למנה עיקרית- ברווז צלוי בתנור עם ירקות ברוטב מגניב

כן, קראתם נכון- ברווז!
ראיתי אותו מופיע ברשימת הקניות של המשלוח מטלי ממנו אני מזמינה לפעמים והחלטתי לקפוץ למים- למה לא בעצם?
כמה זה כבר יכול להיות שונה מעוף?

אז שפאץ הסביר לי שזה דיי שונה, כי בגלל שמדובר בעוף מים הרגליים שלו קטנות יותר, כי הוא שוחה ואילו החזה דווקא שומני יותר, כי הוא מציף אותו מעל המים.
יאללה, מנסים!
אז למנה עיקרית בארוחת יום ההולדת של הבלוג יש ברווז צלוי בתנור!

הברווז מגיע קפוא, שלם. ובשיטוטיי ברחבי הרשת כדי לקבל השראה למתכון הבנתי כבר מה המרינדה שאני רוצה לצקת מעליו

חומרים

ברווז שלם
ירקות למיניהם: תפו"א, בטטות, קישואים, דלעת, בצל, גזר ועוד
למרינדה: מיץ מרימון אחד (כן, סחטתי), 1 כף חרדל, כפית סילאן, 1 כף שמן זית, מלח, פלפל גרוס, אבקת שום

אופן ההכנה

ראשית מפשירים את הברווז.
בגלל שהוא מגיע שלם לוקח לו קצת יותר זמן להפשיר (זה דיי גדול, לפחות ביחס לעוף האורגני שאני נוהגת להכין), אז קחו את הזמן...

כשהוא מפשיר מכינים את המרינדה ומורחים אותה היטב על הברווז, מבחוץ ומבפנים גם כן

אם תכננתם היטב ויש לכם מספיק זמן, תוכלו להניח לברווז לשרות במרינדה לכמה שעות במקרר. אם לא תכננתם היטב (כמוני במקרה הזה) תצטרכו להסתפק "רק" במסג' מסיבי לפני הכניסה לתנור (מה לעשות, הארוחה התקרבה...).

מניחים את הברווז בתבנית גדולה כשהחזה כלפי מעלה (אינטואיטיבית הנחתי כך ואח"כ שמעתי את ההסבר מהמומחה שאומר שכך השומן ניגר ע"פ כל הנתח. הגיוני, נכון?) ומעטרים מסביב בשלל ירקות

משגרים לתנור בחום של 200 מעלות לכשעה וחצי.
אפשר גם לתת מכת חום של 10-20 דקות ב 250 מעלות ואז להוריד את החום ל-160 למשך כשעתיים.

כשהוא יוצא מהתנור הוא מוכן להגשה ולאכילה

הניסוי הוכתר בהצלחה.
היה טעים מאד והיו גם אלה שהיו אמונים על כרסום העצמות (יש לי אחת כזו)

מנת פתיחה- קרפצ'יו פילה בקר

מתחילים את סעודת יום ההולדת של הבלוג עם מנת פתיחה שווה.

קרפצ'יו היא מנה עדינה שקל להכין לבד בבית.
כל שנדרש הוא נתח מובחר מאד וטרי של פילה בקר.
צריך גם לאהוב את זה, כי המחשבה על אכילת בשר שעבר "רק" תהליך קצר ומהיר יחסית של כבישה לא קלה לחלק מהאנשים.
בתי, למשל, שנכחה בכל שלבי התהליך והיא אוהבת בשר מושבעת, התקשתה ברעיון של אכילת המנה הזו, שהייתה לה טעימה להפליא אגב. אולם כאשר המוח שלנו מעורב גם, גם אותו צריך לשכנע, לא רק את הגוף...

חומרים

נתח פילה בקר
אשכול ענבים סגולים ללא גרעינים
מלח גס, פלפל שחור גרוס
חומץ בלסמי
לימון
שמן זית
פרמז'ן איכותית (מי ששומר כשרות יכול, כמובן, לוותר על השלב הזה. בעיניי הוא מוסיף המון!)

אופן ההכנה

המנה הזו מתחילה, כאמור, בבחירת הנתח (יש המכינים קרפצ'יו גם מסינטה או משייטל. לי נראה שאין ספק שהפילה לוקח, כי הוא הכי נימוח בטעם ובמרקם, אולם זכותכם לבחור אחרת, כמובן) וממשיכה בטיפול מסור שלו.
יש לחתוך את הפילה לנתחים שאינן גדולים ואז לשטח אותם כך שיהיו דקיקים ביותר.
קל לעשות את זה אם מניחים את הנתחים על ניילון ומכסים, כמו ניילונים המשמשים להכנת שניצלים. מניחה שגם נייר אפייה יעשה את העבודה, או פשוט להכניס לתוך שקית ניילון ולדפוק.

החבר- שף הראה לנו איך הוא אוהב לעשות את זה עם כוס שטוחה. גם פטיש שניצלים יעשה את העבודה

הבת שלו מדגימה

 ובינתיים...
הבת שלי עבדה על חיתוכי הענבים שלה

דק-דק

הבנות שיטחו את נתחי הבשר הדקיקים על מגש

ושפאץ פנה למלאכת ההכנה

מלח גס ופלפל גרוס

חומץ בלסמי שנשפך לאיטו על כל הנתחים

ואז נותנים להם לנוח לכמה דקות
אה, מוסיפים גם קצת מיץ לימון סחוט טרי מעל ואז נותנים להם לנוח לכמה דקות.

אח"כ מוסיפים את שמן הזית, היטב היטב ומפזרים בצורה שווה את חיתוכי הענבים הדקיקים.
מעל הכל מגרדים פרמז'ן מעולה
ו....יאללה, המנה מוכנה

אני יודעת שיש כאלה שאוכלים את זה עם לחם.
באופן אישי לא רואה סיבה טובה לכך...
זה נפלא ממש כך, או רק עם סלט, או רק ככה, לבד...

[היום יום ההולדת שלי גם ואני בהחלט מוכנה לאכול מנה כזו ליום הולדתי, או בכל יום אחר גם]

חגיגות יום ההולדת השני של הבלוג

איכשהו הגיע הזמן הזה בשנה בו אני מנסה להיזכר מתי התחלתי לכתוב את הבלוג הזה.
זה קורה לי גם סביב יום ההולדת שלי (שגם הוא חל השבוע "במקרה") בשנים האחרונות. שואלים אותי בת כמה אני ואני מוצאת עצמי מתחילה לחשב.
אולי זה עומס החיים, כמות המידע שצריך להחזיק בכל רגע נתון בראש, ענייני הילדים והמשפחה וגם זה שהגיל באמת אינו משמעותי מדיי עבורי. בשלב זה של חיי. אולי זה עוד ישתנה....
לכן נראה לי הכי הגיוני להצמיד את הולדתו של הבלוג ליום ההולדת שלי, זה יקל עליי לזכור מעתה והלאה.

ובאותה נונשלנטיות התארגנה לה ארוחת שישי האחרונה אצלנו, בה הגיע חבר להתארח עם בנותיו.
לא סתם חבר, שף מעולה [וגם נגן בנסורי סופר מוכשר].
כבר בשיחת הטלפון המקדימה בינינו הסכמנו בקווים כלליים על מנות הארוחה, ככה הכי בפשטות- אני מתכננת על ברווז בתנור עם ירקות ואיזה סלט. הוא אמר שקופץ לסיבוב קניות ואולי יביא איזה קלמארי ונראה מה עוד.
כשדסקסנו בקצרה על המנה האחרונה הוא הציע משהו ממש מגניב שמייד התחברתי אליו והוספתי את הטוויסט שלי.
שיחה כזו של חברים שמבינים שרק טוב יצא מפה ושאפשר לגמרי לסמוך האחד על השני שמה שנכין יהיה אחלה.

לכן החלטתי שהארוחה הזו תסמל את שבוע חגיגת יום ההולדת של הבלוג.
בכ"ז יצאו ממנה כמה מנות שוות במיוחד וכדאי להקדיש לכל מנה שכזו פוסט משל עצמו, כדי שלא תבלע לה ושכולם יוכלו ליהנות ממנה.

מה בתפריט?

קרפצ'יו מהמם
סלט עונתי ירוק וצבעוני גם יחד
ברווז שלם בתנור עם ירקות ברוטב רימוני- חרדלי
תבשיל של קלמארי וירקות ברוטב תאילנדי
אורז
בננות בתנור עם תוספות ורוטב שוקולד

נראה טוב, נכון?
יש למה לחכות במהלך השבוע...

רוטב לסלט

אני מרגישה ממש טוב עם עצמי כשיש לי זמן להכין לעצמי סלט.
כי איכשהו סלט זה משהו שאוכלים ביחד, לא? וביומיום יש פחות זמן לזה. יש יותר זמן לצלחת של ירקות חתוכים.
לפחות זה בתחושה שלי, ביומיום שלי. בטוחה שיש אנשים שאצלם זה אחרת...

אולם אם אני מכינה לי מראש רוטב לסלט, או הכי טוב מכינה כמות גדולה כדי שיהיה גם עבור מחר, יש לי כמו תרוץ כדי "להשקיע" בעצמי ולפרגן לי סלט לארוחה.

כל כך פשוט, כולה רוטב

איזה סלט אתם אוהבים לאכול בימים אלה?
אם אתם צריכים רעיונות, בידקו את תווית ה"סלט" פה בבלוג

קדירת אסאדו עם ירקות ו.... חבושים

מודה, מעולם לא אכלתי או הכנתי חבושים.
סקרנותי התעוררה בעקבות דיון שהתפתח בקבוצה שלי בפייסבוק על החבושים האלה.
ואז החלטתי שאני חייבת לנסות את זה- למה לא בעצם?
שמחה מאד(!!!) שהחלטתי כך, כי יצא ממש ממש טעים.
כמו שנאמר שם בדיון, אסאדו הולך מעולה עם דברים מתקתקים!

המתכון פה הוא לקדירה גדולה (ארוחה משפחתית מורחבת), אז הרגישו חופשי לקצץ בכמויות ובמינונים

חומרים

2 ק"ג אסאדו
1/2 דלורית
2 חבושים
5-6 תפו"א
לרוטב: 2 כפות שמן קוקוס מומס, 1 כף חרדל, 1/2 כף סילאן/ דבש, 1 כפית אבקת שום, מלח, פלפל
אופציונלי: מעט קנמון טחון

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-150 מעלות.
מכינים את הקדירה.
מכינים את הרוטב ע"י ערבוב טוב של כל החומרים לרוטב אחיד (אפשר כמובן לשנות, להוסיף, לגוון...).
חותכים את הירקות בצורה גסה מאד, נתחים גדולים.
את החבושים חותכים גם לנתחים גדולים, אחרי שמוציאים את הגרעינים מבפנים (זה לא פשוט, הם ממש קשים, צריך סכין טובה!)

מעסים את נתחי האסאדו היטב ברוטב ואם נשאר ממנו קצת אח"כ מערבבים איתו בקערה גם את נתחי הירקות הגדולים.
זורקים פנימה לקערה גם את נתחי החבושים ובוזקים קצת קנמון עליהם, תוך כדי ערבוב (זה הרגיש לי מתאים)

תפוח עם קנמון זה טעים, נכון?
בטוח שגם החבושים ייהנו מזה!

מניחים את הכל בקדירה ומשגרים לתנור לשלוש שעות ומעלה

כשמוציאים מהתנור מגלים הפתעה!

החבושים הפכו ורדרדים!

בהמשך גם גיליתי למה

יצאה מנה טעימה לתפארת. המשכנו לנבור עוד ועוד בסיר... זה פשוט התבקש...
אכלנו לצד סלט ירוק וכבד בקר מוקפץ בשמן קוקוס [והיו גם עוף ותפו"א שסבתא הביאה בשביל הילדים]

שמן קוקוס

ביובש המטורף הזה מזל שיש שמן קוקוס.
אתמול לפני השינה התמרחנו אני והקטנים בשמן קוקוס- בידיים, בזרועות, בפנים, בשפתיים.
בבוקר קמתי בתחושה טובה יותר ופחות מיובשת, אולם ממשיכה גם הבוקר להתמרח.
כיף שלקוקוס יש ריח וטעם כאלה מעולים, זה רק עוזר!

בימים כאלה מיובשים כדאי להוסיף שמן לכל מה שאוכלים, אפילו בכמות גדולה יותר מזו שאתם רגילים אליה.
הגוף זקוק לשומנים האלה לסיכוך מבפנים ומבחוץ לכן כדאי להקפיד על איכות השמנים בהם אנחנו משתמשים פנימית וחיצונית כאחד, כי הכל הרי אותו הגוף.

ממליצה בחום על שמן קוקוס מכבישה קרה שיש לו ריח וגם טעם. כי זה מראה לי שזהו שמן קוקוס שהופק בשיטות שלא פגעו באיכויות שלו. ואילו שמני הקוקוס- שאכן קיימים בשוק- נטולי הריח והטעם הם גם נטולי ערכים תזונתיים. אלו שמנים שעברו תהליכי עיבוד שפגעו באיכותם. הם אמנם זולים יותר ולכן מפתה לקנות אותם, אולם אינם איכותיים או מומלצים כלל.
שמן קוקוס איכותי ניכר במצב הצבירה שלו. מעל 24 מעלות הוא הופך לנוזלי ומתחת ל-24 מעלות הוא מתמצק.
בימים אלה, כשמתקרר מהר אני רואה בבירור איך שמן הקוקוס שעל השיש, בחוץ, כבר מוצק לגמרי ואילו אלה שבארון, שם עדיין חם יותר, עוד נוזליים. חלקם מתחילים תהליך איטי של התמצקות.
שמן שאינו איכותי יישאר מוצק בכל טמפרטורה, כך שזו דרך טובה נוספת (מלבד הטעם והריח) להבחין באיכות של שמן הקוקוס.

מה אפשר לעשות עם שמן קוקוס?

• לאכול אותו בכפית. ממש כך

• לשלב במתכונים שונים. מאחר והוא שמן רווי הוא לא משנה את הרכבו בחימום, כך שהוא מעולה לבישול, אפייה ואפילו לטיגונים למיניהם (אם רוצים, מדיי פעם. לא כדאי כשגרה...).
  אם אתם צריכים רעיונות, אתם יכולים לשוטט בתווית שמן הקוקוס פה בבלוג.
• במריחה חיצונית על העור ועל השיער הוא פשוט נפלא! הגוף ממש אוהב אותו ומקבל אותו אליו בצמא רב.
• על oil pulling שמעתם? שמן קוקוס מעולה גם לזה, בעיקר כי הטעם שלו טוב יותר מזה של שמן זית או שומשום, בו משתמשים במקור לפי האיורוודה- הרפואה ההודית.
• אומרים שהוא מתאים גם כג'ל גילוח. טוב, את זה לא ניסיתי... אשמח לקבל דיווחים ממקור ראשון.
•  ובכלל יש הרבה המלצות על שימוש בשמן קוקוס מהכיוון הקוסמטי כמסיר איפור, קרם הגנה (כן, כן, מזכיר משהו קאריבי כזה, נכון?), כחלק מתרכובות טבעיות של דיאודורנטים ומשחות שיניים ועוד ועוד. שווה לשוטט ברשת ולחפש. למשל פה.
• וגם שימושים רפואיים על חתכים ופצעים, כחומר אנטי פטרייתי ועוד

טוב, אתם כבר מבינים שאני לגמרי מאוהבת בשמן הזה ומשתמשת בו באופן קבוע, נכון?
ואתם?

סלט הסלרי של אמא שלי

טוב, טכנית זה לא הסלט של אמא שלי. היא קיבלה את הרעיון מאיזשהו מתכון שמצאה באיזשהו מקום שאנחנו לא יודעות לשחזר (יש לכם רעיון מהיכן הגיע המתכון הזה? אשמח לפרגן!). שיטוט בגוגל הביא אותי לכמה וכמה אתרים בהם ישנו המתכון של הסלט הזה, כך שאני עדיין לא באמת יודעת מה המקור...
זה לא משנה את העובדה שהסלט הזה פשוט טוב!!!
אפילו אחי שלא אוהב סלרי בכלל נהנה מהסלט הזה וזה אומר הרבה!!!
הסלט הפציע בארוחות המשפחתיות שלנו בתקופת החגים ונראה לי שהוא הולך להשאר איתנו!

חומרים

חבילת סלרי עלים (אמריקאי)
כ-100 גרם בוטנים קלויים (או חופן כזה או אחר)
כ-100 גרם חמוציות (כנ"ל. אני מעדיפה את אלה במיץ תפוחים. ניסיתם פעם לטעום חמוציות בלי תוספת מתוקה? תשמעו, זה ממש ממש ממש חמוץ!!!)
לרוטב:
2 כפות סילאן (במקור ריבת משמש, זה מה שתמצאו בכל המתכונים ברשת. לא הייתה לי, אז אילתרתי ויצא מעולה!)
2 כפות רוטב סויה
2 כפות מיץ לימון (במקור חומץ רגיל, אם לא היה לי מיץ לימון בטח הייתי שמה חומץ תפוחים)
1/3 כוס שמן זית
1 כפית חרדל
1 כפית שום כתוב
מלח, פלפל לפי הטעם

אופן ההכנה

שוטפים את הסלרי ממש טוב

משתמשים במעבד מזון כדי לקצוץ את כולו. קודם את הגבעולים ואח"כ את העלים.
לקצוץ קטן קטן

קוצצים גס את הבוטנים

מערבבים את החומרים לרוטב.
מחברים את הסלרי, הבוטנים והחמוציות ויוצקים מעל את הרוטב

זה מהסלטים האלה שטוב להם לשבת קצת זמן ברוטב, לא המון כמו סלט כרוב, אולם לא רגע לפני ההגשה. זו דעתי