"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום חמישי, 29 בספטמבר 2016

"גבינת" קישואים

עוד אחד מהחידושים שאני שומעת עליהם דרך המטופלים שלי.
מסתבר שזה מתכון שרץ כאש בשדה קוצים באינסטגרם ובפייסבוק ואיכשהו הצלחתי לפספס אותו

מדובר בהכנת מעין גבינה מקישואים, אולם יש גם ואריאציות עם דלעת, גזר, סלק ועוד ועוד

איזו תמונה קיבלתי, נכון?
בכיוון השעון: דלעת שומשום שום וזעתר, קישוא, קישוא שום וזיתים

אה, משתמשים פה בג'לטין.
כזה שמופק מעצמות של בקר או דגים.
יש גם נסיון לטבען את זה ולהשתמש באגר- אגר. מודה שניסיתי ללא הצלחה, אז אני נשארת עם הג'לטין. שזה מצויין בעיניי כי ג'לטין מכיל חומוצות אמינו חשובות ביותר עבורנו שתורמות לבריאות העצמות, הסחוסים, מערכת העיכול ופלורת המעיים שלנו ועוד ועוד.
מבטיחה פוסט בקרוב על חשיבות הג'לטין. בינתיים אפשר לקרוא פה ויש עוד לא מעט מקורות.

חומרים

1 כוס קישואים בהירים מקולפים וחתוכים (בערך 2 קישואים בינוניים)
מעט מים לבישול הקישואים (1/4 כוס במתכון המקורי)
כף שמן קוקוס (זית גם מעולה בעיניי)
כפית מיץ לימון
1.5 כפות ג'לטין (אני משתמשת בסוג הזה שמופק מפרות שאוכלות עשב, גראס פד)
מלח לפי הטעם (אפשר לגוון פה עם התבלינים ולהוסיף עוד דברים, כמו: שום, פלפל שחור, פלפל חריף ועוד כיד הדמיון)

אופן ההכנה


מבשלים את הקישואים עם מים עד שהם מתרככים. כ-5 דקות אחרי רתיחת המים.
מוציאים מהסיר ומסננים.
מכינים בינתיים תבנית עם נייר אפייה. יש פה 2 אפשרויות.
אני הכנתי בתבנית אפייה שטוחה רגילה וראיתי שאפשר להכין גם בתבנית של אינגליש קייק, מה שיוצר מעין "ככר" גבינה לאחר מכן.
תראו מה נוח לכם יותר



כפי ששמתם לב לא טרחתי לקלף את הקישואים שלי ולכן ה"גבינה" שלי יצאה ירקרקה.
אם הייתי מקלפת הייתה יוצאת לבנה יותר

במעבד מזון/ בלנדר טוחנים את הקישואים עם השמן ומיץ הלימון עד לקבלת תערובת אחידה.
מוסיפים את הג'לטין (כל עוד זה חם, אחרת הוא לא יימס) ואת התבלינים וטוחנים ביחד לקבלת תערובת אחידה


מניחים את התערובת בתבנית בשכבה אחידה

מה שרואים פה בתמונה זו תבנית אחת עם ג'לטין והשנייה עם אגר- אגר.
כאמור הנסיון עם האגר אגר לא צלח ואח"כ הוספתי ג'לטין מומס במעט מים רותחים לתערובת ההיא והכנתי מחדש

מניחים במקרר למשך לפחות שעתיים, אפשר גם יותר. עד שהג'לטין מקשה את ה"גבינה" ומתייצב.
אז אפשר לחתוך לכל צורה שמתאימה לכם

זו גירסא אקסטרה שומית שהכנתי
רעיון מדליק נכון?
ספרו מה ניסיתם ואיך יצא לכם.

נראה לי שזה יהיה מדליק עם סלק, כרובית, קולרבי...
אני כבר עפה עם האפשרויות



יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

בטטה בטחינה בתנור

במסגרת שיתוף המתכונים שלכם! משתפת במנה שאורית גיסתי הכינה.
היא שלחה לי את התמונות האלה אחרי ההרצאה שקיימתי אצלה בבית בתחילת החודש 


בטטה עם טחינה גולמית ותבלינים
נכנסה לתנור

ויצאה עם רוטב טעים!

היא הזכירה לי שלפני שנים הייתי מכינה את זה.
ואחרי סיעור מוחות ופנטזיות קל סיכמנו שצריך לנסות את זה עם כרובית ודלורית גם!

נסו זאת או עם טחינה גולמית, או עם טחינה מדוללת במים ממש כמו מטבל טחינה- עם לימון, שום, תבלינים, פטרוזיליה.
גם יצא מעולה!

יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

תמונות מהארוחות שלכם!



אני נשאלת כמעט בכל יום שאלות על אוכל ומתכונים ע"י קוראים של הבלוג וחברים בקבוצת הפייסבוק שלי.
חלק מכם מגדילים לעשות ומשתפים אותי במתכונים ובתמונות ממה שיצא לכם.
איזה כיף לי!

וכדי שלא רק אני אהנה לי, אני שמחה לשתף את מה שמגיע אליי. כדי שעוד אנשים יקבלו השראה!
הכי כיף לי כשאני פוגשת אנשים מוכרים ושאינם מוכרים לי והם משתפים אותי בכך שהם קוראים את הבלוג, מיישמים, מאלתרים ובעיקר אוכלים כמה שיותר אוכל אמיתי!!!

ביום בו פרסמתי את התמונה הזו בפייסבוק שגית התקשרה לשאול כמה שאלות הבהרה מהדרך הבייתה ואחרי שעה בערך קבלתי את התמונה הזו


בטטה סלק ותפו"א
מתובלים בשמן קוקוס ותבלינים כמו כורכום מלח פלפל שחור ופפריקה

ורד שלחה לי תמונות של מאכלים שהכינה לכל המשפחה

טחון אנטריקוט מחכה להכנס לקציצות

קציצות אנטריקוט ממרק ופירה כתום

כרוב ובצל בווק ושעועית חלוטה ומוקפצת
בסגנון הודי

שירי לקחה ברצינות את עניין המוחמצים למיניהם




וביום בו לא הייתי בבית שמחתי לקבל מבעלי תמונה של ארוחת הצהריים שהכין לילדים

נתחי עוף מוקפצים, אורז צהוב ואפונה


יש לכם תמונות שתרצו לשתף איתנו?
מוזמנים לשלוח לי במייל ואשמח לשתף עוד תמונות של ארוחות שהכנתם בהשראת הבלוג שלי

יום ראשון, 11 בספטמבר 2016

הרצאה על תזונה פליאוליתית בבנימינה בשבת בבוקר

גיסתי וחברותיה הזמינו אותי לשוחח איתן על תזונה פליאוליתית בחיי היומיום. ולכן בבוקר יום שבת הקרוב 17.9 נתכנס בשעה 10:00 בבנימינה לשיחה בנושא תזונה פליאוליתית.

מה זה הדבר הזה?
למה כולם מדברים על זה פתאום?
זה בריא?
מישהו המציא את זה?
זה יעזור לי לרזות/ להרגיש טוב יותר/ להחלים? (מיחקו את המיותר)
זה לא יפריע לי לעשות ספורט?

מוזמנים להצטרף אלינו בשמחה, מצויידים בשאלות, תהיות ולבטים.
עלות המפגש 50 ש"ח ואפשר לבוא עם חברים ובני משפחה בשמחה.
הכתובת היא: גן קרמבו- רחוב היסמין 9, בנימינה
ומי שחובב ארועי פייסבוק יש לנו גם כזה




יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

איך הבישול הפך אותנו לאנושיים

ד"ר ריצ'ארד ווראנגהם הוא פרופסור בריטי לפרימטולוגיה המלמד באוניברסיטת האווארד.
בהרצאה המרתקת הזו הוא מסביר את הנקודות העיקריות המוצגות בספרו Catching Fire- How Cooking Made Us Human על התפקיד שגילם בישול בהתפתחות האנושית





סיכמתי עבור מי שרוצה כמה נקודות חשובות בעיניי שעלו בהרצאה הזו:

הוא מדבר על כך שבישול האוכל אפשר לנו לקבל כמויות גדולות יותר הן של קלוריות זמינות והן של רכיבים תזונתיים חיוניים בצורה זמינה ביותר במהלך ההתפתחות האנושית.
הוא מסביר מדוע אוכל נא עשוי להיות בעל ערך, ואנשים אכן יכולים לרדת במשקל בעזרת אכילת מזון נא, אולם גופנו מתקשה להפיק ממנו את כל רכיבי המזון החיוניים לפעילותו. אחת הדוגמאות הבולטות היא בתחום הפריון- הוא מדגים איך מי שניזונה מאוכל נא לעומת מי שאוכלת גם אוכל מבושל תצליח להכנס להריון כמה חודשים מאוחר יותר ויש נשים אצלן תהיה הפסקה או דחייה משמעותית של יכולת הפריון.
זה מאד משמעותי להתפתחות המין האנושי, נכון? מעבר לסיפור הפרטי של כל אישה או זוג שלא מצליחים להכנס להריון.

לבישול המזון הייתה כפי הנראה משמעות גם על עיצוב הגוף שלנו, החל מגודל וסוג השיניים שלנו, אורך המעי שלנו (שהיה כפי הנראה ארוך יותר בעבר הרחוק, אולם התקצר בגלל ההסתגלות שלנו לאוכל מבושל) וגם ההשפעה על רוחב האגן האנושי שהשפיעה על עיתוב הגוף כולו. אולם כפי הנראה ההשפעה המשמעותית ביותר היא ההגדלה המשמעותית בנפח המוח. זו איפשרה לנו להגיע עד הלום.
אין ספק שעיבוד המזון עשוי לגרום לנו להשמין יותר, במיוחד כשמסתכלים על הנושא מהפריזמה של עיבוד המזון המודרני שבהחלט תורם לאכילת יתר בהרבה רמות. זה בהחלט תהליך שהתחיל עם היכולת לבשל את המזון, אולם מן הסתם התפתח הרבה מעבר לרק בישולים מעל המדורה
ומה לגבי ההשפעות על תהליכי החיברות והתקשורת של בני האדם? אנשים התאספו סביב האש כדי להישמר מפני הטורפים מסביב וזה חייב את אבותינו לפתח כישורי תקשורת מתקדמים יותר ביניהם, להציב גבולות בעזרת חוזים כמו נישואין למשל או הסכמים בנוגע לטריטוריות ורכוש.

הזמן שהתפנה לבני האדם המתפתחים שלא היו צריכים לבלות כבר חלק ניכר מהיום בלעיסת המזון ויכלו להשיג את כל מה שנחוץ לגופם בסה"כ של כשעה ביום הופנה יותר לפרוייקטים כמו יציאה למסעות צייד, מה שהגדיל את טווח המזון שנאכל והפך את בני האדם לפוריים יותר, בעלי משפחות גדולות יותר, איפשר גמילה מוקדמת יותר מהנקה בלעדית ויצר צורך בטריטוריות מוגדרות לכל משפחה => שבט => כפר וכן הלאה. נוצר גם צורך להתמקצע במקצועות שונים מהכנת כלים, לבישול, לטיפול בילדים וכן הלאה.

כששאלו אותו לגבי כמות הויטמינים שהולכת ופוחתת כאשר מבשלים מזון, העלה ד"ר ווראנגהם נקודה מעניינת. ואמר שהסיבה לכך שהוא התמקד במחקריו לאורך השנים בכמות הקלוריות שהצלחנו או לא הצלחנו לקבל מהתזונה שלנו לאורך ההסטוריה היא שזה אחד הדברים הכי משמעותיים עבור בני האדם המתפתחים. האם היה לנו מספיק אוכל או לא?
בני אדם אכלו מגוון גדול ביותר של מזונות ולכן לא היו צריכים לדאוג לגבי רכיב תזונתי כזה או אחר באופן מבודד.
בעיות מחסור הרכיבים התזונתיים- ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וכו'- החלו כאשר עברנו להיות חקלאים. כאלה הניזונים על מגוון מצומצם ביותר של מזונות כמו: קסבה, אורז, חיטה וכיוצ'.

ישנן עוד לא מעט הרצאות שלו ברשת, והרבה מאמרים וכמובן הספרים שלו- עבור מי שמעוניין להמשיך ולחקור את הנושא הזה.
ממליצה גם על הראיון הזה.

ישנה גם עבודתו של מייקל פולאן עיתונאי אמריקאי המעמיק לחקור את נושא התפתחות המזון בהסטוריה האנושית מזוויות שונות. עוסק הרבה בתהליכי עיבוד המזון ואיך הפכנו לשמנים וחולים יותר בעידן המודרני.
ממליצה בחום על הספרים שלו, כשהאחרון שבהם (2013) Cooked
cooked-cover

עוסק ספציפית בנושא בישול המזון והמשמעויות שלו.
הספר עובד לסדרת טלוויזיה מעניינת


הרבה חומר למחשבה, נכון? שנת לימודים חדשה מהנה לכולנו!