"מה יש לצהריים???????? אני רעבה!!!!!!!" נשמע לכם מוכר?

הורים רבים משתפים אותי באתגר היומיומי המתחדש שלהם- מה להכין לארוחת הצהריים.


לפעמים הצורך הזה עולה רק כשהילדים מסיימים את תקופת הגן ומתחילים את ביה"ס ולפעמים אף קודם לכן.


יש לא מעט הורים המעוניינים להציע מגוון תזונתי איכותי לילדיהם ומואסים בארוחות מוכנות מהסופר. הם בוחרים להזין את משפחותיהם באוכל אמיתי, בייתי, טעים ובעל ערך תזונתי גבוה. שאין בו חומרים משמרים, מוצרים מעובדים וכל מיני תוספים בסינית מדוברת. ועם זאת לא כולם מרגישים מאד יצירתיים במטבח. יש אנשים שרק למדו לבשל כשילדיהם התחילו לאכול ולא מרגישים שזה בא להם בקלות.

מתוך ההבנה הזו ומהסתכלות על ההתנהלות במטבח הפרטי שלי הבנתי שאני יכולה להציע כל מיני רעיונות כדי לעורר השראה ולאפשר גם לאחרים להכין אוכל איכותי ובריא שלא בהכרח יחזור על עצמו בכל פעם (וגם קבלתי בקשה מפורשת לשתף מהידע והנסיון שלי, אז החלטתי ללכת על זה. תודה חן!)

קוקו, משוגע על בישול

יום ראשון, 24 במרץ 2013

מחשבות על אתיקה של אכילה מהחי

אני מקבלת כל מיני תגובות לפוסטים פה בבלוג ובפייסבוק. במיוחד מאז שעברתי לתזונה הפליאוליתית.
נכון, יש הרבה מתכונים צמחוניים וטבעוניים פה בבלוג, אולם יש גם הרבה מתכונים עם מוצרים מהחי.
מאחר וצמחונות וטבעונות הן טרנד עולמי ולגבי תזונה מהחי הרבה אנשים עוד שבויים במיתוסים לגבי היות תזונה שכזו 'פחות איכותית', עד כדי 'מזיקה' ו'לא בריאה'. יש הרבה תגובות מופתעות עד כדי נגעלות וזועמות.
זה בסדר מבחינתי. אני לא מתכוונת לשכנע אף אחד, אלא רק לתת מידע והשראה למי שמעוניין להתבונן על בחירותיו התזונתיות באומץ.
אני יודעת איזה מסע פנימי אני הייתי צריכה לעבור כאשר רק נחשפתי לרעיונות האלה. הרי גם אני מגיעה מהעולם הזה של הנטורופתיה שמאמינה שאוכל צמחי- בעיקר- הוא מה שאנחנו זקוקים לו ויכולים לעכל בקלות.
לכן מכבדת כל אדם בדרכו ובאמונותיו התזונתיות.


אומץ נדרש גם כאשר מסתכלים על נתונים מעניינים בהקשר של אכילת מזונות מהחי.
הנתונים המפתיעים הם אלה שמראים שאכילה מהחי דווקא יכולה להיטיב עם הסביבה.
מופתעים?
הנה כמה דברים שהצטברו אצלי וחשבתי לשתף גם אתכם.


אפשר להתחיל בהסבר של לורן קורדיין, אחד מאבות התזונה הפליאוליתית בגלגולה המודרני, על הבעייתיות שבצמחונות. [החל מהדקה ה-27].

מאמר מעניין שמדבר על כך שתפריט צמחוני תורם להרג של כמויות גדולות של בעלי חיים וכנראה שלא בצורות הומאניות ביותר. נכון, קטנים יותר מפרות או כבשים, אולם עדיין לגמרי בעלי חישה.
יש גם תרגום לעברית למתקשים (אם כי ממליצה לקרוא באנגלית, כי התרגום לא הכי...).
[בהמשך, יש הפנייה לתרגום של מאמר נוסף, שהיתרון שבו הוא ההפניות שהוא מציע לקריאת המשך בנושא].

הרצאה נפלאה בה מסביר אלן סאבורי מדוע דווקא חזרה לגידול בע"ח בשיטות מסורתיות חשובה לעתיד כדור הארץ ולקיימות בכלל.

לייר קית' הייתה טבעונית אקטיביסטית במשך 20 שנה ובחרה לחזור ולאכול מהחי משלל סיבות.
היא כתבה ספר מעניין בשם The vegeterian Myth שמפרט את התהליך שעשתה ומסביר את סוגיית הטבעונות/ צמחונות מפי מישהי שהייתה שם ובחרה לחקור וללמוד את הנושא מקרוב.
הנה ראיון שלה , עם תרגום לעברית.
הנה מאמר שלה שתורגם לעברית ע"י איילה בצלאלי.
מציעה לכם גם להכיר את "התנועה למען גידול הומני של חיות משק"



אני מודעת לכך שהמידע שאני מביאה פה אינו בהכרח קל לעיכול. אולם ממליצה לצלול אליו בעיניים פקוחות

10 תגובות:

  1. "תפריט צמחוני תורם להרג של כמויות גדולות של בעלי חיים וכנראה שלא בצורות הומאניות ביותר" ומה אוכלות החיות שאת אוכלת? גם עבורן מגדלים מזון חקלאי, אז אנחנו מדברים על הרג כפול ומכופל. את לא מונעת כלום, רק מוסיפה.

    השבמחק
  2. סיגל, מה שאת מתארת נכון לגבי גידול חיות באופן תעשייתי שכל תומכי הפליאו שואפים לשנות. כל פליאוליתי מעדיף לצרוך בשר שגדל רק על עשב ולא על דגנים, כלומר אין צורך לגדל עבורו אוכל במיוחד.
    -דגנים וקטניות- הם גידולים מאוד בעייתיים מבחינה אקולוגית לא רק בגלל ההרג הרב שהם גוררים, אלא גם דילול הקרקע ושימוש במשאבים בלתי מתחדשים.
    העובדה שכיום חלק גדול מהחיות ניזונות מדגנים היא תופעה של כמה עשורים אחרונים, לא מצב שחייב להתקיים כלל וכלל.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, זה הכיוון שאליו אנחנו צריכים לשאוף ולא משנה באיזה צד אנחנו נמצאים על קשת האכילה והבחירה התזונתית.
      צמחונים וטבעונים אולי לא יבחרו לאכול מהחי, אולם אני מניחה שגם שם אין אשליות בנוגע לכך שלא כל העולם יהפוך להיות צמחוני/ טבעוני ולכן נכון לתעל את האקטיביזם גם לכיוון של שינוי צורות הגידול של בעה"ח.
      אלן סאבורי מדבר על זה בהרצאתו על המדבוּר.
      ככל שנחזור מהר יותר לגידול בע,ח בשיטות מסורתיות יותר נשיג כמה וכמה דברים הכרחיים: שינוי פני כדור הארץ, שינוי אופי האכילה של בעה,ח ובהתאמה מה שבני האדם אוכלים גם, בריאות החיות ובני האדם והסביבה גם כן.
      וכן, טעם הבשר ישתנה בהתאם גם.

      ברור לי שאלה רעיונות שלא קלים לעיכול, אולם בעיניי אי אפשר להתעלם מהנושאים האלה ורק לדבר על "לא לאכול חיות". כי זה לא נגמר שם בייייכלל!

      מחק
  3. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  4. אגודל למעלה.
    כבר שנים שלא דיברנו על תזונה, הא? אני חייבת להגיד שאני מתפעלת ומתפעמת מהדרך שלך, ומהאופן שאת פותחת את ליבך ואת מטבחך לעולם.

    (ובאופן עקרוני אני מתפעלת מכל צמחוני שפוקח עיניים אקולוגיות ומתחיל להבין שהתמונה הרבה יותר סבוכה מאשר "אוי, אנחנו אוכלים את במבי!!") (בחיוך)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, ניצן!
      איזו תגובה כייפית ומחממת את הלב!

      מחק
  5. אבל זה לא רק העניין.. אם תסתכלי על זה בראייה בריאותית- תעשיית הבשר (
    שאת אוכלת) מלאה הורמונים, הנדסות גנטיות ושאר מריעין בשין... למה להתעלם מזה ולהגיד שאת אוכלת בשר כי זה יותר בריא? איפה זה בריא? בטבעונות ואכילת של ירקות אורגניים (ואני לא מדברת על לאכול אוכל מתועש) אפשר להפחית את הנזק הזה...

    השבמחק
  6. אפשר וחשוב לשאוף לשנות, אבל בגדול, בכל מהלך או דרך חיים עליה אני חושבת, אני תמיד מגיעה לאותו מבוי סתום: יש יותר מדי אנשים בעולם, שבשבילם צריך יותר מדי מזון (חבל ש-40% ממנו הולך לפח אבל זה נושא אחר), ובשביל היותר מדי מזון הזה, כל עוד הגידול מתבצע במרוכז, וכל עוד המגדלים לא מתוגמלים כראוי, זה תמיד יהפוך לגידול מתועש, עם דגש על כמות ולא איכות. הלוואי שכולנו נתחיל לגדל דברים בבית, והלוואי שסדר העדיפויות ישתנה ויפנו תקציבים לחקלאות במקום לטילים בליסטיים, אבל עד אז: יש יותר מדי אנשים בעולם...

    השבמחק
  7. אז זהו שאני ממש משתדלת שלא לתמוך בתעשייה הזו שאת/ ה מתאר/ת.
    אלא לפתח מודעות לצורות גידול אחרות שהן אפשריות לגמרי.
    ככל שיותר אנשים יהיו מודעים לזה ויבחרו בזה (כן, זה יקר יותר) הדברים יוכלו להשתנות.

    ממליצה לך להכנס לקישורים ששמתי פה (ויש עוד מלא) כדי להבין שטבעונות אינה הפתרון האמיתי פה, מהבחינה הזו של הפחתת הנזק. זה סוג של 'לטמון את הראש בחול' במסווה של המאניטריות

    השבמחק
  8. ענבל, זה נכון שיש הרבה אנשים. אולם זה נתון שפשוט צריך להתמודד איתו.
    בשיטות גידול מסורתיות אפשר בהחלט להתמודד איתו.
    לוותר על שינוע מוצרים רחוקים, להתמקד בגידולים מקומיים יותר ויותר.
    זה אומר לוותר על הרבה מנעמים, או לתחם אותם ל'פעם ב-' ולא על בסיס קבוע. להרחיב את מנעד האפשרויות המקומיות.
    כן, זה אומר שיותר אנשים יכולים לגדל דברים בסביבתם הקרובה. יש הרבה דוגמאות מחוות קהילתיות ועד לתמיכה בחקלאים המקומיים שאולי מוכרים בקצת יותר כסף מ"רמי לוי" ושות' אולם התמורה חוזרת לקהילה דרך מים נקיים יותר (כי פחות חומרים יזלגו מהקרקעות למי השתייה, למשל), קרקע עשירה יותר בחומרים חיוניים, טיפוח קשרי קהילה (כשמישהי יולדת, או כשמישהו זקוק לסיוע רפואי) ועוד ועוד.

    אנחנו צריכים ויכולים לחזור למערכים קהילתיים יותר. גם בעיר.
    זה מצריך שינוי בתפיסה ובבחירות.
    ויש לנו היכולת להחליט לאן הולך הכסף שלנו ובמי הוא תומך.

    השבמחק