איך לתת לילדים אומגה 3

יש אצלי נקודת מכירה של "אומגה 3 גליל" מוצר וחברה שאני מאד מאמינה בהם ולכן מחזיקה אותם אצלי, כדי שזה יהיה זמין למי שצריך בסביבה שלי.

הכל נמצא בקירור כמובן, לפי דרישת החברה

אחת השאלות הכי נשאלות היא "איך אפשר לתת את הכמוסות לילדים"?

כלומר, ילדים שצעירים מדיי מכדי לבלוע קפסולה גדולה כ"כ או כאלה שלא מצליחים בכלל לבלוע.

אני תמיד מציעה לאפשר לילדים למצוץ את הקפסולה ואף ללעוס ולבלוע, למי שזורם ובעיקר מזהירה את המבוגרים שלא לעשות "פרצוף" או להעיר הערות למיניהן, כי הילדים קולטים את אלה בצ'יק.
מרבית הילדים מאד אוהבים דגים ואין להם זכרונות פרטיים או קולקטיביים בנוגע לטעם של שמן הדגים (היו תקופות בהם הכריחו ילדים/ אנשים לבלוע שמן דגים ובואו נאמר שזו לא חוויה חיובית אצל הרבה מהם).

הרבה ילדים ממש נהנים למצוץ את ה"סוכרייה" הזו.

אפשר גם להוסיף את תוכן הקפסולה לאוכל כמו יוגורט/ לבנה/ טחינה/ טונה ואפילו שמעתי על כאלה שמוסיפים את זה למיץ.

מה שעובד עבורכם (ומבחינתי יש עדיפות, כמובן, לאוכל אמיתי ולא מעובד או עתיר סוכרים. אולם לפעמים אפשר לעגל פינות...).

פניתי לחברה בשאלה הזו והם שלחו לי חומרים שהם חולקים עם הלקוחות שלהם, ורציתי לשתף גם פה

בערוץ היוטיוב של החברה אפשר למצוא את הסרטון הזה שמראה את הכנסת תוכן הקפסולה לסלט טונה וגם שיתופי סרטונים נוספים שאנשים שלחו על מה שעובד עבורם ועבור ילדיהם

איך נותנים אומגה 3 לילדים
רעיונות נוספים

יש לכם עוד רעיונות? 

נשמח לדעת מה עובד אצלכם

התחלת אכילה לתינוקות

שמתי לב שאני מתקשה לפעמים למצוא את המאמר הותיק שלי על המעבר למוצקים- התחלת אכילה לקטנטנים.
ואם אני מתקשה למצוא אותו ברשת, מה זה אומר עליכם?

אז כדי לרכז את הכל במקום אחד (כי אני מודה, גם אני עושה שימוש באתר ומפנה לפה מטופלים שלי ואת מי שמתייעץ אתי כווווול הזמן) אפרסם את המאמר שלי גם פה.
ואני יודעת שגוגל נחשב כלא מחבב כפילויות, אז אני אסתכן קצת, בסדר?
העיקר להקל עליכם ועליי

שלב המעבר למזון מוצק הוא שלב התפתחותי גדול בחיי התינוק ואולי עוד יותר בחייה של המשפחה. הנה יצעד התינוק את צעדיו הראשונים אל תוך הווי החיים המשפחתיים המשותפים הכוללים ארוחות, מפגשים, פיקניקים, שמחות, חגים ועוד. עד שלאט לאט יוכל להיות חלק פעיל ביותר בארועים אלו ללא מגבלות ואיסורים.

שלב זה מדגיש גם את הזמן שעבר מאז נולד התינוק.

כדאי לתת לשלב חשוב זה תשומת לב מתאימה להבנת צרכיו המשתנים של התינוק, לבחירת המזונות המתאימים לו ולכיבוד רצונותיו והעדפותיו.

באופן קלאסי מתחילים לחשוב על הוספת מוצקים מגיל 6 חודשים פחות או יותר. זהו גיל בו מתחילים התינוקות להתעניין יותר בסובב אותם וב...צלחות של ההורים ובני המשפחה. זה יהיה רק טבעי לספק את הסקרנות שלהם ולתת להם להתחיל לחוות בהדרגתיות את עולם המבוגרים.

בשנים האחרונות השתנו המלצות משרד הבריאות הישראלי לכמה כיוונים ועתה ההמלצה חזרה להיות להתחיל טעימות סביב גיל 6 חודשים, אולם יש המלצות גם להתבונן במצב ואולי להתחיל בין גיל 4-6 חודשים.

השינוי הוא משמעותי ועשוי להיות קריטי לחלק מהתינוקות ולכן חשוב להבין שזה שאפשר להתחיל להציע טעימות בגיל 4 חודשים אינו אומר בהכרח שמוכרחים

ישנם כמה דברים שכדאי להבין- המזון בתחילת הדרך אינו מיועד לספק קלוריות, אלא יותר לחנך את התינוק לחיי משפחה משותפים, לביחד, לעשות דברים עם כולם, להכיר את הטעמים, להתנסות במרקמים, להיפתח יותר לעולם ורק אחרי זמן מסוים (לעתים רב) המזון ייחשב כחלק משמעותי מהתזונה.

הבנה זו יכולה לעזור להורים להבין את ההדרגתיות הנחוצה בתהליך זה. שכן כמו בכל תהליך זה יכול לקחת זמן- זמן ללימוד, זמן להתרגל, זמן להתפתח. אין הכרח במהירות מלבד אותו רצון הורי 'שילדנו יהיה כבר גדול' 'שהוא יאכל הרבה' 'שייגמל מהנקה/ מבקבוק' וכן הלאה.

ניתן להבין פה גם שלכל תינוק יהי טווח הזמנים הנכון לו באופן אישי. כך שאם יש ילד שמראה התעניינות בגיל מוקדם יותר מחברו ואילו אחר יתחיל להתעניין רק מאוחר יותר זה אינו בעייתי כלל.

כשחושבים על לכבד את העדפותיו של התינוק, יש לקחת בחשבון את הזמן הדרוש לו להיות בתהליך. זמן שיכול להיות איטי יותר ממה שאנחנו רגילים (ואנחנו הרי חיים ב fast lane), או מהיר יותר ממה שהיינו רוצים. חשוב מאד ללכת בקצב של הילד ולשים בצד את כל אותן הנשמות הטובות הממהרות לדחוף כפיות גדושות דייסה/ מרק/ עוף/ לחם ועוד לפיהם של ילדינו.

תנו לילד להכתיב את הקצב בו הוא יצעד בתהליך זה!

אני חוזרת ומדגישה את זה, כי זה כ"כ לא ברור מאליו. כי הרבה ההורים ממהרים לוותר על ה"תינוק" ולאמץ את ה"ילד", לעתים במחיר של אי הקשבה לצרכים של התינוק

התייחסתי לגיל הממוצע בו מתחילים לחשוב על התחלת מוצקים, אולם יש גם לשים לב לגורמים וסימנים נוספים, כמו:

• התפתחות יכולת הבליעה
• היעלמות האינסטינקט של דחיקת דברים החוצה בעזרת הלשון (הישרדותי)
• עניין באוכל מעבר למשחק
• שיניים
• מספיק רוק בפה כדי לעכל את המזון
• היכולת לשבת ולהחזיק את הגוף, את הראש והצוואר
• קשר עין- יד- פה מפותח
• יכולת להחזיק דברים ביד (כלי אוכל)
• מצב בריאותי תקין של התינוק (ללא התקררויות, מצב רוח ירוד, פריחות, אלרגיות וכו')
• הגדלה בדרישת המזון (לבדוק שלא מדובר בקפיצת גדילה / שיניים/ מחלה וכו')

יש לשים לב לתינוק הפרטי ולא לגיל או רק לסימנים

הורים רבים ממהרים להתחיל עם המוצקים בתקווה שאלו יעזרו לתינוק לישון טוב יותר, להירגע יותר וכו'. כדאי לדעת שהצגת מזון מוקדם מדיי עלולה לגרום ל:

• שובע => פחות יניקה => פחות ייצור חלב אצל האם => מעגל של אי עלייה מספקת במשקל , תסכול רב של האם על כך ש 'אין לה מספיק חלב' => המלצה לתת תמ"ל ותוספות. לעתים כל זה קורה מבלי שהאם רוצה בכלל להפסיק להניק.             
• גירוי של מערכת העיכול שעלול לגרום לאי סבילות / אלרגיות למזון / קשיי עיכול.       
• פגיעה בספיגה של מינרלים ושאר רכיבי מזון (אנמיה מברזל נפוצה בארץ בגילאי 6-24 חודשים בגלל: הפסקת הנקה מוקדם מדיי, צריכה גבוהה של חלב פרה, אלרגיות ורגישויות, הפרעות בספיגה, משקל לידה נמוך, קפה / תה שמוציאים ברזל החוצה מהגוף, מחסור במקורות עתירי ברזל בתזונה).
• יש קשר בין האכלה מוקדמת לבין השמנה בעתיד.
• התחלה מוקדמת לא תעזור לתינוק לישון טוב יותר, להיות פחות עצבני, להתפתח ולגדול מהר יותר ולא תספק לו תזונה טובה יותר מחלב אם.

ילד שאוכל מספיק עולה ברציפות במשקל/ בגובה. כשמתחילים מוצקים העלייה קצת מואטת ויש לקחת את זה בחשבון ולא להילחץ כשהילדים משנים את הדפוסים שלהם

איך נותנים אוכל?

• מציעים. לא דוחפים- יש קשר לבעיות אכילה בעתיד, כדאי להימנע מכך. אווירה רגועה, לאט, בלי לחץ, לא חייבים לסיים, לזרום עם הילד, ללא מניפולציות רגשיות ומשחקים למיניהם כדי שיסיים את האוכל
• להיות פתוחים להתנסויות, בלאגן, לכלוך. המחסומים הם בעיקר אצל ההורים ואלו עלולים להיות מורגשים ע"י התינוקות. תנו להם לבחון את המזון, המרקמים, התחושות והטעמים. תמיד אפשר לנקות אח"כ וזה לא ייקח כל כך הרבה זמן בסה"כ. כמובן שכל אחד והקווים האדומים שלו (חול, בוץ, אבנים, אוכל של חיות וכו')
• לעודד אותם לאכול לבד, ללא עזרה. להחזיק כוס, כפית, מזון וכו'
• חתיכות לא גדולות של ירקות, פירות להחזיק ביד
• מזון מעוך במזלג
• בבלנדר
• דייסה
• ללעוס ולתת לילד מזון קצת לעוס יש לשים לב לנושא העששת. אם יש להורים עששת פעילה בפה, כדאי להימנע ממנהג זה, כדי לא להעביר את חיידקי העעשת בצורה ישירה!
• כדאי לא להכין במיוחד, אלא לשלב בארוחות המשפחתיות (חינוך להרגלי חיים ואכילה נכונים, שיתוף בחיי המשפחה). טעם טבעי של המזונות, ללא תיבול, המתקה וכו'. אפשר להוציא ממזון המשפחה מעט, לפני שמתבלים
• לזכור שזו התנסות לפטמיות הטעם ולא משהו שאמור להוות נתח קלורי מהתפריט בהתחלה
• כדאי לתת מזון מעט מחומם, או בטמפ' החדר, לא קר. כי התינוק מכיר חלב אם (או תמ"ל) בטמפרטורה חמימה
• לערבב מעט אוכל עם חלב, כי הוא מכיר את הטעם כבר וגם כי הגוף כבר מכיר את זה ויכול לעכל יותר בקלות
• הם צריכים ללמוד להתנסות בהחזקה- הרמה- בליעה
• מזונות חדשים כדאי להכניס בתחילת היום ולא בסופו, כדי שאם חלילה תהיה תגובה אלרגית, או עיכולית כלשהי היא לא תהיה בלילה
• חשוב להתבונן שהם אינם נחנקים ולא להשאירם לבד עם אוכל, עד שאפשר יותר לסמוך עליהם
• לחשוף לאט לאט למזון מגוון, דבר שיקנה הכרות טובה יותר עם המאכלים השונים, פחות בעיות עם אוכל בעתיד ויותר יסודות מזינים בתזונה  (מזונות שמשלימים אחד את השני, מקורות שונים לאותו הרכיב ועוד)
• ארוחות תכופות לפי הצרכים האנרגטיים ולא לפי השעון (בדומה להנקה). לתינוקות וילדים יש צרכים אנרגטיים גבוהים בגלל שהם כל הזמן בתנועה ומוציאים הרבה אנרגיה, כך שחשוב להציע להם מזונות כל מספר שעות ולא ללכת לפי הארוחות ה"קלאסיות" של בוקר, צהריים וערב. הם יזדקקו להרבה יותר מזה!
• דגש על מזונות מלאים ומזינים. עדיפות למזונות המוכנים בבית על פני תעשייתיים למיניהם (גם גרברים). כמובן שאפשר מדיי פעם, אם יוצאים ולא מספיקים, אבל לא כדאי על בסיס קבוע
• אפשר להכין מזון ולהקפיא, ולהפשיר לפני האכילה אם אין זמן. יש המון טיפים וטריקים לעניין ההקפאות, כמו למשל הקפאה במגשוני קרח, כך שאפשר להוציא בכל פעם מינון קטן של אוכל, לפי הכמות אותה אוכל הילד

יש לשים לב איך התינוק מקבל את המזונות החדשים, לא להלחיץ, יש זמן. זהו תהליך שיכול לקחת מס' חודשים, בהדרגה. לתת לתינוק את הכבוד המגיע לו, כדי שזו תהיה התנסות כייפית ונעימה.

ישנם מזונות שלא כדאי לתת לפני גיל שנה

• דבש- בגלל חיידק הבוטולינום שיכול לעורר תגובה קשה של גוף התינוק
• בוטנים- מחשש לאלרגיות. ואל תשכחו שבבמבה יש בוטנים....
• סויה
• חיטה- כדאי ללמוד קצת על נושא הגלוטן, החלבון העיקרי בחיטה (וגם בשעורה, שיפון וכוסמין)
• חלב פרה
• משפחת הירקות הסולניים- עגבנייה, חציל, תפוח אדמה ועוד
• פירות טרופיים ואלרגניים מאד, כמו תותים (אם כי לפעמים הבעיה קשורה יותר בחומרי ההדברה ופחות בפירות עצמם)

לסיכום, חשוב לי שהורים יגבירו את מודעותם לכך שמדובר בתהליך שיש לו זמן משלו והתינוק אינו יכול להתאים את עצמו לכללים וטבלאות.

חשוב לי שהורים יכירו את הילד הפרטי שלהם, תוך לקיחה בחשבון של כל המידע וההמלצות ויחליטו בהתאם למכלול השיקולים האלה מתי ואיך לקיים את אותו התהליך.

טוב לפעמים לזכור כי אנחנו מדברים על תקופה קצרה מאד ברצף התינוק- ילד- מתבגר- מבוגר, שהיא רק עוד תקופה אחת מני רבות של לימוד והסתגלות, כדי לקבל קצת פרופורציות (תסבירו את זה לסבתות J ).

בסופו של התהליך כל הילדים יאכלו באופן כזה או אחר וזוהי ההזדמנות שלכם כהורים לבנות הרגלי אכילה נכונים ובריאים ולהשפיע על בחירת המזונות של ילדיכם בעתיד.

אם תרצו לארגן קבוצה להרצאה שלי בנושא, אפשר בהחלט להיות אתי בקשר

עיבוד הנקה

לאורך שנות עבודתי כאשת מקצוע מתחום ההנקה נוכחתי לדעת ש"הנקה" אומרת דברים שונים לנשים שונות ושפעמים רבות ישנם רבדים עמוקים יותר מעבר ל"מה" ל"איך" ול"מתי"

בעקבות לימודי הB.O.T  שלי הבנתי שיותר ויותר מעניין אותי לשהות ביחד עם נשים ואימהות במרחבים המאפשרים להן להיות בקשר עם אותם רבדים ולאפשר לכל מה שרוצה לצוץ ולעלות על פני השטח לעשות כך.

וכך, בהתרגשות רבה, אני רוצה להזמין אותך למפגש של "עיבוד הנקה" על מנת לאפשר לך לבחון את נושא ההנקה בחייך- ההנקה הנוכחית, הנקות בעבר (גם בעבר הרחוק), אי הנקה משלל סיבות, הכנה להנקה הבאה, הנקה שלך כתינוקת ועוד

המפגש (או מפגשים, אם נרצה בכך) יוכל לאפשר לנו לשהות בסביבה בטוחה ולא שיפוטית עם כל מה שמבקש לצאת החוצה ומנסיוני עד כה אני רואה שההנקה היא רק התירוץ...
המפגש יכול להתקיים בביתי שבמדרשת בן גוריון, או בעזרת זום או תוכנות שיתוף וידאו אחרות או בטלפון- לבחירתך.
עלותו 300 ₪

אם ההצעה הזו מעניינת אותך, אשמח שנהיה בקשר:

ורד לב
נטורופתית N.D.
יועצת הנקה מוסמכת IBCLC
מדריכה בליגת לה לצ'ה
מלווה בגישת  B.O.T
052-8527755  |  veredavid@gmail.com

עוד על ה B.O.T למעוניינות, מתוך ה"וויקיפדיה":

תרפיה מוכוונת לידה (באנגלית: B.O.T Birth Oriented Therapy-) הוא תחום מקצועי הממוקד בליווי תהליכים רגשיים והתפתחות אישית בתקופה שסביב הלידה.  מקורה של הגישה נובע מתוך התפישה כי האתגרים בתקופה הזו (שסביב הלידה) מהווים פוטנציאל והזדמנות יוצאת דופן לצמיחה וכי טרנספורמציה משמעותית מתאפשרת דווקא מתוך המפגש עם צמתים כמו הריון, לידה, הנקה, אימהות.

http://birtherapy.co.il/

וובינר אתי בנושא הכנה להנקה- בעוד יומיים!

בשיתוף פעולה עם אליזבת ברנט מ"לידה רכה" (היפנובירת'ינג לשעבר) נקיים ביחד וובינר המוקדש להכנה להנקה.

בוובינר אציג את הספר "המדריך הישראלי להנקה" ואליזבת תציג את גישתה להכנה ללידה וללידה וכל אחת ואחד יוכלו לשאול שאלות בנוגע להנקה- כל מה שעולה בראשכם!
אני יודעת שנושא ההנקה לא ממש עולה על סדר היום אצל זוגות המצפים ללידה. יש כ"כ הרבה דברים אחרים שנראים חשובים- והם אכן כאלה- ואילו הנושא הכה חשוב הזה נדחק לפינה, רק כי הוא נחשב כ"טבעי". אולם אם תחשבו על זה זו ההחלטה ההורית הראשונה שיהיה צורך לקבל- מה י/תאכל התינוק/ת?
נכון???
ולכן מן הראוי להקדיש לנושא קצת זמן, ועדיף עוד במהלך ההריון כאשר יש זמן רגוע ופנוי ללמוד קצת על הנושא, לראיין חברות מנוסות יותר (גם אם ילדו שבועיים לפניכן, תתפלאו לגלות כמה תלמדו בשבועיים!), לבדוק מה הגישה של בן הזוג והסבתות לעתיד, לקבל מידע מעודכן ומהימן, להכין פרטי התקשרות של נשות מקצוע בתחום ועוד

אז תרשמו לכם ביומן- יום רביעי הקרוב 23.5 בשעה 21:00 יתקיים הוובינר, ללא עלות.
יש צורך להירשם, בקישור הזה
הנה פירטי האירוע בפייסבוק
ושרשור ייעודי בקבוצה של אליזבת, בו אפשר כבר להתחיל לרשום שאלות שננסה להתייחס אליהן במהלך הוובינר עצמו.

אשמח לראותכן בוובינר, תזמינו גם חברות וכנסו ביחד!

הדו"ח החדש והמפורט של ה lancet על חשיבות ההנקה ואסטרטגיות גלובליות לקידומה ברחבי העולם

הפעם אנצל את הבמה כדי לשתף במידע העדכני על הנקה.
הנקה מבחינתי היא ארוחת צהריים ובוקר, וערב, וביניים ולילה.
בתור אשת מקצוע בתחום ובתור אם מניקה במשך כמעט 14 שנים כבר הנושא קרוב ללבי תרתי משמע. ועל אף שאינני מרבה לכתוב עליו פה בבלוג, אחרי צפייה בדו"ח המפורט המובא פה ראיתי לנכון בכל זאת להדגיש כמה נקודות חשובות ולהאיר אותן בצורה יותר נגישה וברורה.

ניתן לצפות בדו"ח המלא בסרטון הזה או לקרוא עליו כאן

נושא הפחתת אחוזי מוות של תינוקות וילדים בהחלט מעסיק את הקהילה הרפואית ברחבי העולם
ניתן לראות כאן נתונים התומכים בהעלאת % התינוקות היונקים בעולם כתומכים במטרה הזו

נושא שאינו מדובר מספיק, בעיניי- התרומה של הנקה לבריאות האם המניקה
אנחנו מרבים לדבר על התינוקות ועל האנשים שהם יגדלו להיות
אולם גם האמהות מרוויחות משהו מתהליך ההנקה, ברמה הפיזיולוגית- מניעתית 

בעולם בו השיח על המיקרוביום, על פלורת המעיים ועל הקשר שלה לבריאות שלנו, למצבנו הגופני והמנטלי הוא חי ובועט (ומי שעוקב אחריי בפייסבוק יודע שזה נושא שאני מרבה לעסוק בו)
אי אפשר להתעלם מהקשר של ההנקה לתהליך הזה של השתלת פלורת מעיים מאוזנת ובריאה לתינוק בתחילת חייו על ידי אימו.
לצורת הלידה יש קשר לזה, כמובן, אולם גם מצב בו התפתחה לידה שאינה וגינלית אינו סוף פסוק ואם שמניקה תורמת רבות לתינוקותיה בהיבט הזה.
הקשר בין מה שקורה במעיים שלנו לכל היבט בחיינו הוא גדל מימדים וחשוב, כך גם הנקה בתחילת חייו של התינוק. גם מהבחינה הזו

היכולת של מערכת החיסון של האם להתאים את עצמה לצורכי התינוק היונק שלה ולהעביר לו את הנדרש לו בצורה מדוייקת, אונליין ולפי דרישה.
מדהים!!! נכון?

יש התייחסות לשוק ההולך וגדל של תמ"ל ברחבי העולם, במיוחד במדינות בהן אוכלוסייתן ממשיכה לגדול כמו בסין, דרום מזרח אסיה, דרום אפריקה- בהן חברות התמ"ל מרוויחות הרבה כסף מקידום המוצרים שלהן ופגיעה בהנקה בדרך זו.
לממשלות ברחבי העולם יש בהחלט אינטרס כלכלי לקידום ההנקה שקשור למניעת מחלות ולהגברת האינטליגנציה, שוק העבודה ועוד

ישנה הבנה שלא כל אישה שמעוניינת להניק בעולם מקבלת את התמיכה הנכונה והראויה לכך מהסביבה שלה
והבנה שלכולנו כפרטים, בעלי אינטרס כלכלי ומדיני וכחלק מהחברה כולה צריך להיות אינטרס לקדם את ההנקה בכל צורה שהיא ברחבי העולם, בכל דרך אפשרית.

אחת השאלות שנשאלו מהקהל הייתה על הנקה מיד לאחר הלידה.
כביכול זה ידוע שזו הנקה שחשובה מאד כדי לבסס את תהליך ההנקה וכדי להשפיע על הנקה בלעדית ושאצל נשים שלא הייתה הנקה מיד לאחר הלידה עשוי להתעורר קושי בתחום בהמשך.
אולם החוקרים הדגישו שמדובר פה בגורם עצמאי לחלוטין של סיכון מופחת למוות של תינוקות, כזה שאינו בהכרח קשור בהמשך.
בגלל מנגנונים שאינם ידועים במלוא המורכבות שלהם עדיין יש להנקה מיד לאחר הלידה חשיבות גדולה מאד

ויאטנם היא אחת המדינות עם % ההנקה הנמוכים ביותר בעולם (יכולה לספר מהתנסות אישית. ב-3 חודשים של שהות בויאטנם לא ראינו ילד מקומי אחד יונק. אז ברור שזה לא מייצג, אולם זה היה מאד שונה ממדינות אחרות בדרום מזרח אסיה בהן ביקרנו) או לפחות הייתה כזו עד לא מזמן.
בשנים האחרונות נעשית עבודה מאומצת בתחום החקיקה בויאטנם- חופשת הלידה בתשלום לנשים הוארכה מ-4 חודשים ל-6 חודשים, האבא יכול להשאר במשך שבוע לאחר הלידה עם משפחתו בבית (יש חוק!) ויש איסור על פרסום ושיווק תמ"ל עד שנתיים לאחר הלידה (לפני כן היה רק עד שנה).
הם רואים שינוי מ 10% של אמהות מניקות למעל 40% והאחוז הולך ועולה

ברור לי שעד שמדיניויות ישתנו ברמה הגלובלית וברמת כל מדינה ומדינה עשוי לקחת זמן רב יותר.
זה שברמות הגבוהות משתנים נהלים אינו אומר שזה מתורגם לשטח במהרה.
לכן חשוב לי לעורר מודעות לנושאים אלה עוד ועוד, ככל שאוכל. כי אני מאמינה, כפי שציינו גם עורכי הנחיות הללו, שהנושא נוגע בכולנו- לא רק אמהות, הורים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות. לכל אחד בישראל ממילא יש דיעה על כל נושא, מוטב אם כן לגייס זאת לתמיכה בבחירות האמהות וההורים ממקום חף משיפוטיות. כזה המספק את המידע העדכני ביותר ואת התמיכה הרחבה ביותר לערוך בחירות בהתאם למציאות של אותה אם ושל אותה משפחה.

התחלת אכילה לתינוקות

כאשר אני מעבירה מפגשים של התחלת אכילה לתינוקות אני מדברת בין השאר על סימני המוכנוּת להתחלת האכילה אצל קטנטנים ועל המזונות שאיתם אפשר להתחיל.

אמהות רבות רוצות את המידע הזה בכתב, כדי שיוכלו לחזור אליו אחרי המפגש וליישם את הדברים עליהם דברנו.

בשבילן וגם עבור אחרות אני עושה פה רשימה של מזונות שאפשר להתחיל איתם ומהם להתקדם לשאר המזונות הנאכלים בבית, שהרי המטרה של התחלת האכילה היא שהתינוק יתחיל לקחת חלק פעיל יותר גם בחיים החברתיים של המשפחה שלו.
 

המידע המובא כאן אינו שלם, כמובן, אלא מעין רשימה של מזונות.
את המידע המלא ניתן לקבל במפגשים הקבוצתיים ובהדרכות אישיות

פירות: אבוקדו, בננה, תפוח, אגס, מלון, פירות יבשים (רצוי מאד אורגניים), אבטיח ולאט לאט להתקדם לשאר הפירות.

ירקות: כתומים למיניהם (בטטה, גזר, דלעת, דלורית), עלים ירוקים למיניהם (פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, בזיליקום ועוד), שורשים ופקעות (סלרי, פטרוזיליה, שומר, סלק, לפת ועוד), בצל, שום ובהמשך גם כל השאר, מצליבים, סולניים ועוד.

מזונות מהחי: צירי עצמות, נתחים רכים של בקר, הודו אדום, עוף, דגים (ללא עצמות), מעט איברים פנימיים (הם מאד מרוכזים, לא צריך הרבה מהם עבור קטנטנים), חלמון ביצה ובהמשך גם חלבון. מוצרי חלב- אם בוחרים לתת- בשלבים מעט מאוחרים יותר כאשר יש להעדיף עם % שומן גבוהים ככל הניתן ולא מעובדים.

אגוזים וזרעים: בצורת חמאות בעיקר (שקדיה, טחינה ושאר חמאות אגוזים), או טחונים היטב. ניתן להכין מהם ממרחים, שתייה, לשלב במזונות ועוד.

שומנים רצויים להוספה למזון- למקסימום שובע, אנרגיה וספיגת רכיבי מזון חיוניים: שמן זית, שמן קוקוס, שמן אבוקדו, גהי, חמאה, שומן בקר/ כבש/ אווז.
כמובן שיש להעדיף את השמנים מכבישה קרה או מהפקה בייתית ככל הניתן.

דגנים: אם בכלל, רצוי לתת אחרי שיש כבר חשיפה למגוון מסויים של מזונות. כדאי להתחיל עם אלו נטולי הגלוטן: אורז, כוסמת, קינואה, אמרנט, דוחן, טֶף ולהמנע ככל הניתן מהצפת דגנים עתירי גלוטן בצורת מאפים, לחמים, עוגות, עוגיות ומזונות מעובדים.
ובכל מקרה כדאי להשרות, להנביט ולהתסיס ככל הניתן ולהכין בבישול איטי עם כמות מים גדולה.

קטניות: גם אותן רצוי לתת אחרי שיש כבר חשיפה למגוון מסויים של מזונות, אם בכלל.
אנשים רבים מוצאים שקשה להם לעכל קטניות ולכן רצוי להשרות ולהנביט אותן היטב לפני האכילה.
כדאי להתחיל עם העדינות שביניהן, כמו: עדשים למיניהן ומש.

בכל מצב בו ישנן התוויות רפואיות ספציפיות, מחלות למיניהן, או בחירות תזונתיות אישיות כדאי לקבל הכוונה אישית מדוייקת.

רוצים לארגן בסביבתכם מפגש כזה?
מוזמנים ליצור אתי קשר

לקריאה נוספת:

התחלת אכילה- דגשים והמלצות

התחלת אכילה- שאלות נפוצות

מתכונים לקטנטנים

מפגש בנושא תזונת תינוקות- התחלת אכילה

שלב המעבר למזון מוצק הוא שלב התפתחותי גדול בחיי התינוק ואולי עוד יותר בחייה של המשפחה. הנה יצעד התינוק את צעדיו הראשונים אל תוך הווי החיים המשפחתיים המשותפים הכוללים ארוחות, מפגשים, פיקניקים, שמחות, חגים ועוד. עד שלאט לאט יוכל להיות חלק פעיל ביותר בארועים אלו ללא מגבלות ואיסורים.
שלב זה מדגיש גם את הזמן שעבר מאז נולד התינוק.
כדאי לתת לשלב חשוב זה תשומת לב מתאימה להבנת צרכיו המשתנים של התינוק, לבחירת המזונות המתאימים לו ולכיבוד רצונותיו והעדפותיו.

במפגש נבין מהם שלבי המוכנות למעבר זה, איך מתחילים, איך משלבים מזון עם הנקות/ תמ"ל, מה מותר/ אסור ועוד. נדבר על אפשרויות לגיוונים, על כיוונים שונים להתפתחות בהזנת התינוקות והילדים וגם קצת על איך לתכנן מטבח בריא לכלל המשפחה

 
קצת רקע עליי

אמא לארבעה, נטורופתית N.D. ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC, בשלנית טבעית עם עבר תזונתי מגוון.
בעבודתי אני פוגשת בעיקר נשים (אך לא רק) ועוזרת להן להכניס סדר למטבח המשפחתי המשפיע עליהן, על בני זוגן ועל ילדיהן.
אני עורכת מפגשי ייעוץ תזונתי אחד על אחד, או עם כל המשפחה, הרצאות וסדנאות בתחומים שונים ומפגשי בישול אינטימיים.
כמו כן אני כותבת בתחום הנטורופתיה והמתכונים. ניתן לקרוא בנושאי הריון, לידה, תינוקות וילדים ובתחום המתכונים ואף להעזר בפורומים שניהלתי בתחומים אלה ובבלוג ארוחות הצהריים שלי- "מה יש לְצהריים"

עלות המפגש: 50 ש"ח למשתתפת.
תינוקות, כמובן, מוזמנים בחום למפגש.
יש להרשם מראש במייל או בטלפון 0528527755

שימו לב לסדנאות שעדכנתי פה

מדיי פעם אני מקיימת סדנאות ומפגשים בנושאי תזונה ובישול ברחבי הארץ.
אני נוהגת לעדכן את הדפים פה בבלוג עם המידע ומסבה את תשומת לב הקוראים לכך.
את כל המפגשים והסדנאות אפשר גם לתת במתנה לחברים ובני משפחה.

הנה מפגש תזונת תינוקות שאקיים ביום א' הקרוב בבת ים, עוד יש אפשרות להצטרף

ובקרוב מתחילה סדנא משותפת שלי עם איילה פישביין, לאמהות אחרי לידה באזור פ"ח- כרכור
סדנת התעמלות ותזונה אחרי לידה.
מוזמנות להצטרף

בקרוב יהיה גם מפגש תזונת תינוקות בכרכור, מוזמנים להתחבר אליי לפייסבוק, או למייל לעדכונים

אביב שמח ופורח!

לבת שלי יש מצלמה יותר טובה משלי

כן, זה נכון...
ומדיי פעם היא משתעשעת לי במטבח.
סוכות נתן לה הזדמנות שכזו, כי היו הרבה אורחים והרבה ארוחות...

היא עוד צריכה לעבוד קצת על הטכניקה שלה

השוקיים שמיכל הביאה (ואפילו ששמרנו לה מנה בצד, מישהו הצליח להרים לה את השוק)

איזו דלעת תרצו?

סלט האורז המעולה ששרה הביאה

את זה אין לי סיכוי לעשות עם המצלמה שלי

זו הדלעת הגדולה (והיחידה) שגדלה לנו בגינה
[מצלמה שלי]

מהממת, נכון?

ואחרי שצילמנו אותה עם קטני

היא צילמה מלא כאלה

אבל מלא....

זה כדי לגרות אתכם להמשך

סלט עוף עם הפתעות

בזמן האחרון להורים שלי יש קטע עם עוף בגריל.
כל פעם שהם מגיעים לפה לצהריים (באמצע השבוע) הם מביאים איתם עוף בגריל.
טוב, ברור שזה לא עוף אורגני, או בכלל עוף שהיה לו טוב (קצת) בחיים ובכ"ז זה מה שהם מביאים, אז אנחנו אוכלים והילדים מאד אוהבים עוף.
במרבית המקרים נשארות שאריות והפעם החלטתי לעשות מהן סלט עוף קר (כי בכ"ז קיץ, נכון?)

חומרים

שאריות של עוף (כל חלק מתאים פה)
שעועית ירוקה וצהובה
4-5 בצלים ירוקים
חופן חמוציות
חופן צנוברים
לרוטב: 2 כפות שמן זית
1 כף רוטב סויה
1 כף סילאן
כף גדושה חרדל דיז'ון
3 שיני שום קצוצות
פיסת ג'ינג'ר קצוצה

אופן ההכנה

מכינים את השעועיות (אם קפואות, אז במים רותחים למספר דקות, מסננים ומקררים).
חותכים את שאריות העוף ומניחים בקערה

מאחר והוא עשוי להיות דיי יבשושי, מכינים את הרוטב ע"י ערבוב כל החומרים ויוצקים מעל העוף ומערבבים היטב.
נותנים לעוף לשבת זמן מה עם הרוטב לספיחת הטעמים

קוצצים את הבצל הירוק.
מוסיפים לקערת העוף את השעועיות, הבצל הירוק הקצוץ, החמוציות והצנוברים

אם זה עדיין יבש קצת, אפשר להוסיף עוד קצת שמן זית ולערבב היטב.

מתקבל סלט הפתעות כייפי שקשה להפסיק לאכול.
בשבילנו זו הייתה ארוחה שלמה, אם כי זו בהחלט יכולה להיות מנה לצד מנות אחרות בארוחה.
מתאים מאד גם לאירוח, כי הוא כל כך יפה וכייפי!

אה, וממש קל להכין אותו עם תינוק על הגב....