הוספתי חצי פלפל שחיכה במקרר מהבוקר, כמה פרוסות שום ומעט רוטב סויה (ותרי פה). אידיתי את זה בווק על ממש מעט מים וערבבתי היטב.
כשהיה מוכן זרקתי פנימה כף של שמן קוקוס ו...זהו זה. לא היה צורך ביותר. ליד קינואה, מעט עדשים שנשארו מתבשיל שחברה הביאה לי לפני כמה ימים וטחינה שווה.
ארוחה מהירה (ומזינה וטעימה) לאללה.

אפשר לעשות את זה עם כל ירק טרי שיש לך, או קפואים מהפריזר.
לקינואה לוקח גג 20 דקות להיות מוכנה.
לקוסקוס מלא לוקח צ'יק צ'ק להיות מוכן.
לחתוך כמה ירקות לסלט זה גם דיי מהיר.
בקיצור, נסי לעכב טיפונת את הארוחה ושדרגי אותה פשוט (ואז גם לא תתבאסי...).
אפשר גם אטריות אורז, או פסטה (מלאה עדיף כמובן...).
זה מה שעולה לי בשלוף לגבי ארוחה מהירה מעכשיו לעכשיו



היא פתאום נזכרה שיש לה אטריות אורז שחורות בבית ושזה יכול להתאים בול לטופו המעט מלוח מדיי.
גם אני חשבתי ככה


זה מה שהיא הכינה (שיצא קצת מלוח מדיי). כבר נראה שווה, נכון?
מה התגלה בארון?



נראה שווה ביותר!

לפעמים אנחנו פשוט צריכים לפתוח את הראש כדי לקבל רעיונות חדשים. אז אל תתביישו להתייעץ פה בבלוג או בקבוצה שלי בפייסבוק, או בכלל...
בהצלחה גם עם מנות שלא עולות יפה (בהתחלה)!

יום שני, 19 במרץ 2012

עוד כמה מתכונים טבעיים, לא בהכרח לצהריים

אני קוראת המון חומר על תזונה פליאוליטית/ קדמונית ועוברת על המון בלוגים ואתרים משובחים למדיי.
כמובן שאני מייד נמשכת לחלקים המעשיים, למתכונים, ונהנית לגלות מתכונים שחדשים לי, עם חומרים פשוטים מאד.
יש דברים, כמו חמאת החמניות sunbutter או קמח הקוקוס שאין להשיג בארץ, כמו במקומות אחרים, או שלא פשוט למצוא (כמו קמח השקדים) אולם דיי פשוט להכין אותם לבד.
[ואולי כבר יבוא מישהו וירים את הכפפה וייבא חלק מהמוצרים האלה ארצה?]

אז החלטתי להתגייס למשימה ולהכין כל מיני דברים שנראו לי ממש מגניבים ומתבססים על חומרי גלם פשוטים יחסית.

המתכונים האלה, אגב, יכולים להתאים לא רק למי שאוכל "פליאוליטי" אלא גם לצמחונים, לאלה שאוכלים דל פחמימות, לטבעונים ואפילו לטבעונאים.

________________________________________________________________

כך מכינים sunbetter- חמאת גרעיני חמניות (שמסתבר שיש לה ריאקציה מאד מעניינת עם סודה לשתייה באפייה... מי יודע?)

***את זה עוד לא הספקתי להכין, אם כי אני בתכנון כבר כמה ימים. פשוט צריכה לקנות זרעי חמניות... אדווח אחרי שאכין. בינתיים משאירה פה את המתכון שנראה לי ממש שווה****

את אלנה כבר הצגתי פה בעבר, בשבוע בהשראת בלוגי אוכל אחרים שעשיתי פה.
היא באמת השראה הבחורה הזו.
הנה מתכון שלה ללחם פליאוליטי

חומרים

1/2 כוס חמאת שקדים (שקדיה וחבריה)
2 ביצים
2 כפות דבש
1 כפית תמצית וניל
1/4 כפית סטיביה (אני ויתרתי...)
1/4 כפית מלח ים
1/4 כפית סודה לשתייה
כף קנמון

אופן ההכנה

מערבבים בקערה את חמאת השקדים עד למרקם קרמי (אפשר גם בבלנדר מוט, אולם אין צורך. פשוט ערבבתי בכף).
מוסיפים את הביצים, הדבש, הוניל והסטיביה ומערבבים.
מוסיפים את המלח, הקנמון והסודה לשתייה ומערבבים היטב.
מעבירים לפיירקס ואופים בחום של 160 מעלות למשך 15-20 דקות


בדקתי באמצע הזמן בתנור... טוב, פעם ראשונה בכ"ז

מודה שבהתחלה הייתי סקפטית ליכולת של זה להתרומם ולהיות ממש "לחמי". אולם זה ממש עבד.
זה יצא במרקם שבין עוגה ללחם, קצת קפיצי כזה ונחמד. לא מתוק מדיי וממש מגניב עם או בלי ממרח.
הבן שלי טרף את זה ורצה גם להשאיר למחר לגן (אני בספק אם הוא יצליח להשאיר משהו לעצמו...)



דברים שאפשר לעשות עם קמח שקדים


בינתיים הגעתי לתוצאות סבירות עם נסיונותיי להכין לבד קמח שקדים.
במעבד מזון טחנתי שקדים. בהתחלה שברתי אותם וכשזה כבר היה נראה מספיק שבור התחלתי לעבוד עם ה pulse כדי שלא להגיע למצב של חמאת שקדים, אלא רק לשברים יותר ויותר עדינים



זה הצליח, אולם לא לגמרי עד לדרגת קמח של ממש.
טרם מצאתי לקנות קמח שקדים של ממש בסביבה בה אני גרה. אמשיך לחפש כדי לראות את ההבדלים.
סופסוף מצאתי "קמח שקדים" או כמו שקראו לזה ב"ניצת הדובדבן" "שקדים טחונים".

בינתיים "קמח השקדים" שהכנתי הלך מעולה בפנקייק שהכנתי:

חומרים

1 כוס קמח שקדים
3 ביצים
כפית תמצית וניל
1/2 כפית קנמון
1 בננה מעוכה

אופן ההכנה

מערבבים את הכל ביחד (את הבננה פשוט מועכים פנימה)


אפשר להמתיק אם רוצים, אם כי אין צורך כי ממילא אוכלים אותם עם משהו מתוק.
אפשר להכין את הבלילה מראש ולתת לה לשבת במקרר כמה שעות/ לילה כדי להכין במהרה בזמן אחר (אולי לארוחת בוקר, למשל?)
מחממים שמן קוקוס במחבת וכשהוא חם יוצקים פנימה מהתערובת. כשהפנקייקים מבעבעים מעט הופכים אותם לצד השני.
כל העסק לוקח משהו כמו דקה גג על כל צד



ממשיכים כך עד שכל התערובת מוכנה


אוכלים עם דבש/ סילאן/ מייפל אמיתי או כל דבר שנראה בעיניכם ראוי (ניסיתי עם חמאת בוטנים וסילאן והיה מעולה! בטח אפשר גם לכיוון המלוח).

הילדים מאד אהבו עם דבש!

[להגר יש מתכון קצת אחר, גם הוא עם קמח שקדים]

יום ראשון, 18 במרץ 2012

קינואה וירקות- בישול ללא מים בסיר GCC

את סירי ה GCC גיליתי כבר לפני כמה שנים, אבל הם היו כ"כ יקרים ולא יכולתי להביא את עצמי לקנות לי אחד.
ואז הייתה לי סדנת בישול אחת שאליה הזמנתי את רבקה ואיתן לנצ'נר, היבואנים של הסירים האלה בארץ, להדגמה.
זה היה באמת מדהים. מאפשר כ"כ הרבה אפשרויות של הכנת אוכל, של כל דבר בעצם והכל תו"כ שמירה על הערכים התזונתיים של המזון הבסיסי.
אז החלטתי בסתר לבי שאקנה לי סיר אחד ליום הולדתי הקרוב.
ואז אמא שלי הפתיעה אותי והחליטה לקנות לעצמה סיר כזה, אז אמרתי לה שגם אני מתכוונת, אז היא פינקה אותי בסיר כמו שלה בדיוק.
זכיתי!

מדובר על סיר עם תחתית מאד עבה המאפשר בישול וטיגון ללא שמן וללא מים.
יש טכניקה מסויימת שצריך ללמוד, לא משהו מסובך. קשור למידות החום המיוצגות ע"י הצבעים שעל המכסה. זה מאפשר אורכי בישול משתנים לפי מה שבוחרים להכין.
את כל המידע והפרטים אפשר למצוא באתר של רבקה ואיתן
יש שם גם שפע של מתכונים והם בחרו לשתף אותנו במתכון ממש פשוט של קינואה וירקות שמכינים ללא מים בכלל. נשמע מפתיע, אני יודעת.

חומרים



*** הכמויות מתאימות לסיר GCC קוטר 24 ס"מ 4 ליטר ***

שקית קינואה 500 גר'
2 בצלים גדולים קצוצים דק
פלפל אדום חתוך דק
גבעול כרישה חתוך לעיגולים
2 עגבניות בשלות חתוכות לקוביות קטנות
קישוא/זוקיני מגורד במגרדת
גזר גדול מגורד במגרדת
4 בצלים ירוקים קצוצים
חופן פטרוזיליה קצוץ דק
מיץ סחוט מחצי לימון
מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אופן ההכנה

לחמם את הסיר ריק ללא מכסה על להבה בינונית 2-3 דקות.
לשים בסיר את הבצלים, פלפל אדום, כרישה, עגבניות, קישוא וגזר. לערבב היטב ,לסגור מכסה ולבשל 5 דקות,להקטין אש למינימום ולבשל עוד 5 דקות.
להוסיף לסיר את הקינואה מיץ הלימון מלח ופלפל שחור ולערבב היטב. לסגור מכסה ולבשל על אש קטנה עוד 15 דקות.
להוסיף את הבצלים הירוקים והפטרוזיליה, לערבב היטב לכבות אש לסגור מכסה ולתת לתבשיל להמשיך להתבשל (ללא אש - רק התחתית האקוטרמית ממשיכה לבשל) עוד 10 דקות.



הנה עוד כמה מתכונים שנראים לי שווים נסיון בהחלט, בוידאו:
איך מטגנים חצילים ללא שמן (היה לנו דיון כזה בדף הקבוצה בפייסבוק, הנה אפשרות טובה לעשות זאת)
קציצות "מטוגנות" ללא שמן הכנתי אותן והן יצאו ממש נפלאות. פתרון מעולה בעיניי לכל אלה שלא רוצים לטגן קציצות.

מה דעתכם? יש פה כאלה שכבר מכירים את הסירים האלה? יש לכם מתכונים טובים לשתף אותנו?


יום חמישי, 15 במרץ 2012

נודלס עם עוף

הילדים ואני פינטזנו שאבא יביא לנו משלוח מ"זוזוברה" בהרצליה (אחת המסעדות האהובות על המשפחה) כשהוא חוזר מת"א.
אולם משלוחה מכל כך רחוק בטח רק תבאס את האוכל וגם ככה ממש פשוט להכין נודלס עם עוף בבית.
הגירסא שלי אפילו תהיה מזינה יותר, כי תהיה עם פסטה מקמח מלא ועם רוטב פשוט יחסית שלא יהיו בו כל מיני דברים שאינני יודעת בוודאות מה הם (על אף שהם מאד טעימים).
אז ניגשתי להכין.
עצירה קטנה אצל הקצב לקנות נתחי פרגית ו... יאללה, הבייתה להכין.


חומרים

חבילת ספגטי מקמח מלא (אפשר גם מאורז מלא וכו'. כדאי שזו תהיה פסטה ארוכה, אם כי אפשר, כמובן, גם לאלתר)
600-700 גרם סטייק פרגית
לרוטב: 1-2 כפות סילאן טבעי, 1-2 כפות רוטב סויה

אופן ההכנה

מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן, על גבי העטיפה: מרתיחים סיר עם מים, עם כף מלח. כשהמים רותחים מכניסים את הספגטי ומבשלים כמה שצריך (אצלנו בד"כ לוקח 10 דקות).
מסננים, מעבירים תחת מים קרים, משמנים בשמן זית ובמעט מלח ומניחים בצד לחכות לרוטב



בינתיים מנקים את הפרגיות וחותכים לנתחים קטנים


במחבת מחממים מעט שמן קוקוס/ זית וזורקים פנימה את נתחי הפרגית.
מערבבים היטב עד שמרביתם משנים את צבעם לבהיר יותר.
אז מוסיפים את רכיבי הרוטב ומערבבים היטב (אפשר כמויות גדולות יותר אם רוצים רוטב יותר מיימי ולא כזה שנספג בנתחים)


מוסיפים פנימה את הפסטה ומערבבים היטב. מכבים את האש וממשיכים בערבוב עד שהכל נספג היטב גם בספגטי



מגישים חם, אוכלים ומלקקים את האצבעות.
הילדים מאד (!!!) נהנו ולא היינו צריכים ליסוע לשום מקום...

יום רביעי, 14 במרץ 2012

עוד דרך לאכול כבד

הגוף שלי ביקש כבד. ממש ביקש.
אז יצאתי לצוד כזה בחנויות המקומיות. לא מצאתי אורגני בכמה חנויות (ונגמר לי הסטוק בפריזר) אז התפשרתי על כבד עוף רגיל.
כן, כן, אני יודעת... הוא מלא ברעלים וכל זה. אולם הרגשתי שזה עדיין נכון לי לאכול את זה מאשר להמנע ולקוות שאמצא בעוד כמה ימים במקום אחר.
כשהגוף צריך משהו, אז הוא צריך את זה עכשיו.
במיוחד בהריון.

פגשתי את נטע באחד החיפושים שלי והיא זרקה לי 'תכיני עם הרבה כוסברה'.
וואללה, חשבתי לעצמי, זה רעיון. עוד אף פעם לא הכנתי עם עלים ירוקים.
הגעתי הבייתה וגיליתי שכוסברה דווקא אין לי (לא יכולת לקנות באחד המקומות בהם חיפשת? נו, באמת...), אבל יש לי דווקא המון סלרי, פטרוזיליה ואפילו בזיליקום.
אז זה מה שייכנס לשם פנימה.

חומרים

1/2 ק"ג כבד עוף (עדיף אורגני, אין ספק. אפשר גם כבד בקר כמובן)
1 בצל גדול, או כמה קטנים
כמה שיותר שיני שום
1/2 חבילת סלרי (גבעולים ועלים)
1/2 חבילת פטרוזיליה
1/3 חבילת בזיליקום
[ואם יש, אז גם כוסברה]
יין אדום
תבלינים: מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

קוצצים את הבצל ואת השום פורסים.
מנקים את הכבדים וחותכים לנתחים קטנים יחסית.
קוצצים את הירוקים קטן קטן.
במחבת מזהיבים את הבצל ואת השום בשמן קוקוס (כן, אפשר גם בחמאה, למי שאין לו בעיית כשרות, או בשמן זית)


מוסיפים את הכבדים ומערבבים היטב


מוסיפים 1/2 כוס יין אדום ואת התבלינים, מערבבים עוד קצת ואז זורקים פנימה לערבובים אחרונים את כל הירוקים.

אנחנו אכלנו ביחד עם פירה של תפוחי אדמה ובטטות

אח.... הגוף נרגע לו בסיפוק



יום שלישי, 13 במרץ 2012

אורז ואפונה

מנה קלאסית ופשוטה.
הגדולה שלי מאד אוהבת אותה ולפעמים אני מכינה אותה כתוספת.
בד"כ אכין את האורז בנפרד ואת האפונה בנפרד.
גם כי בד"כ יש רק אפונה קפואה (חוץ מבעונה, בה אפשר למצוא תרמילים של אפונה טרייה ולהוציא אותם מהתרמיל. לאכול ככה ולבשל לריכוך במים מומלחים ורותחים- פעילו מאד כייפית עם ילדים, אגב).
סיבה שנייה היא שיש לי עוד שני ילדים שאוהבים בעיקר את האפונה, או לאכול את זה בנפרד.

חומרים

אורז עגול/ בסמטי מלא
אפונה ירוקה

אופן ההכנה

את האורז אני מכינה בהתאם לסוגו. זוהי הכנה פשוטה ובסיסית של אורז. בלי תבלינים וירקות ותוספות נילוות.
אורז עגול מלא אכין עם כמות כפולה של מים (על כל כוס אורז אוסיף 2 כוסות מים) ואילו אורז בסמטי מלא אכין עם כמות של פי 1.5 מים (על כל כוס אורז אוסיף 1.5 כוסות מים).
מניחים אורז ומים בסיר עם מעט מלח, מביאים לרתיחה, מקטינים את האש ומבשלים 30-40 דקות עד שהמים נספגים והאורז מוכן לאכילה.
אפשר להוסיף שמן זית/ קוקוס בסוף הבישול.

את האפונה אכין בהתאם להוראות על השקית- מרתיחים מים מומלחים וכשהם רותחים, זורקים פנימה את האפונים ונותנים להם להתבשל למשך כמה דקות עד שהם מתרככים ומוכנים למאכל.
אפשר להוסיף מעט שמן זית/ חמאה לאחר הסינון.

בצלחת אשלב בין האורז לאפונה.
פשוט פשוט



דרך אחרת לשלב את האפונה עם האורז מבלי לבשל את האפונה, היא לקחת את האורז המבושל ולערבבו במחבת עם אפונה קפואה תוך כדי ערבוב. זה מוכן כאשר האפונה הפשירה והתרככה.
צורת הכנה זו מאפשרת להוסיף מעט שמן למנה ואפילו עוד כמה ירקות ותבלינים למיניהם. השמיים הם הגבול.

יום שני, 12 במרץ 2012

מרק עוף

עוד קלאסיקה שכזו, נכון?
ישנם ימים שפשוט מתחשק לנו וישנם ימים בהם מישהו מתחיל להראות סימני מחלה כאלה או אחרים, בכיוון של התקררות או שפעת ואז מייד אני מתגייסת להכנת סיר מרק טוב כזה.
זו הזדמנות מעולה להכניס פנימה חומרים שמחזקים את מערכת החיסון, שנוגדי דלקת, שמחממים. מעבר לטעם המעולה, כמובן.
מרק כזה עושה שימוש בחלקים עם אנרגיה עמוקה של עצמות העוף והמינרלים שהם מכילים, של שפע של ירקות ועלים ירוקים שמשלימים האחד את השני ביכולתם להשפיע על מערכת החיסון שלה, לגייס אותה להתחזק ולהיטיב עם התחושות שלנו.
ניתן לשלב פה צמחי מרפא ותבלין, שמעבר להוספת הטעם באמת הם גם בעלי השפעה של ממש על מערכת החיסון. כמו השום, הג'ינג'ר, האסטרגלוס, פטריות כוח יפניות, בצל, קנמון, ציפורן, פלפל שחור ועוד ועוד.
שילוב התבלינים הללו יכול להשתנות לפי הטעם ולפי הצורך החיסוני הספציפי, כי כל צמח משפיע בצורה קצת אחרת על מערכת החיסון.

חומרים

גרון הודו
נתחי עוף (לפעמים זה שוקיים, לפעמים כנפיים, לפעמים עוף שלם מחולק ואז אין צורך בגרון ההודו. מה שיש לי)
שפע של ירקות (אני לא פולנייה קלאסית): גזר, בצל, דלעת, שום, בצל, קישוא, תפו"א, דלורית, קולרבי, שומר, בטטה, שורש סלרי, שורש פטרוזיליה ועוד- כל פעם זה יוצא קצת אחרת ומשנה מעט את טעם המרק
תבלינים: מלח גס, פלפל שחור, פלפל חריף שלם (לפעמים מוצאיה אותו באמצע/ סוף הבישול), שורש כורכום טרי מגורד (או התבלין היבש, אם אין כבר טרי), חופן שורשוני אסטרגלוס, כמה עלי דפנה
עלים ירוקים: פטרוזיליה, סלרי, כוסברה, שמיר
*** ל AIP ול SCD לעשות התאמות עם הירקות והתבלינים ***

אופן ההכנה

מניחים את נתחי העוף והגרון בסיר גדול. מכסים במים ונותנים להם לרתוח


כשהם רותחים הם מוציאים קצף כזה, שאותו מוציאים החוצה בעזרת כף (לא תמיד יש לי קצף. גיליתי שיש פעמים בהן אין בכלל קצף. לא יודעת לומר מה אני עושה אחרת באותן פעמים).
בינתיים חותכים את הירקות לפיסות בינוניות


אחרי הרתיחה מכניסים פנימה את הירקות ואת התבלינים ומבשלים כשעה, עד שהירקות והעוף מוכנים


בסוף מניחים בפנים את העלים הירוקים לחליטה סופית



בהגשה אפשר לשים בצלחת מרק, נתח עוף, ירקות ועלים ירוקים לפי בחירה.
אצלנו הגדולים, כמובן, אוכלים את הכל.
הקטנה אוהבת 'רק את המים' ולפעמים נתחים מהעוף ואיזה גזר או בטטה.
האמצעי אוכל רק נתחים מהעוף (לפעמים).
והגדולה אוהבת את המרק, העוף וחלק מהירקות (בלי ירוקים בבקשה).

הכיף הוא שכל הירקות, התבלינים והעלים תורמים לטעם המרק ולאיכות המרפאה שלו. גם אם לא ממש אוכלים אותם. 

יום ראשון, 11 במרץ 2012

מזג אוויר חמים מזמן את החזרה לשייקים

בקיץ כמעט תמיד אני מתחילה את היום בשייק גדול.
שילוב של פירות, ירוקים, אגוזים וכל מיני 'מזונות על' super foods.
לפעמים אני אשתה גם כזה לארוחת צהריים.
הימים שמתחילים להתחמם מזכירים לי את הקיץ והחשק לשייק כזה הולך ועולה.

זה אמנם קלאסי לארוחת בוקר, אם כי ממש ממש לא רק.
הילדים מאד אוהבים לשתף פעולה עם הכנת השייק ולהחשוב אתי ביחד מה ייכנס ומה לא, הפעם.
השייקים הם מאד מגוונים. הן מבחינת התוכן והן מבחינת הצבע, שזו חגיגה בפני עצמה.
לפעמים השייק הוא כתום, לפעמים סגול, לפעמים ירוק.
זה כייף לשחק עם זה!

חומרים

פירות: בננה, תמרים, תותים, פפאיה, אגס, אבוקדו (כן, הוא פרי) וכמובן שבקיץ אפשר גם את כל פירות הקיץ למיניהם
אגוזים: קשיו, מקדמיה, שקדים, אגוזי מלך ועוד ועוד
זרעים: צ'יה, פשתן, חמניות, דלעת ועוד ועוד
מזונות על: אסאי (מגיע קפוא), גוג'י ברי'ס, פולן, פולי קקאו נאים, שמרי בירה, ספירולינה (עושה צבע טורקיז כהה מגניב), פירות יער למיניהם, שמן/ חמאת קוקוס
עלים ירוקים: פטרוזיליה, כוסברה, תרד, מנגולד, חסה, כרוביים, שומר, שמיר, רוקט, בזיליקום, נבטים למיניהם ועוד

אופן ההכנה

אני אוהבת להשרות את זרעי הצ'יה ואת הגוג'י ברי'ס במים ל 5-10 דקות לפחות


מניחים בבלנדר את כל מה שרוצים ומערבלים היטב.
זה נכון שיש בלנדרים סופר מקצועיים ויעילים (כמו הויטה מיקס), אולם גם בלנדר רגיל יעשה את העבודה במרבית המקרים.

פה יש תותים, בננות, פאפאיה, תמרים, קשיו, אגוזי מלך, שמן קוקוס, שקדיה ואח"כ הוספתי גם את הגוג'ים והצ'יה [ובטח עוד כמה דברים ששכחתי כבר]

יש כאלה שאוהבים את השייק שלהם מיימי יותר. אני אוהבת אותו דיי סמיך, לכן לא מוסיפה המון נוזלים (מעבר לאלה של ההשרייה ושל הפירות עצמם ולפעמים אם הבלנדר נתקע לו אז עוד קצת).
בקיץ אני ממש אוהבת את השייקים שלי קפואים, פרוזן שייק כזה- יאמי!

שייק כתום הפעם

יום חמישי, 8 במרץ 2012

ארוחת פיקניק בחוץ

הייתה לנו פגישה לקראת כיתה א', בדיוק בשעת הצהריים.
אז מה- לא נאכל? אין מצב...
אני בטוח אהיה רעבה וגם הגדולה. הקטנים יותר אמנם אוכלים בגן, אולם כמעט תמיד גם מצטרפים איכשהו.
גם הייתה לי מגבלת זמן רצינית בהכנה. ממש לא היה לי הרבה זמן להתארגן.

אז מה מכינים?

הכנתי סיר של פסטה מקמח מלא (מסולסלת)
כלי עם ירקות חתוכים (עגבניה, מלפפון, פלפל מתוק, גזר)
כלי עם הפסטרמה הבייתית המעולה שלנו
כלי קטן עם קטשופ (לפינוק. בד"כ אני לא מרשה להם...)



באוטו מצאתי גם כמה תותים שחיכו לנו. אז אפילו היה לנו קינוח.

הגענו, התארגנו וישבנו לנו לאכול בנחת את מה שהבאתי. כל אחד ומה שהוא רצה (הגדולה הלכה בינתיים לחברה).
אני שמחה שהספקתי להתארגן מראש, כי אחרת היה לוקח עוד הרבה זמן עד שהיינו אוכלים. אני לא בטוחה שאני הייתי עומדת בזה...