"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול
‏הצגת רשומות עם תוויות כבישה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כבישה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 10 בדצמבר 2019

עוד על התססה- פוסט אורח של אורי מאיר צ'יזיק

אורי ואני מכירים המוווון שנים ואני נהנית מאד לעקוב אחרי מעלליו בחוץ ובפנים וממליצה בחום להצטרף אליו לכל חוויה.

בקשתי ממנו שיכתוב פוסט לבלוג וכמובן שהוא בחר בפוסט על התססה, מה שמאד מתאים לעונה בעיניי (אם כי אפשר גם להתסיס בכל עונה, אבל איכשהו החורף יותר מזמין אותנו לכך)

תודו שזה נראה נהדר


לעיתים צריך לשבור את המחסום.
כשאנחנו חושבים על התססה (כבישת מוצרי מזון) אנחנו תמיד יכולים למצוא סיבה מדוע לא להתחיל בתהליך: צריך למצוא צנצנת מתאימה, לעקר אותה ולמצוא מה להתסיס, ואולי נשכח ממנה והתוצר יעלה עובש, ואז איך נדע אם אנחנו לא מרעילים את המשפחה?
אך ברגע ששוברים את המחסום, מבינים שניתן למצוא בבית את כל שצריך כדי להתסיס.
אין צורך לעקר צנצנות קודם תחילת התהליך ומאוד קשה להיכשל בו. אם התוצאה לא תצא טובה, אזי הריח שיעלה יהיה מסריח וגם כך לא נרצה לאכול את זה.
למעשה אם הייתם מגיעים לכאן לפני מאה או מאתיים שנה, כולם התסיסו. כולם. זה היה ידע שאי אפשר היה לשרוד בלעדיו. לא היה אז מקרר וכל אחד החזיק בידע הזה.
כל מה שנותר לנו לעשות זה לרכוש את הידע מחדש

צלפים מוחמצים


ישנן סיבות שונות בשלן כדאי להתסיס:
1. העשרת הטעם - מוסיף טעם ועניין לכל ארוחה.
2. בריאות - הסיבים התוססים הם מזון על עבור החיידקים שלנו במערכת העיכול, אלה שאנחנו צריכים לשמור עליהם ולטפח אותם.
3. מניעת בזבוז מזון - אפשר להתסיס כמעט כל ירק שאנחנו רואים שמגיע לסוף דרכו, וכך למנוע בזבוז.
וגם זה תחביב נוסף לשעות הפנאי

עגבניות ירוקות מוחמצות


אז מה עושים בפועל?

"הסוד" בהתססה הוא פשוט ניסוי ותהיה...אם אין לכם נסיון, כדאי להתחיל בהתססה של כרוב, להתקדם משם לירקות נוספות ומהר מאוד תגלו שכל המדף יהי גדוש בצנצנות כבושים.
התהליך פשוט מאוד, את הכללים ניתן למצוא כאן

רוצים ללמוד עוד על התססה, כבישה ושימור מזון? קורס התססה יחל בינואר ביפו, פרטים מלאים בלחיצה כאן

חריף מותסס


ולמי שלא מכירים, הנה כמה מילים על אורי:
ד"ר אורי מאיר צ'יזיק הוא חוקר ההיסטוריה והפוליטיקה של הרפואה והתזונה, עמית הוראה באוניברסיטת חיפה ומרצה ברחבי הארץ. ד"ר מאיר-צ'יזיק יועץ לבריאות בקהילות שונות, מומחה לליקוט צמחי-בר למאכל, כותב הספרים:  "המדריך לליקוט צמחי-בר למאכל", "דברים שאוכלים מכאן" ו"מזון ואיזון"הוא מחייה מסורות אוכל מקומיות במחקר, בכיתה, בשטח ובמטבח. מייסד ומקים "המרכז להנהגת הבריאות", בקיבוץ נווה איתן.
ד"ר מאיר-צ'יזיק מעביר הרצאות בנושאים השונים, בהם עוסקים מחקריו. 



יום שני, 17 ביוני 2019

פרמנטה- קדירת כבישה ייעודית

לפני המווווון זמן קיבלתי קדירת כבישה כזו להתנסות


אפשר לראות את האבק שיש עליה
טוב, אני במדבר, זה לא חוכמה... אבק יש פה כל הזמן
מי שעוקב אחריי יודע שאני אוהבת לכבוש ירקות, מאמינה בפרויביוטיקה הטבעית מהמזון שלנו ופחות בזו שמגיעה מכדורים ואבקות (אם כי לפעמים אפשר להיעזר בכאלה למשך זמן מה, עד שנכנסים לענייני התססה וכבישה בעצמכם).

מתוך פוסט שכתבתי בעבר בנושא (תכלס, יש כמה כאלה, חפשו):
"חיידקים פרוביוטיים חיוניים לקיום שלנו ואנחנו רוצים לוודא שהמעיים שלנו מכילים מגוון רחב של חיידקים פרוביוטיים ידידותיים, כאלה שמסוגלים לחיות איתנו בדו קיום ולעזור לנו בתיפקוד היומיומי. בייצור  רכיבי מזון, בפירוק רכיבי מזון והכנתם לספיגה טובה יותר עבורנו בגוף, בשמירה על שלמות השכבות הפנימיות של מערכת העיכול שלנו, בהתמודדות עם אתגרים שמביאים איתם חיידקים פתוגניים למיניהם, פטריות, הזיהום הסביבתי ועוד ועוד.

בתהליכים של התססה טבעית, ללא חומרים משמרים, חומץ, סוכר ועוד מתפתחים חיידקים פרוביוטיים ידידותיים. ואנחנו יכולים ליהנות מזה.
אבל... להרבה אנשים זה נחווה כמשהו מאד מסובך להכנה, קשה, דורש זמן, מחייב ידע ונסיון.
ואני רוצה לומר לכם שזה לא נכון!"

לקח לי הרבה זמן להצליח להוציא אותה מהמדף עליו ישבה ולהפוך אותה לפעילה.
למה?
כי השיש שלי עמוס בדברים, כי זה לוקח הרבה זמן ויעמיס עליו עוד יותר, כי ממילא אני כובשת בצנצנות זכוכית ונהנית מזה ועוד שלל תירוצים ביני לביני.


בסוף עשיתי זאת!



חתכתי 2 סוגי כרוב ועקבתי אחרי ההוראות להכנת הכרוב באתר (עצלנית, כבר אמרתי?)

אוהבת את התמונה הזו!


 ונתתי לכל זה לעמוד על השיש הממילא עמוס שלי במשך 1-2 חודשים, כבר לא ממש זוכרת...



יצא מגניב נכון?

כרוב כבוש בקדירת כבישה!

מסקנותיי הפרטיות בלבד:

קדירה שמתאימה גם לכובשים וגם לאלה שעוד לא התנסו בכך לפני כן.
היא ממש נוחה ולא מצריכה שום התעסקות. רק להניח במקום לא חם או חשוף לשמש.
הכרוב יוצא משגע! אין ספק שזו דרך מגניבה להכניס עוד פרוביוטיקה טבעית לגוף שלנו באופן קבוע.
זו בהחלט יכולה להיות מתנה מגניבה!


יום שני, 23 בינואר 2017

כרובית כבושה

יש לי חיבה גדולה לכבושים למיניהם.
בעיניי הם מאד חשובים לבריאות הכללית שלנו, באכילה יומיומית של ממש. בשלל שימושים. ועל אחת כמה וכמה כאשר אנחנו מתמודדים עם אתגרים בריאותיים למיניהם.


יש פה בבלוג כבר 2 פוסטים על כרוב כבוש, (וגם 2 פוסטים על לימון כבוש בשר ודגים כבושים). 
מבחינתי טכניקת הכבישה היא ממש דומה, אולם אני מבינה שיש אנשים שקוראים "כרוב כבוש" ומדפדפים הלאה, כי חושבים שזה לא יעבוד עבורם, כי הם לא אוהבים כרוב ורוצים דווקא לכבוש כרובית, או גזר, או סלק, לפת, קולרבי ועוד.

אם כך הנה הדרך לכבוש ירקות נוספים מלבד כרוב- זה ממש פשוט!
הכבישה היא ביחס מלח למים של 1 כפית מלח גס על כל כוס מים.
ניתן לעשות שימוש בתבלינים לפי העדפה אישית: פלפל שחור גרוס, עלי דפנה, שיני שום, ג'ינג'ר פרוס או מגורד, כורכום פרוס או מגורד, זרעי כוסברה, זרעי חרדל, זרעי כמון, זרעי שומר וכן הלאה

חומרים

כרובית בגודל הרצוי לכם, או לפי גודל הצנצנת בה אתם כובשים את הכרובית
*** אפשר להחליף גם בכל ירק שתרצו: סלק, לפת, גזר, קולרבי, בצל, מלפפונים ועוד ***
מלח גס
פלפל שחור גרוס, זרעי כוסברה, שיני שום, מעט פלפל צ'ילי חריף
מים

אופן ההכנה

לוקחים צנצנת גדולה ו"מחטאים" אותה עם מים רותחים בפנים לכמה דקות. כולל המכסה.
שופכים אותם.
חותכים כרובית לפרחים בגודל הרצוי בעיניכם ודוחסים בצנצנת.
כותשים קלות את זרעי הכוסברה ואת הפלפל בעלי ומכתש, לא לאבקה ממש דקה.
קולפים שיני שום ומכניסים פנימה



מכינים את המלח המומס במים ושופכים אותו מעל הכרובית והתבלינים, עד שהמים מכסים את הכל.
הירקות צריכים להיות לגמרי מתחת למים.
אפשר להניח עלה כרוב גדול שיסגור ויאטום מלמעלה.
מניחים על השיש (בחורף במקום יחסית חמים, בקיץ במקום קריר יותר) ונותנים לזה כשבוע לפני שמתחילים לטעום את המים- בכפית נקייה בלבד- כדי לראות מתי זה ממש מוכן.
זה תלוי מזג אוויר וטעם אישי.
הכרובית יכולה להיות מוכנה אחרי שבןע- עשרה ימים- שבועיים- שלושה שבועות.
מתי שזה מרגיש לכם שזה מוכן, זה מוכן!

הפעם לא שמתי, אולם תארו לכם כמה יפה זה ייצא עם כורכום (אבקה או שורש מגורד)
הכל ייצבע בצהוב...

בצל כבוש עם פלפל וג'ינג'ר בין היתר

רואים את המלפפונים מימין? הם בדרך לשם...
להם לוקח 5-7 ימים, בד"כ לא יותר מזה

סלק כבוש- יאמי!
ולמיי הכבישה שלו קוראים קוואס
מייחסים להם תכונות שמיטיבות עם העיכול והרבה שותים אותם באופן קבוע, בעיקר במזרח אירופה


יום שלישי, 8 באפריל 2014

לימונים כבושים

שוב, כמו בשנה שעברה, הצטברו הלימונים על העץ המדהים.
שוב הכנתי לימונים כבושים, כמו בשנה שעברה באופן דיי דומה...




זה היה כבר קצת לפני פורים והשנה החלטתי לתת לימונים כבושים כמשלוח מנות.
נראה לי שזו תחילתה של מסורת נחמדה עבורי



המטבח מתמלא ניחוח לימוני חזק



וגם בבלאגן לימוני




מלח, פלפל שחור ופפריקה מתערבבים להם ביחד
***לפרוטוקול האוטואימוני עם תבלינים "כשרים" ***



הצנצנות מתמלאות להן בטעם וצבע ונשארות לעמוד על השיש למשך 2-3 שבועות






בסוף הכנתי סלט לארוחת ערב בקערה הלימונית, עם שאריות המיץ והתבלינים שהשתמשתי בהם לכבישה

יום שני, 21 באוקטובר 2013

מנת פתיחה- קרפצ'יו פילה בקר

מתחילים את סעודת יום ההולדת של הבלוג עם מנת פתיחה שווה.

קרפצ'יו היא מנה עדינה שקל להכין לבד בבית.
כל שנדרש הוא נתח מובחר מאד וטרי של פילה בקר.
צריך גם לאהוב את זה, כי המחשבה על אכילת בשר שעבר "רק" תהליך קצר ומהיר יחסית של כבישה לא קלה לחלק מהאנשים.
בתי, למשל, שנכחה בכל שלבי התהליך והיא אוהבת בשר מושבעת, התקשתה ברעיון של אכילת המנה הזו, שהייתה לה טעימה להפליא אגב. אולם כאשר המוח שלנו מעורב גם, גם אותו צריך לשכנע, לא רק את הגוף...

חומרים

נתח פילה בקר
אשכול ענבים סגולים ללא גרעינים
מלח גס, פלפל שחור גרוס
חומץ בלסמי
לימון
שמן זית
פרמז'ן איכותית (מי ששומר כשרות יכול, כמובן, לוותר על השלב הזה. בעיניי הוא מוסיף המון!)

אופן ההכנה

המנה הזו מתחילה, כאמור, בבחירת הנתח (יש המכינים קרפצ'יו גם מסינטה או משייטל. לי נראה שאין ספק שהפילה לוקח, כי הוא הכי נימוח בטעם ובמרקם, אולם זכותכם לבחור אחרת, כמובן) וממשיכה בטיפול מסור שלו.
יש לחתוך את הפילה לנתחים שאינן גדולים ואז לשטח אותם כך שיהיו דקיקים ביותר.
קל לעשות את זה אם מניחים את הנתחים על ניילון ומכסים, כמו ניילונים המשמשים להכנת שניצלים. מניחה שגם נייר אפייה יעשה את העבודה, או פשוט להכניס לתוך שקית ניילון ולדפוק.

החבר- שף הראה לנו איך הוא אוהב לעשות את זה עם כוס שטוחה. גם פטיש שניצלים יעשה את העבודה




הבת שלו מדגימה

 ובינתיים...
הבת שלי עבדה על חיתוכי הענבים שלה





דק-דק

הבנות שיטחו את נתחי הבשר הדקיקים על מגש





ושפאץ פנה למלאכת ההכנה

מלח גס ופלפל גרוס
חומץ בלסמי שנשפך לאיטו על כל הנתחים
ואז נותנים להם לנוח לכמה דקות
אה, מוסיפים גם קצת מיץ לימון סחוט טרי מעל ואז נותנים להם לנוח לכמה דקות.

אח"כ מוסיפים את שמן הזית, היטב היטב ומפזרים בצורה שווה את חיתוכי הענבים הדקיקים.
מעל הכל מגרדים פרמז'ן מעולה
ו....יאללה, המנה מוכנה





אני יודעת שיש כאלה שאוכלים את זה עם לחם.
באופן אישי לא רואה סיבה טובה לכך...
זה נפלא ממש כך, או רק עם סלט, או רק ככה, לבד...

[היום יום ההולדת שלי גם ואני בהחלט מוכנה לאכול מנה כזו ליום הולדתי, או בכל יום אחר גם]

יום ראשון, 28 באפריל 2013

לימון כבוש

יש ימים מוזרים.
אתם בטח מכירים את זה....
ימים בהם הכל נראה אחרת ופשוט לא אותו הדבר.
היה לי יום כזה לפני כמה ימים והחלטתי שזה יום מתאים להתעסק בו עם הלימון הכבוש- משהו מוזר בהחלט, נכון?

יש לנו עץ לימון פורה ביותר ובכל שנה אנחנו מתמודדים עם שאלת השאלות- מה עושים עם כווווול הלימונים?
אז ברור שאנחנו מחלקים ומשתמשים וגם מכינים מיץ ומקפיאים לתקופות בהן אין לימונים (ומחירם בשמיים).
השנה הבנתי שאפשר לכבוש לימונים וניגשתי למשימה בשמחה

חומרים

1-2 ק"ג לימונים
2-3 כפות מלח גס
2-3 כפות שמן זית
כף פפריקה מתוקה ***לא מתאים בפרוטוקול האוטואימוני AIP ***
מיץ לימון

אופן ההכנה

חותכים את הלימונים לפרוסות דקות ומניחים בקערה, ביחד עם המלח, שמן הזית והפפריקה.
מערבבים ומניחים בצנצנת זכוכית.
מכסים הכל במיץ לימון ומחכים כשבוע עד שהם מוכנים. אח"כ שומרים במקרר





אפשר להוסיף לתבשילים למיניהם לשדרוג וכמובן שאפשר להוסיף תבלינים שונים.
אפשר גם לטחון את הכל במעבד מזון ולשמור כך במקרר



אחת הואריאציות שהכנתי ביום המוזר שלי הייתה ממרח פיקנטי על בסיס הלימון הכבוש

חומרים

2-3 כפות תערובת לימון כבוש
4 שיני שום
פיסה נאה של ג'ינג'ר
מעט פלפל שחור גרוס
3 עגבניות שרי (הן פשוט עמדו על השיש וביקשו להכנס פנימה...)
1 כפית מייפל אמיתי
1 כפית שקדיה
***לפרוטוקול האוטואימוני AIP עם מוצרים "כשרים" ***
אופן ההכנה

מערבלים הכל במעבד המזון עד להגעה למרקם חלק




בתערובת הזו השתמשתי כרוטב לסלמון בתנור



איזה טעם מעניין ולא רגיל (בשבילי) לסלמון!

יום חמישי, 7 במרץ 2013

קורנביף-בשר כבוש/ משומר או corned beef

עד לא מזמן חשבתי שקורנביף זה משהו ששמור לקופסאות שימורים, או לאזורים נידחים.
קצת צללתי לנושא וגיליתי שזו צורת הכנה מסורתית של חלקי בשר שונים (למשל חזה בקר) שמעשירה אותם בטעמים ומוסיפה עניין.
נכון, מדובר בתהליך הכנה- הכבישה ובתרבות המערבית אנחנו אוהבים דברים מהירים יותר, אולם מצאתי שאפשר גם וגם. כי בדומה לכבישת ירקות, אם אני רק מתחילה להניע את התהליך, הוא דיי מתרחש מעצמו. אז מה אכפת לי לתכנן קצת קדימה?

מפרטת את ההסבר לתהליך כבישת הבשר ואח"כ לבישולו והכנתו.
נעזרתי בהסברים האלה (למי שעוד לא הבין, זהו לינק. אפשר ללחוץ ולהכנס) שהתאמתי ושיניתי לפי מה שהיה לי בבית

חומרים

לתהליך הכבישה:

1 ק"ג חזה בקר
2 ליטר מים
5-6 כפות גדושות מלח ים
מקל קנמון
כף פלפל שחור גרוס
כף גרעיני חרדל
1/2 כף מסמרי ציפורן
כף גרעיני כוסברה
1/2 כפית ג'ינג'ר טחון
ענף רוזמרין גדול
5 שיני שום חתוכות
כמה עלי דפנה
אופציונלי: 1/4 כוס מיץ סלק או מיי כרוב אדום כבוש (ליצירת הצבע האדום בבשר)

לבישול:

1 כרוב
2-3 בצלים
2-3 גזרים (לא היו לי, אז לקחתי משהו כתום אחר, דלורית)
גבעולי סלרי מסלרי שלם

אופן ההכנה

להכנת התחמיץ מביאים את המים לרתיחה ביחד עם כל התבלינים (חוץ ממי הסלק/ כרוב אדום). מערבבים עד שהמלח נמס ועוד  5-10 דקות לערך.
מורידים מהאש ומקררים. אם רוצים מייד אפשר להוסיף קרח עד שזה מתקרר לגמרי. אפשר גם להשאיר למיי התחמיץ להתקרר מעצמם למשך כמה שעות, או להכניס למקרר על מנת שיתקררו.
אחרי שמתקררים מוסיפים את הנוזל האדמדם של הסלק/ כרוב אדום.
חשוב שהתחמיץ יהיה קר לגמרי כאשר הוא יהיה במגע עם הבשר



כאשר התחמיץ התקרר היטב מכניסים לתוכו את נתח הבשר.
ניתן להשתמש בשקית או בסיר/ כלי עם מכסה.
חשוב שמיי התחמיץ יכסו את הבשר לחלוטין.
מכניסים את הכלי למקרר (אם שמתם בשקית, אולי תרצו להניחה בכלי כלשהו כדי שזה לא יישפך במהלך הימים הקרובים) ושוכחים אותו שם למשך 5-7 ימים (יש גם אפשרות להשאירו שם עד 10 ימים. אומרים שככל שזה נשאר יותר ימים זה יוצא יותר טעים...).
אפשר בכל יום לערבל קלות את מיי התחמיץ. אם זה אפשרי [אני למשל שמתי את הכל לפני שנסענו לטיול של כמה ימים, אז לא עשיתי את השלב הזה, רק אחרי שחזרנו]



בהגיע היום המיוחל מוציאים את הבשר, שופכים את המים ומניחים בסיר. מכסים במים ומתחילים לבשל.
מביאים לרתיחה ומקטינים את האש.
מבשלים 2-3 שעות על הגז או בסיר לבישול איטי במשך 4-6 שעות בטמפרטורה הגבוהה


חותכים את הירקות לבישול בחיתוך גס ומוסיפים לבישול בשעה האחרונה בערך, כדי שלא יתבשלו מדיי




כשהכל מוכן מוציאים את נתח הבשר ופורסים לפרוסות דקות.

מניחים בצלחת פרוסות מהקורנביף, מבחר ירקות ומעל הבשר קצת ממיי הבישול, כדי שיצא מעט רטוב ועסיסי (אפשר להוסיף גם שומן כלשהו מעל הבשר, כמו שמן קוקוס, או גהי/ חמאה למי שאינו שומר כשרות)




יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

נקניקיות אמיתיות- יש דבר כזה


אני יודעת, נקניקיות הן תמיד שם נרדף לאוכל מעובד, תעשייתי- הכי מערבי שיש, מהכיוון הרע של הסקאלה.
לא הנקניקיות האלה!
במקור, נקניקיות הן דרך לשימור בשר לאורך זמן ממושך. טוב, לאו דווקא מאז שהיינו ציידים לקטים, בעצם אולי זה התחיל שם באיזשהו אופן. אולי יותר מהתקופה בה לא היו מקררים בכל מקום כדבר שבשגרה והיו צריכים לשמר את המזון בצורה כלשהי. אפשר להתווכח על נושא הטכנולוגיה- האם הקלה עלינו או בעצם צמצמה לנו את טווח האפשרויות. אולם זו כבר "שיחה" לזמן ולמקום אחר. דבר אחד בטוח, פעם היה למרבית האנשים הידע הדרוש לניצול כל חלקי האוכל. לא היו כמעט שאריות. לכל דבר הייתה ההכנה המסורתית שלו.

נחזור לנקניקיות של דובי


כבר לא זוכרת מי בקבוצה שלי בפייסבוק הכירה לי את האתר שלו (תודה ו...סליחה).
בערב רה"ש חגגנו בים עם הנקניקיות האלה, על האש. הן שמנוניות ומשביעות ביותר. אלה לא הנקניקיות שתמצאו את עצמכם (או את הילדים) זוללים ללא הפסקה. פשוט כי הן מזון אמיתי. משביע.

הפעם הכנתי אותן במחבת ברזל על האש. לא היה צורך לשמן אותו, כי שומן הנקניקיות עצמן מספיק בהחלט.
התארחה אצלנו חברה של הקטנה שאמרה שאמא שלה לא מרשה לה לאכול נקניקיות, כי זה בשר לא טוב. הסכמתי איתה והסברתי שאלה נקניקיות אחרות. עם בשר טוב.
מדהים שאנחנו חיים בעידן בו הג'אנק מציף את הכל, עד שלרגע נדמה שהוא הסטנדרט





היה גם צ'יפס ירקות בתנור עם שמן קוקוס ומלח




הצלחת שלי הייתה סופר כייפית ומשביעה.
עם כיוון השעון: צ'יפס ירקות, קטשופ בייתי, טחינה, נקניקיה, ירקות כבושים בבית ומגוון נבטים