פרמנטה- קדירת כבישה ייעודית

לפני המווווון זמן קיבלתי קדירת כבישה כזו להתנסות

אפשר לראות את האבק שיש עליה
טוב, אני במדבר, זה לא חוכמה... אבק יש פה כל הזמן

מי שעוקב אחריי יודע שאני אוהבת לכבוש ירקות, מאמינה בפרויביוטיקה הטבעית מהמזון שלנו ופחות בזו שמגיעה מכדורים ואבקות (אם כי לפעמים אפשר להיעזר בכאלה למשך זמן מה, עד שנכנסים לענייני התססה וכבישה בעצמכם).

מתוך פוסט שכתבתי בעבר בנושא (תכלס, יש כמה כאלה, חפשו):
"חיידקים פרוביוטיים חיוניים לקיום שלנו ואנחנו רוצים לוודא שהמעיים שלנו מכילים מגוון רחב של חיידקים פרוביוטיים ידידותיים, כאלה שמסוגלים לחיות איתנו בדו קיום ולעזור לנו בתיפקוד היומיומי. בייצור  רכיבי מזון, בפירוק רכיבי מזון והכנתם לספיגה טובה יותר עבורנו בגוף, בשמירה על שלמות השכבות הפנימיות של מערכת העיכול שלנו, בהתמודדות עם אתגרים שמביאים איתם חיידקים פתוגניים למיניהם, פטריות, הזיהום הסביבתי ועוד ועוד.

בתהליכים של התססה טבעית, ללא חומרים משמרים, חומץ, סוכר ועוד מתפתחים חיידקים פרוביוטיים ידידותיים. ואנחנו יכולים ליהנות מזה.
אבל... להרבה אנשים זה נחווה כמשהו מאד מסובך להכנה, קשה, דורש זמן, מחייב ידע ונסיון.
ואני רוצה לומר לכם שזה לא נכון!"
לקח לי הרבה זמן להצליח להוציא אותה מהמדף עליו ישבה ולהפוך אותה לפעילה.
למה?
כי השיש שלי עמוס בדברים, כי זה לוקח הרבה זמן ויעמיס עליו עוד יותר, כי ממילא אני כובשת בצנצנות זכוכית ונהנית מזה ועוד שלל תירוצים ביני לביני.

בסוף עשיתי זאת!

חתכתי 2 סוגי כרוב ועקבתי אחרי ההוראות להכנת הכרוב באתר (עצלנית, כבר אמרתי?)

אוהבת את התמונה הזו!

 ונתתי לכל זה לעמוד על השיש הממילא עמוס שלי במשך 1-2 חודשים, כבר לא ממש זוכרת...

יצא מגניב נכון?

כרוב כבוש בקדירת כבישה!

מסקנותיי הפרטיות בלבד:

קדירה שמתאימה גם לכובשים וגם לאלה שעוד לא התנסו בכך לפני כן.
היא ממש נוחה ולא מצריכה שום התעסקות. רק להניח במקום לא חם או חשוף לשמש.
הכרוב יוצא משגע! אין ספק שזו דרך מגניבה להכניס עוד פרוביוטיקה טבעית לגוף שלנו באופן קבוע.
זו בהחלט יכולה להיות מתנה מגניבה!

תכולת ניקל במזון- למה זה חשוב?

ניקל היא סוג של מתכת המצויה בסביבתנו באופן טבעי, באדמה, במים, באוויר.

היא נחוצה לתפקודי הגוף במינונים נמוכים. לא מספיק ברור התפקיד שלה בגוף, אולם נוכחותה נמצאה כחיונית לשלל תפקודים בגוף, במינונים קטנים.

בהיותה מתכת העמידה בפני חימצון עושים בה שימוש רב בתעשיות שונות, והיא מצויה באופן ניכר מסביבנו כל הזמן. אם זה בכלי מטבח, בתכשיטים, בבטריות, במטבעות, באבזמים וכפתורי בגדים, בכלי עבודה, במבנה החזיות (לא רק בקרסים, גם בברזלים הפנימיים), במסגרות למשקפיים, בטלפונים סלולריים, בסתימות וגשרים לשיניים, בכלי נגינה, בשתלים ובציוד רפואי לסוגיו (פרוטזות, למשל) ועוד. העולם המודרני הביא לכך שהחשיפה למתכת הזו (ולאחרות) היא גבוהה יותר מזו שהייתה בעבר.

אולם מסתבר שעבור אנשים רבים- כ 15% מכלל האוכלוסייה- הניקל עשויה לעורר תגובות אלרגיות החל מתגובות מקומיות על גבי העור כמו אקזמה ואסטמה של העור ועד להתעוררות מחלות אוטואימוניות שונות. מסתבר גם שזו המתכת שנחשבת כמעוררת הכי הרבה תגובות אלרגיות. עד כדי כך שבארה"ב ישנה הוראה לדון בנושא אלרגיה לניקל לפני ביצוע שתלים למיניהם, מחשש שמא תתעורר תגובה אלרגית על פני העור וגם בתוך הגוף כתוצאה מהשתל שיכולה להשפיע על תגובות אוטואימוניות, כאבים מפושטים בגוף, מחלת העייפות הכרונית ועוד.

במקרים של תגובות על גבי העור כתוצאה מחשיפה מקומית לאביזר המכיל ניקל ניתן להסירו, אולם התגובה בעור עשויה להיעלם ולשכוך רק אחרי זמן רב. ישנם טיפולים תרופתיים המיועדים להקלה על הסימפטומים עד להיעלמותם.

במידה ונודע לאדם על רגישותו לניקל הוא יוכל לבחון את האביזרים השונים בהם הוא עושה שימוש באופן יומיומי ולהחליפם באחרים, אולם אנשים רבים אינם יודעים כי ישנם גם מזונות בעלי תכולת ניקל גבוהה וגם הם יכולים לעורר את תגובות הגוף האלרגניות והאוטואימוניות

התמונה לקוחה מהאתר הזה

 המלצות לבישול והכנת מזונות

כאשר מחפשים את תכולת הניקל במזונות קשה מאד להרכיב רשימה אחת מסודרת. יש מידע שונה ואפילו סותר במקורות שונים.

כפי הנראה הכמות הגדולה ביותר במזונות מצויה באלה ממקור הצומח והיא תלויה באדמה עליה הם גדלו. כך שאין דין ברוקולי שגדל בארה"ב לזה שגדל בישראל או ביפן.

כדאי להימנע מבישול בכלי בישול המצופים בניקל או מפלדת אל- חלד, במיוחד כאשר מבשלים עם משהו חומצי כמו עגבניות, חומץ או מיצי הדרים. אלה עשויים להשפיע על מעבר ניקל מכלי הבישול אל האוכל המתבשל בהם. כך גם במצב של הימצאות חומצה אוקסאלית במזון.

מומלץ לבחור בכלי בישול מברזל, אמייל וזכוכית במצבים אלה. מאחר וישנם בימינו כלי בישול חדשניים משלל סגסוגות ומתכות, מומלץ לבדוק היטב שהניקל אינה מצויה ביניהם.

הניקל מקופסאות השימורים עשוי לעבור במינונים מסויימים אל המזון המאוחסן בהן. כך שיש להימנע משימוש במזון משימורי מתכת ככל הניתן (אפשר לבחור בשימורי זכוכית למיניהם, על אף שאלה נפוצים פחות).

כדאי להימנע משתייה או שימוש בזרם המים הראשוני בברזים, ובמיוחד כאשר מדובר במים חמים. מאחר והניקל יכול לזלוג מהברזים אל המים הללו ולהעלות את ריכוזו בהם בצורה משמעותית.

ישנם ממצאים כי ויטמין C וברזל עוזרים למניעת ספיגת ניקל מהמזון. מומלץ ליטול תוסף של ויטמין C עם כל ארוחה ולאמץ תפריט עתיר ברזל.

יש להימנע מנטילת תוספים המכילים ניקל.

כמות גדולה של ניקל מצויה במזונות הללו

קקאו ושוקולד (אחת ההשערות מדברת על כך שאלה מזונות עם תהליך עיבוד ארוך המצריך שימוש בכלים רבים שעשויים להכיל ניקל וזה זולג אל השוקולד ומעלה את תכולתו במוצרי הקקאו והשוקולד למיניהם).

קטניות- עדשים, סויה, אפונה, שעועיות, חומוס ועוד.

דגנים- שיבולת שועל, שעורה, חיטה, דוחן, כוסמת ותירס. דגנים "לבנים" עדיפים בהיבט הזה מהמלאים, אולם גם מהם רצוי להימנע.

אגוזים- מרבית האגוזים מכילים ניקל, אולם הכמויות הגדולות ביותר מצויות בקשיו, מלך, לוז, שקדים ובוטנים.

מאכלי ים- שרימפס, צדפות ומולים.

פירות- מרביתם מתאימים לאכילה, מלבד: אננס, פטל ותאנים. כמו גם בפירות יבשים.

ירקות- בעיקר עלים ירוקים, כמו: נבטי אלפלפה, תרד, חסה, כרוב, כרישה וגם תפוחי אדמה.

אבקת אפייה.

*** ישנם מזונות, שאינם מכילים ניקל, שעשויים להשפיע ע"י החרפת התגובה בעור ***

אלה הם: יין, בירה, טונה, הרינג, מקרל, גזר, עגבנייה, בצל, תפוח ופירות הדר.

כשהירקות מבושלים הם במרבית המקרים יתקבלו בגוף ללא החרפת הסימפטומים.

מזונות המכילים כמות קטנה, יחסית, של ניקל ונחשבים לבטוחים לאכילה

מרבית הירקות וחלק ניכר מהפירות הם בעלי תכולת ניקל שאינה גבוהה.

עלים ירוקים צעירים ('בייבי') יכילו פחות ניקל מאחיהם הבוגרים, מאחר וככל שהצמח גדל עוד הוא "מושך" עוד ניקל מהאדמה.

מוצרי חלב שאינם מעובדים נחשבים כבעלי תכולת ניקל נמוכה- חמאה, גהי, חלב, שמנת, גבינות, יוגורט. יש להימנע מאלה המכילים תוספות של דגנים, אגוזים, קקאו/ שוקולד ופירות בתוכם.

כל סוגי הבשר, הביצים והדגים נחשבים כבעלי תכולת ניקל שאינה גבוהה.

**********************************

במרכז הרפואי רמב"ם ערכו רשימת מזונות עם תכולת ניקל גבוהה. מצויין שם בפירוש שהימנעות ממזונות אלה לא בהכרח תעלים את בעיות העור, אולם היא עשויה להפחית את ההתלקחויות. הם מציעים להתמיד בתפריט דל ניקל במשך לפחות 3 חודשים.

התייחסות דומה לתפריט דל בניקל- עם המלצות שונות, אגב- ישנה בהמלצות של מרפאת העור של PennState Medical center בארה"ב.

המחקר הזה מצא השפעה מיטיבה על מצב האלרגיה בעור עם אימוץ תפריט דל בניקל, המבוסס על מידע מהמחקר הזה.

וישנו המידע שמגיע ממנהל המזון השבדי, כפי שמוצג במכון Melisa.

ישנם לא מעט תיאורים ברשת על אנשים שנרפאו מבעיות העור המיוחסות לאלרגיה לניקל לאחר שאימצו תפריט דל בניקל. כאשר נחשפו לניקל דרך המזון, בעיות העור שבו והתעוררו. כך שמדובר באלרגיה שנשארת רדומה ויכולה להתעורר כאשר ההקפדה מתרופפת.

זה לכל החיים!

**********************************

מכל מה שחקרתי ועל פי רשימות המזונות שהובאו פה, המסקנות שאני מגיעה אליהן, כאשר ישנו חשד לאלרגיה לניקל ו/או אף אבחנה שכזו, הן:

• יש להעדיף אוכל אמיתי, הקרוב למקורו שעבר כמה שפחות תהליכי כיבוד וטיפול- חלק ניכר מהניקל מגיע למזון בתהליכי העיבוד השונים.
• מומלץ שלא לעשות שימוש קבוע ומרובה בקופסאות שימורים.
• יש להקפיד על כלי הבישול בהם משתמשים, כך שיהיו נטולי ניקל. ניקל יכול להגיע למזון דרך תהליך הבישול!
• הפרוטוקול האוטואימוני נותן מענה דיי קרוב- עם התאמות קטנות- גם לסובלים מאלרגיה לניקל.
  וגם אם לא עושים אותו, אפשר להיעזר ברשימות המזונות השונות שהבאתי למעלה ולבדוק באופן אישי מה משפיע לטובה על מצבכם ומה מחריף אותו.
• ישנם תוספים שניתן לקחת על בסיס קבוע- ויטמין C וברזל, על מנת לסייע בהפחתת הספיגה של הניקל מהמזון.
• זה אמנם לא הוזכר פה, אולם יש לי בסיס מוצק להאמין כי איזון של פלורת המעיים יוכל לסייע גם פה לגוף שממילא מתמודד עם תגובות אלרגיות, דלקתיות ואוטואימוניות. לחזק את תיפקוד מערכת העיכול ומערכת החיסון כאחד!
• אפשר וכדאי לחפש תמיכה בסביבה הקרובה ובאינטרנט. ישנן קבוצות פייסבוק ייעודיות בעברית לאלה העושים את הפרוטוקול האוטואימוני. ממליצה בחום על זו וגם על זו
  מצאתי אתר מקסים, מלא בידע ובניסיון של קריסטי קושינג האמריקאית, שסובלת בעצמה מאלרגיה לניקל.

תבשיל דלעת ומנגולד

את התבשיל הזה הכנתי בסיר אחד, אולם אז הבנתי שהוא קטן לי מדיי, כי היה לי ים מנגולד...

הפרדתי את החלקים הלבנים מהירוקים.
את הירוקים שמתי בכלי עם מים רותחים לחליטה של כ-10 דקות.
הוצאתי, סיננתי והנחתי בצד.

חומרים

חבילת מנגולד, מטופלת כפי שרשמתי מעל
4-5 שיני שום
חבילת סלרי עלים
פיסת דלעת
מלח, שמן זית/ קוקוס

אופן ההכנה

כאמור, בתחילה הכנתי בסיר אחד ואז נזכרתי בסיר GCC שלי והוצאתי אותו, כי הוא מושלם לתבשיל שכזה.
חותכים את גבעולי הסלרי ומפרידים מהעלים.
פורסים שום, חותכים דלעת לריבועים קטנים יחסית.

אני טיגנתי בתחילה את השום והחלק הלבן של המנגולד בסיר עם שמן קוקוס ואז העברתי לסיר ה GCC

הוספתי את גבעולי הסלרי הקצוצים, את פיסות הדלעת ואת עלי המנגולד החלוטים והחתוכים.
נתתי להכל להתבשל בסיר, לפי ההוראות (סגרתי את המכסה וחיכיתי שהמחוג יגיע לכחול- ירוק, הקטנתי את האש לעוד מספר דקות וכיביתי).
אחרי כמה דקות פתחתי, הוספתי מלח ואת עלי הסלרי הקצוצים ובדקתי תיבול

 

בתאבון!

קצר- דקיקי גזר

לא כל פוסט חייב להיות ארוך, נכון?
הפעם רציתי להביא רק נגיעה קלה, אפשרות קצת אחרת לחתוך....

אני בתקופה כזו פשוט...

אה, וגם גיליתי שיש לי במגרה קולפן ז'וליין, אולם הוא לא מספיק איכותי.
צריכה חדש...
בינתיים, זה מה יש

הקערה האדומה שלי

יש לי קערת פלסטיק כזו. אדומה וגדולה.
היא אחד הכלים שאני משתמשת בהם הכי הרבה במטבח שלי.
הגודל שלה מתאים למגוון סלטים, ערבובים, תערובות לקציצות ופשטידות, בצק לעוגות ועוגיות ועוד ועוד.
אני כבר לא זוכרת כמה זמן היא אתי במטבח, אולם היא משמשת אותי ממש כמעט בכל יום ופתאום כשראיתי אותה יום אחד מתייבשת לה על מייבש הכלים אחרי עוד ארוחה שהיא עזרה לי להכין, החלטתי שמגיע לה פוסט משלה

בדרך להיות פשטידה

בדרך לגונדי

באאאארוווור שהיא עוזרת לי כשאני מכינה גרנולה

לפעמים העוף צריך מקום נוח להפשיר בו

או להתערבב במרינדה

איילה מקצצת בה קציצות המון פעמים

ויש גם קערה כחולה, אולם היא כבר מסיפור אחר

באיזה כלי מטבח אתם מוצאים את עצמכם משתמשים הכי הרבה?