"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

הסלט המשפחתי המתפתח שלנו

את הפוסט הזה החלטתי לשתף במקביל בשני הבלוגים.
הוא קשור קשר ישיר לנסיעה וגם למטבח, אז זה מתבקש...

כמעט בכל יום אנחנו אוכלים סלט.
זה התחיל עוד בארץ ובנסיעה המשיך בשמחה.
פעם ביום בד"כ.
ארוחת הבוקר היא הזמן המועדף, אולם לפעמים גם בחלק אחר של היום.
ככה יוצא...

זה התחיל מ"סלט ילדים" של עגבניה ומלפפון.
ובעצם הכל קשור לרפאל, הבן השני שלנו, שהוא דיי בררן באוכל.
את מה שהוא אוהב הוא אוכל בשמחה והרבה, אולם הוא יותר מאתגר אותנו עם ארוחות (זה משתפר בצורה מטורפת בטיול, הוא נפתח להמון טעמים חדשים. תענוג!).
אז הוא הסכים לעגבניה ומלפפון.
הלכנו עם זה. במשך הרבה מאד זמן. חודשים... אולי אפילו יותר.

ואז, כנראה בברלין ( זה מה שרפאל זוכר) הוא הסכים לנסות גם להוסיף גזר מגורד לסלט ומאז זה היה להיט.
היו פעמים בהם לא היה גזר במקרה והוא התרעם, או שלא היה "מספיק" גזר.
אנחנו התענגנו על זה.
איזה כיף- עוד ירקות שהוא מוכן לאכול, כי כל השאר אימצו את זה ללא כל בעיה.

וגם עם הסלט הזה רצנו מלא זמן.

ואז הגיע הבצל.
איילה ביקשה לנסות להוסיף לסלט בצל קצוץ.
פאל דיי התנגד, אז הגענו לפשרה שבה הוא ייקח לעצמו סלט לפני הוספת הבצל ואז נערבב פנימה את הבצל, כי כל השאר אוכלים אותו בשמחה (כן, גם ארז, שהוא אלוף סלטים בפני עצמו. רק תנו לו חסה, צנוניות וירוקים!!!).
נפלא! משתדרגים.

ואז... אז הגיעו הגמבות!
פלפלים אדומים וצהובים קיבלו היתר כניסה פנימה אל הסלט, אחרי שנאכלו להם עד כה ברצועות נפרדות, בעת ההמתנה לארוחה, או בין לבין.
רפאל נתן אישור והסלט גדל, התעבה והפך צבעוני עוד יותר.
הללויה!
ואוי ואבוי עכשיו אם במקרה אין לנו גמבה אחת או את שתיהן כדי להכניס לסלט.

[תיבול אגב מאד בסיסי: שמן זית ומלח ולפעמים לפעמים מיץ לימון]

מה שאני רוצה לומר בכל הסיפור הזה הוא ש- יש תקווה!
כדאי לא לומר נואש מאותם ילדים בררניים, שאוכלים רק את המוכר והידוע.
תמיד טענתי (גם בפני מטופליי) שאם נמשיך לחשוף את הילדים למגוון של מזונות, אם הם ימשיכו לראות אותנו אוכלים אותם ואלה יהיו להם מוכרים ולא זרים, הם גם יעזו להתנסות מדיי פעם ואפילו ילמדו לאהוב אותם.
אין ספק שרפאל מלמד אותנו את השיעור הזה בצורה הטובה ביותר.
כיף לראות אותו נפתח לעוד טעמים



ומי יודע מה תהיה התוספת הבאה לסלט...
בינתיים ממשיכים לאכול צנוניות, חסה, עלים ירוקים, שומר, קולרבי וכל מה שנמצא בסביבה. בצד...

יום שישי, 10 באוקטובר 2014

חצילים חתוכים וקלויים

בהמשך לפוסט על הירקות הקלויים, רוצה לתת כבוד לחצילים בנפרד (וגם, יש לי אינטרנט, אז אני עפה עליו, כי מי יודע מתי יהיה שוב...).

לא תמיד בא לי חצילים, ומצד שני יש תקופות שבא לי לאכול חצילים המון.

חצילים קלויים על המחבת נאכלים פה הרבה בתקופה האחרונה.
הם סופר טעימים, רכים ומתקתקים כאלה וגם קל ומהיר להכין אותם. צ'יק צ'ק, בלי הרבה הכנות מראש.

אני חותכת אותם לריבועים קטנטנים וקולה עם שמן קוקוס על המחבת, תוך כדי ערבוב, במשך כמה דקות.
עד שהם מתרככים ונצרבים.
ואז....



אז אפשר להוסיף להם שום קצוץ ובזיליקום או פטרוזיליה ולאכול ככה עם קצת מלח, כמנה צדדית.
או להשתמש בהם כבסיס לחביתה, ביחד עם פטריות נגיד, ופרמזן מגורד או מוצרלה.
או לשפוך מעליהם טחינה ומעט מלח למעין סביח שכזה...



יש לכם עוד רעיונות?

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

קח עוד כבד, אתה יודע למה

מדיי פעם עולה הצורך והרצון לאכול כבד.
בקר.
ואני מצליחה למצוא בסופר.
טרי.
לא של חזיר (עניין לא בהכרח פשוט באירופה).
אז אני מכינה ונרגעת לזמן מה


מטגנת בשמן קוקוס הרבה בצל,  שום ופטריות
גם ריבועי תפוח שנותר על השיש השתלבו פה יפה
מלח,  פלפל בנדיבות
והופ נכנסים גם נתחים דקיקים של כבד בקר

אחרי ערבוב קצר מוסיפה בזיליקום קצוץ
מהעציץ שלי
בתאבון

יום שני, 6 באוקטובר 2014

ירקות קלויים על המחבת

אני לא מרבה לכתוב,  אני יודעת.
ככה זה במסע,  בטיול…  הפוקוס משתנה,  הזמן מתחלק אחרת,  לא תמיד יש אינטרנט או בטריה למחשב/ נייד…
יש לי אלף תרוצים.  את מי זה מעניין?
כי הרי לאכול אנחנו ממשיכים,  ולבשל גם…

אז ירקות קלויים על המחבת מגוונים לנו את הארוחות,  את הביצים,  את הסלטים.
וגם,  אין לי תנור…  רק גז…

חותכים ירקות לריבועים קטנים
מקפיצים מערבבים בשמן קוקוס במשך 10 דקות בערך
מוסיפים שום קצוץ,  בזיליקום,  מלח,  פלפל ועוד מה שרוצים

כרובית,  גזר וקישוא


ומכניסים לסלט,  או מוסיפים ביצים לחביתה,  או מערבבים עם אורז,  או מוסיפים לבשר טחון לקציצות
תחליטו לבד כבר מה תעשו איתם…
מה שבטוח,  לא ישאר לכם הרבה,  כי זה סופר טעים!

בסלט ביחד עם מלא ירוקים ומוצרלה