בקמפינג ההוא התחלתי סופסוף לקרוא את 1Q84
אני 'מתה' על הרוקי מורקמי
דיי בהתחלה (יחסית לספר השמנמן הזה) מתאר טנגו- אחד מגיבורי הספר- את הארוחה המאד רגילה שהוא הכין לעצמו לפני זמן מה.
מצטטת (עמ' 106): " אני צולה דג מיובש, ומפזר מעליו רסק צנון. הכנתי מרק מיסו עם כרישה וצדפות, כדי לאכול עם הטופו. אני אכין גם מחמצי מלפפון ואצות. וחוץ מזה אורז לבן וחמוצי כרוב"
הוא גם טרח לציין שהוא תמיד אוכל פחות או יותר את אותם הדברים.
זה נשמע לכם פשוט זה?
אולי בתרבות אחרת...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הנה מתכון אחר מאותו הספר, שפשוט הייתי חייבת לנסות [לא כשר, אחרי קצת קצת התאמות שלי].
גם הוא נשמע פשוט להפליא וטעים ביותר [מסקנה: אני צריכה להתחיל לקרוא ספרים על בטן מלאה]
חומרים
כף שמן קוקוס
פיסת ג'ינג'ר מגורדת
1/2 חבילת פטריות מסוג שמפיניון (אפשר בטח גם סוגים אחרים)
2-3 מקלות סלרי
שרימפסים (למנה אחת 6-7 שרימפסים, תכפילו בכמות הסועדים)
חופן פטרוזיליה
כוסית סאקה קטנה (שוט)
מעט רוטב סויה
מלח, פלפל
כמה טיפות שמן שומשום
אופן ההכנה
קוצצים את הפטריות, הסלרי והפטרוזיליה (כל אחד בנפרד, כן?)
מכינים את השרימפסים (אם לא מגיעים קלופים ומוכנים לשימוש, עושים את מה שצריך כדי שיגיעו למצב הזה. אני קונה קפואים לא מבושלים, או מבושלים וקפואים. תלוי מה זמין לי יותר).
במחבת ווק מחממים את שמן הקוקוס וזורקים פנימה את הג'ינג'ר המגורד ומספר שניות. משקשקים את המחבת ומחליקים פנימה את הסלרי והפטריות לערבוב קל, עד שאלה מתרככים
מוסיפים את השרימפסים ונותנים להם להווריד.
ממליחים ומפלפלים קלות
מוסיפים את הסאקה ונותנים להכל להתערבב היטב יחדיו ל 1-2 דקות.
מכבים את האש, מוסיפים מעט רוטב סויה ואת הפטרוזיליה הקצוצה וכמה טיפות של שמן שומשום.
אוכלים את המנה כשהיא מהבילה כך, או- מי שרוצה- מעל אורז, נודלס וכו'.
מנה בהחלט משביעה כפי שהיא. בעיניי אין כל צורך בתוספת "בסיס" כזו או אחרת, כך שזה בהחלט מתאים גם למי שאוכל דל פחמימות, פליאו וכדומה
אני 'מתה' על הרוקי מורקמי
דיי בהתחלה (יחסית לספר השמנמן הזה) מתאר טנגו- אחד מגיבורי הספר- את הארוחה המאד רגילה שהוא הכין לעצמו לפני זמן מה.
מצטטת (עמ' 106): " אני צולה דג מיובש, ומפזר מעליו רסק צנון. הכנתי מרק מיסו עם כרישה וצדפות, כדי לאכול עם הטופו. אני אכין גם מחמצי מלפפון ואצות. וחוץ מזה אורז לבן וחמוצי כרוב"
הוא גם טרח לציין שהוא תמיד אוכל פחות או יותר את אותם הדברים.
זה נשמע לכם פשוט זה?
אולי בתרבות אחרת...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הנה מתכון אחר מאותו הספר, שפשוט הייתי חייבת לנסות [לא כשר, אחרי קצת קצת התאמות שלי].
גם הוא נשמע פשוט להפליא וטעים ביותר [מסקנה: אני צריכה להתחיל לקרוא ספרים על בטן מלאה]
חומרים
כף שמן קוקוס
פיסת ג'ינג'ר מגורדת
1/2 חבילת פטריות מסוג שמפיניון (אפשר בטח גם סוגים אחרים)
2-3 מקלות סלרי
שרימפסים (למנה אחת 6-7 שרימפסים, תכפילו בכמות הסועדים)
חופן פטרוזיליה
כוסית סאקה קטנה (שוט)
מעט רוטב סויה
מלח, פלפל
כמה טיפות שמן שומשום
אופן ההכנה
קוצצים את הפטריות, הסלרי והפטרוזיליה (כל אחד בנפרד, כן?)
מכינים את השרימפסים (אם לא מגיעים קלופים ומוכנים לשימוש, עושים את מה שצריך כדי שיגיעו למצב הזה. אני קונה קפואים לא מבושלים, או מבושלים וקפואים. תלוי מה זמין לי יותר).
במחבת ווק מחממים את שמן הקוקוס וזורקים פנימה את הג'ינג'ר המגורד ומספר שניות. משקשקים את המחבת ומחליקים פנימה את הסלרי והפטריות לערבוב קל, עד שאלה מתרככים
מוסיפים את השרימפסים ונותנים להם להווריד.
ממליחים ומפלפלים קלות
מוסיפים את הסאקה ונותנים להכל להתערבב היטב יחדיו ל 1-2 דקות.
מכבים את האש, מוסיפים מעט רוטב סויה ואת הפטרוזיליה הקצוצה וכמה טיפות של שמן שומשום.
אוכלים את המנה כשהיא מהבילה כך, או- מי שרוצה- מעל אורז, נודלס וכו'.
מנה בהחלט משביעה כפי שהיא. בעיניי אין כל צורך בתוספת "בסיס" כזו או אחרת, כך שזה בהחלט מתאים גם למי שאוכל דל פחמימות, פליאו וכדומה
למורקמי יש הרבה ענין עם אוכל בספרים שלו, נראה לי שזה ככה בכללית בספרות יפנית.
השבמחקתמיד כשאני קוראת אותו אני תוהה אם זה באמת נכון לכלל הספרות היפנית, או שזה משהו שהוא מאד שלו.
מחקכי גם בנושאי מוזיקה הוא מאד מדקדק למשל.
הצלחת לשלב בפוסט אחד שני נושאים שהולכים מאוד חזק בביתנו. נראה מעולה.
השבמחקאת מקלפת את השרימפס בעצמך? אני מאוד אוהבת אבל בינתײם שומרת את זה לאכילה בחוץ.