אוכל אמיתי

העקרון של אוכל אמיתי עומד בבסיסן של תורות תזונתיות רבות המבקשות להוביל אנשים לכדי אורח חיים מאוזן יותר מזה המערבי עתיר הגירויים והאפשרויות. אולם יש להניח שאנשים מתקופות עברו ואפילו מאזורים שונים בעולם עוד היום היו מרימים גבה על ההכרח להגדיר מהו "אוכל אמיתי" שכן זה הרי הבסיס שעליו גדלה והתפתחה האנושות כולה לאורך כל ההסטוריה. איזה אבסורד המצב בימינו בו אוכל שאינו אמיתי נחשב לנורמטיבי, שגור ומשהו שהרבה אנשים לא יכולים להעביר את הימים בלעדיו.

כאשר אומרים "אוכל אמיתי" הכוונה היא למזון בצורתו הטבעית, הקרובה ביותר למקור, שלא עבר שינויים ומיני שיפורים על ידי תהליכי השבחה משלב הגידול ועד לשלב של "ייצור".

אוכל בצורתו הטבעית הוא כזה שעבר את הכי פחות שינויים ועיבודים

הכוונה היא לבסיס של הבסיס, כל מה שמגיע ללא אריזה, רשימות רכיבים ומיני תוספות.

כוונתי היא ל: ירקות, פירות, אגוזים, זרעים, שורשים, עלים, נבטים, שלל מזונות מהחי: מיני עופות, בשר, דגים, מאכלי ים (תלוי אזור בעולם), ביצים למיניהן, חלב ומוצריו בצורתם הטבעית והפשוטה ביותר.

נכון, לאורך ההסטוריה בני אדם ערכו עיבודים למזונות שהם צדו, אספו, גידלו וצרכו, אולם עד לעידן המודרני מאד, נגיד ה 60-70 שנים האחרונות, לא היו מעורבים בכך כמעט מפעלים ששינו את המזון הבסיסי שינוי של ממש שפגע בערכים התזונתיים שלו.

התהליכים היו פשוטים ועשו שימוש במשאבי הטבע מסביב, באוויר, בשמש, בחיידקים המצויים בסביבה, בשמרים המצויים באוויר, בחומרי גלם מהסביבה וכדומה. בעבר הרחוק לקח ה"עיבוד" צורה של ייבוש זרעים, צמחים, שורשים ופירות, עישון ושימור בשר בשיטות שונות, טחינת מזון ועוד וככל שהתפתחו עוד כלי עבודה ואפשרויות טכנולוגיות נפתחו עוד אפשרויות של עיבוד שהתגלו עם הזמן. תהליכים אלה כללו טחינה, ייבוש, התססה, השרייה, הנבטה,  בישול, שימור בעזרת חומרים טבעיים ועוד. מן הסתם האפשרויות התרחבו עם התחלת המהפכה החקלאית, כאשר לפתע התמודדו בני האדם עם כמויות גדולות של סוג מזון מסויים- אותו הם טיפחו וגידלו- והיה הכרח למצוא דרכים לשמר אותו להמשך צריכה בתקופות אחרות, כאשר הוא היה בחסר. אגירת תבואה עולה לראשנו, עם אסמים ומחסני תבואה, כמו גם התפתחותן של תחנות לטחינת קמח ועוד

אני מצאתי את התמונה הנפלאה הזו ברחבי הרשת כאן

המשותף לשלל התהליכים האלה, שאינם מועטים כלל הוא התמימות שלהם.

הם לא התיימרו לחולל שינוי של ממש במזון. מקסימום לשנות את מצבו מגרעין לקמח, על מנת שניתן יהיה להשתמש בו בצורה נגישה יותר, או להעבירו ממקום למקום בקלות יתירה.

כיום ניתן לראות כי תהליכי העיבוד, כאשר הם נעשה בשיטות המסורתיות, אינם פוגעים כשלעצמם בערך התזונתי של המזון. לעתים אפילו מעצימים אותו  והופכים ערכים תזונתיים לזמינים יותר מאשר היו בצורתם הקודמת.

שיטות עיבוד המזון המסורתיות כיבדו את המקור ולא ביקשו להערים עליו, לשנות או לשפר אותו. וכך התקבל עדיין מזון שלם בעל ערך תזונתי גבוה שמיטיב עם האוכלים אותו ומזין אותם.

אולם ככל שהתפתחו הכלים והיכולות הטכנולוגיות נפתחו עוד מגוון של אפשרויות עיבוד, בתהליכים שהתגלו לאורך הדרך. מה שמוביל עד לימינו בהם המצב מועצם בצורה קיצונית עד כדי כך שלמוצר המוגמר אין בהכרח קשר למוצרי הבסיס. כאשר אנשים אוכלים קורנפלקס, למשל, (ואין זה משנה כרגע מאיזה סוג) קשה לראות את הקשר בינו לבין התירס או שאר הדגנים ממנו הוא מוכן, כך גם לגבי "שניצל" תירס, מיני עוגיות, מאפים וחטיפים שהקשר בינם לבין המקור הטבעי הוא רחוק מאד. במרבית המקרים מוספים ל"מזונות" הללו שלל חומרים שמקורם בתעשייה, כך שהם אינם טבעיים כלל ועיקר. הם מומצאים ומיוצרים. נכון, יש להם טעם וריח ולפעמים איזשהו ערך כזה או אחר, אולם כאשר אלה נאכלים על בסיס קבוע (וכל כך הרבה בתים קורנפלקס היא ארוחה לגיטימית אחת לפחות ביום, אם לא יותר מכך) הם באים במקום מזון אמיתי שמזין את הגוף ומאפשר לו לקיים את תהליכי החיים התקינים.

לאוכל המעובד והמתועש יש מחיר.
חשוב שנדע זאת ונחליט עבור עצמנו- האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה? להמשיך לשלם אותו אחרי הרבה שנים? לצבור חובות ולגרור פגיעה באיכות התיפקוד של הגוף- נפש שלנו?
חשוב שכל אחד יקח את ההחלטה הזו עבור עצמו!

על השינוי התזונתי

במשך שנות עבודתי כנטורופתית המטפלת בתחום התזונה אנשים רבים פנו אליי בשאלות לגבי שינויים תזונתיים. אם זה בפורומים אותם ניהלתי, בקבוצות פייסבוק, במסרים ובמיילים פרטיים, או באופן אישי פנים אל פנים.

כמובן שנסיבות החיים של כל אדם הן שונות ואלא אם כן אדם מגיע אליי לפגישה אישית אינני נכנסת לעומקי הסיפור האישי שלו. מתוך הנסיון רב השנים הזה ברצוני לשתף במחשבותיי על הנושא של שינוי תזונתי ושל שינוי באורח החיים

אין זה משנה, לצורך העניין, מדוע נחוץ אותו השינוי, אם זה מהכרח בריאותי/ רפואי, מהרצון לחיות "נכון" יותר או מבחירה כזו או אחרת. מה שמשמעותי הוא שאדם מתחיל לפתח מודעות, מתחיל לשאול את עצמו שאלות ולהתבונן על חייו בצורה קצת יותר מרוחקת, כזו שיכולה באמת לעקוב אחר מהלך היום ואחר הבחירות התזונתיות, שאינן תמיד מודעות.

מרגע שמתחילה להתפתח אותה מודעות, גם אם מדובר רק בניצנים, בנבטים, מתחיל בעצם התהליך ואפשר להתחיל לעבוד.

בהתאם לצורך ולאופיו של האדם  יתרחש אותו תהליך של שינוי תזונתי.

לכל אחד שיטה אחרת בעניינים כאלה.

יש כאלה שאוהבים לקרוא המון, להקיף עצמם בידע כך שיוכלו לבחור טוב יותר.

אחרים אוהבים לשוחח עם אנשים מסביבם, או אנשים שעברו שינוי, כדי לקבל השראה ולהבין איך זה ייראה ביומיום.

יש אנשים שיחפשו הנחייה מקצועית שתעזור להם לעשות "סדר".

אחרים יפלרטטו עם רעיונות כאלה הרבה זמן עד שיהיו מוכנים "להתחייב".

אין שיטה אחת נכונה, כל אחד והאמת שלו והדרך שלו אל היעד.

אשתף פה בכמה רעיונות שכל אחד יוכל ליישם בצורה כזו או אחרת:

·         בדומה לטיפוח נבטים וניצנים, גם במקרה של שינוי תזונתי כדאי לעבוד לפי הקצב הנכון הנדרש עבור כל אדם. חשוב לזהות את הקצב הזה ואז לפעול בכיוון המתאים.

·         ממליצה להתמיד ולא להרפות ולא להכנס לעניינים מהר מדיי ועמוק מדיי. לקחת את השינוי בביסים בגודל המתאים.
אנשים רבים נכנסים חזק מדיי לשינוי וכמו נשרפים בדרך, כי אין להם בסיס חזק מספיק כדי להחזיק את השינוי לאורך זמן. חבל על האנרגיה המושקעת פה. נסו ללכת לאט יותר, זה ישתלם לכם.

·         בנו לכם תוואי דרך. נסו להחליט מהם הדברים בהם הכי חשוב יהיה לטפל בתהליך השינוי ו"טפלו" בהם בראשית הדרך. תמיד אפשר לרדת יותר לעומק.

·         ניתן להצטרף לקבוצה וירטואלית של אנשים הנמצאים "בדרך" כדי לקבל תמיכה.

·         ניתן לארגן או להצטרף לקבוצות קיימות שאינן רק וירטואלית, בהן ניתן יהיה להפגש ממש עם אנשים המדברים את "השפה" החדשה אותה אתם מעוניינים לרכוש.

·         מציאת אדם אחד שירצה לעבור את השינוי ביחד אתכם יעזור לכם מאד. בן/ת הזוג, בן/ת משפחה קרוב/ה, שכן/ה, חבר/ה. שותף/ה לדרך, בעל/ת ברית! אלה עשויים לעזור לחזק אתכם באתגרים אותם תפגשו במהלך התהליך.

·         נסו לתמוך את התהליך התזונתי במעטפת רחבה יותר, כמו שינוי הרגלים מזיקים, אימוץ שיטת תנועה מתאימה, שיפור שעות השינה שלכם, צמצום זמן המסכים וכן הלאה. תגלו שיש הרבה אנרגיה שיכולה להתפנות עבורכם לטובת השינוי הזה ושלא הכל קשור אך ורק בתזונה. יש עוד הרבה מעבר לזה.

·         אנחנו חיים בעידן טכנולוגי- ויזואלי. נסו למצוא לכם תמונות וסרטונים שיעוררו בכם השראה! סיפורי הצלחה, סרטים מעצימים, סרטוני תרגולים, לוחות השראה ברשת ועוד. אם כבר משוטטים באינטרנט, לפחות שיצא לכם מזה משהו טוב!

·         אני יודעת שזה נדוש, אולם כשאתם "תופסים את עצמכם" ברגע נפילה- סילחו לעצמכם והתקדמו הלאה! מכל נפילה אפשר לקום ולהמשיך לנוע. זו אינה קלישאה, זה אמיתי!

מרגע שאני שומעת שנושא התזונה מעניין אדם וחשוב לו מספיק כדי להתחיל לבחון אותו יותר לעומק, אני יודעת שמתחיל פה תהליך של שינוי.

מעצם העלאת הנושא ושאילת השאלות אתם כבר בדרך הנכונה.

למי אכפת באיזה קצב יקרה השינוי? רק לכם!

עוגת דבש ללא קמח

עוד אין לי מתכון כזה בבלוג.
חייבת לתקן את זה כמובן. ועוד אחרי ראש השנה ויום כיפור...

העוגה הזו מבוססת על המתכון של אלנה אמסטרדם- מתה על המתכונים שלה!
עשיתי כמה שינויים, לפי האילוצים של מה שהיה ולא היה בבית ולפי החשק 

חומרים

2 כוסות קמח שקדים
1/2 כוס קמח טייגר נאטס
1 כפית אבקת אפייה ללא אלומיניום/ סודה לשתייה
1 כפית כל תבלין: קנמון, ציפורן, ג'ינג'ר מיובש, הל (אפשר לשנות, לבחירתכם!)
1/2 כוס דבש במקור, בפועל הייתה לי כף דבש וכל השאר מייפל אמיתי- יצא מצויין
1/4 כוס שמן קוקוס (אפשר שומן אחר: חמאה/ גהי למשל)
4 ביצים

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מערבבים את הקמחים, אבקת האפייה והתבלינים היבשים היטב.
בקערה נפרדת מערבבים את השמן והדבש/ מייפל היטב. מוסיפים את הביצים ומערבבים לתערובת אחידה.
מחברים את הרטובים ליבשים ומערבבים היטב

מניחים בתבנית ומשגרים לתנור לכ-30 דקות.
מציעה להתחיל לבדוק קצת לפני כן, עם קיסם. כל תנור הוא שונה ולפעמים זה יהיה מוכן עוד קודם.

מוציאים מהתנור, מצננים מעט, פורסים ומגישים!
זו עוגה מהסוג היבש, לאוהבי הז'אנר.
מתאימה מאד עם כוס תה בבקרים הקרירים המגיעים עלינו לטובה

סלט גזר- לימונענע

הסלט הזה פשוט יצא לי איזה יום בספונטניות.
וכשיהיה לי כרוב מתכננת להכין גירסת כרוב לימונענע כי זה בטוח יצא טעים 

חומרים

1-2 גזרים מגורדים
חופן פטרוזיליה
חופן עלי נענע
מיץ מחצי לימון (או יותר...)
שמן זית
מלח, פלפל
תוספת: גרעיני דלעת (אפשר גם חמניה/ צנוברים או כל מה שאוהבים)

אופן ההכנה

מניחים בקערה את הגזר המגורד.
קוצצים את הפטרוזיליה ואת הנענע דק דק.
סוחטים את מיץ הלימון, מוסיפים שמן זית ותבלינים.
מערבבים, טועמים, מתקנים ומוסיפים את האגוזים אם רוצים

מוסיף צבע וטעם לכל ארוחה
#קל

היומן מתחיל להתמלא

זהו!
הימים מתחילים להתקצר ולהתקרר.
אנחנו בתוך תוכה של תקופת החגים.
שיגרה מתחילה לבצבץ לה מעבר לפינה.
ילדים מסתגלים להם למסגרות בדרכם שלהם.

והיומן שלי מתחיל להתמלא.
מוזמנים להצטרף אליי לתהליכים של חקירה והכרות עם הגוף שלכם ועם צרכיו.
באמתחתי שלל אפשרויות ותכניות טיפול וליווי, המתאימות לצרכים שונים
אשמח לתפור לכם תכנית לפי צורכיכם

רוצים לשפר את רמת הערנות והאנרגיה שלכם?
מרגישים כבדים, נפוחים?
משתעשעים ברעיון של לרדת במשקל?
מתמודדים עם מחלה או מצב בריאותי המצריך שינוי תזונתי?
מרגישים שיתאים לכם לעשות זאת בליווי שלי?

ולמי שתהה, אני מקבלת מטופלים מכל קצוות קשת הבחירות התזונתיות שקיימות

אשמח להכיר אתכם ולעבוד אתכם לקראת המטרות שתרצו להשיג בשנה הקרובה

פשטידת פיצה

הרעיון מתגבש לו במוחי כבר כמה ימים ולפתע פתאום נחת לו במקומו.

לוקחים כמה דברים אהובים וטעימים ומערבבים אותם ביחד פשוט.
פשוט, לא?

חומרים

1/2 קופסת שמנת חמוצה "שמנת של פעם"
3 ביצים
1/2 קופסת עגבניות מרוסקות
2-3 כפות מוצרלה / קשקבל מגורדות (לא חובה)
2 כפות קמח טייגרנאטס
מלח, פלפל, אורגנו, טימין
1-2 כפות שמן זית
2 בצלים בינוניים
3-4 שיני שום
אפשר להוסיף גם זיתים או פטריות קצוצות- מה שאוהבים לשים על פיצה 

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.
קוצצים את הבצל והשום לחתיכות קטנות.מערבבים היטב בקערה שמנת, ביצים,עגבניות מרוסקות, גבינה, טייגרנאטס, שמן זית ותבלינים

מוסיפים את השום והבצל לערבוב ומעבירים לתבנית אפייה.
אופים בתנור, בחום של 180 מעלות, למשך 30-40 דקות. או עד שקיסם שמוחדר למרכז הפשטידה יוצא נקי.

כדאי להמתין שהפשטידה תתקרר ותתייצב מעט לפני ההגשה

או, אם קשה לכם להתאפק, תלמדו לבד... 

פוסט על לחם

באחד הבקרים, בפיליון שביוון, התעוררתי מוקדם ויצאתי למכולת להביא לחם לארוחת הבוקר

אין כמו ריח של לחם טרי שזה עתה נאפה. פותח את החושים ואת התיאבון.
אתם מבינים למה אני מתכוונת, נכון?

מה לחם? את לא פליאו? הרי אסור לחם!!!

נכון, אני פליאו.
כלומר, אני באופן אישי אוכלת פליאו (כבר מעל 6 שנים, אם שאלתם) וכותבת על פליאו ומדריכה ומלווה אנשים בתהליך של המעבר לתזונת פליאו על כל היבטיה.
אולם הילדים שלי לא...

הם אוכלים אוכל מאד מגוון, בעצם כמעט את כל מה שאני מכינה בבית.
אולם הם לא עשו בחירה לוותר על לחם בחייהם, או על חיטה, דגנים וכו'.

אז ברור שחלקים נרחבים מעקרונות התזונה הפליאוליתית מיושמים אצלי בבית, כבר מזמן- אין אוכל מעובד, כמעט הכל מוכן אצלנו בבית, מחומרי גלם בסיסיים.
אין דגני בוקר, שתייה ממותקת, שמנים מזוככים, שימוש במרגרינה, שפע ממתקים ואוכל עתיר סוכר.

אולם הם כן בוחרים לאכול לחם לביה"ס, ומדיי פעם פסטות ופיצות, ממתק (שאנחנו מגדירים בינינו) אחת ליום וכיוצא באלה.
אני לא מגבילה אותם באוכל מחוץ לבית, אצל חברים, במסיבות וכד'.

בתחושה שלי- הבסיס שהם מקבלים בבית הוא מאד חשוב וכשהם יגדלו קצת יוכלו לבחור עבור עצמם מה הם רוצים לאכול ומה לא. אני לא מרגישה שאני יכולה להחליט עבורם איך לאכול ותודה לאל אין לנו הכרח בריאותי- גופני בכיוון הזה. כך שאנחנו באמת מבורכים.
מבחינתי אני מספקת להם בסיס רחב, קרקע לשאול שאלות, להתנסות ולברר, השראה לאורח חיים מתוך בחירה (הם רואים שכשכולם אוכלים לחם ועוגות, אבא שלהם ואני (וגם כמה דודים...)לא אוכלים ויודעים למה) ופתח לבחור עבור עצמם.
עבורנו זה עובד.

זו, אגב, גם הגישה שלי עם המטופלים שלי

אין לי אינטרס לשכנע ולשדל אנשים לצורת אכילה כזו או אחרת.
באופן טבעי יש לי לא מעט מטופלים מעולם תזונת הפליאו וסביבתו, אולם ישנם גם צמחונים, טבעוניים ואוכלי כל.
אדם שמגיע אליי עם מטרה מסויימת מקבל בסיס להתחלת תהליך שינוי, הכולל מעקב וליווי לפי הצורך.
יש מקום לניסוי טעייה (ותהייה), להצבת סימני שאלות, לפיתוח הקשבה מהגוף וצרכיו.
לפעמים נתחיל בכיוון אחד ונעבור בדרך למשהו אחר.
הכל בהקשבה, תשומת לב ותקשורת פתוחה בינינו.

מאחר ולכל מטופלת ומטופל יש צורך שונה גיליתי עם הזמן שאין לי כל מניעה להיות גמישה ולשנות את תכניות הטיפול והליווי שלי בהתאם לצרכים הללו. לכן תראו שאני מציעה מגוון של תכניות כאלה ובסוד אגלה גם שאפשר גם לעשות תכניות הנתפרות באופן אישי לאדם ולסיטואציה.
מוזמנים לאתגר אותי