איך הבישול הפך אותנו לאנושיים

ד"ר ריצ'ארד ווראנגהם הוא פרופסור בריטי לפרימטולוגיה המלמד באוניברסיטת האווארד.
בהרצאה המרתקת הזו הוא מסביר את הנקודות העיקריות המוצגות בספרו Catching Fire- How Cooking Made Us Human על התפקיד שגילם בישול בהתפתחות האנושית

סיכמתי עבור מי שרוצה כמה נקודות חשובות בעיניי שעלו בהרצאה הזו:

הוא מדבר על כך שבישול האוכל אפשר לנו לקבל כמויות גדולות יותר הן של קלוריות זמינות והן של רכיבים תזונתיים חיוניים בצורה זמינה ביותר במהלך ההתפתחות האנושית.

הוא מסביר מדוע אוכל נא עשוי להיות בעל ערך, ואנשים אכן יכולים לרדת במשקל בעזרת אכילת מזון נא, אולם גופנו מתקשה להפיק ממנו את כל רכיבי המזון החיוניים לפעילותו. אחת הדוגמאות הבולטות היא בתחום הפריון- הוא מדגים איך מי שניזונה מאוכל נא לעומת מי שאוכלת גם אוכל מבושל תצליח להכנס להריון כמה חודשים מאוחר יותר ויש נשים אצלן תהיה הפסקה או דחייה משמעותית של יכולת הפריון.

זה מאד משמעותי להתפתחות המין האנושי, נכון? מעבר לסיפור הפרטי של כל אישה או זוג שלא מצליחים להכנס להריון.

לבישול המזון הייתה כפי הנראה משמעות גם על עיצוב הגוף שלנו, החל מגודל וסוג השיניים שלנו, אורך המעי שלנו (שהיה כפי הנראה ארוך יותר בעבר הרחוק, אולם התקצר בגלל ההסתגלות שלנו לאוכל מבושל) וגם ההשפעה על רוחב האגן האנושי שהשפיעה על עיתוב הגוף כולו. אולם כפי הנראה ההשפעה המשמעותית ביותר היא ההגדלה המשמעותית בנפח המוח. זו איפשרה לנו להגיע עד הלום.
אין ספק שעיבוד המזון עשוי לגרום לנו להשמין יותר, במיוחד כשמסתכלים על הנושא מהפריזמה של עיבוד המזון המודרני שבהחלט תורם לאכילת יתר בהרבה רמות. זה בהחלט תהליך שהתחיל עם היכולת לבשל את המזון, אולם מן הסתם התפתח הרבה מעבר לרק בישולים מעל המדורה

ומה לגבי ההשפעות על תהליכי החיברות והתקשורת של בני האדם? אנשים התאספו סביב האש כדי להישמר מפני הטורפים מסביב וזה חייב את אבותינו לפתח כישורי תקשורת מתקדמים יותר ביניהם, להציב גבולות בעזרת חוזים כמו נישואין למשל או הסכמים בנוגע לטריטוריות ורכוש.

הזמן שהתפנה לבני האדם המתפתחים שלא היו צריכים לבלות כבר חלק ניכר מהיום בלעיסת המזון ויכלו להשיג את כל מה שנחוץ לגופם בסה"כ של כשעה ביום הופנה יותר לפרוייקטים כמו יציאה למסעות צייד, מה שהגדיל את טווח המזון שנאכל והפך את בני האדם לפוריים יותר, בעלי משפחות גדולות יותר, איפשר גמילה מוקדמת יותר מהנקה בלעדית ויצר צורך בטריטוריות מוגדרות לכל משפחה => שבט => כפר וכן הלאה. נוצר גם צורך להתמקצע במקצועות שונים מהכנת כלים, לבישול, לטיפול בילדים וכן הלאה.

כששאלו אותו לגבי כמות הויטמינים שהולכת ופוחתת כאשר מבשלים מזון, העלה ד"ר ווראנגהם נקודה מעניינת. ואמר שהסיבה לכך שהוא התמקד במחקריו לאורך השנים בכמות הקלוריות שהצלחנו או לא הצלחנו לקבל מהתזונה שלנו לאורך ההסטוריה היא שזה אחד הדברים הכי משמעותיים עבור בני האדם המתפתחים. האם היה לנו מספיק אוכל או לא?

בני אדם אכלו מגוון גדול ביותר של מזונות ולכן לא היו צריכים לדאוג לגבי רכיב תזונתי כזה או אחר באופן מבודד.

בעיות מחסור הרכיבים התזונתיים- ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וכו'- החלו כאשר עברנו להיות חקלאים. כאלה הניזונים על מגוון מצומצם ביותר של מזונות כמו: קסבה, אורז, חיטה וכיוצ'.

ישנן עוד לא מעט הרצאות שלו ברשת, והרבה מאמרים וכמובן הספרים שלו- עבור מי שמעוניין להמשיך ולחקור את הנושא הזה.
ממליצה גם על הראיון הזה.

ישנה גם עבודתו של מייקל פולאן עיתונאי אמריקאי המעמיק לחקור את נושא התפתחות המזון בהסטוריה האנושית מזוויות שונות. עוסק הרבה בתהליכי עיבוד המזון ואיך הפכנו לשמנים וחולים יותר בעידן המודרני.
ממליצה בחום על הספרים שלו, כשהאחרון שבהם (2013) Cooked

עוסק ספציפית בנושא בישול המזון והמשמעויות שלו.
הספר עובד לסדרת טלוויזיה מעניינת

הרבה חומר למחשבה, נכון? שנת לימודים חדשה מהנה לכולנו!