אוכל אמיתי

העקרון של אוכל אמיתי עומד בבסיסן של תורות תזונתיות רבות המבקשות להוביל אנשים לכדי אורח חיים מאוזן יותר מזה המערבי עתיר הגירויים והאפשרויות. אולם יש להניח שאנשים מתקופות עברו ואפילו מאזורים שונים בעולם עוד היום היו מרימים גבה על ההכרח להגדיר מהו "אוכל אמיתי" שכן זה הרי הבסיס שעליו גדלה והתפתחה האנושות כולה לאורך כל ההסטוריה. איזה אבסורד המצב בימינו בו אוכל שאינו אמיתי נחשב לנורמטיבי, שגור ומשהו שהרבה אנשים לא יכולים להעביר את הימים בלעדיו.

כאשר אומרים "אוכל אמיתי" הכוונה היא למזון בצורתו הטבעית, הקרובה ביותר למקור, שלא עבר שינויים ומיני שיפורים על ידי תהליכי השבחה משלב הגידול ועד לשלב של "ייצור".

אוכל בצורתו הטבעית הוא כזה שעבר את הכי פחות שינויים ועיבודים

הכוונה היא לבסיס של הבסיס, כל מה שמגיע ללא אריזה, רשימות רכיבים ומיני תוספות.

כוונתי היא ל: ירקות, פירות, אגוזים, זרעים, שורשים, עלים, נבטים, שלל מזונות מהחי: מיני עופות, בשר, דגים, מאכלי ים (תלוי אזור בעולם), ביצים למיניהן, חלב ומוצריו בצורתם הטבעית והפשוטה ביותר.

נכון, לאורך ההסטוריה בני אדם ערכו עיבודים למזונות שהם צדו, אספו, גידלו וצרכו, אולם עד לעידן המודרני מאד, נגיד ה 60-70 שנים האחרונות, לא היו מעורבים בכך כמעט מפעלים ששינו את המזון הבסיסי שינוי של ממש שפגע בערכים התזונתיים שלו.

התהליכים היו פשוטים ועשו שימוש במשאבי הטבע מסביב, באוויר, בשמש, בחיידקים המצויים בסביבה, בשמרים המצויים באוויר, בחומרי גלם מהסביבה וכדומה. בעבר הרחוק לקח ה"עיבוד" צורה של ייבוש זרעים, צמחים, שורשים ופירות, עישון ושימור בשר בשיטות שונות, טחינת מזון ועוד וככל שהתפתחו עוד כלי עבודה ואפשרויות טכנולוגיות נפתחו עוד אפשרויות של עיבוד שהתגלו עם הזמן. תהליכים אלה כללו טחינה, ייבוש, התססה, השרייה, הנבטה,  בישול, שימור בעזרת חומרים טבעיים ועוד. מן הסתם האפשרויות התרחבו עם התחלת המהפכה החקלאית, כאשר לפתע התמודדו בני האדם עם כמויות גדולות של סוג מזון מסויים- אותו הם טיפחו וגידלו- והיה הכרח למצוא דרכים לשמר אותו להמשך צריכה בתקופות אחרות, כאשר הוא היה בחסר. אגירת תבואה עולה לראשנו, עם אסמים ומחסני תבואה, כמו גם התפתחותן של תחנות לטחינת קמח ועוד

אני מצאתי את התמונה הנפלאה הזו ברחבי הרשת כאן

המשותף לשלל התהליכים האלה, שאינם מועטים כלל הוא התמימות שלהם.

הם לא התיימרו לחולל שינוי של ממש במזון. מקסימום לשנות את מצבו מגרעין לקמח, על מנת שניתן יהיה להשתמש בו בצורה נגישה יותר, או להעבירו ממקום למקום בקלות יתירה.

כיום ניתן לראות כי תהליכי העיבוד, כאשר הם נעשה בשיטות המסורתיות, אינם פוגעים כשלעצמם בערך התזונתי של המזון. לעתים אפילו מעצימים אותו  והופכים ערכים תזונתיים לזמינים יותר מאשר היו בצורתם הקודמת.

שיטות עיבוד המזון המסורתיות כיבדו את המקור ולא ביקשו להערים עליו, לשנות או לשפר אותו. וכך התקבל עדיין מזון שלם בעל ערך תזונתי גבוה שמיטיב עם האוכלים אותו ומזין אותם.

אולם ככל שהתפתחו הכלים והיכולות הטכנולוגיות נפתחו עוד מגוון של אפשרויות עיבוד, בתהליכים שהתגלו לאורך הדרך. מה שמוביל עד לימינו בהם המצב מועצם בצורה קיצונית עד כדי כך שלמוצר המוגמר אין בהכרח קשר למוצרי הבסיס. כאשר אנשים אוכלים קורנפלקס, למשל, (ואין זה משנה כרגע מאיזה סוג) קשה לראות את הקשר בינו לבין התירס או שאר הדגנים ממנו הוא מוכן, כך גם לגבי "שניצל" תירס, מיני עוגיות, מאפים וחטיפים שהקשר בינם לבין המקור הטבעי הוא רחוק מאד. במרבית המקרים מוספים ל"מזונות" הללו שלל חומרים שמקורם בתעשייה, כך שהם אינם טבעיים כלל ועיקר. הם מומצאים ומיוצרים. נכון, יש להם טעם וריח ולפעמים איזשהו ערך כזה או אחר, אולם כאשר אלה נאכלים על בסיס קבוע (וכל כך הרבה בתים קורנפלקס היא ארוחה לגיטימית אחת לפחות ביום, אם לא יותר מכך) הם באים במקום מזון אמיתי שמזין את הגוף ומאפשר לו לקיים את תהליכי החיים התקינים.

לאוכל המעובד והמתועש יש מחיר.
חשוב שנדע זאת ונחליט עבור עצמנו- האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה? להמשיך לשלם אותו אחרי הרבה שנים? לצבור חובות ולגרור פגיעה באיכות התיפקוד של הגוף- נפש שלנו?
חשוב שכל אחד יקח את ההחלטה הזו עבור עצמו!

הרצאה על תזונה פליאוליתית בבנימינה בשבת בבוקר

גיסתי וחברותיה הזמינו אותי לשוחח איתן על תזונה פליאוליתית בחיי היומיום. ולכן בבוקר יום שבת הקרוב 17.9 נתכנס בשעה 10:00 בבנימינה לשיחה בנושא תזונה פליאוליתית.

מה זה הדבר הזה?
למה כולם מדברים על זה פתאום?
זה בריא?
מישהו המציא את זה?
זה יעזור לי לרזות/ להרגיש טוב יותר/ להחלים? (מיחקו את המיותר)
זה לא יפריע לי לעשות ספורט?

מוזמנים להצטרף אלינו בשמחה, מצויידים בשאלות, תהיות ולבטים.
עלות המפגש 50 ש"ח ואפשר לבוא עם חברים ובני משפחה בשמחה.
הכתובת היא: גן קרמבו- רחוב היסמין 9, בנימינה
ומי שחובב ארועי פייסבוק יש לנו גם כזה

איך הבישול הפך אותנו לאנושיים

ד"ר ריצ'ארד ווראנגהם הוא פרופסור בריטי לפרימטולוגיה המלמד באוניברסיטת האווארד.
בהרצאה המרתקת הזו הוא מסביר את הנקודות העיקריות המוצגות בספרו Catching Fire- How Cooking Made Us Human על התפקיד שגילם בישול בהתפתחות האנושית

סיכמתי עבור מי שרוצה כמה נקודות חשובות בעיניי שעלו בהרצאה הזו:

הוא מדבר על כך שבישול האוכל אפשר לנו לקבל כמויות גדולות יותר הן של קלוריות זמינות והן של רכיבים תזונתיים חיוניים בצורה זמינה ביותר במהלך ההתפתחות האנושית.

הוא מסביר מדוע אוכל נא עשוי להיות בעל ערך, ואנשים אכן יכולים לרדת במשקל בעזרת אכילת מזון נא, אולם גופנו מתקשה להפיק ממנו את כל רכיבי המזון החיוניים לפעילותו. אחת הדוגמאות הבולטות היא בתחום הפריון- הוא מדגים איך מי שניזונה מאוכל נא לעומת מי שאוכלת גם אוכל מבושל תצליח להכנס להריון כמה חודשים מאוחר יותר ויש נשים אצלן תהיה הפסקה או דחייה משמעותית של יכולת הפריון.

זה מאד משמעותי להתפתחות המין האנושי, נכון? מעבר לסיפור הפרטי של כל אישה או זוג שלא מצליחים להכנס להריון.

לבישול המזון הייתה כפי הנראה משמעות גם על עיצוב הגוף שלנו, החל מגודל וסוג השיניים שלנו, אורך המעי שלנו (שהיה כפי הנראה ארוך יותר בעבר הרחוק, אולם התקצר בגלל ההסתגלות שלנו לאוכל מבושל) וגם ההשפעה על רוחב האגן האנושי שהשפיעה על עיתוב הגוף כולו. אולם כפי הנראה ההשפעה המשמעותית ביותר היא ההגדלה המשמעותית בנפח המוח. זו איפשרה לנו להגיע עד הלום.
אין ספק שעיבוד המזון עשוי לגרום לנו להשמין יותר, במיוחד כשמסתכלים על הנושא מהפריזמה של עיבוד המזון המודרני שבהחלט תורם לאכילת יתר בהרבה רמות. זה בהחלט תהליך שהתחיל עם היכולת לבשל את המזון, אולם מן הסתם התפתח הרבה מעבר לרק בישולים מעל המדורה

ומה לגבי ההשפעות על תהליכי החיברות והתקשורת של בני האדם? אנשים התאספו סביב האש כדי להישמר מפני הטורפים מסביב וזה חייב את אבותינו לפתח כישורי תקשורת מתקדמים יותר ביניהם, להציב גבולות בעזרת חוזים כמו נישואין למשל או הסכמים בנוגע לטריטוריות ורכוש.

הזמן שהתפנה לבני האדם המתפתחים שלא היו צריכים לבלות כבר חלק ניכר מהיום בלעיסת המזון ויכלו להשיג את כל מה שנחוץ לגופם בסה"כ של כשעה ביום הופנה יותר לפרוייקטים כמו יציאה למסעות צייד, מה שהגדיל את טווח המזון שנאכל והפך את בני האדם לפוריים יותר, בעלי משפחות גדולות יותר, איפשר גמילה מוקדמת יותר מהנקה בלעדית ויצר צורך בטריטוריות מוגדרות לכל משפחה => שבט => כפר וכן הלאה. נוצר גם צורך להתמקצע במקצועות שונים מהכנת כלים, לבישול, לטיפול בילדים וכן הלאה.

כששאלו אותו לגבי כמות הויטמינים שהולכת ופוחתת כאשר מבשלים מזון, העלה ד"ר ווראנגהם נקודה מעניינת. ואמר שהסיבה לכך שהוא התמקד במחקריו לאורך השנים בכמות הקלוריות שהצלחנו או לא הצלחנו לקבל מהתזונה שלנו לאורך ההסטוריה היא שזה אחד הדברים הכי משמעותיים עבור בני האדם המתפתחים. האם היה לנו מספיק אוכל או לא?

בני אדם אכלו מגוון גדול ביותר של מזונות ולכן לא היו צריכים לדאוג לגבי רכיב תזונתי כזה או אחר באופן מבודד.

בעיות מחסור הרכיבים התזונתיים- ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וכו'- החלו כאשר עברנו להיות חקלאים. כאלה הניזונים על מגוון מצומצם ביותר של מזונות כמו: קסבה, אורז, חיטה וכיוצ'.

ישנן עוד לא מעט הרצאות שלו ברשת, והרבה מאמרים וכמובן הספרים שלו- עבור מי שמעוניין להמשיך ולחקור את הנושא הזה.
ממליצה גם על הראיון הזה.

ישנה גם עבודתו של מייקל פולאן עיתונאי אמריקאי המעמיק לחקור את נושא התפתחות המזון בהסטוריה האנושית מזוויות שונות. עוסק הרבה בתהליכי עיבוד המזון ואיך הפכנו לשמנים וחולים יותר בעידן המודרני.
ממליצה בחום על הספרים שלו, כשהאחרון שבהם (2013) Cooked

עוסק ספציפית בנושא בישול המזון והמשמעויות שלו.
הספר עובד לסדרת טלוויזיה מעניינת

הרבה חומר למחשבה, נכון? שנת לימודים חדשה מהנה לכולנו!

אומגה 3

כל מי שמכיר אותי מקצועית ואישית יודע שאני לא בעד הרבה תוספי מזון באופן גורף. אולם ישנם כמה שלצערי אין לנו ממש אפשרות לוותר עליהם. פשוט כי אין לנו מספיק מקורות טובים מהמזון.

שאלה שעלתה בקבוצה מקצועית של תחום ההנקה בנושא אומגה 3 בהנקה "הכריחה" אותי לכתוב תשובה (תודה בנות!).
אז הרגשתי שנכון יהיה לשתף גם את קוראי הבלוג במה שכתבתי. אם כבר ישבתי וניסחתי...

אומגה 3 היא חומצת שומן חיונית שהגוף אינו יודע לייצר וזקוק לה ממקור חיצוני (מזון, תוספים).
היא חשובה למבנה של כל תא ותא בגוף, אולם חשיבותה העיקרית היא למערכת העצבים ולמוח שלנו.יש שלל עדויות מחקריות ואנקדוטליות לחשיבות האומגה 3 לבריאותנו בשלל
יש לא מעט בעיות עם הזמינות של אומגה 3 במקורות המזון שלנו. בעיקר בגלל תהליכי תיעוש המזון, האכלת בעלי חיים בתערובות ואורח החיים המודרני. שהמקור הטוב ביותר הוא מדגי ים המגיעים ממים קרים ועמוקים ולא מבריכות.
זה נכון שמעשירים תזונה של דגים כיום (כמו גם של תרנגולות אגב. ראו, ביצי אומגה או עוף שמועשר בתערובות המכילות פשתן וכו') אולם עדיין אין תחליף לדג המייצר אומגה 3 בעצמו ואנחנו אוכלים ממנו או מקבלים זאת מקפסולות שהופקו מדגים כאלה.

למה קפסולות? 

כי יש לא מעט אנשים שדגים אינם חלק מהתפריט הקבוע שלהם, משלל סיבות (טעם, העדפה, זמינות, עלויות , רגישויות ועוד) וגם... גם הדגים שהם כביכול ה"נכונים" כמו סלמון למשל אינם באמת מגיעים ממקור טבעי בימינו. אין בישראל, ככל הידוע לי, סלמון אמיתי ממקור טבעי. מה שנקרא wild salmon. אלא רק כאלה שגודלו בבריכות בתוך הים וקיבלו הזרקות של צבע וכל מיני. אלה מן הסתם יכילו פחות אומגה 3



למה מדגים ולא צמחי?

בטבע יש גם אומגה 3, למשל בפשתן, צ'יה, עלים ירוקים כמו ריג'לה ומורינגה (כן, כן, יקירתנו...), חלק מהאגוזים.
אבל... וזה אבל גדול! האומגה 3 מהמקור הצמחי אינה מגיעה בצורה הסופית שלה. כלומר היא אינה מכונה לשימוש מיידי בגוף.
הגוף צריך להפוך את החומר שהוא מקבל לצורה פעילה, בה הוא יוכל להשתמש. תהליך זה כרוך בשימוש באנזימים מסויימים ולאנשים רבים יש מחסור באותם האנזימים או ברכיבי המזון החיוניים לפעילותם (מיני ויטמינים ומינרלים).
כך שזה יכול להיות בעייתי ולא יעיל כלל להסתמך רק על מקור צמחי. 
מה גם שעל מנת להגיע למינון שהגוף באמת צריך יש צורך באכילת כמויות גדולות ולא הגיוניות של המזונות הללו.

ומה קורה עם אומגה 6?

אהההה, זו עוד חומצת שומן חיונית. ממנה דווקא יש לנו יותר מדיי, בעידן שלנו. כי מקורה הוא דגנים, זרעים ואגוזים. מאלה אנחנו אוכלים בשפע. אפילו הרבה יותר מדיי... כל הקמחים, המזונות המעובדים, שמני הזרעים (סויה, קנולה, חריע, שומשום, חמניות, מרגרינה, שומנים מוקשים או חצי מוקשים וכו'), מאפים, חטיפים ועוד ועוד...
היחס הנכון בין 2 חומצות השומן האלה צריך להיות 1:2 או 2:3 לטובת אומגה 6, אולם בפועל יכול להגיע גם עד ל 1:10 או 1:20 ויש אומרים שבחלק מהמקומות גם 1:40.
בעייתי.
למה? כי אומגה 6 מעודדת תהליכים דלקתיים, ניווניים, אוטואימוניים, אלרגניים, סרטניים ואילו אומגה 3 עושה בדיוק את ההיפך... ולכן אנחנו רוצים להגביר את מינון האומגה 3 בגוף שלנו ולהפחית את מינון האומגה 6.
אפשר לעשות את זה במקביל ע"י איזון התפריט ונטילה של קפסולות של אומגה 3.

ומה לגבי מתכות רעילות, כספית?

זו שאלה שעולה המוווון אולם חשוב להבין שבדגים יש גם סלניום שהוא מינרל הקושר אליו מתכות רעילות ומנטרל אותן. אפשר ליתר בטחון להוסיף גם 1-2 אגוזי ברזיל ליום, העשירים בסלניום.
עקב כך זה עשוי להיות מסוכן יותר לא לאכול דגים. כלומר שלא יהיו לנו מקורות טובים לאומגה 3, מאשר יהיו לנו מתכות בגוף (שיכולות להיות מנוטרלות בעזרת הסלניום).

התוספים הטובים עוברים סינון של מתכות רעילות, כך שבאופן פרדוקסלי "בריא" יותר לצרוך קפסולות איכותיות על פני דגים בימינו. מבאס, אולם זו האמת...

ממליצה לקרוא מידע נוסף בנושא פה פה ופה.

כל תוסף אומגה 3 מתאים?
חשוב שניקח תוספים איכותיים. לצערי לא כל מוצר הוא כזה בארץ...
על אף שישנם מבצעים ומוצרים בדרגות מחירים שונות, מרבית המוצרים של אומגה 3 לא נשמרים בקירור ואילו חומצת השומן אומגה 3 היא רגישה מאד לתהליכי חימצון. כך שאם התוסף חשוף לשמש ישירה, לחום וכו' התכונות של האומגה 3 לא נשמרות והחומר בקפסולה עשוי להיות לא אפקטיבי (חבל על הכסף, האנרגיה וה"אשלייה" שאנחנו לוקחים משהו שתורם לנו באיזושהי דרך) ואפילו מזיק (מחומצן, מעודד תהליכי חימצון אחרים בגוף שעשויים להוביל למחלות למיניהן).אין לנו ממש מידע על כמה זמן בילו תוספי אומגה 3 המצויים על מדפי החנויות על המדף, במחסנים, בדרך... זה עשוי להיות משמעותי ביותר! 
מאחר ואני מאמינה מאד שאיכות החומר בתוך הקפסולה חשובה ביותר ואפילו קריטית, בחרתי לעבוד, מזה שנים רבות כבר, עם החברה הכי איכותית שאני מכירה בארץ- חברת "אומגה 3 גליל". שם מקפידים ביותר שהקפסולות יהיו בקירור לכל אורך הדרך. מההפקה ועד לשינוע לארץ, למקררי האיחסון של החברה ועד למשלוח לקוח בבית. 
מאז שעברנו דרומה יש אצלי את נקודת המכירה הכי דרומית של החברה, באזור מדרשת בן גוריון, רמת הנגב, מצפה רמון, ירוחם ועד באר שבע. 

למי זה חשוב?

חומצת השומן הזו חיונית בכל גיל ושלב בחיים, כאשר ישנן תקופות חשובות קצת יותר מאחרות, כאשר לגוף ישנה דרישה מוגברת לחומצות שומן אלו כמו: בעת ההכנה לכניסה להריון, בהריון, בהנקה, בגיל ההתבגרות וגם במצבים גופניים ורפואיים שונים, כמו: מחלות דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, אלרגיות, חוסר איזון הורמונלי, קשיים בכניסה להריון, מחלות נוירולוגיות, סרטן ועוד.

<==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==><==>

מוזמנים להיות בקשר

תכולת ניקל במזון- למה זה חשוב?

ניקל היא סוג של מתכת המצויה בסביבתנו באופן טבעי, באדמה, במים, באוויר.

היא נחוצה לתפקודי הגוף במינונים נמוכים. לא מספיק ברור התפקיד שלה בגוף, אולם נוכחותה נמצאה כחיונית לשלל תפקודים בגוף, במינונים קטנים.

בהיותה מתכת העמידה בפני חימצון עושים בה שימוש רב בתעשיות שונות, והיא מצויה באופן ניכר מסביבנו כל הזמן. אם זה בכלי מטבח, בתכשיטים, בבטריות, במטבעות, באבזמים וכפתורי בגדים, בכלי עבודה, במבנה החזיות (לא רק בקרסים, גם בברזלים הפנימיים), במסגרות למשקפיים, בטלפונים סלולריים, בסתימות וגשרים לשיניים, בכלי נגינה, בשתלים ובציוד רפואי לסוגיו (פרוטזות, למשל) ועוד. העולם המודרני הביא לכך שהחשיפה למתכת הזו (ולאחרות) היא גבוהה יותר מזו שהייתה בעבר.

אולם מסתבר שעבור אנשים רבים- כ 15% מכלל האוכלוסייה- הניקל עשויה לעורר תגובות אלרגיות החל מתגובות מקומיות על גבי העור כמו אקזמה ואסטמה של העור ועד להתעוררות מחלות אוטואימוניות שונות. מסתבר גם שזו המתכת שנחשבת כמעוררת הכי הרבה תגובות אלרגיות. עד כדי כך שבארה"ב ישנה הוראה לדון בנושא אלרגיה לניקל לפני ביצוע שתלים למיניהם, מחשש שמא תתעורר תגובה אלרגית על פני העור וגם בתוך הגוף כתוצאה מהשתל שיכולה להשפיע על תגובות אוטואימוניות, כאבים מפושטים בגוף, מחלת העייפות הכרונית ועוד.

במקרים של תגובות על גבי העור כתוצאה מחשיפה מקומית לאביזר המכיל ניקל ניתן להסירו, אולם התגובה בעור עשויה להיעלם ולשכוך רק אחרי זמן רב. ישנם טיפולים תרופתיים המיועדים להקלה על הסימפטומים עד להיעלמותם.

במידה ונודע לאדם על רגישותו לניקל הוא יוכל לבחון את האביזרים השונים בהם הוא עושה שימוש באופן יומיומי ולהחליפם באחרים, אולם אנשים רבים אינם יודעים כי ישנם גם מזונות בעלי תכולת ניקל גבוהה וגם הם יכולים לעורר את תגובות הגוף האלרגניות והאוטואימוניות

התמונה לקוחה מהאתר הזה

 המלצות לבישול והכנת מזונות

כאשר מחפשים את תכולת הניקל במזונות קשה מאד להרכיב רשימה אחת מסודרת. יש מידע שונה ואפילו סותר במקורות שונים.

כפי הנראה הכמות הגדולה ביותר במזונות מצויה באלה ממקור הצומח והיא תלויה באדמה עליה הם גדלו. כך שאין דין ברוקולי שגדל בארה"ב לזה שגדל בישראל או ביפן.

כדאי להימנע מבישול בכלי בישול המצופים בניקל או מפלדת אל- חלד, במיוחד כאשר מבשלים עם משהו חומצי כמו עגבניות, חומץ או מיצי הדרים. אלה עשויים להשפיע על מעבר ניקל מכלי הבישול אל האוכל המתבשל בהם. כך גם במצב של הימצאות חומצה אוקסאלית במזון.

מומלץ לבחור בכלי בישול מברזל, אמייל וזכוכית במצבים אלה. מאחר וישנם בימינו כלי בישול חדשניים משלל סגסוגות ומתכות, מומלץ לבדוק היטב שהניקל אינה מצויה ביניהם.

הניקל מקופסאות השימורים עשוי לעבור במינונים מסויימים אל המזון המאוחסן בהן. כך שיש להימנע משימוש במזון משימורי מתכת ככל הניתן (אפשר לבחור בשימורי זכוכית למיניהם, על אף שאלה נפוצים פחות).

כדאי להימנע משתייה או שימוש בזרם המים הראשוני בברזים, ובמיוחד כאשר מדובר במים חמים. מאחר והניקל יכול לזלוג מהברזים אל המים הללו ולהעלות את ריכוזו בהם בצורה משמעותית.

ישנם ממצאים כי ויטמין C וברזל עוזרים למניעת ספיגת ניקל מהמזון. מומלץ ליטול תוסף של ויטמין C עם כל ארוחה ולאמץ תפריט עתיר ברזל.

יש להימנע מנטילת תוספים המכילים ניקל.

כמות גדולה של ניקל מצויה במזונות הללו

קקאו ושוקולד (אחת ההשערות מדברת על כך שאלה מזונות עם תהליך עיבוד ארוך המצריך שימוש בכלים רבים שעשויים להכיל ניקל וזה זולג אל השוקולד ומעלה את תכולתו במוצרי הקקאו והשוקולד למיניהם).

קטניות- עדשים, סויה, אפונה, שעועיות, חומוס ועוד.

דגנים- שיבולת שועל, שעורה, חיטה, דוחן, כוסמת ותירס. דגנים "לבנים" עדיפים בהיבט הזה מהמלאים, אולם גם מהם רצוי להימנע.

אגוזים- מרבית האגוזים מכילים ניקל, אולם הכמויות הגדולות ביותר מצויות בקשיו, מלך, לוז, שקדים ובוטנים.

מאכלי ים- שרימפס, צדפות ומולים.

פירות- מרביתם מתאימים לאכילה, מלבד: אננס, פטל ותאנים. כמו גם בפירות יבשים.

ירקות- בעיקר עלים ירוקים, כמו: נבטי אלפלפה, תרד, חסה, כרוב, כרישה וגם תפוחי אדמה.

אבקת אפייה.

*** ישנם מזונות, שאינם מכילים ניקל, שעשויים להשפיע ע"י החרפת התגובה בעור ***

אלה הם: יין, בירה, טונה, הרינג, מקרל, גזר, עגבנייה, בצל, תפוח ופירות הדר.

כשהירקות מבושלים הם במרבית המקרים יתקבלו בגוף ללא החרפת הסימפטומים.

מזונות המכילים כמות קטנה, יחסית, של ניקל ונחשבים לבטוחים לאכילה

מרבית הירקות וחלק ניכר מהפירות הם בעלי תכולת ניקל שאינה גבוהה.

עלים ירוקים צעירים ('בייבי') יכילו פחות ניקל מאחיהם הבוגרים, מאחר וככל שהצמח גדל עוד הוא "מושך" עוד ניקל מהאדמה.

מוצרי חלב שאינם מעובדים נחשבים כבעלי תכולת ניקל נמוכה- חמאה, גהי, חלב, שמנת, גבינות, יוגורט. יש להימנע מאלה המכילים תוספות של דגנים, אגוזים, קקאו/ שוקולד ופירות בתוכם.

כל סוגי הבשר, הביצים והדגים נחשבים כבעלי תכולת ניקל שאינה גבוהה.

**********************************

במרכז הרפואי רמב"ם ערכו רשימת מזונות עם תכולת ניקל גבוהה. מצויין שם בפירוש שהימנעות ממזונות אלה לא בהכרח תעלים את בעיות העור, אולם היא עשויה להפחית את ההתלקחויות. הם מציעים להתמיד בתפריט דל ניקל במשך לפחות 3 חודשים.

התייחסות דומה לתפריט דל בניקל- עם המלצות שונות, אגב- ישנה בהמלצות של מרפאת העור של PennState Medical center בארה"ב.

המחקר הזה מצא השפעה מיטיבה על מצב האלרגיה בעור עם אימוץ תפריט דל בניקל, המבוסס על מידע מהמחקר הזה.

וישנו המידע שמגיע ממנהל המזון השבדי, כפי שמוצג במכון Melisa.

ישנם לא מעט תיאורים ברשת על אנשים שנרפאו מבעיות העור המיוחסות לאלרגיה לניקל לאחר שאימצו תפריט דל בניקל. כאשר נחשפו לניקל דרך המזון, בעיות העור שבו והתעוררו. כך שמדובר באלרגיה שנשארת רדומה ויכולה להתעורר כאשר ההקפדה מתרופפת.

זה לכל החיים!

**********************************

מכל מה שחקרתי ועל פי רשימות המזונות שהובאו פה, המסקנות שאני מגיעה אליהן, כאשר ישנו חשד לאלרגיה לניקל ו/או אף אבחנה שכזו, הן:

• יש להעדיף אוכל אמיתי, הקרוב למקורו שעבר כמה שפחות תהליכי כיבוד וטיפול- חלק ניכר מהניקל מגיע למזון בתהליכי העיבוד השונים.
• מומלץ שלא לעשות שימוש קבוע ומרובה בקופסאות שימורים.
• יש להקפיד על כלי הבישול בהם משתמשים, כך שיהיו נטולי ניקל. ניקל יכול להגיע למזון דרך תהליך הבישול!
• הפרוטוקול האוטואימוני נותן מענה דיי קרוב- עם התאמות קטנות- גם לסובלים מאלרגיה לניקל.
  וגם אם לא עושים אותו, אפשר להיעזר ברשימות המזונות השונות שהבאתי למעלה ולבדוק באופן אישי מה משפיע לטובה על מצבכם ומה מחריף אותו.
• ישנם תוספים שניתן לקחת על בסיס קבוע- ויטמין C וברזל, על מנת לסייע בהפחתת הספיגה של הניקל מהמזון.
• זה אמנם לא הוזכר פה, אולם יש לי בסיס מוצק להאמין כי איזון של פלורת המעיים יוכל לסייע גם פה לגוף שממילא מתמודד עם תגובות אלרגיות, דלקתיות ואוטואימוניות. לחזק את תיפקוד מערכת העיכול ומערכת החיסון כאחד!
• אפשר וכדאי לחפש תמיכה בסביבה הקרובה ובאינטרנט. ישנן קבוצות פייסבוק ייעודיות בעברית לאלה העושים את הפרוטוקול האוטואימוני. ממליצה בחום על זו וגם על זו
  מצאתי אתר מקסים, מלא בידע ובניסיון של קריסטי קושינג האמריקאית, שסובלת בעצמה מאלרגיה לניקל.

מה אתם מוכנים לעשות כדי לשנות?

בין אם אתם סובלים ממחלה או בעיה בריאותית כלשהי, או שמישהו קרוב אליכם סובל ו"מפיל לכם אסימון", או אולי קראתם כל כך הרבה על שינוי תזונה, שיפור התזונה ואורח החיים שלכם.
לא משנה כלל הסיבה שבגללה אתם מעוניינים להתחיל תהליך שינוי- זה מבורך!!!
ואין זה משנה כרגע מהי האג'נדה התזונתית שלכם, מהם האמונות שלכם, האם אתם מעוניינים להתחייב לשיטה מסויימת אולם משתהים מאלף ואחת סיבות.

ההחלטה על התחלת שינוי באורח החיים היא מבורכת!!!

אנחנו לא צריכים להגיע לבעיות בריאותיות, או לגיל כזה או אחר, או להזדקק לסיבה/ תירוץ/ תמריץ כדי להחליט ולהתחיל לעשות.
לאט לאט, אפילו בקטן.
זה יהיה משמעותי יותר מלא לעשות בכלל.

לפעמים כאשר מגלים בעיה רפואית זה כבר קצת מאוחר מדיי... אולי אפשר למנוע מראש מחלות, בעיות, קשיים, עלייה במשקל וכל הכרוך באלה...
אולי אפשר מראש לנקות תהליכים סרטניים, חוסר איזון במערכת ההורמונלית, בעיות פריון, מצבים דלקתיים שקורים בגוף ועוד ועוד.

הכנתי כאן רשימה של כמה דברים שהם התמצית של התמצית בעיניי.
הכי חשובים.
תתחילו משם. לבד, ביחד, עם ליווי, בלי ליווי. רק תתחילו!
היום.
עבור עצמכם, בני משפחותיכם, הילדים שלכם, ההורים שלכם, האנשים הסובבים אתכם (כן, כן, השראה היא משהו מדבק...) והשלום העולמי (למה לא? אם כבר מטרות נעלות!).
מעניין מה יתאפשר משם...

1. צמצום משמעותי בצריכת הסוכר- אין צורך לומר ולהסביר. נראה לי שכולם כבר מודעים לזה. בערך באותה המידה שמודעים לכך שסיגריות מזיקות לנו. נכון?
   סוכר מזיק לנו!
   עודף גדול בצריכת הסוכר ממש ממש מזיק לנו!
   הוא תורם לעלייה במשקל שהיא קרקע פורייה לשלל מחלות למיניהן.
   ולסוכרת- מחלה מטבולית קשה. שהיא בדרגת מגיפה בעולם המודרני. ואפשר בהחלט להימנע ממנה עם אורח חיים מתאים, ואף להתמודד איתה ולאו דווקא בעזרת תרופות בלבד. אנשים רבים נמצאים בדרך לשם... במצב טרום סוכרתי במידה וקיבלו את תווית האזהרה, או כשהם כלל לא יודעים זאת בכלל!
   הסוכר מאכיל את כל הבקטריות המזיקות לנו, תורם לשגשוג פתוגנים ולהתפתחות סרטן (תאי סרטן ניזונים מסוכר בשמחה רבה!), משפיע לרעה על מערכות ואיברים בגוף שלנו (כבר כתבתי מאמר על הבעייתיות של הפרוקטוז, שהוא לכאורה "בריא" יותר), משחק עם ההורמונים שלנו ותורם משמעותית לתהליכי דלקת בגוף (בעיות של לב וכלי דם כרוכות היטב ברמות סוכר גבוהות ולאו דווקא בכולסטרול...).
   אפשר לדבר על סוגי הסוכר השונים ולהחליט מה נחשב טוב פחות מאחרים, אולם בל נשלה את עצמנו- סוכר הוא סוכר בכל מצב! וגם צריכה מרובה של פחמימות מתורגמת בגוף לסוכר! כך שאינני מדברת פה רק על הסוכר כשלעצמו, בקפה או בתה, בממתקים ובמאפים.
   ועוד לא התחלנו לדבר על סוכר בשתייה! שהוא אחת ה- בעיות של העידן שלנו. מי שמע על שתייה מסיבית של סוכר בתקופות עברו? תחשבו כמה נזק גורמת השתייה הממותקת לגוף (ולסביבה) שלנו.
   המלצתי: הורידו שתייה ממותקת, הפחיתו סוכר בשתייה חמה, הורידו משמעותית את כמות הממתקים והמתוקים שאתם אוכלים (כן, גם לילדים!), הפחיתו את כמות הפחמימות שאתם אוכלים ביום.
   
2. הפחתה במזונות הנחשבים לאלרגניים- לא כולם יודעים מה מזיק להם. לפעמים המזונות שהכי מזיקים לנו הם אלה שאנחנו הכי חושקים בהם. זה מעגל קסמים שכזה שמשפיע לרעה על מערכות הגוף שלנו ותורם לעלייה במשקל, לחוסר איזון של פלורת המעיים, לבעיות הורמונליות, לתהליכים דלקתיים ואוטואימוניים בגוף ועוד.
   ישנם מזונות שנחשבים אלרגניים יותר מאחרים ואת צריכתם אפשר וכדאי לצמצם או אף להפסיק לתקופת מה, בעיקר כדי לבחון מה תהיה ההשפעה על הגוף בלעדיהם.
   ואני מדברת, כרגע, בעיקר על גלוטן וחלב (על אף שבהחלט ישנם לא מעט מזונות הנחשבים לאלרגניים יותר, אולם זהו פוסט כללי. אפשר לקרוא עוד בנושא בהקשר של הפרוטוקול האוטואימוני, למשל).
   לא חייבים לקבל אבחנה של "צליאק" כדי שהגלוטן ישפיע על הגוף שלנו. ישנם אנשים המתקשים לעכל את הגלוטן, שהוא חלבון המצוי בדגנים מסויימים, או את חלבוני החלב.
   אנשים רבים מגלים שבתקופה של חודש בה לא אכלו מזונות המכילים גלוטן (חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין ומוצריהם השונים: לחמים, מאפים, פסטות, קוסקוס, בורגול, ממתקים, מזונות מעובדים המכילים אותם ועוד) או מוצרי חלב (זה לא חייב ללכת ביחד, אגב) הם נפטרו משלל בעיות בריאותיות "קטנות" שהתרגלו לחיות איתם, כמו כאבי ראש, מיגרנות, נפיחות בבטן לאחר הארוחה, שלשולים קלים, משקל תקוע שלא יורד, בעיות נשימה "קטנות" למיניהן, בעיות עור "קטנות", כאבי בטן מדיי פעם ועוד.
   המלצתי: אתגרו את עצמכם לצמצום מזונות המכילים גלוטן או חלב לפעם אחת ביום בלבד.
   זה לא קל!
   לאחר שתתרגלו לזה התחילו לרווח יותר- אחת ל 2-3 ימים.
   ולאמיצים המוכנים לצלול למים- נסו חודש ללא גלוטן וללא מוצרי חלב- לגמרי!- בלי חמאה, שמנת, חלב, גבינות, עוגות, עוגיות, מאפים, לחמים, פסטות (ברוטב שמנת) ועוד.
   התחילו לקרוא תוויות היטב!
   אחרי חודש שכזה התחילו להחזיר לאט לאט, אם תרצו בכלל...
   ותראו מה ההשפעה.
   נסו להסתמך אך ורק על אוכל אמיתי ולא על התחליפים המעובדים שכתוב עליהם "ללא גלוטן" בסופר. משם לא תגיע הבריאות האמיתית... אלה תחליפים מעובדים שאינם מזינים בדרך כלל.
   יש פה בבלוג תווית שלמה "ללא גלוטן" שאפשר להיעזר בה ולקבל השראה ליצירת ארוחות נטולות גלוטן לחלוטין.
   
3. חיזוק פלורת המעיים הידידותית הבריאה שלנו- מערכת העיכול שלנו מאכלסת, כדרך קבע, כמה מליארדי חיידקים החיים איתנו בדו קיום ועוזרים לנו לשמור על עצמנו. הם אחראיים על פירוק רכיבי מזון מסויימים, יצירתם של אחרים, שמירה חיסונית פנימית בתוך מערכת העיכול מפני פולשים זרים ושמירת הבקטריות הלא ידידותיות בסוג של תיחום.
   הם חשובים ביותר לבריאות הכללית שלנו וחוסר איזון בפלורת המעיים משפיע לרעה על גופנו ונמצא בבסיס של כל מחלה- מאלרגיה, לדלקת, למחלה מטבולית, לסרטן.
   חוסר האיזון עשוי להיגרם מנטילת תרופות למיניהן, אנטיביוטיקה, למשל, הורגת את כל החיידקים, ללא כל אבחנה, ולכן חשוב ליטול פרוביוטיקה במהלך ואחרי טיפול אנטיביוטי, כשגרה. זה לא מותרות! אולם גם תרוופת אחרות, כמו סטרואידים, תרופות הנלקחות באופן קבוע, גלולות נגד הריון ועוד.
   גורמים נוספים לחוסר האיזון בפלורת המעיים הם סטרס, מחסור בשעות שינה, אוכל מרובה בסוכר וחומרים מעובדים- בקיצור, כל הרעות החולות של העידן המודרני.
   המלצתי: הוסיפו באופן קבוע לתפריט שלכם מזונות פרוביוטיים טבעיים, כמו ירקות מוחמצים במלח (בכבישה בייתית, ללא חומרים משמרים. זה קל!), קמבוצ'ה, קפיר ושאר משקאות ומזונות בהתססה בייתית.
   במידה ואתם נוטלים תרופות באופן קבוע, מיצאו תוסף איכותי של פרוביוטיקה טבעית ועשו בו שימוש.
   כל זה, כמובן, במקביל להפחתת צריכת הסוכר!
   
4. שעות שינה מספקות- לא, לא מדובר פה על מותרות בכלל.
   שינה היא צורך קיומי בסיסי של הגוף שלנו. ממש כמו הצורך לאכול ולהתפנות. כזה בסיסי.
   מרגישות זאת היטב נשים לאחר לידה, שלא תמיד מצליחות להתנהל בעולם כפי שהיו רגילות קודם ולכן- וטוב שכך, יש שינויים שצריך לתת להם את המקום שלהם. אני תמיד מנחה נשים במצב זה לחזור ל basics: אוכל, שתייה, שרותים ושינה. מעבר לטיפול הבסיסי בתינוק, כי את כל המעבר כדאי שמישהו אחר יעזור לעשות. לפחות בהתחלה!
   מבוגר בריא ממוצע זקוק ל 7-8 שעות שינה ביום.
   בכל יום.
   לא רק מדיי פעם, או בסופ"ש, או כשיוצאים לנופש.
   7-8 שעות שינה קבועות ורציפות ורצוי לשכב לישון עד 23:00.
   אורח החיים המודרני מזמן אינספור תירוצים לשעת שינה מאוחרת ביותר. בעצם, מרגע שהחשמל הפך נפוץ כל כך ומאז שמערכות הבידור הן חלק מהשגרה שלנו (טלוויזיה, מופעי בידור ובתי קולנוע והכי הכי- לדעתי- רשת האינטרנט, הסמארטפונים...) קשה יותר לשכב לישון מוקדם. יש לנו כל הזמן את התחושה שאנחנו "מפסידים" משהו שבדיוק קורה. משהו חשוב, מעניין...
   נדרש פה תהליך התבגרות וגמילה מדורג. בדיוק כמו עם סוכר ואלרגנים.
   גם זו סוג של התמכרות.
   המלצתי: לאלה מכם שאינם ישנים מספיק שעות שינה ביום, באופן קבוע, אני מציעה להתחיל תהליך מדורג של הגברת שעות השינה שלכם. כל כמה ימים לכו לישון 1/2 שעה מוקדם יותר, עד שתמצאו את עצמכם נכנסים למיטה ב 23:00. נסו לקום ב 6:00-7:00 אם זה ריאלי לכם.
   
5. בדיקה שגרתית של מצבכם הגופני ותיסוף בהתאמה אישית- בדיקות דם אחת לשנה, בדיקות שיניים, ביקור אצל רופא הנשים אחת לשנה שנתיים, בדיקת שד (עצמית או אחרת) החל משנות השלושים המאוחרות. כל אלה ועוד חשובים לשמירת הקשר שלנו עם מה שקורה בגוף. בדיוק כמו שאין שנה שלא תבדקו את הרכב שלכם, תערכו תיקונים ותעבירו טסט, כך גם הגוף זקוק להתייחסות בראש דומה.
   קל יותר למנוע בעיות מראש, או לעלות עליהם מוקדם ולטפל מאשר להזדקק לטיפולים מורכבים יותר כשהמצב חמור יותר.
   לא חושבים כך? אני כן!
   בהתאם לתוצאות תוכלו לראות אם יש לכם צורך לחזק את הגוף בתוספים ספציפיים. אין טעם לקחת סתם מולטי ויטמין המכיל שלל רכיבים, אולם אף אחד מהם אינו בכמות משמעותית.
   אולי תגלו כך שתוכלו לשדרג את התפריט שלכם באופן קבוע במזונות המכילים יותר ברזל, למשל אם יתגלה מחסור בו, או ב 12-B. אולי תגלו שיש לכם צורך ליטול תוספים כדי להעלות את רמתם.
   ישנם תוספים, בעיניי, שיש לנו צורך קבוע לקחת אותם. פשוט כי אין לנו מספיק מקורות טובים עבורם בתזונה של היום.
   אומגה 3 למשל היא דוגמא מצויינת- חיוני ברמת כל תא ותא, משמעותי ביותר לטיפול בתהליכים דלקתיים ובשלל מחלות ומצבים בריאותיים. אם לא ניקח תוסף, כזה או אחר, לא יהיה לנו מאיפה לקבל אותו... המקור העיקר לו הם דגי ים ממים עמוקים. וזה לא כל כך בתרבות שלנו לאכול הרבה דגים, ואנשים רבים פוחדים מהרעלות כספית ומתכות כבדות שיש בדגים (אם כי בל נשכח שדגים גם עשירים בסלניום שעוזר לנטרל מתכות רעילות ועוד. עוד שפע מידע בנושא אפשר לקרוא פה, פה ופה).
   כך גם ויטמין D שנמצא חסר אצל מרבית האנשים בישראל- על אף שאנחנו במדינה שטופת שמש- עד כדי כך שקשה להשיג הפניה לבדיקת דם לויטמין כי הוחלט בקופות החולים שכולם זקוקים לתיסוף.
   על הסיבות לכך אולי בפוסט אחר, או שאתם מוזמנים לקבוצת הפייסבוק שלי להתדיין על זה.
   המלצתי: אל תדחו בדיקות שגרתיות. קיבעו אותן ועשו אותן. הוסיפו את מה שלא ניתן דרך האוכל בתוסף איכותי וממוקד. הרבה דברים אפשר בהחלט להשיג דרך האוכל... חיקרו את הנושא ומיצאו איך.
   
6. הפעלת הגוף באופן יומיומי וקבוע- ולא, אני לא בהכרח מדברת על לעשות ספורט, כושר, פעילות גופנית מאומצת.
   זה גם נחמד ואפשרי בהחלט וישנן אינספור שיטות, גישות ואפשרויות.
   אני מדברת על אורח החיים היושבני המאפיין את העידן המודרני. כן, כן, אם לא הכרתם אזי יש בהחלט ביטוי כזה ואפילו בעיה שכזו.
   מרבית האנשים יושבים במשך רוב שעות עבודתם, אנחנו נוסעים ממקום למקום ומסיעים! הרבה מהקניות נעשות אונליין עקב שיקולי מרחק, זמן, חסכון ועוד. אין לנו זמן וכוח לעשות ספורט, או לקפוץ למכולת לקנות משהו- היי, יש בשכונה שלכם בכלל עוד מכולת? זן הולך ונכחד שכזה...
   המלצתי: נסו לאזן את דקות הישיבה שלכם עם דקות של פעילות במקביל. קומו כל חצי שעה ועשו כמה מתיחות, לכו לאזור אחר בסביבת העבודה או המגורים שלכם ועשו פעולה שונה. לכו לביה"ס ברגל, או סעו באופניים, סעו באופניים בעיר, עירכו קניות קטנות ברגל, לכן לטיול עם הכלב (אין לכם כלב? קחו אחד!), שימו שיר ביוטיוב וריקדו איתו במשך כמה דקות, או חצי שעה או שעה ועוד ועוד רעיונות!
   רק עשו זאת!

משהו מהרעיונות האלה תופס אתכם? מתחבר לכם? נשמע לכם הגיוני?

יופי! תתחילו משם.

רק תתחילו במשהו.

מה יבוא אח"כ? היי, מי יודע? רק אתם!

מוזמנים לספר לי מה אהבתם, מה רלוונטי לכם, לשאול ולשתף

על צום לסירוגין

אני יודעת....
צום זה בעצם האנטי לארוחת צהריים, או לארוחה בכלל- אז מה פתאום אני מקדישה לו פוסט שלם בבלוג?

רציתי לכתוב פוסט קצר על צום לסירוגין- intermittent fasting
מדובר על כלי רב עוצמה להנעת תהליכי ריפוי וירידה במשקל בגוף.
כאשר הוא נעשה בצורה הנכונה, כמובן, אצל האנשים שזה מתאים להם.
צום לסירוגין אינו מתאים לכל אדם ובכל מצב!

לא מדובר פה על צום של יום כיפור ואחרים שאנחנו מכירים מהמסורת שלנו.
גם לא על צום רפואי, או צום סגפני- דתי שכזה.
אלא על צום שהוא נטול אוכל לחלוטין, עם שתיית מים בלתי מוגבלת.

מדובר על הרחבת טווח הזמן של צום הלילה לעוד כמה שעות, כאשר הטווח הזה יכול להשתנות בין אנשים ולפי הצרכים השונים.
מקובל לצום בטווח השעות של 12-20 שעות ביום. זאת כדי לתת בוסט לתהליכי הריפוי וההתחדשות של הגוף.

מאחר וזו אינה ארוחה, לא תמצאו פה מתכון מעניין...
אולם מי שהנושא מגרה אותו יוכל בהחלט ללמוד עליו עוד במגוון מקומות.
מוזמנים לקרוא עוד:
בעברית מכמה מקורות א,ב,ג
ובאנגלית (ויש כמובן עוד רבים) ועוד אחד מעניין

צום לסירוגין הוא  כלי שאני עושה בו שימוש בתהליכי הליווי והטיפול שאני מקיימת, עם חלק מהאנשים והוא יכול להתאים מאד לאנשים המעוניינים לרדת במשקל ונתקעים איפשהו בדרך, או לאנשים הסובלים ממחלות דלקתיות, אוטואימוניות, מטבוליות ועוד.