"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שלישי, 31 ביולי 2012

פוסט אורח של הגר- על מוצרי מזון חשובים שקשה להשיג בארץ


את הבלוג של הגר ואסף הכרתי דרך תגובה בבלוג אחר שאני נוהגת לעקוב אחריו (ככה אני, עוקבת אחריכם, לראות מי מעניין אותי... זה ממש כיף! מגיעים ככה למקומות ממש רחוקים). ככה זה כשנחשפים לגישה תזונתית מעניינת ורוצים ללמוד עליה כל מה שאפשר.
מאז אני עוקבת אחריהם וממש רציתי לשלב אותם גם אצלי בבלוג, אם כי עד עתה לא מצאנו את הדבר המדוייק ביותר. וכמו שאני אוהבת, נקריתה בפנינו ההזדמנות כשהגר ואני צ'יטטנו על חומרי גלם שונים שקשה למצוא בארץ ומה עושים איתם וכו' וכו'. מתוך הצ'ט הזה נולד הרעיון לפוסט המשובח הזה שנותן הרבה מידע וגם הרבה רעיונות וכיוונים.
יאללה, לכו לעקוב אחרי כל הקישורים הנפלאים של הגר. --------------------------------------------------------------------------

למי שניזון מתזונה מיוחדת או מוגבלת, קריאה בבלוגי אוכל שמעבר לים יכולה לגרום להתקפי קנאה עזים. בין אם מדובר בתזונה דלת פחמימות, רגישות לגלוטן, הסרת סוכר מהתפריט או אפילו אלרגיה לביצים - לאנשים שחיים בארה"ב ואירופה יש כיום אפשרויות עשירות ומגוונות הרבה יותר ממה שניתן למצוא בארצנו החמה.  
במקרה שלנו, מדובר בתזונה נטולת מזון מעובד ודלה בפחמימות. אנחנו חיים לפי שתי גישות - הגישה של ד"ר ברנשטיין לטיפול בסוכרת וגישת הפליאו. במסגרת השינוי התזונתי שלנו הפסקנו לאכול סוכר, דגנים, קטניות, תפוחי אדמה ושורשים עמילניים אחרים. על פניו - מה נשאר כאן לאכול?
ואפילו יותר חשוב - מה עושים כשרוצים מדי פעם להתפנק?

לאחר מחקר קטן גיליתי שיש לנו הרבה יותר מרווח תמרון ממה שנדמה היה בהתחלה. מאז, בעזרת כמה מוצרים בסיסיים, אנחנו נהנים מדי פעם מפנקייק












ואפילו פסטה




בעזרתם של כמה אתרים נבחרים ושירותי הדואר הבינ"ל. למי שמעוניין לטעום ממה שלשאר העולם יש להציע, הנה ההמלצות שלי.

ממתיק נטול קלוריות ופחמימות שמבוסס על צמח הסטיביה. אפשר להשיג סטיביה גם בארץ, אבל אני מכורה לסוג הזה, שיש לו הכי פחות טעם לוואי מבכל סטיביה אחרת שטעמתי. אולי כי הוא ללא אלכוהול.


של אותה חברה, כנ"ל מבחינת הטעם. נהדרת במאפים ולהמתקת קפה ותה ירוק.
מתכונים: פנקייק קמח שקדים, שוקולד לבן.

אטריות בריאות ודלות בפחמימות, על בסיס אצות (ללא טעם של אצות). לשימוש בפסטה ומוקפצים.

קמח דל פחמימות ובריא, ניתן לקרוא עליו בפוסט הזה.
מתכונים: בקרוב.

פינוק גדול ב"מחיר" מזערי מבחינת הפחמימות. אפשר לקרוא עליו בפוסט הזה.
מתכונים: ייגמר לפני שתספיקו לחשוב על זה :-)

יום ראשון, 29 ביולי 2012

רגע לפני האולימפיאדה- מוקפצים ברוטב חמאת בוטנים

יום שישי היה מלא וגדוש כמו שקורה פה בקיץ.
כל הבוקר ועד הצהריים היו בעלי והילדים ב"שישי- שוק" שיש במרכז המושבה בקיץ.
חזרו לנוח קצת וכבר יצאנו להופעה- מסיבה של להקת "סומסום" שעושה מוזיקה צוענית מהממת.
על הדרך הקפצתי את הבן ליומולדת והייתי חייבת להתעכב קצת, כי האבא הכין אוכל הודי מ-ה-מ-ם והייתי חייבת פשוט לטעום.
חזרתי להופעה, לשאר בני המשפחה והעברנו שם את כל אחה"צ, עד הערב.
חזרנו הבייתה כדי לאכול משהו והתכוונו להמשיך לראות את טקס פתיחת האולימפיאדה אצל חברים. אז לא היה לנו הרבה זמן להכין אוכל מצד אחד, מצד שני גם לא היה לחץ להשכיב את כולם מוקדם (על אף שהקטנים השכיבו את עצמם פשוט באיזשהו שלב).
מזל ששמתי חזה עוף במרינדה לפני שיצאנו.
כל שנותר היה לחתוך כמה ירקות ולהקפיץ הכל ביחד. אה, נזכרתי שהיה לי רוטב מגניב במקרר, שנשאר לי ממשהו אחר שהכנתי לפני כמה ימים. באמת לא ידעתי מה לעשות איתו עד לרגע זה


חומרים

חזה עוף חתוך לנתחים
למרינדה: 1 כף רוטב סויה, 1 כף סילאן ומעט שמן זית
כרישה
גזר
קישוא
כ- 1/3 חבילת כוסברה
כ- 1/3 חבילת בזיליקום
לרוטב: 2 כפות חמאת בוטנים, 2 שיני שום מגורדות, פיסת ג'ינג'ר מגורדת, כפית מלח, כפית סילאן, מעט מים

אופן ההכנה

מערבבים ביחד את כל חומרי המרינדה ומשרים בה את נתחי העוף לכמה שעות ואפילו ללילה.
קוצצים את הכרישה.
חותכים את הירקות לז'וליינים




קוצצים את העלים הירוקים דק




מכינים את הרוטב, בערבוב ידני, או בעזרת בלנדר מוט או מעבד מזון. מוסיפים מים לפי הצורך. הרוטב לא צריך לצאת מיימי מדיי, אולם גם לא קשה מדיי. משהו באמצע. מיצאו את המידה הנכונה לכם.

אפשר להכין את נתחי העוף בנפרד- זה מה שאנחנו עושים, כי הילדים לא אוהבים עם כל הירקות- ואח"כ להפריש משם עבור המנה הגדולה


בווק מחממים מעט שמן זית/ קוקוס ומערבבים פנימה את הכרישה


מוסיפים את הגזר


והקישוא


ומערבבים היטב
מוסיפים את הרוטב, העלים הקצוצים והעוף ומערבבים היטב




אכלנו, נהננו והתפנינו לראות סופסוף את טקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון (אני ממש נהנתי- ואתם?)


[בסוף לא הלכנו לחברים וראינו את טקס הפתיחה דרך המחשב בבית. הכל משתנה כל הזמן. כבר למדתי לקבל את זה]

יום חמישי, 26 ביולי 2012

פוסט ספונטני- ארוחת טרום צהריים

לבעלי יש טאצ' לסנדביצ'ים לא שגרתיים (וקיצוניים משהו).
הוא סיים לעשות כמה דברים בבית, הרעב תקף אותו, אז הוא החליט על פיתה מעניינת.
אני רק צילמתי והשתאיתי בפליאה על השילובים!

עגבניה, תאנה, בצל
חרדל ומרמייט



אה וקצת נבטי חילבה, אם זה לא מספיק קיצוני עד כה...
מי חושב שזה טעים? חוץ מבעלי, כמובן

עוד כדורי אנרגיה מגניבים

קבלתי מחברה את ה- JTC שלה להתנסות, כי אני חושבת לקנות ורוצה להרגיש אותו לפני כן.
מייד עמדתי להכין כל מיני כדורי אנרגיה מגניבים


יצאו לי 3 סוגים טעימים להפליא (וגם הכנתי עוד נגלה של חמאת קוקוס, על הדרך)

הבהירים הם מ: תמרים ושקדים- "פשוטים"
הכהים הם מ: תאנים מיובשות, חמאת קוקוס, אבקת קקאו ווניל

והנה סוג לימוני יותר, בהשראת המתכון הזה


עם תמרים, מיץ לימון ותערובת של אגוזים וקוואקר- מגולגלים בקוקוס


בסוף לא התאפקתי והכנתי גם ממרח שוקולד- אגוזים כזה [יצא טעים, אם כי ממש לא קרוב להבטחתה של קייטי, על אף שממש עקבתי אחר ההוראות]

[וגם על הדרך קישרתי את הפוסטי הזה ליום הבלוגים של הבלוג המצויין הזה. תהנו!]

*** מוסיפה מתכונים מדוייקים, עבור אלה שביקשו ***

את כל כדורי האנרגיה אני שומרת אח"כ במקרר ואפילו בפריזר.
הכמויות הן בערך, כך שהרגישו חופשי להוסיף ולשנות כראות עיניכם.

תמרים ושקדים

כ-15 תמרים
1/2 כוס שקדים

במעבד מזון לטחון את השקדים ואז להוסיף את התמרים, עד שנוצר גוש אחיד.
להוציא, לערבב עוד קצת בידיים וליצור כדורים

כדורי תאנים- שוקולד

כ-8 תאנים מיובשות
2-3 כפות אבקת קקאו אמיתית
2-3 כפות חמאת קוקוס (אפשר גם חמאת אגוזים אחרת, או טחינה גולמית)
כפית תמצית וניל אמיתית
קצת אבקת קנמון

במעבד מזון מערבלים את כל החומרים עד שנוצר גוש אחיד.
מוציאים, מערבבים עוד קצת בידיים ויוצרים כדורים

כדורים לימוניים

כוס אגוזים/ שקדים [אני השתמשתי בתערובת של אגוזים טחונים עם קוואקר שקבלתי במתנה]
כוס תמרים
מיץ מ 1-2 לימונים [לדעתי שמתי בערך 1]
קוקוס טחון לגלגול

במעבד מזון טוחנים את השקדים. מוסיפים את התמרים ומיץ הלימון.
מוציאים, מערבבים עוד קצת בידיים ויוצרים כדורים.
בצלחת מניחים את הקוקוס הטחון ומגלגלים בתוכו את הכדורים.
אפשר לגלגל בשבבי קוקוס גדולים יותר למראה ולטעם טיפה שונים.

תהנו!


יום שלישי, 24 ביולי 2012

דווקא בשיא החום מתחשק לי.... מרק ירקות

אי אפשר להתווכח עם חשקים, נכון? ואין לי כבר את התרוץ של ההריון, זה אני נטו.
אולי בגלל שקמתי עם כאבון בגרון (בגלל שישנתי תחת המאוורר בלילות האחרונים, שהיו חמים מדיי מכדי לכבותו) ואולי כי לפעמים בשיא החום צריך משהו חם, דווקא כדי לקרר (מכירים את הגישה הזו? זה עובד נפלא במקלחות החורף! לסיים עם מים קפואים ואז כל הגוף מתגייס לייצר חום אמיתי, מבפנים ויוצאים דיי מחוממים מהמקלחת)

חומרים

3 בצלים
גזר
קישוא
גבעולי ועלי סלרי
2-3 פטריות שיטאקי (טריות או מיובשות)
2 פיסות אצת קומבו
צרור פטרוזיליה
תבלינים: מלח גס, כורכום, ג'ינג'ר מגורד

אופן ההכנה

במעט שמן מזהיבים את הבצלים הקצוצים.
מוסיפים את הגזר והקישוא אחרי שגרדנו אותם דק דק (אפשר גם חתיכות, אולם אז יצא משהו קצת אחר. וזה בדיוק מה שרציתי!).
מערבבים היטב למספר דקות על אש לא גבוהה.
מוסיפים מלח, כורכום, ג'ינג'ר מגורד וגבעולי סלרי קצוצים. מערבבים שוב לכמה דקות.
מוסיפים מים, עד לגובה הרצוי ומביאים לרתיחה


בינתיים משרים את השיטאקי המיובשות (אם יש טריות, לא צריך).
כשהמים רותחים מוסיפים פנימה את הקומבו ואת הפטריות הקצוצות (לאחר ההשרייה והסרת הרגל).
מבשלים 20-30 דקות ובסוף זורקים פנימה את עלי הסלרי והפטרוזיליה (מרק עוף סטייל).
מתקנים תיבול, אם יש צורך ואוכלים בהנאה!




המשך קיץ מהנה!

יום ראשון, 22 ביולי 2012

מהי האסכולה התזונתית שלך?

אנשים רבים מחזיקים בגישה תזונתית מסויימת.
יש המאמינים כי רק סוג התזונה "שלהם" הוא הנכון ביותר וכי על כל האנשים לאכול באופן המסויים הזה ואין ספק שזה יהיה הקץ לכל תחלואיהם.
יש כאלה שלוקחים אחריות רק על עצמם ואינם מערבים אחרים בבחירותיהם, מאפשרים חופש. פגשתי הרבה אמהות כאלה (אם כי לא רק, יכולה בהחלט לחשוב על אבא אחד כזה)- היכולות לבשל לבני משפחתן ארוחות בשריות, על אף שהן צמחוניות או אף טבעוניות מוחלטות.
יש גם לא מעט אנשים שלא ממש מקדישים מחשבה לאוכל שנכנס לפיהם והם יכולים לאכול כמעט כל מה שמוצע להם או שנקרה בדרכם, אם במקרה הם רעבים, ואתם יודעים מה- גם אם הם לא...
תוך כדי הדרך שאני עושה עם עצמי בעולם התזונה- האישית והמקצועית כאחד- אני תוהה: האם אנחנו חייבים להכריז בריש גלי על ההעדפות האלה שלנו? או שאנחנו יכולים פשוט להסתפק בלאכול וזהו?

מדיי פעם אני נתקלת באנשים המבקשים רעיונות לארוחות לפי מיני גישות תזונתיות כדי להקל על אורחים, קרובים ובני משפחה. למה בעצם צריך לעשות מזה עניין גדול?

נאמר, אם נגיש ארוחה של עוף וירקות בתנור עם סלט כלשהו בצידה, או ארוחה של קציצות כבש על מצע של פירה כרובית לא נוכל לקרוא לזה ארוחה "פליאוליטית"? או "דלת פחמימות"?

ואם נגיש מנה כזו של אטריות אורז וירקות, או תבשיל חומוסים ירקרק כזה עם נגיד כוסמת זה לא יהיה "טבעוני"?

ואי אפשר לקרוא למנה הזו "צמחונית"? לאוכלי דגים? ומה עם אוכלי החלב?

וכאלה שאינם מקפידים על כשרות לא ייהנו מארוחה כזו גם אם לא תהיה עליה תווית?

מה האסכולה שלי?
אני חושבת שאנחנו צריכים לאכול אוכל אמיתי, שקרוב ככל הניתן למקורו. כלומר, כזה שלא עבד אינספור עיבודים, אלא אם כן הם קרו תחת ידינו.
חומרי גלם בסיסיים!
אין לי בעיה עם בשר, דגים, פירות ים, ביצים ומוצרי חלב במתינות (רצוי מעזים, כבשים או בופאלו). יש לי דווקא יותר בעיה עם דגנים למיניהם, בעיקר קמחים מכילי גלוטן למיניהם ועם סוכרים, שמנים מעובדים ושאר חומרים תעשייתיים ו"חדשים".

ואתם? מה אתם חושבים על האוכל שלכם?


יום חמישי, 19 ביולי 2012

מה הכנו בקייטנת הילדים?

הגדולה שלי הצטרפה השבוע לקייטנת הורים שארגנו כמה משפחות של בנים מכיתתה. בכל יום הם באחריות של משפחה אחרת ועושים פעילות כלשהי, בבית או בחוץ.
אנחנו החלטנו שנקים דוכן ברחוב (לא "דוחן") והילדים ימכרו בו דברים שהכינו: לימונדה קרה, כדורי שוקולד ועוגיות שוקולד צ'יפס.
הלכתי על ההארד קור, לא משהו הכי בריא הפעם (מותר לשחרר לפעמים...).

הרעיון היה שהם מכינים הכל, גם את השלט והסטינג עצמו ברחוב וגם מחליטים על התמחור, וכמובן שהם יכינו את המיץ והעוגיות.
נשמע פשוט, נכון?
כשזה יורד לשטח עם ארבע בני 10 זה לא תמיד קל, אולם אני גאה לומר שצלחנו את הקשיים, אי ההבנות וחילוקי הדיעות ואפילו הצלחנו ליהנות קצת מהכנת העוגיות, הכדורים, משחקי קופסא, ארוחת צהריים וסרט

מכינים את הלימונדה


כדורי שוקולד


מי רוצה כזה כדור שוקולד?
הרעיון היפה של עוז- עיגול עם קוקוס, עיגול בלי. יש לו חוש, נכון?




עוגיות שוקולד צ'יפס

חומרים

200 גרם חמאה רכה
1.5 כוסות סוכר חום
2 ביצים
1.5 כפיות תמצית וניל
2.25 כוסות קמח כוסמין
כפית סודה לשתייה
1.5 כוסות שוקולד צ'יפס (אנחנו ערבבנו חום ולבן, לפי בקשת הילדים)
100 גרם אגוזים קצוצים- אופציונלי (לא רצו לשים, אבל פור דה רקורד...)

אופן ההכנה

מקציפים את החמאה והסוכר וכשהם מעורבבים מוסיפים בהדרגה את הביצים ואת תמצית הוניל.
מערבבים פנימה את הקמח והסודה לשתייה עד לקבלת עיסה חלקה.
מוסיפים פנימה את השוקולד צ'יפס ומערבבים היטב.
מקררים את התערובת כחצי שעה (אפשר גם יותר).
מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים 10-14 דקות, או לפי התנור האישי שלכם (המתכון המקורי אמר 8-10 דקות, אולם לא היה מצב שהן תהיינה מוכנות בזמן הזה...)



ארוחת צהריים, כמובן: שיפודי פרגיות, תפו"א ובטטה בתנור, ירקות

אחרי הצהריים הילדים יצאו לרחוב ומכרו את מרכולתם, אחרי שהכינו שלט וסידרו את הדוכן



מסקנה שלי: ילדים שבעים לא ממש טובים במכירת מיץ ועוגיות. אולי במקום אחר בארץ או בעולם הם היו מרוויחים על זה קצת יותר טוב....
העיקר שיהנו, נכון?

יום שלישי, 17 ביולי 2012

סדר יום לקיץ



שייק בבוקר

אולי כתמתם בעצם?

משהו קטן לצהריים

סלט גדול בערב

ובאמצע- המון אבטיח

וענבים קפואים

זה מה שאפשר לאכול בחום הזה

יום ראשון, 15 ביולי 2012

פשטידת רועים shepherd's pie

כבר המון זמן שאני מפנטזת עליה וברור למה עוד לא הגעתי לזה. והנה, כמו כל דבר בחיים, הגיע הרגע המתאים.
עם קצת השראה מהמתכון הזה, בתוספת מה שהיה בבית- היא יצאה יותר ממושלמת, באמת!

חומרים

בצל בינוני 
כמה גזרים בינוניים
1/2 ק"ג בשר טחון (בקר+ הודו אדום)
עגבניה בשלה (לא היו לי אז השתמשתי בחופן עגבניות שרי)


1/2-1 כוס ציר עוף/ ירקות (אפשר גם מים)

1/3 כוס יין אדום
2 בטטות בינוניות
כרובית בינונית
4-5 תפוחי אדמה
תבלינים: מלח, פלפל, תערובת קארי ומה שאוהבים

אופן ההכנה

קוצצים את הבצל והגזר ומבשלים בסיר/ מחבת עם מעט שמן זית/ קוקוס למשך 10-15 דקות


בקטע של ההשראה מהמתכון ההוא הוספתי פה כוכב אניס, כי סיקרן אותי איך זה יצא. לא חייבים כמובן, אם כי נתן משהו נחמד בסה"כ. לא חזק ולא משתלט בכלל. אם יש לכם בבית, כדאי. לא חובה


אחרי שמוכן, מוציאים את כוכב האניס ומניחים בצד לבינתיים.

במקביל במחבת  מחממים מעט שמן זית/ קוקוס ומכניסים את הבשר ומערבבים היטב עד שהוא הופך לחום


מוסיפים את היין, התבלינים והעגבניות ומבשלים 5-10 דקות


מוסיפים את הציר/ מים ואת הבצל והגזר, מביאים לרתיחה ומבשלים בין 30 דקות ל-4 שעות (הסברה היא שככל שמבשלים יותר, הטעם טוב יותר...) אני בישלתי אולי 45 דקות



ועוד במקביל... בסיר מבשלים את הירקות לפירה: תפוחי אדמה, בטטות, כרובית (אפשר להיות פה עוד יותר יצירתיים אם רוצים). כשאלה רכים, מסננים את הנוזלים ומועכים ביחד עם שמן זית ומלח ופלפל ומניחים בצד עד שהבשר מוכן




מחממים תנור אפייה ל-180 מעלות ופונים להרכיב את המנה.
בתבנית (אני אוהבת פיירקס) מניחים את שכבת הבשר


עליה מפזרים את שכבת הפירה בצורה שווה


מכניסים לתנור לכ-45 דקות.

מוציאים ומגישים ומלקקים את האצבעות


אכלנו בהנאה רבה, ביחד עם הסלט שיעלי בדיוק הביאה- בתזמון מושלם!

[נותרה חתיכה אחת ליום שאחרי. היא חיכתה במקרר והתגלתה יותר ב"חתיכה אחת". אולם ממש לא חושבת שאחכה בכוונה בפעם הבאה... זה יותר מדיי טעים...]