מרק בסגנון צ'ורבה

אני חצי רומנייה.
סבתא שלי ז"ל הייתה בשלנית מדהימה, זהב בידיים היה לה. באמת!
לא זוכרת שאף פעם היא הכינה צ'ורבה. הלכתי ושאלתי גם את האחים שלי ואת ההורים שלי. צ'ורבה לא הייתה אצלנו.
אולי היא מחלק אחר של רומנייה פשוט... בו לא קראו לזה ככה, כי הבנתי שמשמעות המילה צ'ורבה היא פשוט "מרק"...

המטבח בטרפת של הכנות
2 סוגי קציצות יצאו לי באותה ארוחה

ובכל זאת בצ'ורבה עסקינן. מקרה שהיה כך היה...
לילה אחד, הצעיר שלי היה עם חום והעיר אותי. עד שהצלחתי לחזור לישון לקח לי קצת זמן אז השלמתי קצת קריאה בנייד (לא הרגל טוב, אני יודעת...) וכרגיל לימור לניאדו תירוש מצליחה לעורר בי השראה בקלילות והפעם הכתבה השבועית שלה הייתה על צ'ורבה. וזה נתקע לי בראש...

אז אמנם לא היו לי כל הירקות והעלים שהיא הזכירה בפוסט שלה.
וממילא אני מאלתרת מדופלמת שכמותי, לא מסוגלת לעבוד ממש לפי מתכון אחד וחייבת לעשות קומבינציה בין מתכונים לשביעות רצוני

זרעי כוסברה ושום טחונים להם יחדיו

טחנתי לי תבלינים, קצצתי ירקות ועלים ועבדתי רק עם בקר טחון מעורב (עגל וכבש+ לב בקר) כי זה מה שהיה לי כבר מוכן להכנת קציצות ברוטב עגבניות קלאסיות (עוד פעם יצא לי להכניס את סבתא שלי לכאן... טוב, אולי כי בדיוק מלאו שנתיים לפטירתה והאנרגיה שלה באוויר)

חומרים

בצל
ועוד מלא ירקות: ראש של גבעולי סלרי קצוצים (את העלים השארתי לסוף)
3-4 גזרים מגורדים
2 קולרבי מגורדים
שורש פטרוזיליה מגורד
[שורש סלרי לא מצאתי, אם כי היה נכנס לפה בשמחה]
3-4 עגבניות מגורדות
3 פלפלים אדומים קצוצים
מלח גס, פפריקה מתוקה וגם קצת מעושנת (אני אוהבת), פלפל שחור גרוס וזרעי כוסברה טחונים וגם כמה שיני שום (טחנתי את הכוסברה עם השום כבר)
1/2 ק"ג בערך של בקר טחון (כאמור אצלי זה שילוב של עגל וכבש, ביחד עם לב בקר)
עלים ירוקים למיניהם: פטרוזיליה, כוסברה ועוד
בצל בינוני
כמה שיני שום
תפו"א מגורד (בחיים לא עושה את זה בקציצות, הפעם הקשבתי. אולי טעות? לא בטוחה)
תבלינים: מלח גס, פלפל שחור גרוס, כורכום, פפריקה מעושנת


אופן ההכנה

בסיר גדול מחממים שמן קוקוס/ שומן בקר ומאדים בצל על לשקיפות.
מוסיפים את הירקות המגורדים תו"כ ערבוב לכעשר דקות: סלרי, גזר, שורשים, קולרבי.
מוסיפים את העגבניות המרוסקות ואת הפלפלים לעוד ערבוב של כמה דקות.
מוסיפים מים עד מעל גובה הירקות ומביאים לרתיחה.
מוסיפים תבלינים ומערבבים.
מבשלים על אש נמוכה כ-30 דקות ובינתיים מכינים את הקציצות.
אפשר גם להכין את הקציצות מראש ולתת להן לנוח במקרר. לבחירתכם.
להכנת הקציצות אני קוצצת את הירקות, ביחד עם התבלינים, במעבד המזון ואז מערבבת בקערה, בעזרת הידיים, את התערובת הקצוצה עם הבשר

מתה על שילובי הצבעים והמרקמים האלה

רגע לפני הערבוב

ופה אפשר להכין את התערובת ולתת לה "לנוח" במקרר זמן מה או ליצור קציצות ולזרוק למרק החם והמבעבע כשהוא נראה מוכן לכך.
לבחירתכם!

אחרי שהמרק מבעבע והקציצות בתוכו, מקטינים את האש ומבשלים עוד כחצי שעה.

כשהכל נראה מוכן טועמים אם יש צורך בעוד מלח ומוסיפים.
מוסיפים כמה כפות מיץ לימון (זה מרק חמצמץ!) ועלים ירוקים למיניהם.
אני הוספתי את עלי הסלרי ופטרוזיליה.
בצ'ורבה קלאסי משתמשים בעלים שנקראים לאושטיין שטרם יצא לי לפגוש. אחפש אותו בקרוב, אולי...

עכשיו למה אמרתי שאולי תפוה"א היו טעות? כי חלק מהקציצות התפרקו לי, מה שבד"כ לא קורה. אז אני מאשימה את תפוה"א. אולי הייתי צריכה להוסיף ביצה (מה שאני בד"כ לא עושה) ובמתכון המקורי יש הרי פירורי לחם, שאני לא מוסיפה ממילא.
אולי זה בכלל מיץ הלימון שגרם לאיזושהי ריאקציה? מעניין, נכון?

בכל מקרה רק חלק מהקציצות התפרקו, חלק לא. קצת מצחיק!
אם כי המרק יצא כל כך כל כך טעים שזה ממש לא היה משנה!!!
תענוג של מרק- טעים, משביע, מפנק, מנחם, מזין.
בדיוק מה שארוחה אמורה להיות בעיניי!

אה, הקלאסי מגישים את המרק הזה עם אורז ועוד מיץ לימון.
אפשר כן, ואפשר לא...

ואם כבר אני מרוקנת את המקרר, עושה בלאגן על השייש, מקבלת השראה מלימור לניאדו תירוש וחושבת על סבתא שלי-
אז הכנתי כבר על הדרך צנצנת של סלקים מוחמצים עם זרעי כוסברה.
שיהיה...